יום שלישי, 7 ביוני 2016

'ערב של שושנים': לזכרו של משה דור

משה דור (צילום מסך: 'סופרים קוראים')

ביום ראשון השבוע נפטר המשורר, המתרגם, העיתונאי והמבקר משה דור (2016-1932). זכויות רבות שמורות לו לדור בתרבות הישראלית החדשה, אך דומני שהידועה בכולן – גם אם לא החשובה – היא שירו 'ערב של שושנים'.

שיר אהבה קצר זה נכתב ב-1957 והולחן על ידי יוסף הדר (2006-1926). השיר הוקלט לראשונה על ידי יפה ירקוני, מרים אביגל ו'הדודאים', וגרסתם של האחרונים היא שהתפרסמה במיוחד. תוך זמן קצר הפך השיר להיט בינלאומי, שכמעט והדיח את 'הבה נגילה' ו'צאנה צאנה' ממעמדם כשיר הישראלי המוכר ביותר בעולם (עד ש'ירושלים של זהב' הדיח גם אותו). 'ערב של שושנים' זכה למאות, אם לא אלפי, ביצועים קוליים וכליים. הוא תורגם לשפות שונות, הפך לריקוד עם (ב-1966), ולימים גם לריקוד בטן, הוא מושר ומנוגן בחתונות, והלחן אפילו נכנס לסדר התפילה של הכנסייה הלותרנית בפינלנד... כיום ניתן לשמוע גם בהרבה בתי כנסת דתיים-לאומיים את המנגינה הזו. שרים אותה בדרך כלל בשבת, בקדושה של תפילת מוסף, על המילים 'כבודו מלא עולם' או 'ממקומו הוא יפן ברחמים'.

בשנות החמישים אהבו פזמונאים ישראלים רבים לשאוב השראה מפסוקי התנ"ך, וגם בשירו של דור מהדהדים פסוקי האהבה של מגילת שיר השירים (למשל: 'נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים'  ד 14). לעומת זאת, הבוסתן  מילה פרסית במקורה  מייצג פנטזיה ישראלית על גן פורח ובו עצי נוי ועצי פרי וריחות קסומים. בלשונם של הישראלים בני דור המדינה 'בוסתן'  כפי שהעירו דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה במילון הסלנג שלהם (מילון אחול-מניוקי לעברית מדוברת, תשמ"ב, עמ' 54)  הוא תמיד בבעלות ערבית, בכפר, או ליד מעיין בסביבה שוממת... 

הנה המילים, כפי שמצאתי אותן במחברות השירים של מאיר נוי (בבית השלישי נדפס בטעות 'בוקר' במקום 'שחר') השמורות באוסף נוי שבמחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית:


אספתי מרחבי המרשתת שורה של ביצועים יפים, מרגשים, וגם קצת מוזרים.

נתחיל בהתחלה. הנה ההקלטה הראשונה של הדודאים מפברואר 1958.


בהקלטה הראשונה של הדודאים השיר נקרא 'ערב שושנים'

וכאן מרים אביגל, שהייתה בין הראשונים שהקליטו את השיר, אם לא הראשונה:



זו הקלטה נדירה של שמוליק קראוס מ-1965:



שנה אחר כך, ב-1966, השרביט עבר לידי אריק איינשטיין ששר עם להקת 'האיינשטיינים' את 'ערב של שושנים' בעיבוד רוקנרולי נהדר ובתוספת של בית רביעי הומורסיטי:
'ערב של שושנים / סילחו לי הדודאים / אם שיניתי כמה צלילים / אנחנו עוד חברים



מקור: זוכרים את אריק איינשטיין

והנה ביצוע נדיר של 'הפרברים' מ-1969 בעיבודו היפה של יוסי חורי. למה נדיר? כי צמד הפרברים היו פעם... שלישייה.

מתברר כי בשנת 1965 הצטרף ג'ימי סימן טוב לצמד המקורי יוסי חורי וניסים מנחם. השלישייה לא שרדה זמן רב ואחרי כחצי שנה ג'ימי עזב. בסרטון שלפנינו, המתוארך ל-1969, הם שוב מופיעים כשלישייה – זה היה לפני החזרה בתשובה של ניסים מנחם ולפני הקרחת הנוצצת של יוסי חורי:



אחד הביצועים המפורסמים ביותר, שתרמו להפצת השיר בעולם, היה של הזמר האמריקני הארי בלפונטה.

מה שזוכרים מהביצוע שלו הוא בעיקר את ה'נצא-לה אל הבוסתן'...



ביצוע יוצא מן הכלל, ושוב בעברית, הוא של זמרת העם הדרום-אפריקנית מרים מַקֶבָּה:



והנה מייק ברנט ז"ל והזמרת היווניה האהובה ננה מוּשְׁקוּרי שרים בעברית (מושקורי שרה את השיר גם ביוונית):



יפה ירקוני הייתה מן הראשונות שהקליטו את השיר, אולי אפילו לפני הדודאים. הנה היא שרה בספרדית:



ולאוהבי מקהלות, הנה המקהלה של ניו-המפשייר:



 וכאן מקהלת הגברים של בית הכנסת הגדול במוסקבה. שילוב ביזארי של זמרים עטופי טליתות עם רומנטיקה רוסית קיטשית.



וזו כבר הגרסה היפנית:



כאמור, השיר הפך להיות גם ריקוד עם. הנה דוגמה:



ומכאן לא הייתה רחוקה הדרך לריקוד בטן לבנוני. מזרח תיכון חדש....



ספר הלחנים של יוסף הדר, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, 1976

בעלי התוספות

נחומי הרציון שלח לי דברים שכתב משה דור על שותפו, המלחין יוסף (יוסקה) הדר, יומיים לאחר פטירתו:

מקור: נחומי הרציון (עורך), 'שירים לאין קץ: משירי יוסף הדר', מועדון הזמר האזורי בני שמעון, שירון 208, 21 בדצמבר 2006

14 תגובות:

  1. איזה יופי.

    השבמחק
  2. אמיל והבלשים7 ביוני 2016 בשעה 9:34

    מי שערך את הקליפ של מייק בראנט וננה מושקורי, הוא כנראה זה אותו אחד שערך את הקליפ של החזנים הרוסים. אותו הזוג המאוהב מופיע בשניהם, פעם בשחור לבן ופעם בצבע. לא עברתי ביסודיות על כל הקטעים, אבל לא אופתע לדעת שאותו זוג מככב גם בכל היתר.

    השבמחק
  3. טוב לזכור ולהזכיר את משה דור, גם ככותב פזמונים לעת מצוא - כשהיה צעיר מאוד, בשנות החמישים. אבל מן הראוי לזכור ולהזכיר אותו בעיקר כמשורר רציני: אחד מן הבולטים בחבורת המשוררים הירושלמיים הצעירים, החדשניים , בשנות החמישים, ובה גם נתן זך ואריה סיוון (ועוד כמה מקורבים כגון יהודה עמיחי ובנימין הרשב, ובמידה מסוימת גם דויד אבידן). משה דור עבר כמה תהפוכות בסגנון כתיבתו, ובשנים מאוחרות יותר תרגם מבחר יפה ואנין טעם מפרי עטם של משוררים אמריקניים. הוא פרסם מסות אישיות וספרותיות (גם ב'על המשמר' ז"ל, גם ב'מעריב' - כשעיתון זה עדיין היה עיתון של ממש),ופרקי האוטוביוגרפיה שלו, 'גחלים בפה'(הוצאת 'תג',1995) הם פנינים; כדאי להתאמץ, לחפש ולקרוא! דור נמנה עם מייסדיה של הוצאת 'קשב לשירה', ולידו גיורא לשם (ידיד,משורר ומתרגם, שהלך לעולמו לפני כמה שנים), ישראל הר ועודד פלד יבל"א, והצעיר שבחבורה, רפי וייכרט. רבים משיריו של דור משקיפים על הטבע ועל נופים אורבניים (לא רק בישראל) בדרך 'אובייקטיבית' אך אירונית, ובכל זאת מלאה אמפטיה (וגם צער, מדי פעם). כמה וכמה שירים שדור פרסם במהלך השנים ביקורתיים מאוד כלפי ההוויה החברתית-הפוליטית העכשווית בישראל. אכן, דור היה ביקורתי, לא ממש סלחני, שמר על השקפת עולם שאפשר לתאר אותה כחילונית-ליברלית-הומניסטית-שמאלית (הוא עצמו התרחק מכל מסגרת דוגמטית ומ'תיוג' ), ולא הסתיר את אכזבותיו מכל מה שראה בישראל, יותר ויותר. 'ערב של שושנים' (וגם 'נד אילן' וכיו"ב) הם שירים פסטורליים, אידיליים ואפשר שגם אידיאליסטיים, טיפוסיים לעידן אחר בתולדותיה של מדינת ישראל ולתקופה רחוקה בחייו של משה דור. הם חלק יפה במכלול יצירתו, אך חלק קטן מאוד, ולא רצוי לראות בהם את החלק המכריע והמייצג ביותר.

    השבמחק
  4. הפרחים המופיעים בתמונות אינם שושנים; אלה הם ורדים. שושן הוא פרח שונה לגמרי, ואפילו לא קרוב משפחה של הוורד.
    מופיעה בצד ימין תמונה של שושן.

    השבמחק
  5. עם איזה בניין מפלרטטת המצלמה בקליפ של שלישיית הפרברים?

    השבמחק
    תשובות
    1. מלון הילטון שעל חוף תל אביב (מעל 'המערה החשמלית')

      מחק
  6. יופי של 'עונג'.אני זוכר את משה דור מימי 'מעריב' שלו. כפי שכתב עודד אסף 10 "כשמעריב עוד היה עדיין עיתון של ממש".אהבתי לקרא את מיליו ללא שידעתי שום דבר אחר עליו ועל "דעותיו". לכן ראויה כ"כ להערכה, פריסת דמותו לזכרו. "ערב של שושנים" הוא ה'יתד' עליו ניתן לתלות את יתר שבחיו. יהי זכרו ברוך.ותודה לאסף מוליך ה'בלוג'.

    השבמחק
  7. לפרופ' דוד אסף,
    הקולאז' של הביצועים השונים ל"ערב של שושנים" מקסים ומרשים ביותר - מחמם הלב, מצמרר לרגע ומעורר געגועים לעולם שהיה ואיננו.
    יישר כח על עבודתך הברוכה!
    אורי פלטי

    השבמחק
  8. נהדר דוד. כשושן בן חוחים.הכרתי חלק מהביצועים ,אבל רבים לא.מרים מקבה שרה מרגש במיוחד

    השבמחק
  9. מצטרפת לדעתו של עודד אסף. עיקר עבודתו הספרותית היא כתיבת שירה ותרגום שירה. הכרתי את משה דור כשהיה ב"מעריב" ואני הייתי סתם אחת שכתבה שם בתור "פרי לנסרית", עוזבת קיבוץ טרייה ולא ממש צעירה. זוכרת שהוא ניסה לעזור לי להתקבל כעיתונאית מן המניין במעריב. (זה לא הצליח). אם אני לא טועה הוא גר בשכונת הסופרים והעיתונאים בדרום תל אביב, ביד אליהו. קראתי את שיריו, ("עפיפונים בהמפסטד הית") והמשכתי לקרוא שירים שתרגם מאנגלית של משוררים אנגלים ואמריקאים בשנים שלא היה כאן, ונדמה לי שהיו אלה שנים לא מעטות. קראתי גם רשימות כאובות שלו על מה שקורה כאן, בארץ. מאוד מצטערת על מותו.

    השבמחק
  10. סמדר בן-שושן בבצ'וק12 ביוני 2016 בשעה 16:52

    לא רק בכנסיה הלותרנית אלא גם בבית הכנסת שלנו בבוסטון אנו שרים זאת בזמן תפילת הקדושה בכל יום שבת. תמיד נחמד.

    בשנת 2003 ביקרנו באי קורסאו שבאיים הקריביים וביום הטיסה הביתה, בעת אנו מחכים לעליה למטוס, שמעתי נגינת חליל מוכרת. קמתי והלכתי אחרי הצליל ומצאתי נגן יפני שמנגן את "ערב של שושנים". ישבתי לשוחח אתו והוא שמח במיוחד שכתרגמתי לו את המילים. היה מאד מרגש.

    השבמחק
  11. אכן רשימה נהדרת על שיר נהדר.
    אוסיף ואומר שבעת שירותי הצבאי נחשפתי לגרסה הרבה יותר "ארצית" של השיר. אחת המחלקות בפלוגה כתבה בית על כל אחד מהחיילים במחלקה וזה היה שיר הלכת שלהם. האוירה הייתה כל כך שונה שבמשך שבועות רבים לא הצלחתי להבין מהיכן הלחן מוכר לי. כשנפל לי האסימון, התחלחתי והתרגשתי באותה נשימה.
    אני זוכר כמה בתים מהראש. ארשום אחד. (כמובן שיש לשיר זאת בא-קפה גברית וצבאית):
    "'גזלן'" שבר שמירה
    לקחו לו את הרגילה,
    'גזלן' טען שהוא לא אשם
    אבל תפסו אותו ישן"

    השבמחק

  12. כשאומרים שושנה למה הכוונה?
    אני זוכר ששנים היינו אומרים שושנה ומתכוונים לורד.
    לפחות כשאני שמעתי את השיר לראשונה בתחילת שנות ה-60 ראיתי שושנה בדימיוני, וכך גם דיברנו ביננו לבין עצמנו.

    עם השנים השם ורד התקבע והשושנה חזרה נותרה פרח מן התנ"ך. האם שושנה היא ליליום? לילך? חבצלת? כבשיר של שרה לוי-תנאי "אור חבצלות":

    אוֹר חֲבַצָּלוֹת
    זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים
    בַּשָּׁרוֹן עָלָה
    רֵיחַ עֲדָנִים

    חֲבַצֶּלֶת לָךְ
    וְלִי הַשּׁוֹשַׁנִּים
    בַּשָּׁרוֹן עָלָה
    רֵיחַ עֲדָנִים
    http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1939
    בנוסח שלקוח משיר השירים פרק ב'.

    בהושע פרק יד מתברך עם ישראל ב" אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה". האם הכוונה ל" כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים", כך ישראל בין העמים?
    היום נהוג לכנות את הליליום כשושנה.

    השבמחק
  13. יש גרסה נוספת שכדאי לשמוע וחבל שהיא לא מופיעה פה אלה השובלים כמחרוזת שירים והזמן של השיר מופיע למטה.האזנה נעימה
    03:55
    https://youtu.be/rtt77yPuepQ

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.