יום שלישי, 3 בדצמבר 2019

ארץ הקודש: שמירת שבת בפרהסיה, קמח רש"י, רב כלבבך ואבא שלך

א. שמירת שבת בפרהסיה

השלט הזה, 'שומרת שבת בפרהסיה', מתנוסס בגאווה מעל חנות ברחוב עזה 29 בירושלים, שחלון הראווה שלה מקדם עניינים הקשורים בילדי תימן.

אם אין זו פרודיה (וחוששתני שלא בכך הדברים אמורים), הרי זו יהירות לשמה. במקורותינו מצאנו 'חילול שבת בפרהסיה', אבל מעולם לא 'שמירת שבת בפרהסיה'. הרי אפשר להבין מכך גם שהיא (מי? החנות?) שומרת שבת בפרהסיה, אבל בסתר ביתה היא עושה מה שבא לה...

ד"ר גילה וכמן מיהרה לתקן את טעותי: מדובר במסעדה תימנית ושמה באב אל-ימן, שפתוחה בשבת. המסעדה כשרה אבל ללא תעודת כשרות, האוכל מחומם על פלטות חימום, לא גובים כסף - בקיצור כל מה שהוא לא ממסדי. כדי להבין את הכותרת 'שומרת שבת בפרהסיה' קראו את המאמר 'עד כאן תחום שבת', שפורסם בעיתון מקור ראשון לפני חמישה חודשים.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. מה קשה פה לרש"י?

חידה: מהו 'קמח רש"י'?

מי שיעיין בעיתון ה-PDF היומי מידע אנ"ש (מודה ומתוודה שלא שמעתי עליו עד כה), ימצא שם שפע של חומרים שיכולים לפרנס בקלות כמה וכמה מדורים של 'ארץ הקודש'.


מתוך הגיליון האחרון בחרנו את המודעה המוזרה על תחילת ייצור קמח רש"י לפסח...

תודה ליונתן קוסמן

האם בקרוב אנו צפוים גם ל'קמח של רבינו תם'?

כנראה שלא. מתברר שרש"י אינם אלא ראשי תיבות של 'ריחיים של יד'. מסורת עתיקה ומהודרת של אפיית מצות שלא באמצעות מכונה (על מידת כשרותה של 'מצת מכונה' יש ויכוח עתיק יומין).

לך תתעסק עם ראשי תיבות...

ג. עשה לך רב

מתוך חשבון האינסטגרם של אימו'Jew, אמוג'ים מתחזקים:

איור: אריה קופרשמידט

ד. דבר עם אבא שלך

עוד תיאולוגיה ילדותית בגרוש על חלון אחורי.

צילום: אמיר ורש

מזכיר קצת את 'לאבא שלי', שיר הילדים האהוב של תלמה אליגון-רוז בלחנו של נמרוד טנא:

לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ סֻלָּם
מַגִּיעַ כִּמְעַט עַד שָׁמַיִם
וְאַבָּא שֶׁלִּי כֹּה רָעֵב
אוֹכֵל אֲרוּחָה פַּעֲמַיִם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הַטּוֹב בָּעוֹלָם
וְאַבָּא שֶׁלִּי הוּא הֲכִי בָּעוֹלָם

וְרַק בִּגְלָלִי
הוּא הָאַבָּא שֶׁלִּי
כִּי הִבְטִיחַ הוּא לִי,
שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי.


הנה אסנת פז:

27 תגובות:

  1. לגבי באב אל ימאן ש'שומרת שבת בפרהסיה': זהו מוסד ירושלמי חשוב מאין כמותו, מסעדה כשרה הפתוחה בשבת (כמובן, ללא תעודה, אבל עם הקפדה ואידיאולוגיה אנטי-ממסדית) ומגישה - מלבד מאכלים שחוממו כהלכה - גם מזון לנשמה. כדאי לבדוק לפני שמשמיצים.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסעדה עם שמירת שבת הפתוחה בשבת, אין בה חידוש בירושלים. ותיקי העיר בודאי זוכרים את מסעדת טרבלוס ברחוב יפו פינת שטראוס שסעדו בה בשבתות. השיטה היתה מבוססת -אם אינני טועה, על קנית כרטיסיות מראש.

      מחק
  2. ריחים של יד אינם בדיוק אבני רכב ושכב, אלא מכונת טחינה המופעלת בכוח אדם במקום בחשמל או בכל צורת אנרגיה אחרת. מצורף קישור ליוטיוב

    https://youtu.be/TMfOdID9QJM

    השבמחק
  3. אימוגים מתחזקים והמאייר המוכשר מופיעים בתערוכת האיור בחולון
    משפחות אימוג׳ים חדשות עוצבו לחילוניים, לחרדים (וגם לחרדים גאים), לחיילים קרביים וגם לחיילים ג׳ובניקים, לבני נוער, לחובבי סרטי בורקס, לחברי כנסת ועוד.

     

    התערוכה בודקת את הקשר בין אימוג׳ים, ככלי עזר לשיחה ובין שיחה שהיא נגזרת של תרבות גאוגרפית מקומית ונושאי השיחה שעולים בצ׳אט, ההומור המקומי ועוד, ומשקפת את הפערים בתרבות השיחה בין כור ההיתוך הזה שנקרא ׳ישראל׳ לבין העולם והיא ראי לשיח מקומי.


    משתתפים: אריה קופרשמידט, הדר ימיני, ירדן גבעוני, ניב בן דוד, עמרי חי שרעבי, קסם הראל, שירלי בר פיזנטי, שלומי נחשון, שקד עוזרי.

    השבמחק
  4. בעינין סעיף ד' "עוד תיאולוגיה ילדותית בגרוש על חלון אחורי." אתמול פגשתי מישהו שלא התראנו די הרבה זמן, התענינו אחד בשלומו של השני, מה עם הילדים, הנכדים וכו'. ובשלב מתקדם של השיחה הוא אומר "השם שומר עלינו, ועל כולם." וכשמרימים לי להנחתה אני לפעמים לא מחמיץ את הפנצ'ליין, ושואל אותו למה השם שומר עלינו? והוא מבין מיד שיש איזושהי קריצה בשאלה שלי ונכנס לענין ואמר ברור הוא עושה את זה למען עצמו כי אנחנו העם הנבחר שלו והוא שומר עליו. ואז אני מסביר לו מה פתאווום?? הרי כתוב במפורש בתהלים "שומר פתאים ה'" אז בן שיחי מסכים ואומר וואלה אתה צודק.

    השבמחק
  5. ומחמת שנסתפק בעל העונ"ש אם נכתבת מלת "אפיית" ביו"ד אחת או בשתי יו"דין, נמנה וכתבה בשלוש יו"דין" שברוב יו"דין הדרת מלך, וד"ל

    השבמחק
  6. בישוליו של מחלל שבת בפרהסיה - אסורים, ולכן- "שומר שבת בפרהסיה" מסיר מעליו חשד איסור (בהעדר תעודה מוסמכת).
    אין כאן כל "יהירות לשמה", אלא "מודעה רבא" על כשרות המזון.
    וכדרך אגב, בהתגאות בשמירת מצוות התורה בפרהסיה, אין גנאי של יוהרה, ועל המלך יהושפט נאמר: "ויגבה לבו בדרכי ה' " (דברי הימים ב' פרק י"ז). רק בעניינים של חומרות מיוחדות היאות רק ליחידי סגולה, נאמר "חיישינן ליוהרא"

    השבמחק
    תשובות
    1. שמירת שבת איננה במעשה, אל במחדל. אי עשית דברים שאסור לעשות בשבת. ומשכך, לא שיך שמירת שבת בפרהסיה. ובשביל להמנע מאיסור אכילה מבישול של מחלל שבת בפרהסיה, מספיק שהמבשל לא יחלל שבת בפרהסיה. לשיטתך מספיק שהמבשל אינו נחשב מחלל שבת בפרהסיה.

      מחק
  7. לחלל שבת בפרהסיה הזכיר לי שרה בממשלה שנהגה להשתמש במטבע לשון של "בעזרת השם" "ברוך השם" "העם היהודי" אבל ראיתי אותה יושבת עם חברה בבר של מאכלי ים בדיזנגוף פינת בן גוריון בתל אביב.

    השבמחק
  8. חוצפית המתורגמן5 בדצמבר 2019 בשעה 14:19

    אינני בטוח שמכירה מהסוג שתוארה כאן מותרת בשבת על פי שו"ע.
    כי הרי היסוד העיקרי בהלכות שבת אלו הוא משום הכתוב "ממצוא חפצך ודבר דבר", שלא יהא דיבורך בשבת כדיבורך בחול. אמנם בהסעדה כשלעצמה אין בעיה הלכתית כלל, אבל אם היא מופעלת כמסעדה (גם אם על ידי כרטיסיות) יסודו של האיסור עודנו כאן.
    אם מישהו יודע על חוו"ד הלכתית מסוג זה אשמח שיצורף כאן לינק, על מנת שאוכל לעיין בה. תודה רבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. החלק האסור בשבת הוא המשא ומתן, כלומר הפעולה המבחרית של קניה ומכירה (משא ומתן)
      ואילו בשיטת הכרטיסיות, העסקה נסגרה בעת קנית הכרטיס לפני שבת. אגב, הסיבה שאסור להחזיק כסף בשבת היא כדי שלא יבוא לידי משא ומתן האסור בשבת.

      מחק
    2. כלומר, לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית עם כרטיסיה או רב-קו ונהג גוי - מותר ?

      מחק
    3. חוצפית המתורגמן6 בדצמבר 2019 בשעה 12:55

      לגבי נסיעה בשבת על ידי מי שאינו יהודי פשוט שאסורה, כי אסור ליהודי ליהנות מעשיית מלאכה (וגם משבות דרבנן) שנעשית בעבורו.
      אף אם תשלום משכורתו נעשה בקבלנות עדיין נאסר הדבר כאשר ברור שהוא עבור יהודי.

      מה שהוא התכוון לומר שבעל המסעדה לא עובר גם בשבות דרבנן, כי לכרטיסיות עצמן אין דין מוקצה, והמקח וממכר נעשה לפני השבת, כך שכאילו לא נעשתה מלאכה, או אף שבות דרבנן. אמנם עדיין לא ברור לי האם זה מותר על פי הלכה, והאם יש רב שהעניק לכך גושפנקא הלכתית.

      מחק
  9. שניהם משתמטים5 בדצמבר 2019 בשעה 17:55

    ההבדל (הנ"ל)בין רב ליטאי לחסידי הוא רק הכובע

    השבמחק
    תשובות
    1. והעניבה.

      מחק
    2. וה"נקדישך ונעריצך"

      מחק
    3. וגם ה"ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה"

      מחק
    4. וזה מזכיר לי אמרת כנף שהטיחה שולמית אלוני המנוחה באחד החכי"ם החרדיים: "אמונת החכמים שלי ושלך כמעט זהה, ההבדל הוא רב אחד - הרב שלך, בו אתה מאמין ובכל השאר אתה כופר בדיוק כמוני"...

      מחק
  10. קמח רש"י הוא אומנם ר'יחיים ש'ל י'ד, אבל אין הכוונה למצות יד לעומת מצות מכונה, אלא ההבדל הוא בקמח אותו מכינים מראש. גם במצות יד ישנם שני סוגים קמחים, רש"י - ר'יחיים ש'ל י'ד, ורש"מ - ר'יחיים ש'ל מ'כונה. אך האפייה עצמה היא עבודת יד מתחילה ועד סוף, ורק יחידים מהדרים להשתמש בקמח רש"י ולא ברש"מ.

    השבמחק
  11. אפרופו אבא שלי (בשמים) הכי גדול - אני לא מתאפק מלצטט קטע מהחזקים של ה'חמישיה הקאמרית', במחילה מראש על חוסר העדינות, אני נתלה באילנות גדולים, ומצטט מהאתר של רוביק רוזנטל:

    ריבונו של עולם, אתה בראת אותנו, אתה לא יודע איפה הדגדגן? תלונתה של מריה, שאחריה בא אחד ממשפטי המחץ הקלאסיים של החמישייה הקאמרית: "גם לא נהניתי, גם בהיריון, וגם בתולה".

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      רק עכשיו, באיחור של שנים, הבנתי את הבדיחה.
      כששמעתי אןתה במקור, משום מה לא שמעתי את החלק הראשון על מומחיותו של הקב"ה בגופם של ברואיו וברואותיו.

      מחק
  12. לעניין אימוג'ים מתחזקים:
    משום מה כל הפרצופים זהים והזקנים זהים, וההבדלים הם רק בכובע. ואם נסתכל בזקן, הרי שצורתו כצורת מנעול שהושם על פי בעליו. מה זה אמור להביע?

    השבמחק
    תשובות
    1. המגבלות של תוכנות ציור במחשב (גם אם במכוון..*)

      מחק
  13. רכישת הארוחה הינה ביום חול/ערב שבת . את הארוחה מכינים בערב שבת . אוכלים בשבת . ההבדל הוא שיש מי שמגיש את האוכל בשבת ושכרו בא מעבודה בשבת . שאלתי היא , האם מי שעיסוקו הוא הגשת אוכל מותר לו לעשות זאת גם בשבת ? הרי גם בבתי הארחה ובתי מלון מגישים אוכל בשבת . ומשגיח הכשרות דואג שלא יחללו שבת . תמהתני !

    השבמחק
    תשובות
    1. למה אתה שואל רק על מלצרים, שעיסוקם בהגשת אוכל? מה עם חזנים, שיעסוקם חזנות מותר להם לעשות זאת גם בשבת? ומה עם בעלי הקריאה, הגבאים, השמשים המוהלים,ועוד ועוד? כולם עובדים גם בשבת תמורת כסף. ומה דעתך על המקחים והממכרים הנעשים בעיצומה של השבת במכירת כל מיני כיבודים במכרז לכל המרבה במחיר??

      מחק
  14. אני מפנה את המתענינים לספרו של מוטי ארד "מחלל שבת בפרהסיא - מונח תלמודי ומשמעותו ההיסטורית", בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה תשס"ט. הספר פורסם בעברית.

    השבמחק
  15. למרות הלחן הקצבי והשמח בשיר "לאבא שלי" מסופר על אבא של המשוררת שהיא מוצאת מת.
    אָז לָמָּה כְּשֶׁשַּׁרְתִּי לוֹ שִׁיר שֶׁאָהַב
    נִרְדַּם הוּא פִּתְאוֹם וְעָצַם אֶת עֵינָיו

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.