יום רביעי, 30 ביולי 2014

כן, הם שכחו מה זה להיות יהודים

מאמר שלי שהתפרסם היום (30 ביולי 2014) בעיתון 'הארץ'.

הכותרת המקורית הייתה: 'ונניח שגדעון לוי הוא ראש הממשלה ועמירה הס שרת הביטחון...'


ויהי אחרי הפרסום...

אני מודה ומתוודה כי מעולם לא קיבלתי תגובות, בכתב ובעל פה, כל כך סותרות – ממש מן הקצה לקצה – כפי שקיבלתי על מאמרי זה. לשמחתי, רוב התגובות היו חיוביות ואוהדות, והן חיזקו את תחושתי ששימשתי פֶּה לרבים בשמאל הציוני, שחושבים כמוני ומבועתים מהפנמת הנרטיב של המבקשים את נפשנו ומחלחולו אל תוך הזרם המרכזי של השיח הציבורי. מנגד קיבלתי גם תגובות ביקורתיות – חלקן גסות רוח ומתלהמות, ואליהן לא אתייחס; חלקן רציניות ומכובדות, ועל כמה מהטענות שהופנו נגדי אני רוצה להגיב.

עיקר הביקורת נוגע לשאלת המידתיות. כלומר, גם בהנחה שאנו צודקים במלחמתנו, האם אנו מגיבים בצורה הולמת ומידתית או שמא עוברים את הגבול בהרס שאנו גורמים לצד השני ובמוות שאנו זורעים, שפוגע גם באנשים חפים מפשע?

איני בטוח שאני יכול לענות בצורה מלאה לשאלה זו, שכן היא נוגעת בשאלות מוסר ופילוסופיה של מלחמות צודקות ומלחמות לא-צודקות. יש ספרות ענפה בנושא זה (מייקל וולצר, למשל) אבל חוששני שמוחמד דף ואסמעיל הנייה לא עיינו בה, וספק אם ייאותו להשתתף בסמינריון בבניין 'גילמן', שבו תיבחנה שאלות אלה מכל ההיבטים האפשרייים.

השכל הישר אומר, שרצוי שהגמול – התקפי או הרתעתי – יהיה נקודתי ומידתי ככל שניתן. אך שאלה זו, עם כל הצער שבדבר אינה רק פילוסופית, ויש לה גם היבט אסטרטגי ופוליטי, שתוצאותיו ארוכות הטווח אינן מתגלות בהכרח סמוך לפעולה עצמה.

הפעולות המידתיות של צה"ל ברצועת עזה בשנים האחרונות, והמאמצים הכנים שנעשו לפגוע רק במעורבים ישירים, הוכחו כחסרי ערך הרתעתי לטווח הארוך. עובדה היא שאנו נמצאים שוב ושוב באותו מקום שבו היינו לפני שנתיים ולפני חמש שנים. מצד אחר, עובדה היא שההרס המסיבי שגרם צה"ל במתחם הדאחיה בביירות, בימי מלחמת לבנון השנייה, הביא להרתעה של שנים ארוכות, שבפועל נמשכת עד היום. מי נביא ויידע? אני בטוח שאף אחד לא רוצה לחזור לאותו מבצע, בשם אחר, בעוד שנתיים או שלוש.

בעירוב הבלתי אפשרי של אוכלוסייה אזרחית וצבאית בעזה, שמנוצל באכזריות על ידי החמאס – והדברים ידועים – אין מנוס גם מפגיעה בחפים מפשע. ככל שניתן להתרשם ממה שמכונה בקרב שונאינו בשם 'התעמולה הישראלית', צה"ל עושה ככל יכולתו לצמצם זאת, בוודאי בהשוואה לכל צבא מערבי אחר – כולל האמריקנים בעיראק ובאפגניסטן או כוחות נאט"ו במלחמת האזרחים בבלקן, ובוודאי בהשוואה לצבאות ערביים (סוריה כבר אמרנו?). בבחירה בין פגיעה בבני עמי לבין מי שבחר להילחם בי (והחמאס והג'יהאד בפירוש בחרו במלחמה, ויכלו לבחור בשלום!), אני בוחר בבני עמי ועומד לצדם. אני גאה בטייסים שלנו ובמפקדיהם – שהם בנינו ואחינו – ואלף גדעון לוי'ם לא ישנו זאת.

איני צריך לקבל 'תעודת כשרות' מאף ועדה של השמאל הטהרני, שעסוק כל הזמן בקביעת הגבול – מי בפנים ומי בחוץ. אני אוהב שלום ורודף שלום, מתנגד מושבע לכיבוש ולהתנחלויות בשטחים, מעולם לא תמכתי בליכוד או בנתניהו, ויש לי הרגשה שזה גם לא יקרה בעתיד. ועם זאת, התנחלות, כיבוש ואפילו אי-רדיפת שלום, החמצת הזדמנויות או דריכה במקום, אינם פשע שמתיר למישהו להוציא להורג ישראלים. החמאס והג'יהאד הוציאו גזר דין מוות עליי, על בני משפחתי ועל בני עמי, והם מוכיחים זאת יום יום ושעה שעה. לא מיותר להזכיר כאן עד כמה ניסתה ממשלת ישראל (כן, ביבי ובוגי!) להכיל את ירי הרקטות בשבועות שקדמו לתחילת המבצע ולהימנע ממנו ככל שניתן.

לפני שבוע התפרסמה ב'הארץ' כתבה של עמירה הס שכותרתה 'ממשלה מנותקת ומושחתת'. בהתחלה הייתי בטוח שהיא מדברת על ממשלת ישראל, או – מה שממש לא התקבל על הדעת – על ממשלת החמאס. שפשפתי את עיני כאשר התברר לי שכוונתה בעצם לממשלת אבו-מאזן... עד כדי כך אימצו חלקים בשמאל הרדיקלי את הנרטיב הפלסטיני! 'מצור על עזה', 'פשעי מלחמה' – טרמינולוגיה שהיא חלק ממכונת התעמולה של אויב ציני ומר ואני מסרב לקחת חלק בה ולאמץ אותה.

ואיך אפשר להתעלם מכך שלמרות 'פשעי המלחמה' שלנו, מדיניות ישראל כלפי החמאס מקבלת רוח גבית דווקא ממצרים, סעודיה, ובמידה רבה – אמנם תוך תשלום מס שפתיים מתבקש – גם מהרשות הפלסטינית עצמה? אולי הגיע הזמן שהשמאל הרדיקלי, שמטיף תמיד לזולתו לערוך חשבון נפש ובחינה עצמית, יחליף דיסקט ויעשה גם הוא איזה שהוא חשבון נפש קטן?

אבדן חיי אדם הוא נורא ואיום. הרס רכוש ופליטוּת גם הם נוראים – אין ויכוח. אבל לפעמים אני חש שחלקים בשמאל הרדיקלי היו מרגישים הרבה יותר טוב אילו משוואת ההרג וההרס הייתה מתאזנת. כלומר, שבצד שלנו היה נגרם גם כן חורבן איום, ושגם אצלנו היו נהרגים אזרחים רבים, ילדים וזקנים. לשמחתנו, זה לא המצב ואני לא חושב שעלינו להתנצל על כך ולהרגיש רע.

הצד שכנגדנו אינו רוצה בשיג ושיח איתנו. זהו ארגון קנאי פונדמנטליסטי בעל מאפיינים פשיסטיים מובהקים, שמתאכזר לא רק כלפינו אלא גם כלפי אנשיו שלו. הוא מטפח פולחן של מוות, מדכא נשים, הומוסקסואלים ומיעוטים, מפעיל טרור אכזרי כלפי מתנגדיו מבית (וזכורה השתלטותו של החמאס על הרצועה וזריקת אנשי הפתח מהגגות או הוצאות להורג אכזריות של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל), מפעיל במערכות החינוך שלו אינדוקטרינציה אנטישמית, אינו מגלה שום רצון לשיג ושיח אתנו שלא מבעד לקנה הרובה או הטיל, ועוד מצפה שנתרפס בפניו ונגיש את הלחי השנייה. זה כנראה לא יקרה.

האם זה אומר שאנחנו בסדר ומושלמים? האם זה מצדיק את המשך ההתנחלויות בשטחים, את החידלון והרפיסות במאמצים להשיג שלום? בוודאי שלא. אך האם מגיע לנו בשל כך גזר דין מוות? לא ולא, והקם להרגך וכו' וכו'.


50 תגובות:

  1. מזדהה עם כל מילה וכל תג. פרופ' אסף- אתה משמש פה לרבים החושבים כמוך.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני. הייתי שמחה לתרגום לאנגלית - לדידי בחו"ל.

      מחק
  2. מצד שני, איך זה שאתה מבין מה חשיבות המבצע הצבאי בעזה
    אבל לא מבין שחיסול ההתנחלויות יביא לנו עוד עשר עזות?
    הם כבר הוכיחו ואף אומרים את זה שהם מתכננים למרר את חיינו בשיטת השלבים

    השבמחק
  3. "הארץ" כדרכו: כשהוא מפרסם מאמר שהוא נגד רוח העיתון, העורך "מכניס" לכותב בבחירת הכותרת

    השבמחק
  4. הכותרת שהארץ בחר לך הרבה יותר מוצלחת מהכותרת שאתה הצעת. זהו המסר שהשתמשת בו בעצמך בתחילת המאמר וחזרת אליו בסופו. המאמר שלך מבולבל ולא משכנע.

    השבמחק
  5. דוד
    אני מבקש בהזדמנות זו לבקש ממך לכתוב איך ייראה השלום שלך כאשר ההתנחלויות יופרקו
    האם יהיה שלום ?
    היית שמח להבין את השקפת העולם שלך בעניין וזאת מתוך העובדה שאני מעריך מאוד את אומץ הלב לכתוב בימים אלו דברים שמאוד לא נעים לכתוב בסביבת העבודה שלך ("אוניברסיטת תל אביב")

    השבמחק
    תשובות
    1. מה גורם לך לחשוב שבאוניברסיטת תל אביב הקונצנזוס הוא נגד המבצע?!

      מחק
  6. "מאוד לא נעים לכתוב בסביבת העבודה שלך ("אוניברסיטת תל אביב")"? כמה טיפש יכול להיות הכותב אנונימי שלפני.. מאיפה לקחת את היציאה המופרכת הזו?

    אני מזדהה עם כל מילה במאמר ומאד לא אוהב את הכותרת הצעקנית והפופוליסטית שהופכת את דוד אסף למין תאום אידיאולוגי של נתניהו הלוחש באוזני ה"מקובל" כדורי.


    השבמחק
    תשובות
    1. מסתבר שכדאי להיות חבר של דוד אסף, כך יהיה קביל לכתוב על מישהו 'טיפש', בלי לחשוש שהתגובה תימחק
      (בניגוד, למשל, לאיזי גור שתגובתו נמחקה, אחרי שכינה מגיבה בשם 'קרפדה')...

      מחק
    2. בהחלט כדאי להיות חבר שלי, אבל לא מן הסיבה שציינת.

      אם אינך רואה את ההבדל בין 'טיפש' או 'טיפשות' לבין 'קרפדה', אין לי אלא להסיק שאתה בעצמך... טוב, לא חשוב.

      מחק
    3. תודה שהחכמתני. אזכור זאת להבא...

      מחק
  7. האם אתה לא חושב שכאשר נמסור את ההתנחלויות ביהודה ושומרון הטילים והמנהרות בדרום יפתחו סניף חדש ממזרח שיכניס את כל מדינת ישראל למצב חירום? שלא לדבר על בן גוריון שיהיה בטווח ירי קסאם. דווקא חשבתי שלאחר שכולנו עדים היום להשלכותיו של העוול שנעשה לפני תשע שנים, נתפכח מעט ונבין שאנו עומדים מול אויב אכזר שחפץ בהשמדת כל מדינתנו, ולא רק השטחים ה"כבושים." (דרך אגב--כבושים ממי??)

    השבמחק
  8. 'הקם להרגך השכם להרגו', גם אם הוא עיקרון אוניברסלי (?), אינו רשיון להשמיד, להרוג ולאבד ללא הבחנה. הרעיון שמאחורי עקרון זה הוא מניעתי, ולא ענישתי, אני חושבת שתסכים. זאת אומרת שאם נחוץ לנקוט בפעולה על מנת למנוע הרג בצד שלך, זה לגיטימי כל עוד הפעולה נועדה למטרה זו בלבד. כל הרג נוסף הוא מיותר, ואין לו היתר.

    יתירה מזו, עקרון לא פחות אוניברסלי שמספקת לנו התורה בהקשר של מלחמה, הוא 'כי תקרב אל-עיר להלחם עליה, וקראת אליה לשלום' (דברים כ' י'). לא קריאה לבחירות חוזרות, לא קריאה לדה-לגיטימציה של השלטון (שבהחלט אינו סימפטי), לא קריאה לבריחה למחוזות לא קיימים, אלא קריאה לשלום. זו המשוכה הראשונה שישראל נכשלת בה. אז, כן, צריך לדבר עם מי שנמצא, והסירוב להכיר בחמס כנציג הנבחר של האוכלוסיה העזתית, ולכנותו רק 'ארגון טרור', אינו מוביל לשום מקום. האם זה יצליח? אין לדעת, אך חייבים לנסות.

    אבל הכי חשוב לומר שקל (אולי) להאשים מבקרים ב'שנאה עצמית', אבל לך זה לא מתאים (אני מצפה ליותר, למרות שאיני מכירה אותך אישית). ביקורת על פעולות שממשלת ישראל מבצעת אינן סימן לשנאה עצמית, אלא לביקורת. חמלה כלפי סבל של אחרים אינה סימן של חולשה. ואני לא חושבת שמישהו מהשמאלנים שאתה מבקר חולם על חזרה לוורשה (ואני גם בספק גדול אם זה עומד על הפרק של מישהו, מחיזבאללה ועד מרצ). אז מה אתה אומר, שזאת הבחירה? להרוג מאות אזרחים ולזרוע הרס נוסח דרזדן, או להיות נגוע בשנאה עצמית? לא יתכן שאתה רציני.

    מה שבאמת הקפיץ לי את הפיוזים וגרם לי לכתוב אליך הוא ההאשמה ב'אי יהדות' של המבקרים. אמפתיה היא מצווה יהודית לגמרי. התורה חוזרת על 'וזכרת כי עבד היית' כסיבה למצוות חברתיות וכרציונאל לעשיית צדק וטוב. היא מזכירה כי אין לשכוח איך מרגיש החלש, הפגיע והדל. איני חושבת ש'אי יהדות' היא פגם לכשעצמו (רוב רובם של בני האדם אינם יהודים), אבל כאשר זה נשלף נגד אנשים כמוני ברור שמדובר ברצון לעלוב. איני רוצה לחשוב שהפוסל, במומו פוסל, אבל אני חושבת שאתה טועה.

    לסיום אומר שברור שנשקפת לישראל סכנה מעזה. האם זו מאכלת על הצוואר? אפשר להתווכח, אולם ברור שיש לעקור את הגורמים המסכנים מן השורש. השאלה היא האם הפעולה/מלחמה הנוכחית בעזה עושה זאת, והאם היא נוקטת באמצעים סבירים. האמת היא שבסופו של יום חמאס ישאר על כנו בעזה (ואולי אף יתחזק), את הנשק העזתי לא נראה שמצליחים להשמיד, שכן אין האטה ממשית בהפגזות על ישראל (כפי שנראה), את המנהרות, כנראה, לא כל כך מוצאים, ובינתיים הושמדו רק מעטות. הנזק לרכוש ולתשתיות בעזה, לעומת זאת, הוא מזעזע, ואובדן חיי האדם עוד יותר. מדובר בבני אדם, שחייהם נהרסו, שכל עולמם אבד. גם אם נדלג על כל הטיעונים המוכרים (מפקדות בריכוזי אוכלוסין/הקריה בת"א/מהי מטרה צבאית לגיטימית וכו' וכו', הרי אנחנו מכירים אותם בעל פה), אי אפשר להתעלם מהסבל הזה ולא לחוש צער. זה לא אומר התעלמות מהסבל בצד הישראלי, לא חוסר הבנה שחייהן של משפחות ישראליות רבות נהרסים אף הם, לא שנאה עצמית ולא התנהגות לא יהודית. האדם מסוגל לרגשות מורכבים, ולאמפתיה עם יותר מצד אחד.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא יודע מה איתך, אני דווקא בהחלט "מכיר בחמס כנציג הנבחר של האוכלוסיה העזתית", וזה בדיוק הסיבה שאני חושב שלגיטימי לגמרי להפציץ את מעוזיו גם במחיר (כואב, הרי צריך לדעת לשלם מחירים כואבים) של פגיעה באוכלוסייה המאכלסת את המעוזים הללו, שהרי - כזכור - היא אינה "אוכלוסייה בלתי מעורבת" שנקלעה לשם בטעות טראגית אלא ארגון הטרור הרצחני הזה הוא הנציג הנבחר שלה. קיבלו את מה שבחרו.

      נ.ב. ההשוואה לדרדזן אינה במקומה. הנאצים, עם כל מה שיש לנו להגיד עליהם, לא החביאו את משגרי ה-V2 שלהם בחצרות הבתים המופצצים, לא החביאו בתוכם תחמושת ולא חפרו מנהרות טרור מתחתיהם.

      תודתי נתונה לך אפוא על חידוד הדברים. וברכותיי על היושר האינטלקטואלי ובמיוחד העקביות.

      מחק
    2. ואם את שואלת האם זה 'מידתי' ומה התועלת שאנחנו משיגים בזה, כמדומני שפרופ' אסף כבר השיב, שאנחנו מקווים שהעניין יוציא להם את החשק מלהתקיף אותנו שוב בצורה כזו בעשור הקרוב, כמו דוגמת החיזבאללה ומלחמת לבנון השניה.
      אה, ואני מקווה שלא תנסי לשלוף את ה"אבל ברור שהם יתקיפו אותנו, הם מדוכאים בכיבוש". קודם כל מאז ההתנתקות זה לא ממש כיבוש, דבר שני אחיהם ביהודה ושומרון בכיבוש פי כמה, ובכל זאת היינו שמחים לקבל מעזה את מה שאנחנו מקבלים מהם ולא יותר (אולי זו באמת הדרך, מזעזע לחשוב...).

      מחק
    3. לא נכנס לעצם המאמר רק לתגובתך כשאתה צר על אדם ומבודד אותו מהעולם בתוך מחנה ריכוז ענק אז אתה כן מדכא אותו במה השתנה מצבם לטובה מאז ההתנתקות? ההתנתקות הייתה התארגנות מחדש של ישראל אבל לא ממש הייתה שחרור לאומי פלסטיני

      מחק
    4. שאלות:
      א. מתי ובאיזה אופן תיכנן אי פעם הימין או הימין הקיצוני ללכת ולהשמיד ישובים ערבים שלמים על טפם ונשיהם?
      ב. לאיזה ערבי מוסלמי בעולם כולו יש את הזכות לוותר על מטר מרובע אחד בארץ ישראל כולל האוניברסיטה העברית(שייך מוניס)?
      ג. איך זה שבכלל אפשר להשוות אותנו לנאצים ולצאת נקייה מזה?
      ד. איך זה שאת חיה בבועה ולא מגיע לאוזנייך מה שאמרים כל הערבים מבית ומחוץ "תחזרו למקום שממנו באתם", כולל בנו של אבו מאזן שמודיע קבל עם ועולם שהשאיפה שלו לחזור לביתו בצפת?
      ה. איך שתמיד אתם לוקחים משפט מהתורה אבל אף פעם אחת לא גומרים אותו עד הסוף? הנה המשפט, 'כי תקרב אל-עיר להלחם עליה, וקראת אליה לשלום' (דברים כ' י'). 67 שנה?
      ו. יש לי עוד המון שאלות, המון! אבל רק עוד אחת. איך זה האמפטיה וההומאניות של השמאל תמיד מלווה בויתוירים אין סופיים וחד צדדים שלנו בלבד והם לעולם לא נגמרים? לדוגמא, הויתורים שאפילו השמאל עשה לפני 30 שנה הימין היה חותם עליהם היום בעיניים עצומות, אבל ככל שמוותרים יותר התיאבון הערבי רק גובר ואורך הרוח של השמאל מתקצר וככה כולם יוצאים ששכרם בהפסדם. כולם. שמול

      מחק
  9. The disagreement here is not about our empathy for the people of Gaza, in fact we are horrified. Do you think that the goal of the Israeli government is to destroy the Palestinians or all Arabs? The goal of Hamas is to destroy us. Yesterday in an interview of their leader sitting in safety, Charlie Rose asked him whether if Israel removes the blockade they will recognize us as a Jewish state. The answer was that if they do that, and the settlements are eliminated, and the refugees are returned to the country and Jerusalem is the capital, then the Palestinian state will vote if they accept the existence of your country.

    השבמחק



  10. http://www.youtube.com/watch?v=ewFW3EZsFIY&feature=youtu.be

    השבמחק
  11. כך אתה כותב על חמאס "ארגון טרור אכזרי....שאינו מוכן לשום מו"מ " כהיסטוריון מוזר בעיני שאתה כותב דבר שעובדתית אינו נכון. כשחמאס נבחר לשלטון הוא שלח מסרים לממשלת ישראל והתשובה היתה שלא מוכנים להכיר בשלטונו ולא מדברים עם ארגון טרור. כשאבו מאזן, שנבעט על ידי נתניהו, התחבר לחמאס, במקום לראות בצעד זה הזדמנות למיתון החמאס, זו העמיק את ביקורתו של נתניהו על אבו מאזן 2. לא ברור למה אתה מתכוון כשאתה כותב שמאל קיצוני. האם הזדהות עם אסונו של עם שכאלף איש ממנו נהרגו ,בתוכם מאתיים ארבעים ותשעה ילדים, שאיבד את ביתו ורכושו, שאין לו מים וחשמל, זה שמאל קיצוני? אז חלקי אתו כי זה גילוי של הומניות. האם זה עומד בסתירה ליכולתי להזדהות עם משפחות השכולות בארץ?! תפיסת עולמך הדיכוטומיות כפי שמוצגת במאמר בהיותך היסטוריון. בנוסף המאמר גם חוטא בשטחיות ופופוליזם.

    השבמחק
  12. בהמשך לתגובתי מהשעה 20:14 בשורה האחרונה נשמטה מילה. המשפט אמור היה להיות כך: תפיסת עולמך הדיכוטומית כפי שהיא מוצגת במאמר מפתיעה בהיותך הסטוריון. בנוסף המאמר חוטא בשטחיות ופופוליזם.
    מאחר וסוגי הפרופילים לא מתאימים לי בחרתי באנונימי. ובכל זאת אזדהה בשמי המלא.
    ורדה גולדבלט
    תל-אביב.

    השבמחק
    תשובות
    1. אשר למסרים שחמאס שלח או לא שלח, גב' גולדבלט מתעלמת לחלוטין מתפיסת עולמו המוצהרת של חמאס באמנה שלו, ועל פיה אין מקום ליהודים (לא רק ישראל- יהודים ) בארץ ישראל. וזה מזכיר לי את התפיסה המוסלמית הבסיסית (המיושמת היום בשטחים מסויימים בעירק) לפיה התאסלם או מות או תחיה כדימי (בן חסות מושפל כן כך כתוב בפרוש על הד'מים - ואמם מוסרירין ) ושלם את מס ההשפלה - הג'זיה. ולהזכיר נשכחות גם מוסלמים "מתונים" חיים בתפיסה הזאת, בזמנו רואיין פייסל חוסייני - מנהיג מתון יותר מאבו מאזן לגבי צורת השלום העתידית ובפליטת פה בנושא ירושלים אמר שכשיפרוץ השלום יהיה העם הפלשתינאי מוכן, בנדיבותו הידועה, לאפשר נוכחות יהודית מסויימת בירושלים, כי כידוע כמו שאמר אלתרמן מי בעצם בנה את ירושלים ? המלך דאוד לא ?

      מחק
  13. ורדה
    מדברייך הבנתי מספר דברים
    1. החמאס אירגון שוחר שלום
    2. מדינת ישראל היא הבעיה
    3. המנהרות נועדות למנוע פקקים בדרך מהדרום לצפון וכן להעברת מצרכים חיוניים לקיבוצים בעוטף עזה
    4. שרק השמאל הקיצוני חושב ישר וכל השאר משמאל דוגמת דוד אסף וימינה פשוט לא רואה את המציאות

    אשרייך שאת רואה מציאות כל כך בהירה

    ניסים

    השבמחק
  14. השמאל הרדיקלי כבר מזמן לא שוחרי שלום, אלא קבוצה של מחפשי זהות פרובוקטיביים שתומכת בטרור.

    פרופסור, מילים יפות.

    השבמחק
  15. אלמלי מפעל ההתנחלויות הערבים היו מטווחים על שדה התעופה מעל כל גמל או חמור בשומרון וחסל סדר טיסות לחו"ל....

    השבמחק
    תשובות
    1. החמאס שיגר טילים מעזה גם לפני ההתנתקות.
      אין בעיה לשגר קסאם על נתב"ג גם היום. מובילים על חמור ומציבים את המשגר בפאת שדה.
      די עם שטיפת המוח. ההתנחלויות לא שומרות על שום דבר, רק מרתקות חיילים לשמור עליהן. אין טילים מהגדה כי לרשות הפלסטינאית יש אינטרס שלא יהיו ואת השאר עושה השב"כ.

      מחק
    2. אלמלא ההתנחלויות היה כבר מזמן הסדר לשתי מדינות וסיום הסכסוך. בכל פעם שמתקרבים להסכמה, הימין מכריז על בנייה חדשה בהתנחלויות ותוקע מקל בגלגלי המו"מ.

      מחק
    3. "פופוליסטי" ? "שטחי" ?, לטעמי המאמר דווקא פרקטי, לפחות משום שהוא מבטא אותי (ושכמותי) ונותן לי קבוצת התייחסות מתקבלת על הדעת. עומק הדיון אליו מגיע השמאל הקיצוני (הימין אינו בתחומי תפיסת עולמי) מרשים בעומקו האקדמי, אבל מותיר אותי ללא פתרון. בקיצור, אם יש מישהו שיכול לשכנע את אוייבינו (בלי שאנחנו נדרשים לפנות את הארץ) לשבת לדבר, או לפחות להפסיק לירות, או לפחות להפסיק לירות מתוך אוכלוסיה, שיקום, עד אז אני מצר על מה שקורה בעזה אבל מה לעשות, חושב ולא יודע איך חוזרים לחיות ב"עוטף עזה"...

      לטעמי, ממשלות ישראל לדורותיהן "נכשלו" בעודף שיקולים הומניים (וזה רק לזכותן): יצאנו מלבנון, יצאנו מצפון עזה והבטחנו/איימנו שעל כל תקיפה הם "יקבלו על הראש". הם תקפו ולא קבלו על הראש...
      אז כך אני (שמאלן) רואה את סיום המלחמה הנוכחית בעזה: גומרים לטפל במנהרות, יוצאים מעזה ומרגע שאנחנו בחוץ מקיימים, נקודתית, את ההבטחה/איום - כל מקום שיצא ממנו ירי לכיוון ישראל יהרס בהפצצות והפגזות מרחוק. במקביל אני מקווה שממשלתנו תמצא דרך להתגבר על קיצוני הימין שבתוכה ותשב לדבר.

      מחק
  16. לדוד אסף,
    יישר כוח. דברים כדרבנות.

    השבמחק
  17. יישר כוח על המאמר החשוב הזה!
    מוסריות אמתית איננה רק דאגה חסרת גבולות לאחר, אלא היא נמדדת ביכולת להביט למציאות המורכבת בעיניים חומלות וחכמות. אין דבר וחצי דבר מן המוסר בלרחם על האחר, לדאוג לחייו, להפסיק את המלחמה, להחזיר את ילדינו ליישובי עוטף עזה, להגיד להם שיהיה בסדר, ללמד אותם מוסר ולהניח להם ללכת לביה"ס בפחד שמא חוליית מחבלים תחדור לכתתם ותקום להרוג אותם. גם אין שום דבר מוסרי בלכנות טייסים 'מרצחים'... בקיצור, תודה על המאמר הצודק, מוסרי ומאוזן!!

    השבמחק
  18. אני מזדהה עם רוב דבריך במאמר בהארץ. אני רואה את עצמי לא כאיש שמאל אלא כאיש מרכז המפה. אני בעד שתי מדינות לשני עמים עם תיקוני גבול שישמרו על גושי ההתיישבות ובפרט גוש עציון. יחד עם זאת אני חרד למצב שבו לאחר שתוקם מדינה פלסטינית עם שלטון מתון יקומו שם הקיצוניים ויהרגו את אחיהם (כמו בסוריה ועירק) ואז מה נעשה? איך נגן על עצמנו?

    השבמחק
  19. מתוך קריאת כל התגובות, אני מבין מספר דברים: יש בינינו כאלה שאינם חיים אתנו באותו מימד - וכנראה גם לא באותה המדינה. כולנו יודעים שאין בכנסת מפה המראה את רצון היהודים לשלוט מהפרת עד הנילוס ובכ"ז יש מגיבים (בעיקר מגיבות) שלא למדו כלום מההיסטוריה, שכחו כל מה שסיפרו להם ובמילים אחרות: פשוט לא מאמינים לערבים המצהירים מפורשות שהם רוצים להכחידנו. ולכן, לפני שמגיבים למאמר מסוג זה (כן, גם זה שלא יודע באמת מה קורה באוניברסיטת ת"א) חובה לקרוא את אמנת החמאס וכחומר נוסף גם את זו של הפת"ח. לקרוא ולהאמין להם! אני, כמו אלי סט, כבר קשיש ויושב לי מוגן במרכז הארץ אבל תמהה לפעמים מה חושבים כיום תושבי נירים שהפגינו אז עם דגלים בעד פינוי הרצועה (ולפני שתצעקו: הייתי בעד הפינוי) והיום, בהפגנת השמאל נמצאת אחת משלכם הקוראת לצבא להפסיק מיד את הלחימה, כי אינני מוצא הגיון כלשהו בהתנהלות זו ומסכים כמובן עם הטוענים שכל הדיבורים היפים הם בלה בלה כאילו שבשם המידתיות היינו צריכים להשיב על ירי טילים במטחים של עגבניות שרי, רק כדי שלא לפגוע ב"חפים מפשע".

    השבמחק
  20. גם כשמתנחלים צריך לעשות זאת בשכל ובצורה מסודרת.יש לרכז את ההתנחלויות על פי צרכיה ואפשרויותיה של המדינה מבלי לבזבז משאבים ואנרגיות, כפי שנקבע בתכנית אלון בשעתו, שהעמידה בראש מעייניה את חסימת הגבול המזרחי בבקעת הירדן. בשעתו היו לי כמה עניינים לסדר באריאל ולתמהוני מצאתי את עצמי נוסע בכביש 5 (חוצה שומרון) מראש העין מזרחה כשאני לבדי על אוטוסטראדה דו-מסלולית ורב נתיבית, לתפארת מדינת ישראל. בזבוז של מיליארדים. כך גם עם שאר ההתנחלויות בשומרון, המבודדות זו מזו, וצורכות משאבי עתק על תשתיות, כבישי ביטחון וכוחות צבא להגנתן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מציע שתיסע היום דרך כביש 5 לאריאל. אני מבטיח לך שלא תהיה לבד...

      מחק
  21. מי פה הקיצונים? איזה מין השוואה נואלת היא בין הימין הקיצוני, נוער הגבעות המחתרת היהודית והמתנחלים ובין השמאל. זה לא נכון ולא אמיתי. הבעיה בסופו של דבר נעוצה בעצם הכיבוש.
    לממשלת ישראל יש תוכנית מדינית בת מילה אחת "לא". לא לשתי מדינות (ולא חשוב שביבי פלט בעל כורחו את המילה בנואם בר אילן), לא לזכויות אזרח, לא לקיום החוק הבינלאומי (החרמת אדמות פרטיות מערבים ויישוב מתנחלים עליהם), לא הכרה בזכויות הלאומיות של הפלסטינאיים הגרים לידינו, כן לאפליית האוכלוסיה הערבית בתוך הקו הירוק, כן להעדפת המתנחלים בכל תחומי החיים.
    מכל זה יוצא שהמלחמה הנוכחית הקודמת והבאה בתור הן בלתי נמנעות. כדי למנוע את המלחמה הבאה צריך לשנות את הדיסקט וכן אני יודע שהקליינטים בצד השני אינם קלים. מה שכן ברור שהמלחמה הנוכחית והמלחמה הבאה אינם מקרבים אותנו כהוא זה למצב של שקט שלא לדבר על שלום.
    דוד אסף במאמרו מתאר מציאות קיימת אבל היא לא ממש רלבנטית לעתיד החיים שלנו פה

    השבמחק
    תשובות
    1. יופי שמעון, אמר כבר שייקה אופיר, תשאר עמנו עוד רגע בשביל להבהיר לנו למה אתה מתכוון ב"לשנות דיסקט". משהו קונקרטי שאנחנו חייבים לעשות אחרי שנסלק את ממשלת הרשע של ביבי ודנון? משהו שעוד לא נוסה כמו לפנות שטחים כמו שעשינו בעזה של טרום המנהרות והקסמים? אולי משהו ביו"ש שיקרב את דהעש אלינו? רק תגיד מה, אבל קונקרטי ולא בסיסמאות מהקן של מר"צ ורע"מ.

      מחק
    2. תמשיך את חייך בקן החמים של בנט, ליברמן בן גביר ומיכאל בן ארי ונראה לאן תגיע.
      למרות שאתה מצטט את שייקה אופיר אולי כדאי לצטט כמה אחרים כמו ברכט, אלתרמן ונוספים שכבר הביעו את דעתם על מלחמה הרג והרס.
      אתה באמת לא רוצה לשמוע על תוכנית מדינית וההוכחה לכך שאתה כורך בחבילה אחת את מרצ ורעם ולכן אני פטור מלענות לך בנושא זה.

      מחק
    3. טוב, שמעון, אני רואה שהתעמולה הבולשביקית עשתה אצלך עבודה טובה כי כשאין לך באמת מה להציע, אתה משייך אותי מיד לליברמן ומיכאל בן ארי. למדת היטב גם מגבלס, להפריח סיסמאות לאורך כל הדרך (תזכור מה קרה לו בסוף). מה אתה יודע עלי שמיד תייגת אותי ? כלום. אז נעלבת מכריכת מרצ ורעמ וזהו התרוץ שלך לא להציע משהו, משהו קטן. אבל, בזאת בעצם תייגת את עצמך כברברן בלי באמת ידע או יכולת לעשות משהו בכלל. זה בסדר, המשך עם הסיסמאות הנבובות. אני אדבוק בתכניתו של אלי סט (הוא ממש לא פשיסט אבל זה בטח לא מפריע לך).

      מחק
  22. שמעון
    אולי בכל אופן תיתן את התוכנית שנראה את החבילה
    ואם תוכל תצרף שם של בעל סמכות בצד השני שלדעתך יקבל אותה

    השבמחק
  23. קובי ריכטר (טייס, אל"מ מיל.) כבר הביע דעה דומה במאמר תגובה לגדעון לוי בהארץ לפני כשבוע.
    שני המאמרים מייצגים חשיבה מורכבת ולא פשטנית, הן של דוד אסף והן של קובי ריכטר ויוצאים מנקודת מוצא דומה של השמאל הציוני (שמאל"צ...?) וטוענים, אף שלא כותבים זאת במפורש, כי לשמאל הרדיקאלי יש למעשה יד ורגל מהותיים, שלא לומר אשמה ברורה, בכך שטרם הושג שלום הואיל והם אינם יודעים להפריד בין הצורך להרוג ולחסל בני מוות צמאי דם דוגמת חמאס ובין ארגונים פלסטיניים לגיטימיים איתם יש להתפשר ולהגיע להסדר.
    חוסר היכולת לתמוך בלחימה צודקת וחשובה - כאשר זו מתחייבת דוגמת "צוק איתן" - יוצר דמורליזציה וחשיבת יאוש ולא מאפשר ליצר שלום המבוסס על חוסן פנימי ועל אמונת העם בצדקת הדרך. כאמור שני מאמרים חשובים מאד.

    השבמחק
  24. אני מצרפת את תמיכתי ותודתי לדברים שכתבת, דוד, לתוכנם ולאופן ניסוחם. חשוב שרבים ידעו שיש רבים שרואים כך את המצב ומנסים להגיע לפתרון אמת בדרכים שפויות ומציאותיות עם כל הכאב שיש במציאות. רק עם רצון טוב והקשבה אמיתית יש סיכוי לגיע לפתרון טוב.

    השבמחק
  25. לדוד, תבורך שבימים אלה התייחסת למציאות הכואבת. למעשה אלישבע (המגיבה האחרונה) ענתה גם בשמי. גם הערותיהם של גרימי (שלמדתי להכירו לאחרונה בהתכתבות אודות זמר ישראלי), צבי ארליך ומרק הסנר נראים לי כתגובה נכונה על חלק מדברי ההבל של מגיבים אחרים. רק דבר אחד אינו ברור לי: מדוע אנו ממשיכים להשתמש במונחים של שמאל וימין? חברים ומכרים לי (אף שאין מספרם רב) כמעט מכל גווני הקשת הפוליטית. וזוכרני לפני שנים מעטות כיצד אחד מהם תקף אותי באמרו כי לפי דברי אני ימני וכשבוע לאחר מכן הוגדרתי על ידי חבר אחר כשמאלי קיצוני. אם זה לא היה עצוב זה היה ממש מבדר. רבים המתלהמים ואינם מאזינים לדברי עצמם. אילו הקליטו את עצמם בהתלהמותם והאזינו לדבריהם מאמין אני כי היו מתבישים במה שאמרו.

    מוקירך יעקב

    השבמחק
  26. אל: המגיבה ארנה 30 ביולי 2014 בשעה 16:52
    כל מה שכתבת נכון אף שהוא תאורטי לחלוטין.
    שאלה פשוטה: מה את מציעה?
    גם תשובה הוגנת בנוסח: "אין לי הצעה קונקרטית כלשהי, אבל ההרג וההרס בעזה בוודאי לא יעזרו" - תתקבל בהבנה.

    השבמחק
  27. יישר כח על התגובה הישרה והבלתי מתלהמת.
    כמי שרואה את עצמו כציוני "אדוק" כל מילה בסלע.

    השבמחק
  28. גם כן אל: המגיבה ארנה 30 ביולי 2014 בשעה 16:52
    ארנה מצטטת בדבריה מהתורה, המתווה בעיניה את המוסריות היהודית שעל פיה אנו צריכים לפעול. וכך כתבה, לדוגמה: "עקרון לא פחות אוניברסלי שמספקת לנו התורה בהקשר של מלחמה, הוא 'כי תקרב אל-עיר להלחם עליה, וקראת אליה לשלום' (דברים כ' י'). לא קריאה לבחירות חוזרות, לא קריאה לדה-לגיטימציה של השלטון (שבהחלט אינו סימפטי), לא קריאה לבריחה למחוזות לא קיימים, אלא קריאה לשלום...".
    אולם ארנה נמנעה מלצטט את המשך הפסוק הנזכר. דומה שקריאתו תפסיק את ההתהדרות המתחסדת במוסריות היהודית. אמנם המוסר היהודי קורא לשלום, אך מבהיר בצורה חד-משמעית כיצד לפעול כאשר אין היענות לקריאה זו. בבקשה:
    "והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה – וצרת עליה... והכית את כל זכוּרה לפי חרב. רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך".
    והנה, הנחיות "חלביות" אלו מדברות על ערים רחוקות מארץ ישראל. ומה באשר לערים הנמצאות בתחומיה של ארץ ישראל? –
    "רק מערי העמים האלה [= החתי, האמורי, הכנעני, הפריזי, החיוי והיבוסי] אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה – לא תחיה כל נשמה".
    הואיל ועזה וסביבתה נכללות בערי העמים הנזכרים, דומני שחל עליהן דין "לא תחיה כל נשמה". ובכן, זהו המוסר היהודי – אם אוהבים את זה ואם לאו. מוסר אחר כגון הושטת הלחי השנייה – מקורו כידוע אינו ביהדות.

    השבמחק
  29. באופן פרדוקסלי מרבית השמאלנים הינם צאצאים של הנספים המסכנים בשואת אירופה . שימו לב מה יעשו לנו אם נבליג , נסלח ונתנהג כמו יהודים גלותיים . במקום לעמוד על המשמר כמו היהודי החדש שיצרנו פה.

    השבמחק
    תשובות
    1. So many of you have been asking for a solution. Please read this short article by Friedman in the NYT this Sunday: How this war ends"

      מחק
  30. דוד - יפה מאד! אני לא חושב שאתה צריך את המחמאות שלי, אבל מצדי בכל אופן אני מביע הנאה והערכה, הנאה מהמאמר הכתוב היטב, באומד הדעת וביופי הניסוח. ובהערכה מהכנות שבהבעת העמדה הברורה והמוצקה.
    מעניין לראות בתוך שלל התגובות, שמהגיבים מימין בד"כ פיספסו את הנקודה שבמאמרך, וישר תקפו אותך על עמדותיך כלפי מפעל ההתנחלויות. והמגיבים משמאל, שחלקם הגיבו בצורה מאד ענינית, וחלקם ממש מנותקים מהמציאות.
    ולסיום, הנקודה שלי... אני מזדהה לחלוטין עם כל דבריך, כולל במה שנגעת בנקודה הכואבת של הנפגעים הבלתי מעורבים בצד הפלשתינאי. אבל אוסיף ואומר שלדעתי מצד מקבלי ההחלטות, נתניהו וכת דיליה מהקבינט - כשיוצאים למבצע כזה, שיודעים מראש את המחיר שהוא יגבה משני הצדדים, ובעיקר מבלתי מעורבים, צריך שמטרות המבצע יהיו ברורות, להם וממילא לכל מי שישמע אותם, ואז הפעולה נעשית יותר משכנעת (אני לא רוצה להשתמש במילה מוצדקת, כי המבצע צודק ללא ספק) ומתקבלת על הדעת (לעיני המפלצת המכונה 'בינלאומי' למשל), חרף המחירים הגבוהים שלה. ולא בצורה המגומגמת בה יצאו למבצע מלכתחילה, ושלא לדבר על הגמגום שבסוף. אני חושב שחלק גדול מהביקורת הבינלאומית על המבצע והשלכותיו, נבעה בשל צורת ההתנהלות הזו

    השבמחק
  31. צבי הרדוף, רחובותיום שבת, 06 ספטמבר, 2014

    הרצאה חכמה, תרבותית ומשכנעת, כמו הבלוג כלו.
    חנוך דאום, שאיני נמנה על מעריציו, הגדיר את הסיטואציה במלים ספורות:
    הילדים שלהם או הילדים שלי.
    בחרתי!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.