סיפורי רחובות: הרמ"א מטריפולי

עמוד השער של שלחן ערוך, יורה דעה, מנטובה תפ"ב (1722). בצד שמאל: ציור דמיוני של הרמ"א.

שאלו כל משכיל ובן תורה מיהו הרָמָ"א (או הרֶמָ"א), ותשובתו תהיה מיד מוכנה על פיו: הן זהו רבי משה איסרליש, מגדולי חכמי ישראל בפולין של המאה ה-16, שפרס על ספר 'שלחן ערוך' של רבי יוסף קארו את 'המפה', כלומר הגהות ביקורתיות קצרות, שבאמצעותן ביקש לשמר את מנהגיהם של בני קהילות פולין ואשכנז.

הרמ"א, שנפטר בשנת 1572, קבור בקרקוב שבפולין, בבית קברות שנמצא מאחורי בית הכנסת המשפחתי הקטן אותו ייסד בשנת 1553 אביו הסוחר ישראל (ומכאן השם איסרליש). בית הכנסת קרוי דווקא על השם הבן: 'בית הכנסת חדש דרמ"א', והשם 'חדש' ניתן לו כדי להבדילו מבית הכנסת הגדול של שכונת היהודים בקרקוב, שכּוּנה 'אלטשול', כלומר הישן. אגב, בכל הלשונות האחרות, חוץ מעברית, מבטאים את שמו של הרמ"א בצורה שונה: רֶמוּ (Remuh).

על מצבת קברו של הרמ"א נחרט 'וממשה [רבינו] ועד משה [רמב"ם] לא קם כמשה [איסרליש] בישראל'. והנה מתברר כי הרבה ממשיכים קמו לו למשה זה.

שער הכניסה לבית הכנסת הרמ"א בקרקוב (מקור: הנוער העובד והלומד)

ד"ר אבישי טייכר עבר לאחרונה בשכונת רמת פנקס, שבאור יהודה, והופתע לגלות רמ"א חדש לחלוטין, שאף פעם לא שמע עליו.

אולי אפשר לקרוא לו הרמ"א של המזרחיים?

מיהו רבי משה אסרוסי, שזכה להיקרא בראשי תיבות מסורתיים אלו?

מדובר במשה בן ראובן אסרוסי (1919-1821), אחד מרבני טריפולי אשר בלוב, שחיבר ספר מלומד של שאלות ותשובות בדיני איסור והיתר בשם 'וישב משה' (שלושה חלקים; תוניס 1907-1897). השם רמ"א הודבק לו, ככל הנראה, הרבה יותר מאוחר והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

כשעיינתי מעט בספרו שמחתי לראות שמדובר באיש עם הומור עצמי. הנה מה שכתב בפתח החלק הראשון של 'וישב משה': 'הקדמת המחבר, בבלבול דעת מדבר'



ככל שהמשכתי לבדוק גיליתי שיש עוד תלמידי חכמים ורבנים שמעריציהם מכתירים אותם בראשי תיבות אלה.

כך, למשל, הרב רפאל משה אלבז (1896-1823), תלמיד חכם ומחבר פורה מהעיר צֵפְרוּ שבמרוקו, שמוגדר 'מאדריכלי השירה העברית במרוקו'. בשנת 2013 ראה אור בהוצאת מאגנס ספר עב-כרס, שכתב מאיר נזרי, ובו הוא מכונה 'הרמ"א'.

אפילו הרב הראשי הספרדי לשעבר, מרדכי אליהו (2010-1929), זכה להיקרא רמ"א, במכון לסופרי סת"ם הקרוי על שמו 'ביד רמ"א'.

אבל לא רק רבני המזרח נטלו עטרה זו לעצמם. הנה גם הרב החרדי ההונגרי הקנאי משה אריה פריינד (1996-1894) זכה לכינוי 'הרמ"א' ולמוסדות המכונים על שמו 'מוסדות הרמ"א'.

JDN, כ' באלול תשע"א

ראו החילוניים כי טוב והתקנאו גם הם.

הרמ"א היה כינויו של ראש המפקדה הארצית של 'ההגנה', ועמיתתי פרופסור אניטה שפירא אף פרסמה בשעתו ספר, שחובשי בתי המדרש היו מתקשים מאוד לפענח את כותרתו:

הקיבוץ המאוחד, 1985

בין האישים שזכו להיקרא רמ"א, אף שספק אם עיינו אי-פעם בשלחן ערוך, היו יוחנן רטנר, משה סנה וישראל גלילי.

האדריכל פרופסור יוחנן רטנר (1965-1891), היה הרמ"א הראשון (מקור: הספרייה הלאומית)