יום שישי, 22 ביולי 2016

גלגולו של ניגון: 'פּאַפּיראָסן' (ב)

נער חסר בית מקבץ נדבות, מוסקבה, 1923-1921 (מקור: English Russia)

החלק הראשון שעסק בתולדות השיר שחיבר הרמן יבלוקוף פורסם כאן.

מאת צבי (גרימי) גלעד ודוד אסף

ג. תרגומים לעברית ומבחר ביצועים

ידועים לנו ארבעה תרגומים לעברית של 'פּאַפּיראָסן', בכולם נקרא השיר 'סיגריות', ושלושה מהם נכתבו לאחר השואה. 

התרגום הראשון של השיר לעברית, שאינו מתוארך ולא מצאנו היכן נדפס, הוא מעשה ידיו של אפרים דרור (טְרוֹכֶה) ושרה אותו הילדה דוליצקיה (נפטרה 1953). מאיר נוי העתיק את המילים במחברותיו וציין כי ההקלטה היא משנת 1944 (את הביצוע של דוליצקיה אפשר לשמוע בדף השיר ב'זמרשת').

מחברות מאיר נוי, מחברת 10, עמ' 207 (הספריה הלאומית, המרכז למוסיקה)

תרגומו של אבי קורן (יליד 1945) נכלל בתקליטור 'דודו פישר שר להיטי יידיש בעברית' (2006):

בליל תוגה וערפל וחשיכה גדולה,
עומד לו ילד ועיניו תקועות באפלה.
עומד רועד מקור לו שם,
אל קיר של בית הוא נשען,
ובגדיו ספוגים במי גשמים.
תיבה מחזיק הוא בידיו,
עיניו מתחננות,
אין לו כח לעמוד כך עוד ועוד ועוד.
רעב אני, בגדיי קרועים,
כולי רטוב, כולי טלאים,
כולם לי צוחקים ולועגים.

הוי קנו-נא, קנו ממני כאן סיגריות,
טובות ויבשות הן הסיגריות,
קנו סיגריות תנו מעות,
להתחנן איני יכול עוד,
קנו ועל יתום תרחמו.
הוי, קנו-נא קנו-נא גפרורים ממני,
כאן כח לעמוד כמעט ואין לי,
קנו ממני, תנו מעות,
כי לא אוכל כך לעמוד,
קנו ועל יתום תרחמו.

לא מכבר היתה אמי, הייתה גם אחותי,
הייתה עומדת לידי והתהלכה אתי
פתאום בלילה קר חלתה ובידיי התמוטטה
מאז אני ניצב כאן לבדי.
מה נשאר לי, מה נותר הכל איתה אבד,
גם לי זמן רב כבר לא נשאר שעה או יום אחד,
כך מתחננות עיניו
וגשם גשם על פניו
והד קולו נשא בין הברקים.

הוי, קנו-נא, קנו ממני כאן סיגריות...

 

תרגומו של יורם טהרלב (יליד 1938) נכלל בתקליטור 'שנות ילדות' של הגבעטרון (1991):

בלילה קר גשום וזר ניצב לו יחידי,
בפינת רחוב שכוח ילד יהודי,
איש אינו רוצה לגשת,
לבדו עומד בגשם,
מבטו בכל עובר ושב.

כבר אין לו כח לשוטט לאורך הרחוב,
הרעב בתוך עיניו ושערו רטוב,
ונראה ממש כאילו,
מתחנן אותי הצילו,
מבקש מכל עובר ושב.

הוי קנו-נא קנו סיגריות ממני,
מלבדכם אין איש שיעזרני.
קנו-נא בפרוטה או שתיים,
אל-נא תעצמו עיניים,
והצילו ילד מרעב.

הוי קנו-נא קנו סיגריות ממני,
מלבדכם אין איש שיעזרני.
בידכם נתון הנני,
קנו-נא משהו ממני,
ואותי הצילו מרעב.

לא, לא אשכח את אחותי, תינוקת קטנטנה,
ברחובות אתה חייתי יחד כשנה,
היה לי קל יותר לרעוב,
אתה ביחד ברחוב,
כשעיניה מביטות עלי.

ויום אחד חלתה מאוד, אחזתי בה קרוב,
ובתוך ידיי היא מתה על ספסל ברחוב,
ומאז שנעלמה לה,
גם אני רוצה למעלה,
שיבוא המוות גם עלי.

הוי קנו נא קנו סיגריות ממני...



והתרגום האחרון הוא מעשה ידיהם של תמר ועמוס רודנר: 

זמר'ל, עמ' 85-84

אפשר להניח שבתודעתם של המתרגמים המאוחרים עמד הספר המפורסם 'מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים', מאת יוסף ז'מיאן. ספר זה, שראה אור לראשונה בעברית בשנת 1962, בהוצאת יד ושם (תרגמה מפולנית עדה פגיס), היה בשעתו נפוץ מאוד והרעיש את הלבבות. הוא סיפר על חבורת ילדי רחוב יהודים, אמיצים ובעלי תושיה, שהתחזו לפולנים ומכרו סיגריות באזור הארי שמחוץ לגטו ורשה, ובסמוך ל'כיכר שלושת הצלבים' שם שכנה מפקדת הגסטפו.


ולסיום, הנה ביצוע יפה של השיר ביידיש (הבית האחרון מושר בעברית בנוסח טהרלב) בפי זמר הבריטון גיא פֶּלְץ (אז רב"ט בצה"ל), בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום השואה והגבורה, שהתקיימה ביד ושם, 2013.


ד. 'קוּפִּיטֶה פָּפִּירוֹסי': גלגולי המקור הרוסי

האם יבלוקוף הוא באמת מחבר השיר והמלחין של נעימתו?

התשובה היא שלילית, לפחות בכל הקשור ללחן. מדובר במנגינת ריקוד יהודית-רוסית מראשית המאה ה-20, שבשנת 1917 הודבקו לה מילים ביידיש שאינן קשורות כלל לסיגריות. כמה שנים מאוחר יותר, בשנות העשרים, הודבקו למנגינה זו מילים ברוסית של שיר רחוב ששמו הוא Купите папиросы (קוּפיטה פפירוסי), כלומר 'קנו סיגריות'. 

נתחיל אפוא עם המנגינה, שחוברה, ככל הנראה, עוד לפני שיבלוקוף נולד. זו נעימת ריקוד בשם Милаша-молдаванка (מִילָשָׁה-מוֹלְדָבָנְקָה), שפירושו: מילשה המולדובית. 'מילשה' הוא שם של נערה ו'מולדובה' (או מולדביה) היא נסיכות עתיקה בצפון-מזרח רומניה, שחלקים ממנה סופחו במאה ה-19 לרוסיה. מעניין במיוחד הוא השם החלופי שניתן למנגינה זו, Суббота, כלומר 'שבת'. קשה לדעת מה היה השם המקורי של המנגינה.

ההקלטות הראשונות של השיר נעשו בקיץ 1910 (יבלוקוף היה אז ילד בן שבע)הנה הקלטה שנעשתה בווילנה, בספטמבר 1910; המוטיבים היהודיים בלחן בולטים מאוד.



וכאן אפשר להאזין להקלטה שנעשתה בלונדון, ביולי 1910. קצב ההקלטה מהיר יותר מזו שנעשתה בווילנה, ובהקלטה זו ה'שבת' כבר נמצאת בסוגריים... 

מילשה-מולדבנקה, לונדון 1910 (מקור: Russian Records)

באתר הנהדר Russian Records מצאנו הקלטה נוספת של השיר, שאמנם איננה מתוארכת, אך היא הוטבעה בוודאות בין 1914-1910. התקליט הופק על ידי חברת Poliaphone, שנוסדה בברלין בשנת 1910 ובסוף אותה שנה עברה לאודסה ושם פעלה עד 1914. זו הייתה חברה שהתמחתה בהטבעת תקליטים לא לה, וכמובן בלי רשות.

בין השנים 1919-1917 הקליט זמר הטנור האמריקני אברהם רוזנשטיין שיר יידיש בשם 'דאָס רעדל' (הגלגל), שחובר על פי מנגינת 'מילשה-מולדבנקה'. את השיר חיבר נחום שטרנהיים (ׂ1943-1879) מריישא (Rzeszów) שבפולין, שמוכר לנו יותר כמחבר ומלחין השיר 'האָבן מיר אַ ניגונדל' (הנה לנו ניגון יש).



בספרם של גילה פלם ודב נוי, האָבן מיר אַ ניגונדל  הנה לנו ניגון יש: שירי ה'טרובדור' היהודי נחום שטרנהיים, ירושלים תש"ס, הובאו מילות השיר 'דאס רעדל' (עמ' 111-109), וגם פרודיה עליו, פרי עטו של אותו מחבר (עמ' 81-78). המחברים מציעים כי שטרנהיים כתב את שיריו בימי מלחמת העולם הראשונה והתאימם למנגינה שהייתה מוכרת בגליציה כבר בתחילת המאה. להשערתם, שורשי מנגינה זו בשירי 'זמרי ברודי' (בראָדער זינגער) הידועים, אך אין הם מביאים הוכחה לכך. הם גם מציינים כי יש לחן דומה במסורת המוזיקלית הבולגרית והיוונית (ראו גם בסעיף האחרון).

בארכיון המוזיקה של אוניברסיטת פלורידה מיוחס הלחן של 'דאָס רעדל' לשחקן בוריס טומשבסקי ולמלחין יוסף רומשינסקי, אבל אפשר להניח בוודאות שאין מדובר בבעלות של ממש אלא רק בעיבוד מוזיקלי. מתברר אפוא כי המנגינה הייתה מוכרת בין יהודי ארה"ב כבר בשנות העשרים, ועם זאת אנו מניחים שמקור ההשפעה של יבלוקוף היה דווקא במנגינה הרוסית שהכיר, שכן, כפי שניווכח, זו הייתה קשורה במישרין לסיגריות.

ועתה הגענו לשאלה המסקרנת: מי אחראי למילים של 'פּאַפּיראָסן'?

כפי שכבר נרמז לעיל, בשנות העשרים של המאה הקודמת נפוץ בברית המועצות שיר רחוב בשם  Купите папиросы (קופיטה פפירוסי), כלומר 'קנו בבקשה סיגריות', שהודבק למנגינת 'מילשה-מולדבנקה'. 

שנות העשרים היו תקופת אור קצרה בתולדות בריה"מ. תקופה זו נודעה בשם 'נא"פ(אִמרו: נֶפְּ), ראשי תיבות של 'תכנית כלכלית חדשה'. זה היה כינוי למדיניות כלכלית ליברלית יחסית שהנהיג לנין למן שנת 1921, ועיקרה היה שוק כלכלי פתוח ויזמוּת פרטית מבוקרת. מדיניות זו נמשכה כשבע שנים, וב-1928, עם עליית סטאלין לשלטון, היא בוטלה, וברית המועצות פנתה לכיוון כלכלי שונה לחלוטין. בימי הנא"פ פרחה גם תרבות שירי מחאה, שתיארו את עולמם של הדפוקים, הרעבים והעניים, אלה שנזרקו לצדדים ולאף אחד לא היה אכפת מהם, ובראשם ילדי הרחוב חסרי הבית. 

נער מוכר סיגריות, כרזת פרסום סובייטית משנות העשרים (מקור: Liveinternet)

לצד השיר 'קופיטה פפירוסי' (קנו סיגריות) שרו אז בבריה"מ שיר דומה להפליא בתוכנו (גם אם לא בלחנו), והוא 'בּוּבְּלִיצְ'קִי' (Бублички) או 'קופיטה בובליצ'קי' (קנו כעכים). השיר, שנכתב ככל הידוע באודסה, מתאר את עולמה של ילדה ענייה שמוכרת כעכים. גם כאן מדובר במשפחה הרוסה לחלוטין: אב אלכוהוליסט, אם שלא מתפקדת ואחות שעובדת ברחוב.

הנה 'בובליצ'קי' 'המקורי' ברוסית, בביצועו של הזמר היהודי-הרוסי הנודע ליאוניד אוטיוסוב, בהקלטה משנות העשרים:


 

'בובליצ'קי' תורגם ליידיש זמן לא רב לאחר כתיבתו והתפרסם, למן שנות השלושים, בביצוען של האחיות בָּארי. הנה הקלטה מ-1938, של חצוצרן הג'אז האגדי היהודי-האמריקני זיגי אֶלְמָן, משולבת בהקלטה מאוחרת של האחיות.

 

נעזוב את הכעכים 
ונשוב אל הסיגריות.  

ברור שיבלוקוף הכיר את שיר הרחוב הרוסי 'קופיטה פאפירוסי', שכן כותרתו זהה למילות הפזמון החוזר בשירו שלו: 'קופּיטיע ... קויט זשע פּאַפּיראָסן'. נזכור גם שבזיכרונותיו שצוטטו לעיל, בחלק הראשון של הרשימה, סיפר יבלוקוף כי דחה את עצת חבריו להחליף את המילה הרוסית 'פפירוסי' במילה 'ציגאַרעטן', שרווחת יותר ביידיש. ובכן, שתי מילים רוסיות מובהקות  'קוּפּיטיע' (kупите) ו'פּאַפּיראָסן' (папиросы שייר יבלוקוף, והן מצביעות על המקור שממנו נחל את שירו.

ההקלטה המוקדמת ביותר של שיר רחוב זה ברוסית אינה מתוארכת. היא נמצאת באתר Russian Records.Com, ואפשר להאזין לה כאן. ההקלטה נעשתה על גבי תקליט שכל פרטי הזיהוי נמחקו ממנו, כנראה משום שהדפסתו הייתה פיראטית. עם זאת, אפשר להניח שההקלטה היא משנות העשרים.

יש לשיר כמה וכמה נוסחים ברוסית (אפשר למצוא אותם כאן), והנה העיקרי שבהם:


סימן מובהק לרקע היהודי של השיר היא השורה החמישית של הבית הראשון, שאומרת: 'ו[הילד] שר בשפת אמו'. שפת אמו בהקשר זה פירושה, ככל הנראה, יידיש.

השיר הרוסי פופולרי גם בימינו ויש במרשתת עשרות ביצועים שלו. הנה למשל הזמרת המוסקבאית גֶ'מָה חאליד, שהקליטה אותו לראשונה בשנת 2000. הקליפ הזה צבר מעל שני מיליון ושלוש מאות אלף צפיות.

 

והנה תרגום לעברית של הנוסח הרוסי משנות העשרים שהכין עבורנו עמוס רודנר (על פי תרגום מילולי של רוס יולין):

חַלּוֹנוֹת דּוֹלְקִים. צִנָּה. גַּם חֲשֵׁכָה מִכְּבָר
מַבִּיט בָּאֲנָשִׁים מְקְּצֵה הָרְחוֹב, וְכַמָּה קַר
רוּחַ בִּשְׂעָרוֹ נוֹשֶׁבֶת
גָּשוּם, וּמַרְכֹּלְתוֹ נִרְטֶבֶת
וְהַמָּטָר זוֹחֵל גַּם לַצַּוָּאר

גְּבָרוֹת, פְּרָווֹת וּמִטְרִיּוֹת וּבְכוֹבַע מְגֻנְדָּר 
לְיַלְדֵּיהֶן מְעִיל אָרוֹךְ חָדָש וּמְכֻפְתָר
אֶצְבְּעוֹתָיו קְפוּאוֹת מִקּוֹר
כָּל נֶפֶש מַבָּטוֹ יַחְדּוֹר
כְּמוֹ עָלֶה נִדָּף, רוֹעֵד ... וְשָׁר:

במנגינת הפזמון
קְנוּ סִיגָרְיוֹת! אַל נָא תְּהַסֵּסוּ
יָתוֹם  גַּם בְּקוּפֵּיקָה תְּאוֹשֵׁשׁוּ
הָאֵל לָכֶם טוֹבָה יִגְמֹל
שָׁמַיִם!   קוֹל יָתוֹם הַקּול
יְחֵפוּת רַגְלַי, שתִתְבַּיְשוּ

זְכוּ לְשָׁנִים!  פְּרוּטַת נְחֹשֶת תֵּנוּ
מִסְכֵּן, אֵין גַּג, תִּזְכּוּ וּתְנַחֵמוּ
אֵין לִי בֶּגֶד, אֵין לִי לֶחֶם
בִּרְכַּת הָאֵל עַל יְלָדֵיכֶם
זְכוּ לִבְרִיאוּת, רַחֵמוּ נָא, רַחְמוּ!

'קוּרִיטְיֶה פָּפִּירוֹסִי פּוּטִינָה' (עשנו סיגריות פוטינה כרזת פרסום סובייטית, 1939 (מקור: Liveinternet)

נסכם: יבלוקוף לא חיבר את המנגינה. הוא לקח שיר רוסי משנות העשרים שעסק במכירת סיגריות בידי נערי רחוב, ועל בסיס לחנו העממי (מראשית המאה) חיבר מילים ביידיש, שבעיקרן הן עיבוד של המקור הרוסי בשינויים מינוריים. הבית האחרון (על האחות שמתה), שאותו הוסיף יבלוקוף מאוחר יותר, הוא מקורי וכולו שלו.

ה. שיר רוקד עולם

השיר 'פאפיראסן' תורגם ועובד לאנגלית, לרוסית, לאוקראינית, לבולגרית, ליוונית, לספרדית, ואולי גם לשפות נוספות.

כפי שהזכרנו לעיל, מנגינת השיר נתפסה גם כמתאימה לריקודי זוגות. הנה למשל הגרסה הבולגרית 'Az sum gosho hubaveca' (אני גושו היפה). בהעדר גישה לשפה זו אנו מתקשים לומר דבר-מה על גרסה זו ושורשיה הבלקניים או הסלאביים, אך ברור כי היא ישנה נושנה.


יוצא דופן וראוי לאזכור הוא ביצוע בספרדית של יפה ירקוני שלנו. בשנת 1968 הקליטה ירקוני את השיר במקסיקו תחת השם '
El Chiclerito'.
כאמור, 
באינטרנט אפשר למצוא עשרות ביצועים מכל הסוגים של השיר. הנה, לסיום, ביצוע קצת מפתיע של להקה יפנית-אמריקנית בשם Jinta-la-Mvta, בהופעה בקיוטו:


___________________________________________

תודה לאורי יעקובוביץ' על סיועו באיתור המקור הרוסי. 

8 תגובות:

  1. ביצוע אחר של ג'מה חאליד, עם תרגום גרסה שונה של השיר בגוף הסרט - תרגומם של תמר ועמוס רודנר, בערוץ היו-טיוב "שיר רוסי + תרגום עברי", בקישור https://youtu.be/hPHu9EQK62M

    השבמחק
  2. עדיף להגדיר את ליאוניד אוטיוסוב זמר יהודי-סובייטי מאשר רוסי; הוא נולד באודסה, אוקראינה, אף כי עשה שנים רבות בתחומי רוסיה...

    השבמחק
  3. ליאורה קרויאנקר22 ביולי 2016 בשעה 12:43

    תודה רבה עבור הסיפור המורכב לשיר יפה זה - גם המנגינה שלו, ובוודאי מילותיו הטעונות בטרגדיות, גורמים לי לדמוע...

    השבמחק
  4. עמוס צדקוני, רעננה22 ביולי 2016 בשעה 15:46

    וביום השישי,לקראת שבת המלכה
    כל אישה ואיש מתקינים עצמם לקבלה

    אז עם בוקר אל סף ביתך יגיח יגיע
    "עונג שבת" אמיתי מאיר ומפציע
    נושא בכנפיו הרהורי תרבות יהודיים
    עניני ספרות מדע ופולקלור יחודיים
    מעומק העבר נחשפים נחקרים
    את נפש האדם מרחיבים מעשירים

    השבוע,הזמר עתיק מרגש עד דמעות
    "פפירוסן" המוגש באין ספור דוגמאות
    מעלה בזכרוני בית אבא לפני דורות
    עת אבא זימר בקולו הצלול ובעיניו דמעות
    על ילד קטן יתום ניצב בליל סער קודר
    מתחנן על נפשו מכל מי ברחוב עובר
    'אנא קנו פפירוסן למען תהיה לי פת לחם אדון
    רעב אני, בגדי קרוע, בודד עייף,ירחם עלי הריבון'

    וכאשר אורה כהן מ'חבורת שהם' את הזמר זמרה
    זכרתי את אבא ומעיני דמעה חמה נשרה.

    עמוס צדקוני, חבר בחבורת שהם

    השבמחק
  5. הכרתי אישית את 'יורק' מוכר הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים. איש השומר הצעיר ברמ"ח איבריו וניצול שואה בנשמתו שלא שכח את השואה לרגע אחד. יהי זכרו ברוך

    השבמחק
    תשובות
    1. יורק ז"ל אב שכול ממלחמת יום הכפורים היה בגיטו ורשה עם אמי ז"ל , למרות היותו שמוצניק מקבוץ מגידו ואני "מתנחל" נמשך הקשר החברי בינינו עד לפטירתו , תנצבה

      מחק
  6. אני מתכננת ללמד את השיר הזה במסגרת סדנה לשירי יידיש שאני מעבירה בבית הספר "תלמה ילין". בסך הכל חפשתי את המילים לשיר שאני מכירה שנים רבות.והנה, גיליתי עולם ומלואו.
    תודה רבה על אוצר הידע הרב שמובא כאן.אני ממש נפעמת.
    שבת שום ומבורך,
    הדסה בן חיים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.