יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

על דעת המקום: 'וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם'

מאת יהודה זיו






בעקבות כיבוש הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, וכדי לקדם את רבבות הישראלים שהיו אמורים לנהור אליו בחג השבועות הממשמש לבוא, הזעיק טדי קולק, ראש עיריית ירושלים העברית את ראשי אגודת הקבלנים הירושלמיים כדי לפנות לרגלי הכותל רחבה מתאימה. כבר במוצאי שבת, 10 ביוני 1967, כונסו הדחפורים ולמחרת, ביום א', החלה עבודת ההריסה של שכונת המֻעְ'רַבִּים (קרי 'מוּגְרַבִּים', כינוים של יוצאי ארצות המערב בצפון אפריקה), שהייתה צמודה אל הכותל, כשבינה לבינו אותה סמטה צרה שבה, עד 1948, הותר ליהודים להתפלל. כאשר הסתיימה מלאכת פינוי רחבת הכותל, הנציחו אותם קבלנים את האירוע והכריזו ברחבה החדשה על הקמת 'מסדר הכותל'. כתבה מקיפה בנושא זה פרסם לא מכבר ניר חסון בעיתון הארץ ('אבירי מסדר הכותל יוצאים לאור', 31 במאי 2017).

זאב (זיבון) בן גל
(ארכיון קיבוץ ראש הנקרה)
אחד האנשים שהוזעקו למשימת ההריסה היה זאב ('זיבּוֹן') בן גל (2016-1930), נהג דחפור במילואים וחבר קיבוץ ראש הנקרה, שנטל אתו למזכרת מנעול ברזל גדול, אשר נעל, ככל הנראה, את שעריה של אותה שכונה. המנעול הופקד לאחר מותו בארכיון הקיבוץ, ורק לאחרונה הושב לירושלים. הוא מוצג בתערוכת 'מסדר אבירי הכותל' ביד יצחק בן צבי, שאצרה נירית שלו-כליפא

למרבה גאוותי, הוטל עלי תפקיד 'הנער השליח', ובשובי מסיור עם חברי החוג לידיעת הארץ גליל מערבי, נשאתי עמי את אותו מנעול גמלוני המוצג עתה בתערוכה.

המנעול של שער שכונת המוגרבים (ארכיון ראש הנקרה)

החפירות לרגלי הכותל המערבי, בהנהלת הארכיאולוג מאיר בן-דב, החלו ב-29 בפברואר 1968 – כתשעה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים. וכך סיפר בן-דב על אחד הממצאים המרגשים ביותר שנקרו לפניו:

מאיר בן-דב, חפירות הר הבית בצל הכתלים ולאור התגליות, כתר, 1982, עמ' 221-220

'חקר צורת הכתיב', כתב בן-דב, 'הראה לנו שיש אפשרות, שהכתובת אכן נכתבה במאה הרביעית', זו המאה אשר ממנה ואילך נדרש אותו פרק מספר ישעיה כנוגע לאחרית הימים, לתחיית המתים ולתחייתו הלאומית של עם ישראלמה מתאים יותר לעניין זה יותר מאשר זמנו של יוּלְיָאנוּס? היו אלה ימים שבהם דומה היה כי מדרשי האגדה קורמים עור וגידים ומתממשים לעיני כל. 

יוּלְיָאנוּס היה השלישי והאחרון לקיסרים הביזאנטיים מבית קוֹנְסְטַנְטִינוּס (363-361). הוא ראה בנצרות אסון מדיני, ניסה להחיות את הפולחן היווני-רומי ובשל כך זכה לימים בכינוי 'הכופר'. על אף התנגדותו לדת היהודית, שהצמיחה את הנצרות, הבטיח יוליאנוס בשנת 362 לראשיה של קהילת היהודים באנטיוכיה להחזיר להם את השלטון על ירושלים ואף התיר להם לשוב ולהקים בה את המקדש. הצהרה מפתיעה זו עוררה המוני יהודים למהר ולקחת חלק בשיקומה מחדש של ירושלים, אלא שרעש פתאומי – אשר התרחש בי"ח באייר (ל"ג בעומר) של שנת 363 – הרס את כל אשר הספיקו לבנות. יש חוקרים שמסבירים זאת כתוצאה של שחרור גזים, שנותרו חסומים בחלליו התת-קרקעיים של הר הבית, ומששבו ונפתחו חללים אלה בעקבות עבודות השיקום חלה התפוצצות. אך בעיני המתכנסים אז לחידוש בניית המקדש נראה הדבר כאות משמים כי טרם הוכשרה השעה לגאולה.

מטבע זהב עם דיוקנו של יוליאנוס (colnect)

הבאנו מדברי מאיר בן-דב, המרגשים כשלעצמם, שפירש את הפסוק מישעיהו על פי דרכו. אך באותה מידה אפשר לשער שמאחורי הכתיב המשובש של הפסוק עומד סיפור מרגש לא פחות. האם ייתכן כי אין זה אלא ניסיונו הנואש של חוקק הכתובת האלמוני לסיים, ובכל מחיר, את דברי הנחמה של הנביא, על רקע סדרת ההתפוצצויות הקטלניות, אשר מוטטה את נדבכיו העליונים של הכותל המערבי והפילה חללים לרגליו? על האסון הגדול עשויים להעיד גם הקברים הרבים, אשר נחשפו עם ראשית החפירה  בעומק כמטר אחד בלבד  ממש מתחת לכתובתואולי, לאחר שעלה בידו, למרות כל אלה, לחקוק את אותה נבואת נחמה (אף כי במשובש), לזכר כל החללים הפזורים סביבו, נהרג אף הוא ולא זכה לסיים את המשימה אשר נטל על עצמו: לחקוק על כותלו המערבי של הר הבית סֵיפָא אופטימית ומרגשת המנבאת 'וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה וְנוֹדְעָה יַד יְהוָה אֶת עֲבָדָיו וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו' (ישעיה, סו 14).  

האבן מתחת לקשת רובינסון (משה רימר, טיול בעיר)


קשת רובינסון (ויקיפדיה)

7 תגובות:

  1. זאב בן גל (זיבון) היה ממייסדי ראש הנקרה, עזב כמה שנים לאחר ייסוד הקיבוץ ושב אליו (בערך) ב-1970, אולי קצת אחרי.ב-1967 הוא לא היה בקיבוץ

    השבמחק
  2. נראה לי שמתחת לכתובת יש משהו כתוב, מטושטש, מימין לצמח. האם מישהו שם לב? אודה לכל משיב.

    השבמחק
  3. מאיר בן דב, ארכאולוג וידען גדול בתולדות ארץ-ישראל, בן מטולה ממשפחת לישנסקי, מלא כרימון, איש שנדחק מן השורה הראשונה של הארכאלוגים בישראל, עולה ברשימה הזאת שוב אל מול המציאות המסוכסכת בירושלים של היום. נכון, אני מכירה את מאיר מזמן. למדנו יחד בבית הספר "חוגים" בחיפה.
    ובאשר ליהודה זיו - כרגיל, רשימה מרתקת.

    השבמחק
  4. אחרי מלחמת ששת הימים טיילתי על מפלס האדמה בגובה שליד קשת רובינזון וראיתי את הכתובת הזו בגובה העיניים שלי.
    המפלס השתרע מהכותל וממנו ושימש כשדה לגידול בצל או שום. לאחר זמן הכתובת כוסתה בלוח פרספקס שקוף כדי להגן עליה מפגעי מזג האויר או מחובבי מזכרות או מסתם ונדלים, אך היום היא חשופה ויתכן שכבר ניזוקה באופן לא הפיך.

    השבמחק
    תשובות
    1. זהבה פוקס ירושלים4 באוגוסט 2017 בשעה 14:02

      שלום ,
      ראיתי את עונ"ש האחרון ומ יד רציתי לכתוב לך אך משום מה אינני מצליחה לשלוח "בלוגים" ישר לעונ"ש לכתבה.(עדיין לא מיומנת בעינייני מחשבים..) כך שאני מטרידה אותך בסיפורי.
      מאד התרגשתי לכתבה על "על דעת המקום",כי אני רואה עצמי כשושבינה העיקרית בחשיפת הסיפור על "מסדר הכותל".
      הסיפור על מסדר הכותל לא היה ידוע ולא דובר בו יתכן בשל שלא רצו "להעיר דובים משנתם",יתכן שהקבלנים זה אולי "עם של עשייה" ולא של דיבורים והנצחות..
      (אמנם בספר של עוזי בנזימן "ירושלים עיר ללא חומה" תשל"ג -מוזכרת הריסת שכונת המוגרבים , אך לא דובר בזה מעבר לכך.)

      הסיפור שלי בחשיפת האירוע היה  עקב הכרותי את אלי שילר עורך כתב העת "אריאל"..
      אני תמיד מתעניינת במה אלי עוסק במחקריו ובכתיבתו. באחד המפגשים שלנו (2007) שאלתי אותו "על מה החוברת הבאה"? והוא ענה לי שעל הכותל.
      "ועל מסדר הכותל אתה יודע?" - לא ידע, גם חיפש בד"ר גוגל ולא היה שם דבר.
      סיפרתי לו והראתי לו את המסמכים השונים שישנם בידי, על "מסדר הכותל" הוא שלח אלי את אהרון יפה לראיין אותי והסיפור פורסם בחוברת אריאל 180-181.

      השנה, כשהגיע המנעול מראש הניקרה לנירית כליפא-שלו, היא התחילה לחפש חומר על השכונה ממנה בא המנעול,הגיעה לחוברת "אריאל" ולאלי שילר שהוא הפנה אותה "למקור",כלומר אלי - והשאר זה הסטוריה...
      סיפור "מסדר הכותל" התחיל להתגלגל לסרטון "חמישים שנים חמישים פנים" של משה אלפי, ולניר חסון מעיתון "הארץ" ועכשיו גם  לעונ"ש.

      אני שמחה מאד על כך כי רואה בזה הנצחת מה לאבי,יוסף שורץ, שהיה בין מארגני קבוצת הקבלנים.. (הנצחה מיזערית מעשייתו רבת השנים בארץ ובירושלים)

      מודה לך על הסבלנות בקריאת  הנ"ל ואשמח אם תוכל לפרסם זאת כבלוג.

      שבת שלום
      זהבה פוקס

      מחק
  5. מן הראוי להזכיר את שמו של פרופ' מזר שניהל את חפירות הכותל וסביבות הר הבית כשבן-דב משמש יד ימינו. זה לא ממעיט מחשיבותו של בן-דב אולי אפילו להפך

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.