 |
| משה דור (צילום מסך: 'סופרים קוראים') |
ביום ראשון השבוע נפטר המשורר, המתרגם, העיתונאי והמבקר משה דור (2016-1932). זכויות רבות שמורות לו לדור בתרבות הישראלית החדשה, אך דומני שהידועה בכולן – גם אם לא החשובה – היא שירו 'ערב של שושנים'.
שיר אהבה קצר זה נכתב ב-1957 והולחן בידי יוסף הדר (2006-1926). השיר הוקלט לראשונה בפי יפה ירקוני, מרים אביגל ו'הדודאים', וגרסתם של האחרונים היא שהתפרסמה במיוחד. בתוך זמן קצר הפך השיר ללהיט בינלאומי, שכמעט והדיח את 'הבה נגילה' ו'צְאֶינָה צְאֶינָה' ממעמדם כשיר הישראלי המוכר ביותר בעולם (עד ש'ירושלים של זהב' הדיח גם אותו). 'ערב של שושנים' זכה למאות, אם לא אלפי, ביצועים קוליים וכליים. הוא תורגם לשפות שונות, הפך לריקוד עם (ב-1966), ולימים גם לריקוד בטן, הוא מושר ומנוגן בחתונות, והלחן אפילו נכנס לסדר התפילה של הכנסייה הלותרנית בפינלנד... כיום ניתן לשמוע גם בהרבה בתי כנסת דתיים-לאומיים את המנגינה הזו. שרים אותה בדרך כלל בשבת, בקדושה של תפילת מוסף, על המילים 'כבודו מלא עולם' או 'ממקומו הוא יִפן ברחמים'.
בשנות החמישים אהבו פזמונאים ישראלים רבים לשאוב השראה מפסוקי התנ"ך, וגם בשירו של דור מהדהדים פסוקי האהבה של מגילת שיר השירים (למשל: 'נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים' – ד 14). לעומת זאת, הבוסתן – מילה פרסית במקורה – מייצג פנטזיה ישראלית על גן פורח ובו עצי נוי ועצי פרי וריחות קסומים. בלשונם של הישראלים בני דור המדינה 'בוסתן' – כפי שהעירו דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה במילון הסלנג שלהם (מילון אחול-מניוקי לעברית מדוברת, תשמ"ב, עמ' 54) – הוא תמיד בבעלות ערבית, בכפר, או ליד מעיין בסביבה שוממת...
הנה המילים, כפי שמצאתי אותן במחברות השירים של מאיר נוי (בבית השלישי נדפס בטעות 'בוקר' במקום 'שחר') השמורות באוסף נוי שבמחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית:
אספתי מרחבי המרשתת שורה של ביצועים יפים, מרגשים, וגם קצת מוזרים.
נתחיל בהתחלה. הנה ההקלטה הראשונה של הדודאים מפברואר 1958.
 |
| בהקלטה הראשונה של הדודאים השיר נקרא 'ערב שושנים' |
וכאן מרים אביגל, שהייתה בין הראשונים שהקליטו את השיר, אם לא הראשונה:
זו הקלטה נדירה של שמוליק קראוס מ-1965:
שנה אחר כך, ב-1966, השרביט עבר לידי אריק איינשטיין ששר עם להקת 'האיינשטיינים' את 'ערב של שושנים' בעיבוד רוקנרולי נהדר ובתוספת של בית רביעי הומוריסטי:
'ערב של שושנים / סִלחו לי הדודאים / אם שיניתי כמה צלילים / אנחנו עוד חברים
 |
| מקור: זוכרים את אריק איינשטיין |
והנה ביצוע נדיר של 'הפרברים' מ-1966 בעיבודו היפה של יוסי חורי. למה נדיר? כי צמד הפרברים היו פעם... שלישייה.
מתברר כי בשנת 1965 הצטרף ג'ימי סימן טוב לצמד המקורי יוסי חורי וניסים מנחם. השלישייה לא שרדה זמן רב ואחרי כחצי שנה ג'ימי עזב. אבל ג'ימי חזר, וההקלטה שלפנינו היא מ-1967, לפני החזרה בתשובה של ניסים מנחם ולפני הקרחת הנוצצת של יוסי חורי:
אחד הביצועים המפורסמים ביותר, שתרמו להפצת השיר בעולם, היה של הזמר האמריקני הארי בלפונטה.
מה שזוכרים מהביצוע שלו הוא בעיקר את ה'נצא-לה (או: אתן-לה) אל הבוסתן'...
ביצוע יוצא מן הכלל, ושוב בעברית, הוא של זמרת העם הדרום-אפריקנית מרים מַקֶבָּה:
והנה מייק ברנט והזמרת היווניה האהובה ננה מוּשְׂקוּרי שרים בעברית (מושקורי שרה את השיר גם ביוונית):
יפה ירקוני הייתה מן הראשונות שהקליטו את השיר, אולי אפילו לפני הדודאים. הנה היא בהופעה חיה בצרפת, 1960 (ירקוני שרה את השיר גם בספרדית):
וכאן מקהלת הגברים של בית הכנסת הגדול במוסקבה. שילוב ביזארי של זמרים עטופי טליתות עם רומנטיקה רוסית קיטשית.
וזו כבר הגרסה היפנית בפי הצמד חדוה ודוד (1975):
ומכאן לא הייתה רחוקה הדרך לריקוד בטן לבנוני. מזרח תיכון חדש...
 |
| ספר הלחנים של יוסף הדר, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, 1976 |
בעלי התוספות
נחומי הרציון שלח לי דברים שכתב משה דור על שותפו, המלחין יוסף (יוסקה) הדר, יומיים לאחר פטירתו:
 |
| מקור: נחומי הרציון (עורך), 'שירים לאין קץ: משירי יוסף הדר', מועדון הזמר האזורי בני שמעון, שירון 208, 21 בדצמבר 2006 |
