יום ראשון, 8 ביוני 2014

סגולת ח"י כיכרות הלחם

רחוב דוד ילין, ירושלים (צילום: ברוך גיאן)

קוראי הבלוג יודעים על חיבתי המשונה לסגולות וקמעות בני ימינו, שבדרך כלל יוצריהם מסתמכים על טיפשותם וטוּב-לבם של אנשים תמימים המאמינים בכל דבר.

הנה סגולה חדשה, ישר מהתנור, שעליה מעולם לא שמעתי. היא מיוחסת לאחת מדמויות המופת של החברה החרדית  ר' ישראל מאיר הכהן מראדין (1933-1838), מחבר ספרי הלכה נפוצים כמו 'משנה ברורה', שמירת הלשון' ו'חפץ חיים', ועל שם האחרון הוא גם מכוּנה לדורות בשם 'החפץ חיים'.



מה הקשר בין החפץ חיים, שנפטר בליטא עוד לפני השואה, לבין הכותרת הזועקת באדום 'טסט בפעם הרביעית'?

בסגנון ילדותי, המוכר ממודעות פיתוי דומות, מצוטט במודעה דובר אנונימי, שמספר כיצד נכשל, חזור והיכשל, בהוצאת רשיון נהיגה. אבוי! שלוש פעמים כשל ב'טסט', עד ששמע על 'סגולת ח"י כיכרות הלחם של החפץ חיים'. הוא מיהר לתרום 180 ש"ח (ח"י כפול עשר) וביקש, 'שהעניים המקבלים את הלחם והחלב יתפללו להצלחתי'.

יש לכם ספק? כמובן שהטסט הרביעי עבר בהצלחה, והתורם המאושר נוהג מאז ברחבי ישראל בזכות הצדיק זצוק"ל ובזכותם של העניים שהתפללו להצלחתו. צריך רק לקוות שהוא נוהג בזהירות. מצד אחד, לא הייתי רוצה להיות בסביבה כשאיש כזה נוהג, ואני מוכן לתרום 180 ש"ח לצדקה, כדי שלא יסכן אחרים בנהיגתו; מצד שני, אני בטוח שאיש כזה לא היה ולא נברא.

לבד מהניצול הבזוי של העוני והיחס המתנשא לעניים ('לעניים יש פרוטקציה בשמים', כותבים אנשי 'מוקד הישועות'), תהיתי מה מקור הסגולה 'המפורסמת' של ח"י ככרות לחם (אחיד?) וח"י שקיות חלב, והיכן בדיוק היא מיוחסת לחפץ חיים.

לא תופתעו לדעת שלא מצאתי לכך שום מקור.

לעמותת 'בית לחם יהודה', שמושבה בבני ברק, יש גם אתר אינטרנט (לא ממש מתוחזק; הרב עובדיה יוסף הוא עדיין שליט"א), וגם שם אין כל זכר לסגולה המפורסמת, שנולדה כנראה בדמיונם של אנשי משרד הפרסום.

בעלי התוספות

מלי שלחה לי מודעה שהתפרסמה בשבוע שעבר בעיתון 'בקהילה' ובה, כלשונה, יש הסבר קצת יותר תמים ופחות מעצבן למקורה של הסגולה.





16 תגובות:

  1. למה להיות ציני ולטעון שתרומה לא עוזרת? ייתכן שדווקא תרומת ח"י ככרות לחם לבוחן, או שמא ח"י קראט לרב-בוחן, תסייע לסייעתא דשמייא

    השבמחק
  2. הערה הנוגעת לפסקה האחרונה (על כל היתר אין עוררין).
    סח החפץ חיים: "באימש'ך, איזה משרד פרסום ואיזה נעלים."
    מתוך 'משנה ברורה', או שאולי אני טועה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אותו אנונימי9 ביוני 2014 בשעה 22:35

      שח, כמובן.

      מחק
    2. ליבי ליבי לקטני האמונה - ח"י כיכרות הלחם אינו אלא משל, אבל חז"ל כבר קבעו כי אין המדובר רק ב"כיכרות" לחם או ב"כיכרות העיר" (כמו ה'דוידקה' אשר בלב ירושלים הבירה הנצחית) ומי שיילך בטו"ב (שהרי "טו'ב" אינו אלא י"ז ולא ח"י מן הראוי שיסור אצל אחב"י בשוק מחנה יהודה הסמוך לאותה כיכר הדוידקה וימסור לחנות השמונה עשרה מן הפינה של רחוב יפו שאני ביקשתי לתת לאיש על חשבון העתיד ח"י מגבינת הקוטג' ויבוא השלום באהלינו מעתה ועד עולם

      מחק
  3. ה״חפץ חיים״ ז״ל בודאי מתהפך בקברו כשהוא שומע איך מנצלים את שמו לרעה. אדם שסירב לקבל משכורת עבורו משרת הרבנות שלו והעדיף להתפרנס על עבודה. מעניין שאין חוק נגד כל השרלטנים והעלוקות מהסוגים האלו המתוארים במאמר,וכמובן בשביל שרלטנים ורמאים גם צריך צבור של פתאיים (אם לא אומר פרימיטיבים) על מנת שהשקרים יפלו על קרקע בשלה.

    השבמחק
  4. התמונה הנ"ל של החפץ חיים - המוכרת והמפורסמת ביותר שלו - נחשבת לבלתי-אותנטית.

    השבמחק
  5. נראה שיש הרבה אנשים שצריכים "חיזוק" בדברים שהם למעלה מהטבע. לא חשוב להם המקור ולא חשובה להם העובדה האם זה באמת יכול להועיל. על כן תימשך התופעה לעולם. תמיד ישתמשו בה דווקא אותם אלה שהם חלשים באופיים ואין הם נמנים בד"כ על אוכלוסיות רחבות הדעת.
    רבנים, בבות וחסידיהם הם חלק מהוויות העולם הזה ולעולם לא יתמו, אין מה לעשות....
    אולי להניח להם לנפשם

    השבמחק
  6. כמאמר חז"ל, פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.
    מנצלי הפראיירים, לעומת זאת, גם לא מתחלפים, הם רק מחליפים את שמם

    השבמחק
  7. איני יודע מהיכן לקוחה ה"סגולה" של ח"י כיכרות לחם, אבל אני יכול להעיד איך מתפשטים מנהגים כאלה.

    לפני כעשרים שנה ייצר בחור חסיד גור אצלי ביקב מיץ ענבים ושיווק אותו תחת מותג שלו. כאשר חיפש דרך להגביר את שיווק המיץ, הוא גילה סגולה, שאכן הופיעה בספר אבל לא הייתה ידועה ונפוצה, לחלק ח"י רוטל משקה בקבר הרשב"י. אני מניח שהצורך בחלוקת המשקה נוצר במאה ה-19, כאשר לתושבי טבריה ארך יום שלם להגיע למירון, ולתושבי ירושלים וחברון ארבעה ימים, ובהעדר מסעדות נזקקו העולים לקבר הרשב"י למשקה לאחר הדרך הארוכה.

    ידידינו החסיד פרסם מודעות ענק על "הסגולה המפורסמת " והציע לחסוך מאנשים את הטירחה לחלק בעצמם את המשקה ופתח הרשמה, שכל מי שיישלח לו את התשלום עבור ח"י רוטל מיץ ענבים פלוס הוצאות, הוא יחלק בשמו את הח"י רוטל, והמשלם יזכה לכל הברכות. הגימיק הצליח והוא מכר כמויות נכבדות של מיץ ענבים במחיר מצוין. כעבור מספר שנים החלו אנשים נוספים לעלות על העגלה ולשווק מיץ ענבים במירון בל"ג בעומר.

    אנשים הבאים למירון בל"ג בעומר סיפרו לי, שהגיע מצב שכמעט אנסו אותם לשתות מיץ ענבים במירון כי היו צריכים ל"התפטר" מכמויות עצומות של מיץ.

    השבמחק
  8. ליקבן.
    דע לך שיש למיץ ענבים סגולה נפלאה, בוודאי כלפי חשבון הבנק (או סביר יותר מתחת לבלטה) של החסיד גור הנלבב. בדוק ומנוסה.
    וברצינות - יש להודות על כך שלא נמצא כל קשר בין הקמע האווילי ובין החפץ חיים, שדמותו משמשת השראה לרבים מכל רבדי הציבור זה כמאה שנה ויותר.

    השבמחק
  9. לדוד אסף שלא מצא מקור לסגולה:

    בזכרונותיו של ר' לייב, בנו של החפץ חיים הוא מספר שבכל פעם שאחד מילדיו של החפץ חיים היה חולה, היה מחלק פוד (בערך 16 ק"ג) קמח לעניים ומתפלל לרפואתו.

    כמובן שהמרחק בין התיאור ליצירת הדבר כסגולה גדול.

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר לקבל מקור מדויק יותר?

      מחק
    2. לא חשבתי שאצוטט. בכל מקרה התכוונתי שזה מקור תמים, של יהודי שעשה מנהג טוב לעצמו בתמימות, ולא מקור ממוסחר. (צדקה לעניים תמיד יכולה לעזור). ובטח לא למעבר טסטים.

      מחק
    3. תגובתי בתגובה למעלה, מלי.

      מחק
  10. למה נדרש מקור מדויק? וכי יש מחלוקת על האמונה הממשית בקרב חרדים ביחס לסגולות של מצוות צדקה? גם כשהצדקה ניתנת מתוך בסיס "אינסטרומנטלי" במצב מצוקה ספציפי. ("הנותן צדקה ואומר על מנת שיחיה בני" וכדומה).

    השבמחק
  11. בנוגע לאתר האינטרנט של בית לחם יהודה - הכתובת לא נכונה. כיום יש להם אתר חדש: http://www.lehem.org.il

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.