יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

גלגוליו של מכתב (י): הדור הבא


מאת דן אלמגור ודוד אסף

רשימות נוספות בסדרה


זו הרשימה העשירית בסדרת גלגולי המכתבים לאמא (ומאמא, לאבא ומאבא, לחבר ולחברה, מכולם ולכולם), וככל הנראה גם האחרונה.

ברשימה הקודמת עסקנו במכתבים לאמא משנות השישים והשבעים, ואילו הפעם נעסוק במכתבים משנות השמונים, התשעים והאלפיים, וגם בכאלה שאולי ייכתבו בעתיד...

א. פליטת הפה הנבואית של דודו טופז

דודו טופז, למה לא?, הוצאת טרקלין, 1973

בשנת 1982 יצא הבדרן דודו טופז (2009-1946) בתכנית חדשה שנקראה 'פליטת פה', והתבססה על פליטת הפה המפורסמת שלו (צ'חצ'חים). בתכנית  שזכתה להצלחה אדירה  שילב טופז גם שיר שנקרא 'מכתב מאמא', על בסיס הלחן המוכר של שמואל פרשקו. השיר המשעשע הוא על מכתב שכותבת אמא לבנה שיושב בבית הסוהר. האם ניבא דודו טופז את כניסתו שלו לבית הסוהר?


שלום לך ילדי, שלום מאמא,
ילדי אשר יושב במעצר.
את מכתבך קיבלתי בני, הבינה,
ממנו לא הבנתי שום דבר.


אתה כותב לי שעישנת נאפאס,
ובגלל זה שלשום עצרו אותך,
הרי ממך תמיד היתה לי נחת,
אז מה לא אעשה למענך?


פצירה לך שולחת, אמא,
בתוך עוגה אותה אשימה,
שתפצור, בן גיבור,
ותחזור לאמא.


וגם מסור קטן יש פנימה,
אז יאללה, בן, נסר קדימה,
עם מסור ופצירה,
ילד רע, קטן, שובב של אמא.


בבית הסוהר לא תרווה רוב נחת ,
אבל יש יתרונות מסוימים,
כי איפה עוד תוכל לפגוש ביחד ,
כל כך הרבה אישים מפורסמים.

נסה נא בני איתם להתחברה,
נסה לקשור איתם כמה קשרים.
עם אנשים כמו אבו חצירה,
וגם אולי עם עוד כמה שרים.

חוטים לך שולחת אמא,
איתם תקשור קשרים, קדימה,
עם כל המי ומי
שאיתך שם פנימה.

וכשתצא משם תבינה,
וגם תגיד תודה לאמא,
ותרוץ, אם נחוץ,
ולכנסת תיכנס עוד פנימה.

לקוראים הצעירים, בני הדור שידע את אריה דרעי, משה קצב ואהוד אולמרט: חברי הכנסת המושחתים של הימים ההם היו שמואל פלאטו-שרון ואהרן אבו-חצירא.

(תודה לרפי בינדר)

דודו טופז בבית המשפט (צילום: חן גלילי)

ב. מכתב מאבא  טוביה צפיר

בשנת 1994, בתכנית 'צפיר הנפש' ששודרה בערוץ 2, שר טוביה צפיר שוב על פי אלתרמן ופרשקו. הפעם זהו מכתב מאבא לבן שיצא חי מחברון ומעזה, אבל עשוי בקלות להיהרג באוטוסטרדה...




ג. האמא ממחאת האוהלים


בקיץ האחרון סערה הארץ מגלי המחאה החברתית וממאהלים רבים שפוזרו ברחבי הארץ, ובמיוחד בשדרות רוטשילד בתל אביב. בראשית אוגוסט 2011 פרסמה ענתי חרמוני-שרים בבלוג שלה שיר סטירי שבנוי על 'מכתב לאמא' הקלאסי ומשקף את אווירת המחאה של אותו קיץ.

השיר נקרא: 'גם אמא מוחאת (דמעה)', ואנו מודים לענת (שנמנית עם קוראי הבלוג) על הרשות לפרסם אותו.

שלום לך ילדי שלום מאמא,
שמעתי שבאוהל אתה גר,
תגיד, לא חם לך שם פנימה?
כי יש לי וינטלטור נהדר.
 

אני בבית אבות מזמן שוכנת,
והטיפול פה, נו...לא אי אי אי.
כמעט לא מדברים איתי, אז ניחא,
החלטתי גם אני לשתוק ודי.
 

כואב לי שאיני לך עוזרת,
לגור בבית אבות עולה המון,
כדי שלא להיות לך לנטל,
שילמתי עד הגרוש האחרון.
 

אני נזכרת כשהיית ילד,
ובחוף הים היינו מבלים,
הקמנו לנו אוהל לתפארת,
בים קפצנו יחד בגלים.
 

רק שאז ילדי היה אחרת,
בסוף היום קיפלנו את הכול,
היה לנו לאן לחזור – הביתה,
עכשיו לחזור לבית, מי יכול ?!
 

ימים רבים אותי כבר לא ביקרת,
אתה ודאי עסוק במחאתך,
כשבן צריך אז אמא מתייצבת,
אולי... תמצא לי אוהל לידך ?!


דרוש לי רק כסא אחד או שניים,
ואז תוכל לקפוץ ונדבר...
אני אביא גם את הוינטלטור,
נשב ביחד קצת ונתאוורר.


ד. ומה הלאה? מִסְרוֹן מאבא!



ראינו שכמעט בכל עשור צצה גרסה חדשה של 'מכתב מאמא', והרי זו רק שאלה של זמן עד שהמכתב הבא יהיה משהו כמו 'אי-מייל מאמא', 'SMS מאבא' או אולי 'סקייפ מסבתא'?

אז הנה תרומת עונ"ש לדור הבא.

כל אחד מאתנו, דן ואנוכי, קיבל על עצמו לחבר גרסה מעודכנת של מכתב מאם לבנה היושב בעמק הסיליקון בקליפורניה, מפתח אפליקציות מתוחכמות בחברת הייטק וממתין ל'אקזיט', בשעה שאמו יושבת בבית בישראל, מתגעגעת לבן ולנכדים ובקושי מסתדרת עם האי-מייל...

מכתב מאמא: הדור הבא

גרסת דוד אסף:



וזו גרסת דן אלמגור:

[א]

שלום לך ילדי, שלום מאמא,
אליי צלצלת מן האווירון.
'אשלח לך גם מסרון', מיד הוספת.
אני, בן, לא הזמנתי שום מזרון.

אתה בעמק בין הסיליקונים;
רק היזהר שלא תיפול בפנים.
דוד אליָקים חזר מים המלח,
אומר שנפערו שם בולענים.

אתה כותב לי שקנית איי-פון
ומספר על אקזיט, שזה מפחיד.
יש קשר, בן, בין 'אקזיט' ל'אקזמה'?
כי אמא, זכור, היא אמא חד-עורית.

פזמון:

ועוד אתה כותב לאמא:
'הכניסי את הפאס-וורד פנימה'.
מה זה 'פאס'?
זה כמו אז?
בפלמ"ח? עם סימה?

אולי תכתבו מכתב נורמלי
האינטרנט קצת טה-רה-לה-לי
בפייסבוק
שוב יש ג'וּק,
וגם העכבר תמיד נתקע לי.

[ב]
כתבת שה'סקייפ' ממש סנסציה!
אך קודם, בן, עלי להסתפר.
גם סוניה, שתופרת 'אפליקציה',
לא מצטלמת בלי להתאפר.

פניתי לשכנה שתעזור לי,
אבל היא, כמו תמיד, על הבלקון.
יושבת, משתזפת בביקיני,
אומרים שהיא מומחית לסיליקון.

אתה כותב לי משהו על 'שטרודל'.
יש לי מתכון לשטרודל, די חדש.
אני מומחית גדולה לגוּגְל-מוּגְל,
אך מה זה 'גּוּגֶל' בלי חלב ודבש?

פזמון:

הגיע גם מסרון ממַייקִי:
'שלחי לי "לַייק" וזוג של נַייקִי'.
אך מאז
'לֵייק סַכְּסֶס'
לא הרגשתי לַייקים.
אני אמשיך כאן להזיע,
מתי ילדי אותי תפתיע?
הנכדים עסוקים,
אחכה, עד ש...
הנין יגיע.


תם ולא נשלם.
מערכת עונ"ש תוהה על דרכה בישיבה שלא מן המניין

תגובה 1:

  1. אם בדודו טופז ושירי מכתבים עסקינן, מן הראוי להזכיר את המכתב מחייל המילואים בלבנון (הפותח ב'שלום לך תקווה מה שלומך'), שהוא באמת אחד הגדולים, למרות שאינו במנגינה הנ"ל אלא דווקא במנגינת שיר הבונבונים של ז'ק ברל (הושר, בין היתר, ע"י ישראל גוריון).

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.