יום שלישי, 12 באפריל 2011

גלגולו של ניגון: הקפיטן העליז של 'ילדי רב החובל גראנט', הבית"רי שכתב שיר לפלי"ם והדָגיגון מקיבוץ מעוז חיים

המהדורה הראשונה של ילדי הקפיטן גרנט

א. שיר הקפיטן

השיר על הקפיטן שהתמודד עם כל הסכנות באמצעות חיוך, עד שהתאהב, 'ועוד איך' – היה פופולרי בשנות הארבעים, במיוחד בקרב לוחמי הפלמ"ח והפלי"ם.

השיר התפרסם באמצע שנות השישים, בביצועו של אורי זוהר, בימים שבהם חלם להיות קפיטן ולא העלה על דעתו לחזור בתשובה.

ואלה המילים מאתר זמרשת:

קַפִּיטָן הָיָה אֶחָד,
לֹא יָרָא וְלֹא פָּחַד,
סַכָּנוֹת רַבּוֹת עָבַר וְעוֹד אֵיךְ.
אֶלֶף פַּעַם הוּא נִצַּל,
כְּשֶׁטֻּלְטַל מִגַּל אֶל גַּל,
בְּבִטּוּל הָיָה צוֹחֵק וּמְחַיֵּךְ.
בִּסְעָרָה,
אֶל מוּל אָסוֹן
הוּא תָּמִיד הָיָה חוֹזֵר עַל הַפִּזְמוֹן:

קַפִּיטָן, קַפִּיטָן, נָא חַיֵּכָה...

כִּי הַצְּחוֹק הוּא נֵס מוּרָם לַסְּפִינָה.
קַפִּיטָן, קַפִּיטָן, בְּחַיֵּיךָ...
סַעַר לֵב לְסַעַר יָם לֹא יִכָּנַע.

וְקָרָה מַעֲשֵׂה שָׂטָן:
הִתְאַהֵב הַקַּפִּיטָן,
הִתְאַהֵב הַקַּפִּיטָן וְעוֹד אֵיךְ...
הִתְבַּלְבֵּל כְּנַעַר רַךְ,
כְּאוֹתוֹ תַּלְמִיד פִּרְחָח...
וְהַפַּעַם לֹא צָחַק וְלֹא חִיֵּךְ.
הוּא הִסְמִיק,
הוּא הֶחְוִיר,
וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיר לוֹ אֶת הַשִּׁיר:


קַפִּיטָן, קַפִּיטָן...

הנה השיר בביצועו הקלאסי של אורי זוהר:



לימים שר את השיר גם שלמה ארצי, ואפשר לשמוע אותו כאן, באתר שירי הפלי"ם (לחצו על שיר מס' 8; וראו גם למטה במדור 'בעלי התוספות').

וכאן דודו זכאי וחבורת 'רננים':



אך מי כתב את השיר ומה מקורו?

בספרם של חיים גורי וחיים חפר, משפחת הפלמ"ח, 1977, עמ' 112 נכתב כך:

מן המפורסמים בשירי הרפרטואר הימי של הפלי"ם. השיר הזה עשה לו כנפיים, עבר בספינות המפרש בין חוף ניצנים לחוף נהריה, הפליג לאיטליה ולצרפת, השליך עוגן במפרצי יוון ויוגוסלביה, הרחיק עד מימיו הקפואים של הים הצפוני, השתקע כמעט קבע בקפריסין והציץ מתוך חוטי התיל של עתלית; וכולם שאלו: מי זה הקפיטן הזה?
– לידיעתכם, הקפיטן הזה – נגנב מלים ומנגינה מן הסרט הרוסי 'ילדי הקפיטאן גראנט', בתרגומו של אברהם שלונסקי.

הוראות לשירה: פתח קופסת 'בוליביף', ערבב היטב עם בצל חתוך, שים על מחבת עם ביצים, פתח בקבוק קוניאק ופצח בשיר.

המעוניינים לשיר זמר זה בהתרוממות הנפש – יפנו אל נחום שריג, קבוצת החוגים בית השיטה.

ובכן, הכל נכון – חוץ מייחוס השיר לאברהם שלונסקי שלא קשור אליו בכלל...

אבל קודם כמה הערות ביאור:

1. בוליביף – בשר משומר (לא כשר), מעודפי הצבא הבריטי, שהיה מאוחר יותר חלק מ'מנת הקרב' הצה"לית.


זה ההסבר על הבוליביף באתר נוסטלגיה אונליין:

מאושיות המטבח הצה"לי ומנות הקרב בשנותיה הראשונות של המדינה. בתחילה היו אלה קופסאות בשר בקר משומר (לא כשר) שנותרו מעודפי הצבא הבריטי. מאחר שבשנתיים הראשונות לצה"ל היו החיילים הדתיים מאורגנים ביחידות נפרדות משלהם, השתמש צה"ל ה"חילוני" ב"בולי ביף" הבריטי עד לזרא. עם החלת חוקי הכשרות על כל מטבחי צה"ל עברו החיילים לצריכת "בולי ביף" כשר מתוצרת "ריכרד לוי". מאוחר יותר נסוג ה"בולי ביף" מפני ה"גולש" המזוויע של מפעלי "אינקודה" וה"לוף" שהפך בשנים הבאות למלך המטבח הצבאי.

2.  נחום שריג (ויספיש), שכונה סרגיי (1999-1914), היה ממפקדי הפלמ"ח, מפקד חטיבת הנגב וחבר קיבוץ בית השיטה.

נחום שריג (מימין) ועוזי נרקיס, 1948

3. קבוצת החוגים – נוסדה בחדרה בשנת 1928 בידי גרעין של בוגרי בית ספר הרצליה מתל-אביב ובית ספר 'הריאלי' מחיפה, קבוצה זו, שהתאחדה זמן מה לאחר מכן עם 'לגיון הצופים' מפתח תקווה וירושלים, הקימה את תנועת הנוער 'מחנות העולים' ואת הקיבוץ הראשון שלה, בית השיטה.

אז מי תרגם את 'שיר הקפיטן' לעברית?

ובכן, היה זה עמנואל כ"ץ (1978-1915) – יליד וילנה, שבכלל היה בית"רי ואיש לח"י! הוא תרגם את השיר בסיוע דודו, יוסף כהן-צדק (1991-1904) [גם כ"ץ זה כהן צדק], שעליו לא ידוע לי מאומה <אך ראו למטה, ב'בעלי התוספות', שם מובא מכתבו של כהן-צדק, המתאר את השתלשלות תרגום השיר>.

עמנואל כ"ץ



ב. הפרק הרוסי

כפי שצוין בספר 'משפחת הפלמ"ח' השיר המקורי על הקפיטן האמיץ (Жил отважный капитан) נכתב עבור הסרט הסובייטי ילדי הקפיטן גראנט (Дети капитана Гранта). זה היה בשנת 1936.

הסרט התבסס כמובן על ספרו המפורסם של ז'ול וורן 'ילדי רב החובל גראנט', שראה אור לראשונה בשנת 1868-1867, ותיאר את הרפתקאותיהם של אח ואחות היוצאים לחפש את אביהם (קפיטן גרנט) שנעלם.

הספר תורגם לעברית לפחות חמש פעמים, למן עקיבא רוזנבוים (ורשה תרפ"ג; 3 כרכים) ועד לאליעזר כרמי, בינה אופק, מיכה פרנקל ואביטל ענבר.


הנה הסרט הסובייטי מ-1926; את השיר אפשר לשמוע בתזמון 24:03 או בלחיצה כאן.



השחקן הראשי היה ניקולאי צ'רקסוב (1966-1903), ששיחק בכל סרטיו הגדולים של סרגי אייזנשטיין והיה אהוב מאוד על סטאלין. בסרט זה גילם צ'רקסוב את תפקידו של הגיאוגרף הצרפתי פּאגָאנֶל, והוא גם זה ששר את שיר הקפיטן (השיר אינו מסתיים בשל רעידת אדמה).

  (699x520, 22Kb)

מילות השיר המקורי נכתבו בידי ואסילי לבדב-קוּמאץ' (1949-1898; Василий Иванович Лебедев-Кумач).


ואסילי לבדב-קומאץ'

לבדב-קומאץ' היה מעריץ נלהב של סטאלין והתמחה בחיבור שירים פטריוטיים במיוחד. המפורסם בהם הוא 'המלחמה הקדושה', על מלחמת העולם השנייה. הוא גם חיבר את המנון המפלגה הבולשביקית שהפך להמנון ברית המועצות.
חובבי השירה הרוסית (בעברית) יכירוהו מהשיר 'לא הרוח הוא אשר יצא לו לטייל בערבה'קוראי עונ"ש יזכרוהו כמחבר מילות השיר 'אם מחר תפרוץ מלחמה'.

הלחן של 'קפיטן' חובר בידי איסאק דונאייבסקי (Дунаевский, Исаак Осипович).

איסאק דונאייבסקי

דונאייבסקי (1955-1900) – יהודי כמובן – נחשב לגדול ולאהוב שבמלחיני ברית המועצות. שיריו זכו לפופולריות רבה, בעיקר אלה שחיבר לסרטים, הצגות ואופרטות. גם הוא מוכר לחובבי הזמר העברי משירים נוספים, כמו 'רינה' (אני אוהב את השמים...), שאת מילותיו בעברית כתב נתן אלתרמן, או 'שיר קיסריה' (להיות בני חורין נולדנו), שכתב ישכה שדמי. כמו שעוד נראה בפרק שיתפרסם בקרוב, דוניאבסקי גם נטל לעצמו ממלאכתם של מלחינים עבריים וניכס אותה לעצמו (רמז: 'קומה אחא').




זאב גייזל תרגם את השיר המקורי לעברית (מופיע באתר שלו):

זֶה סִיפּור עַל רַב חוֹבֵל
שֶאֵת כֹּל אַרְצוֹת תֵבֵל
וְאֵת כֹּל הָאוֹקֵיאָנוּס חָצָה
פַּעֲמִים רַבּוֹת טָבַע
מִשִינֵי כָּרִיש יָצָא
אַך אַף פַּעַם פַּחַד מָה הוּא לֹא יָדַע


כְּשֶקָשֶה וּכְשֶקְרָב
רַק זִמְזֵם הוּא אֵת הַשִיר אַשֶר אָהַב:
רַב חוֹבֵל, רַב חוֹבֵל, תְחַיֵיך נָא
כִּי הֲרֵי חִיוּך הוּא נֵס אֳנִיָה
רַב חוֹבֵל, רַב חוֹבֵל, תִתְיַיצֵב נָא
כִּי רַק אָמִיץ יַכְנִיעַ אֵת הַמְצוּלָה


בּאַחַת הָאֲרָצוֹת
מֵאִתָנוּ רְחוֹקוֹת
הִתְאָהֵב רַב הָחוֹבֵל כְּמוֹ יַלְדוֹן
פַּעֲמִים רָבּוֹת נִיגַש
אַך הָיָה כֹּל כַּך נִרְגַש
שֶלֹא הוֹצִיא מִילָה אַחַת מֵהַגָרוֹן



הוּא רָזָה וְהֶחְווִיר
אַך לֹא הָיָה שָם אַף אֶחַד כְּדֵי לָשִיר
רַב חוֹבֵל, רַב חוֹבֵל, תְחַיֵיך נָא
כִּי הֲרֵי חִיוּך הוּא נֵס אֳנִיָה
רַב חוֹבֵל, רַב חוֹבֵל, תִתְיַיצֵב נָא
כִּי רַק אָמִיץ יַכְנִיעַ אֵת הַמְצוּלָה


ג. הדגיגון של קיבוץ מעוז חיים


מהאתר זמרשת למדתי כי בשנת תש"י חובר נוסח אחר לשיר הקפיטן. זהו השיר 'דָגִיגוֹן', שנכתב בשנת 1950 על ידי יצחק צבי גפני (1998-1911) לכבוד חג הַמִּדְגֶה (פעם היו חגים כאלה...) בקיבוץ מעוז חיים.

דָּגִיגוֹן הָיָה קָטָן
פֹּה בְּעֵמֶק בֵּית-שְׁאָן,
בַּבְּרֵכָה הָרְחָבָה שֶׁבְּמָעוֹז
הַכֹּל נִתַּן לַשִּׁבּוּטָן,
הוֹי זָלַל הָרְעַבְתָּן...
הִתְרוֹצֵץ לוֹ פֹּה וְשָׁם מְאוֹד נָלוֹז.
הוּא הִשְׁמִין וְהֶאֱמִין
כִּי יַאֲרִיךְ יָמָיו כְּמוֹ תַּנִּין.


דָּגִיגוֹן, דָּגִיגוֹן, הִתְפַּטֵּם נָא
כִּי לְךָ מְזֻמָּנָה הַמַּחֲבַת,
דָּגִיגוֹן, דָּגִיגוֹן הִתְפַּטֵּם נָא
לְתִפְאֶרֶת יוֹם הַחַג וְהַשַּׁבָּת.

בֶּן קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּירוֹן
חֲלַקְלַק וַאֲפֹרוֹן
דָּאֲגוּ לְפִטּוּמוֹ יְדֵי עוֹבְדִים
שֶׁפַע כֻּסְפָּה לַגָּרוֹן
 וּמִשְׂחָק עִם צַפְרַדְּעוֹן
וְתִקְוָה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל אֲמִידִים.
הוּא נִלְכַּד וְנִמְדַּד
אֶל הַשּׁוּק שֶׁל תְּנוּבָה הוּא נָדַד.
דָּגִיגוֹן...

יוסף צבי גפני (מקור: זמרשת)

תודה לגרימי גלעד.

בעלי התוספות

לאחר הפרסום הפנתה נילי עמית מוורשה את תשומת לבי לגרסה הפולנית של שיר הקפיטן. בפולנית נקרא השיר Piosenka o kapitanie ואת מילותיו חיבר ויקטור וורושילסקי (1996-1927; Wiktor Woroszylski), משורר פולני ידוע שהתמחה בתרגומים מרוסית. את המילים אפשר למצוא כאן.

והנה מצגת שהכין חברנו אלכס נקריאקוב (Nakaryak) ובה הוטמע הביצוע של שלמה ארצי. המעטפת ברוסית אבל הקרדיט של 'עונג שבת':



אורי יעקובוביץ' שלח לי מסמך מעניין הקובע סופית מי אחראי לתרגום העברי של שיר הקפיטן. זהו מכתב שנשלח אליו ב-3 בינואר 1986 על ידי יוסף כהן-צדק, דודו של עמנואל כ"ץ, ובו הוא מספר על הרקע לכתיבת השיר.

לדבריו, בראשית מלחמת העולם השנייה (1939) הוא תרגם את השיר בעצמו, ואז הראה אותו לאחיינו עמנואל כ"ץ. כ"ץ חשב שהתרגום של דודו מליצי מדי, ותרגם מחדש את השיר, תוך ששימר בתוכן שתי שורות מהתרגום המקורי של דודו:
את 'כִּי הַצְּחוֹק הוּא נֵס מוּרָם לַסְּפִינָה' ואת 'סַעַר יָם לְסַעַר לֵב-עז יִכָּנַע' (בנוסח המקובל היום השורה השנייה שונה). 

התרגום המתוקן נמסר לשולמית לְבָני, שהייתה אז זמרת פופולרית ומסתבר שהיא זו שהזמינה את התרגום מכהן-צדק.




5 תגובות:

  1. אחלה, תודה על הפוסט.

    השיר בפולנית בסןף - היא שרה ברוסית (עם מבטא פולני)

    השבמחק
  2. עשיתי מצגת: http://vimeo.com/24562708

    השבמחק
  3. הוספתי עוד שיר שניתן להטמיע:
    http://vimeo.com/28899262

    השבמחק
  4. כדאי מאוד שתוסיפו את הלינקים שלהלן,יש שם גלגולי שירים מרוסית לעברית,בתרגום מילולי מהמקור הרוסי,עם שירה ואקורדיון
    העולם עגול ופתוח:
    http://www.youtube.com/user/ramitelaviv?feature=mhum#p/u/395/yqzyo5yuaBk

    את חכי לי ואחזור
    http://www.youtube.com/user/ramitelaviv?feature=mhum#p/u/396/OXD63rQ6KqY

    ועוד רבים אחרים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.