יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

גלגולו של ניגון: 'יש נפט של עיראק' – זיהוי מחברו של שיר עממי

יש המון נפט בעיראק

מאת דובי גולדפלם

בימי ילדותי ונערותי, אי שם בשנות החמישים, נהג אבא לשיר לנו את השירים שליוו אותו ב'בני עקיבא', בקיבוץ ובכלל. אבא לא היה זמר גדול אבל אהב לשיר. בין השירים היה גם 'יש נפט של עיראק'.

כך נרשמו המילים באתר זמרשת:

יֵשׁ נֵפְט שֶׁל עִירָאק
וְיֵשׁ נֵפְט שֶׁל 'שֶׁל';
וְאַתְּ תִּהְיִי שֶׁלִּי רַק,
שֶׁלִּי רַק, שֶׁלִּי רַק, שֶׁלִּי רַק, שֶׁלִּי!
וְאַתְּ תִּהְיִי שֶׁלִּי רַק,
שֶׁלִּי רַק, שֶׁלִּי רַק, שֶׁלִּי!
יש נפט של עיראק
ויש נפט של "של";
ואת תהיי שלי רק,
שלי רק, שלי רק, שלי רק, שלי!
ואת תהיי שלי רק,
שלי רק, שלי רק, שלי!

כאן אפשר לשמוע את ותיקי הגבעטרון שרים את השיר.

נוסח אחר, שונה מעט, מסר לנו גרימי גלעד מעין גדי:

יש נפט של עיראק
ויש נפט של 'של';
ואת שלי, שלי רק,
שלי רק, שלי רק ולא של אחר,
ואת שלי, שלי רק,
שלי רק, שלי רק ולא של אחר.

סמלילים של חברת הנפט 'של'

זהו שיר מחויך, פשוט וקליט ששרנו אותו בהזדמנויות שונות. מי כתב את השיר, מתי ובאלו נסיבות? – השאלות האלו לא עניינו אותי. מעולם לא התעניינתי במקור השיר ובמחברו. פשוט שרנו וזהו...

בשנת 1964 הגעתי כסטודנט לירושלים. הגשתי את מועמדותי לתפקיד מדריך ב'מכון גולד', שהיה סמינר למורים ובו הוכשרו להוראה סטודנטים מהתפוצות. עברתי סדרה מתישה של ראיונות ובדיקות אצל מנהל המכון, הרב שלמה טל, שלבסוף קיבל אותי לעבודה. המכון הוקם ומומן על ידי המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ('הסוכנות') ולאחר שנתקבלתי לעבודה זומנתי לפגישת היכרות עם הנהלת המחלקה. הפגישה התקיימה במשרדו של מנהל המחלקה, ד"ר חיים חמיאל, והשתתפו בה עוד כמה מבכירי המחלקה. לא היה לי מושג אז מהי המחלקה ומה תחומי פעולתה ואף פעם לא פגשתי מי מעובדיה. הרב טל הציג אותי בפני הנוכחים, ששאלו כמה שאלות ואיחלו לי הצלחה בתפקיד. לא יכולתי לדמיין אז שמחלקה זו תהפוך להיות מקום עבודתי למשך 31 השנים הבאות וצוות העובדים שפגשתי יהפכו להיות עמיתים וחברים קרובים. כל החבורה לחצה את ידי והתפזרה איש איש למשרדו. כשלחצתי לבסוף את ידו של חמיאל הוא אמר לי בשקט 'תמסור ד"ש לאבא'.

הופתעתי. להורי (רחל ואליעזר גולדפלם) היו מעגלי הכרות רבים אך מעולם לא שמעתי את אבי מזכיר את שמו של חמיאל. בהזדמנות ראשונה סיפרתי להורי על המפגש ושאלתי את אבא מהיכן הם מכירים. הוא חייך ואמר 'הכרתי את חמיאל בתנועת השומר הדתי בוורשה ועלינו לארץ יחד באותה אוניית מעפילים'.

והנה, בסוף שנות השישים הוציאה דרורה חבקין שני תקליטים של אוסף 'שירי רחוב'. באחד העיתונים (כמדומני ב'הארץ') התפרסם אז מאמר ארוך ומקיף על האוסף וצוטטו מספר שירים בהם גם 'יש נפט של עיראק', שעליו נאמר כי מחברו אינו ידוע. כמובן שזכרתי היטב את השיר והראיתי את הכתבה לאבי. להפתעתי הוא אמר: 'אתה יודע מיהו מחבר השיר? זהו הבוס שלך, חיים חמיאל'.

שמרתי את הכתבה ובהזדמנות ראשונה נכנסתי למשרדו של חמיאל, הצבעתי על השיר ושאלתיו אם השיר מוכר לו. חמיאל עיין בשקט במילים. לפתע ראיתי איך ניצת בעיניו זיק, זווית של חיוך בקצה שפתיו, והוא התחיל לזמזם את השיר. 'אתה המחבר?',  שאלתי. 'אכן כן', ענה, 'אבל היא שינתה קצת מהמילים'. כמה חבל שלא ביקשתי ממנו לשחזר את המילים המקוריות...

באותה הזדמנות שוחחתי עם חמיאל על עלייתם לארץ, שלו ושל אבי, באוניית המעפילים 'אסימי'. אוניה זו יצאה לדרכה מנמל קונסטנצה בערב פסח תרצ"ט (1939) והגיעה לחוף תל אביב בשביעי של פסח. סירה אחת של נשים וגבר אחד, אבי, הספיקה לרדת לחוף עוד לפני שהבריטים הגיעו. האוניה הרימה עוגן והפליגה לעומק הים ורק כעבור שלשה שבועות נוספים הצליחה להגיע שוב לחופי הארץ ולהוריד את יתר הנוסעים. חמיאל אמר לי: 'אבא שלך תמיד ידע להסתדר. אנחנו היינו בים עוד שלשה שבועות והיו לנו רק דגים מלוחים לאכול. מאז אינני יכול לנגוע בדגים מלוחים...'.

מאז אותו מפגש עברו למעלה משלושים שנה. כל הצוות הוותיק והמסור של עובדי המחלקה כבר מזמן פרשו לגמלאות וחלקם כבר נפטרו מהעולם. חמיאל פרש לגמלאות בראשית שנות השמונים. לצערי לא הצלחתי לשמור על קשר עמו, אבל עקבתי אחר עבודתו הספרותית והייתי מעודכן במצבו הרפואי. 

לפני כשנה וחצי נקלעתי לאתר 'זמרשת' וגיליתי כי השיר 'יש נפט של עיראק' נמצא שם. הלחן של השיר הוא רוסי ואורי יעקובוביץ' סיפר שם על גלגוליו של השיר המקורי Маруся отравилась (מארוסיה הורעלה). שיר זה נכתב והולחן בקצב הוואלס בשנת 1911 על ידי יאקוב פְּרִיגוֹז'י, ואין שום קשר בין מילותיו המקוריות לבין הגלגול העברי שלהן.

כאן אפשר לשמוע את המקור הרוסי.



אנשי 'זמרשת' לא ידעו מיהו המחבר של המילים העבריות וציינו 'לא ידוע'. מיהרתי להודיע לאנשי האתר על הזיהוי הוודאי, ולאחרונה, במקביל להכנת הפוסט לעונ"ש, עודכן סוף סוף האתר.

בינתיים נפטר חיים חמיאל לבית עולמו (29 במאי 2011). בן 94 היה במותו. הגעתי עם אבא לניחום אבלים וסיפרתי לבני המשפחה על ההתכתבות עם 'זמרשת'. הבת נירה והבן אפרים מעולם לא שמעו על השיר. לעומתם, רעייתו חוה זכרה מיד את השיר והעידה כי בעלה חיבר את השיר כאשר היה מדריך בכפר הנוער הדתי, בתחילת שנות הארבעים, והם שרו אותו במסיבת סיום שנת הלימודים. אבא שלי, שגם הוא כבר לא צעיר, קפץ מיד ואמר: 'הוא לא חיבר את השיר בכפר הנוער הדתי. הוא חיבר את השיר עוד בוורשה. הוא שר לי אותו ברכבת שלקחה אותנו מוורשה לקונסטנצה'. 

תהיה רשימה קצרה זו נר לזכרו של מורה, משורר וחוקר, שבין שאר עלילותיו חיבר גם את 'יש נפט של עיראק'.

חיים חמיאל (מימין) מלווה את הנריאטה סולד בביקורה בכפר הנוער הדתי (1940?)
(אוסף תצלומי כפר הנוער הדתי)

*

סיפורו של דובי גולדפלם נגע בי באופן פרטי, שכן הכרתי היטב את חיים חמיאל, שהיה מנכ"ל המחלקה לחינוך תורני בגולה בסוכנות היהודית כאשר אבי ז"ל, משה קרונה, עמד בראשה.

וכך גם כתב לי דובי:
הקשר שלך, העקיף, לנפשות הפועלות הוא רחב: לא רק אני זכיתי לעבוד במחלקה התורנית עם אביך. האבא שלי (היום בן 91, בבריאות טובה ובצלילות נפלאה) הכיר את אביך עוד בשומר הדתי בוורשה, וכשעלה לארץ כמעפיל באוניה 'אסימי', ערב שביעי של פסח תרצ"ט, הכתובת היחידה שידע עליה בארץ הייתה של אביך. אביך היה למעשה האדם הראשון שקיבל אותו בארץ והדריך אותו בצעדיו הראשונים. הקשר ביניהם נשמר לאורך כל השנים ולא רק בגלל שאני עבדתי במחלקה התורנית. 
וכמה הערות על השיר עצמו, שעד מכתבו של דובי לא ידעתי כלל על קיומו. השיר הוקלט בשנת 1975 על ידי הגבעטרון, בערב מיוחד לכבוד יובל החמישים של תנועת הנוער העובד והלומד. אספן התקליטים האשקלוני רפי בינדר שלח לי באדיבותו את הקלטת השיר וסריקה של עטיפת התקליט.

הנה השיר הקצרצר:




והנה, בעטיפה האחורית של התקליט נכתב כי מילות השיר 'יש נפט של עירק' נלקחו מתוך תכנית של תאטרון 'המטאטא'!



האם זו טעות, או שמא דובי גולדפלם הוא שטעה? ואם אכן חמיאל, הציוני-הדתי, הוא שכתב את מילות השיר, איך התגלגל שיר זה לרפרטואר המוסיקלי של תנועת הנוער העובד והלומד?

אם יש מישהו מן הקוראים שיכול לשפוך אור נוסף על השיר – נשמח.

ועוד הערה-הארה. 

למילים הפשוטות של השיר – שמקשרות בין חברת הנפט האנגלית-ההולנדית הידועה 'שֶׁל' (Royal Dutch Shell PLC) לבין אהבה לנערה, שהיא שלי ורק שלי ולא של אחר – היה גם רקע היסטורי קונקרטי מאוד.

חברת הנפט העיראקית (IPC) הייתה תאגיד רב-לאומי מהגדולים בתעשיית הנפט במזרח התיכון במחצית הראשונה של המאה הקודמת, שהיה לו מונופול על הפקת ומכירת הנפט בעיראק בין השנים 1961-1925. חברה זו פעלה גם בארץ ישראל המנדטורית ובנתה את בתי הזיקוק במפרץ חיפה. הנה מה שכתוב בוויקיפדיה:
בארץ ישראל הייתה החברה פעילה הן בהנחת צינור הנפט ויצירת תשתיות, הן בבניית בתי הזיקוק בחיפה, והן בחיפושי נפט. לאחר השלמת הנחת צינור הנפט ב-1934 החלה IPC במגעים עם הממשלה הבריטית להקמת בתי זיקוק לחופי מפרץ חיפה. הממשלה הבריטית עודדה את הקמת בתי הזיקוק בתנאי שיהיה זה פרויקט משותף עם חברת הדלק של. לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים), בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-עיראקית וחברת הנפט האנגלית-הולנדית "של". ב-1938 החלה העבודה להקמת בתי הזיקוק ונמשכה בשנות מלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה החל מ-1947 החלו בתי הזיקוק לפעול בתפוקה מלאה והבריטים תכננו את הרחבת המפעל והנחת צינור נפט חדש לעיראק, אך עם החלטת החלוקה בנובמבר 1947 הופסקו כל עבודות הפיתוח.

אפשר אפוא להניח שהשיר חובר על רקע תחילת העבודות בבניית בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה משנת 1938 ואילך, שאז עלה הנושא על סדר היום של היישוב היהודי בארץ. בשנות הארבעים היו בתי הזיקוק  שנתפסו כאחד מסמלי השלטון הבריטי וגם אתר צבאי ואסטרטגי חשוב  יעד להתקפות אוויריות רבות מצד חיל האוויר האיטלקי וגם יעד לפיגועים של לוחמי הלח"י.


הודעת הלח"י על פיצוץ בתי הזיקוק, 30 במרס 1947

וכאמור, עדיין יש לברר כיצד הכיר חמיאל, שנולד ב-1917 באוסטרלנקה שבפולין, את המנגינה של השיר הרוסי, וכיצד הופץ השיר בארץ והגיע לחוגי הנוער העובד והלומד. 

בעלי התוספות

יובל דרור (היום פרופסור בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב) היה בין מפיקי התקליט של שירי הנוער העובד והלומד שהוזכר למעלה. וכך כתב לשותפו שאול גלעד (עם העתק אליי):
מאז שהפקנו, אבי רמות (יטבתה) ואנוכי (חמדיה, כפר רופין כיום) כחברי מזכירות הנוע"ל דאז את ערב השירים ליובל התנועה ותקליט הגבעטרון שבעקבותיו, חלפו קרוב לארבעים שנה! על כן הפרטים אינם זכורים לי באשר ל'יש נפט של עירק' והאם מילותיו עממיות, נכתבו ע"י חיים חמיאל או נלקחו מתוך תכנית של 'המטאטא' – אפשרויות שיכולות להיות שלובות זו בזו.  
היינו אז בני עשרים פלוס, והרעיון לערב ותקליט בעקבותיו נבע מתקליט קודם של שירי התנועה שהגבעטרון הקליטו בעקבות מופע בחמדיה ('שירי הצריף' או מעין זה). למרות הרקע הביוגרפי והקיבוצי המשותף שלנו (קן בורוכוב של הנוע"ל   גם של שותפתנו זיוה אמיר [אז אפיק], מאיירת התקליט) וההיכרות האישית-התנועתית שלנו עם מרבית השירים, נזקקנו ליועצים ותיקים יותר. לשם כך נועצנו בחנה בריק ז"ל (חמדיה בעבר),שהייתה מורה למוסיקה בעמק בית-שאן ואז כבר ישבה בתל אביב, ובאליהו הכהן יבל"א. הייתה לנו גם תכנית להפיק שירון מקיף של שירי תנועות הנוער, שלא יצאה לבסוף אל הפועל בין היתר בשל קשיי הגדרה – מהם 'שירי תנועות הנוער'? אך זכור לי ללא ספק שחנה ואליהו היו 'פוסקי הדור' בכל הנוגע לשירים.
 בתשובה למכתבו של יובל הוסיף אליהו הכהן (3 בינואר 2013):
הייתה בשנות השלושים תוכנית של תיאטרון 'המטאטא', שעסקה בנפט ובחברת 'של'. שמה היה 'ארץ זבת חלב ו...נפט', והיא הוצגה לראשונה באביב 1938. את השירים והפזמונים לתוכנית חיברה לאה גולדברג. כל המנגינות לשירים ולפזמונים בתוכנית היו מקוריות, ולא היה ביניהן אף לחן שאול ממקור רוסי. חלק הולחנו ע"י משה וילנסקי ('ריח נודף מן האדמה'), חלק ע"י הגב' פינקלשטיין המלווה בפסנתר ('אל נצור מלך הנפט') וחלק ע"י עמנואל עמירן ('חברת נוזלים "של" עמך ברעבון מוגבל'). ככל הזכור לי, הפזמון 'יש נפט של עיראק' לא היה ביניהן. כל השירים והפזמונים לתוכנית היו מוזמנים, כך שאינני מניח שפנו אל חיים חמיאל לכתוב פזמון, או שהשתמשו בפזמון שחיבר ולא הוזמן על ידם.  
אגב, קטעים מתוכנית זו, ביניהם 'שיר הנפט', הוסרטו ע"י אקסלרוד והוקרנו על מסכים בבתי הקולנוע. מתוכם זכור לי קטע שבו חברי וחברות התיאטרון פוצחים בריקוד סוער תוך כדי שירת שיר הנפט, וחוזרים וצועקים שוב ושוב: 'נפט! נפט!'. ייתכן שעורכי התקליט של שירי תנועת הנוער והעובד והלומד, הניחו – אולי על סמך הקטע המוסרט הזה של אקסלרוד על שיר הנפט מתוך הצגת "המטאטא"  שגם 'יש נפט של עיראק' לקוח משם. 

8 תגובות:

  1. בס"ד
    א.נ.

    הכרתי את אניך ז"ל בשנת 1946 כאשר הוא בא לאה"ב גשליח אל השומר הדתי ןהוא ביקר אצלנו בחוות ההכשרה
    בהרי הקטסקיל ואנו היינו קבוצת מדריכים במושבת חורף.
    בשבת הוא לימד אותנו כמה שירים אצישראלים.
    השיר אשר אני זוכר מאוד הוא "דוגית נוסעת מלחיה שבעה וכו'

    חזק ואמץ על מאמציך להחיות את העבר

    אברהם חסיד
    אשר מתגורר בשכונת-בית-חזון בכפר הרואה
    אגב בני משה מסר לי שאתם מכרים מילדות

    השבמחק
  2. בן-ציון קליבנסקי28 בדצמבר 2012 בשעה 9:54

    זכיתי לראיין את חיים חמיאל ב-2005. מעניין שכבר בעת לימודיו הקצרים בישיבה הגדולה בלומז'ה (משנת 1930) הוא נודע בכתיבת שיריו. מאיר רוך, בנו של אחד מראשי הישיבה, אף הדפיס לחמיאל את שירי הבוסר שלו במכונת כתיבה של הישיבה.
    יהי זכרו ברוך.

    השבמחק
  3. שלום דוד.
    תודה לך על כל המידע המענין.
    אבא ז"ל כתב שירים רבים ופירסם 11 ספרי שירה, כל זאת בנוסף למחקרים במקרא ובתרגומים וסדרת ספרי מעיינות למחנך הדתי. לדעתי הוא ורימון הם שני המשוררים הדתיים-לאומיים הבולטים של המאה העשרים, אך אבא לא זכה להכרה ציבורית וחבל.

    השבמחק
  4. לדב גולדפלם, יישר כוח! ודאי זוהי התרגשות רבה וסיפוק רב לגלות מי חיבר שיר, בייחוד כאשר אינך מצפה לכך בכלל, כיוון שמדובר בשיר פשוט מאוד באופן יחסי ליצירה ספרותית "גדולה" של משוררים כמו ביאליק, טשרניחובסקי וכו'. בשירים כאלה יש תחושה ש"החבר'ה" שרבטו מלים באופן ספונטאני.

    האזכור שלך, כי חמיאל אמר שנעשה קצת שינוי במלים של השיר והבעת הצער מצדך, כי לא ביקשת ממנו את הטקסט המקורי, מוביל אותי לפנות אליך או אולי ישירות לאפרים חמיאל או לאחותו נירה, לנסות לחלץ את מילות השיר מהאמא חווה.

    דב, האם ייתכן שאביך, בהכירו את השיר כפי שלמד אותו בוורשה, יוכל לשחזר את המלים של השיר? האם יוכל לומר באיזו שנה חיבר חמיאל את השיר או לפחות באיזו שנה הוא למד אותו ממנו? האם יכול גם לומר מה הרקע לחיבור השיר הזה? מה פתאום שיר על נפט בהיותו בוורשה?!

    דוד, אתה מטיל ספק, ואולי בצדק, באשר לנסיבות חיבור השיר: "בעטיפה האחורית של התקליט נכתב כי מילות השיר 'יש נפט של עירק' נלקחו מתוך תכנית של תאטרון 'המטאטא'!"; "ואם אכן חמיאל, הציוני-הדתי, הוא שכתב את מילות השיר, איך התגלגל שיר זה לרפרטואר המוסיקלי של תנועת הנוער העובד והלומד?"; "אפשר אפוא להניח שהשיר חובר על רקע תחילת העבודות בבניית בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה משנת 1938 ואילך, שאז עלה הנושא על סדר היום של היישוב היהודי בארץ".

    - אני סבור, שיש משקל חשוב לעדויותיהם של חווה חמיאל ואביו של דב. כלומר מבחינתי אין ספק שחמיאל הוא מחבר השיר. עדותו של אביו של דב נשמעת נחרצת למול עדותה של חווה חמיאל באשר למקום חיבור השיר, אולם חייבים להודות שנשמע מוזר-משהו לכתוב בוורשה שיר על נפט של עיראק... ייתכן שהבהרות מצד אביו של דב ותשובות של חווה חמיאל, כפי שציינתי לעיל, תשפוכנה קצת יותר אור על סוגיה זו. באשר למעבר שיר כזה או אחר ממגזר דתי לחילוני (הנוער העובד) ואולי גם לתיאטרון המטאטא) (וכמובן, יש גם תנועה הפוכה ממגזר חילוני לדתי וכו') - הכל יכול להיות! לשירים אין גבולות. גם בין שירי בית"ר יש שירים שבמקורם הנם סובייטיים/ קומוניסטיים...

    לסיום, הנני פונה שוב לאפרים חמיאל ומבקש לדעת האם בין שיריו של אביו יש שירים נוספים למנגינות רוסיות או אוקראיניות?

    בברכה,

    אורי יעקובוביץ'

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבתי ברשימה שאבי למד את השיר מחמיאל ברכבת שלקחה אותם מוורשה לנמל קונסטנצה. זה היה כמה ימים לפני פסח תרצ"ט. הם עלו לאוניית המעפילים 'אסימי' בי"ג ניסן (2.4.39)כפי שכתב חמיאל בספרו "במעגלי חיים" (ספרית אלינר, הוצ' הסוכנות היהודית). אני למדתי את השיר מאבי בדיוק באותן המלים המופיעות באתר זמרשת כך שזה מה שזכור לו.
      חווה הכירה את חמיאל, בעלה לעתיד, רק בארץ בכפר הנוער ושם שמעה לראשונה את השיר שחובר עוד לפני כן אולם תאריך החיבור המדויק לא ידוע אם כי אין ספק שקדם למועד העליה לארץ. לגבי 'המטאטא' - ברגע ששיר נתפס, קשה לדעת איזו דרך הוא עושה. אינני חושב גם שיש משמעות לעובדה ששיר שחובר בידי דתי ציוני הגיע לתנועת הנוער העובד והלומד. גם בבני עקיבא שרנו שירים שללא ספק מקורם בתנועות הנוער האחרות.

      בברכה
      דובי גולדפלם

      מחק
    2. אני בדיעה אחת עם גרימי, באשר למילות השיר – מן הרפרטואר של 'המטאטא' - אותו הייתי שר (רק לפני שבעים שנה) לחברתי הראשונה: 'יש נפט של עיראק ויש נפט של 'של' – ואת תהיי שלי רק, שלי רק ולא של אחר!'.

      מחק
  5. שיריו של אבא עוסקים בדרך כלל בנושאים רציניים כמו אלקים, התורה, האדם מול אלקים, ירושלים, הארץ ונופיה, תפילה, משפחה וכד', ואת חלקם פירסם בספרי השירה שלו. מלבד זאת כתב גם חומר היתולי למסיבות של השומר הדתי בפולין ושל תלמידיו בכפר הנוער הדתי. שירים אלו לא פירסם. למיטב ידעתי אין לאמא נוסח בכתב של השיר שבו עסקינן. אשאל אותה על כך.
    שבוע טוב,
    אפרים חמיאל.

    השבמחק
  6. תודה, אנשים יקרים. ממש מאלף ומהנה לקרוא את הדברים. בתודה, מאיר גרוס, בית אל. אגב, אני זוכה להכיר את דובי ואת אביו, וזכיתי גם להכיר את חמיאל ז"ל ואת ספריו הרבים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.