איזה יופי של ערב היה אתמול בבית ש"י עגנון. כלומר לא ממש בבית עגנון שבשכונת תלפיות שבירושלים, אלא באירוע 'זוּם' וירטואלי, שהוקדש לספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי, שראה אור לפני עשרה חודשים בהוצאת עם עובד.
מאות אנשים, מרחבי הארץ והעולם – מוורשה ועד בֶּרקלי שבקליפורניה עבור בפריז – השתתפו בערב הזה, הן ב'זום' הן בשידור ישיר בפייסבוק. הזום מצליח לקרב רחוקים... איזו התרגשות ואיזו שמחה!
ההרצאות של פרופסור תמי וולף-מונזון, שדיברה על שיר העם והזמר העברי, ושל פרופסור אבנר הולצמן, שסקר את הספר וגילה בו דברים שאני עצמי לא שמתי להם לב, היו מחכימות, מרתקות ונדיבות. ולאחר ששמעתי, במבוכה מסוימת, את ההספדים עליי בעודי חי, דיברתי גם אני, כל עוד נשמתי באפי.
כל הטוב הזה, למי שהחמיץ, הוקלט ונמצא כאן (אורכו כשעה ועשרים דקות):
הַשְּׁבִיל הַזֶּה מַתְחִיל כָּאן
בֵּין סְנִיף בַּנְק לְמַעְיָן
לֹא סָלוּל, לֹא תָּמִיד מְסֻמָּן
הַשְּׁבִיל הַזֶּה מַתְחִיל כָּאן.
[...]
הַשִּׁיר הַזֶּה מַתְחִיל כָּאן
כָּחֹל עַל הָדַף הַלָּבָן
לֹא גָּמוּר, לֹא תָּמִיד מְכֻוָּן
הַשִּׁיר הַזֶּה מַתְחִיל כָּאן.
