כתב וצילם ברוך גיאן
תושבים בערים עתיקות בעולם מפתחים או מאמצים אמצעי תעבורה המתאימים לתנאי העיר. הדוגמה המוכרת ביותר היא הגונדולה בוונציה, שפותחה בהתאמה מלאה לתעלות המים ולגשרים הנמוכים.
כך גם בעיר העתיקה
של ירושלים. הסמטאות הצרות הכתיבו אמצעים ייחודיים כדי לשנע סחורות מהכא להתם. תושבי העיר שבין החומות מרבים לעשות שימוש בעגלות משא קומפקטיות, שלעתים מסוגלות לשאת מטענים בעלי נפח עצום. אמנם, בשנים האחרונות כבר נכנסו לסמטאות טרקטורים צרים שנועדו לפינוי אשפה ולשינוע חומרי בניה, אבל העגלה הירושלמית המסורתית עדיין שולטת ברמה.
|
טרקטור משנע מזוודות בפתח הפטריארכיה היוונית הקתולית |
כמטר וחצי
אורכה של העגלה וכשמונים ס"מ רוחבה. היא נעה על שלושה גלגלים ושתי ידיות עץ משמשות לה כמין הגה. כיוון שהעיר הררית, ולכל עלייה יש ירידה, חייבות העגלות להצטייד גם בבלמים כדי לווסת את המהירות. המעצור הנפוץ ביותר הוא גלגל קטנוע הקשור לעגלה.
|
עגלה עם מעצור חד-גלגלי |
|
שתי עגלות שהיו בעירנו... 'פקק' ברחוב הפטריארכיה היוונית |
מתי נכנסו העגלות הירושלמיות לשימוש? סקרתי מאות רבות של תמונות ישנות של העיר
העתיקה ולהפתעתי לא מצאתי ולו תמונה אחת שלהן. סבלים, שנושאים על גבם ועל ראשם מטענים גדולים, יש ויש, אך אף לא עגלה אחת.
נאדר, בעל עגלה המעוטרת בחמסה
מנחושת, הפתיע אותי כשטען באזניי שהעגלה החלה את דרכה בירושלים רק בשנות השבעים האחרונות, והיא בכלל יובאה משכם...
|
העגלה של נאדר היא מספר 1 |
|
עגלה עם סוסה - סמל מתכת בצורת פרסת סוס, להגנה מפני 'רוחות רעות' |
מפעילי
העגלות חייבים להיות מיומנים מאוד במלאכתם, שכן סמטאות העיר העתיקה צרות ובו בזמן עמוסות בהולכי רגל. אין זו מלאכה לעדיני נפש. מובילי העגלות צריכים להצטייד גם בקול רם ובמידה נכונה של אסרטיביות כדי לפנות את האנשים שבדרכם לצדדים.
ומה סוחבים בעגלות? על פי רוב סחורות תוצרת סין. קרטונים ענקיים ובתוכם מזוודות, בדים, חולצות
ומזכרות של תיירים. ובקיצור, כל מה שאופייני לחנויות העיר העתיקה (וכמובן גם לחנויות השווקים של איסטנבול, קהיר
ושאר ערים עתיקות).
|
מקרר בתנועה |
לעיתים נושאים הסבלים את מזוודותיהם של תיירים בודדים (קבוצות מאורגנות משתמשות בדרך כלל בשירותי הטרקטור הצר), לעתים גוררים בעגלה קטנוע שנתקע. עגלות ייחודיות מצופות פח מעבירות משלוחי דגים או בשר למסעדות או לבתים פרטיים.
|
קטנוע מובל על עגלה |
|
תיקון פנצ'ר בעגלה |
עגלות רבות מנוצלות כדוכנים ניידים לממכר אוכל. מכעכים (בייגלה) ועד גרגרי טוּרְמוּס, פוּל, פירות וקינוחים מתוקים.
וכשאין הרבה עבודה, מוכנים בעלי העגלה להשאיל את העגלה לכמה דקות להורים שרוצים 'לעשות סיבוב' לילדים, שמצדם מתפקעים מרוב אושר.
|
סיבוב בחניון הרובע היהודי |
על אחת העגלות למעלה רואים מספר רישוי של העיריה, הנדרש לכל עגלה המוכרת בייגלים. כזכור, בפסח האחרון קמה מהומה לאחר שבשער יפו הופיעו עגלות בייגלה ללא רישוי.
השבמחקכיליד העיר העתיקה, אני יכול להעיד שהטרקטורים גם שם כבר משנות השבעים. תחילה שימשו רק לפינוי זבל וחומרי בניין, ונדמה שגם כיום זה עדיין שימושם העיקרי. זכור לטוב אותו פרופ׳ מהעברית שקנה לו חמור ורכב עליו יום יום לעבודתו, בטענה שבסמטאות יותר קל כך מאשר עם רכב. (ויש אומרים שכשראה לייבוביץ׳ את החמור קשור לפקולטה, ניפק את אמרת השפר המפורסמת על חמור שימתין זמן מספיק ויקבל תואר)…
השבמחקמקסים
השבמחקאיך שכחת, ברוך, את השם של העגלות האלה בקרב ילדי מוסררה ואני בתוכם...
השבמחקאועעעעההה. כך היה צועק הרכב לאורך סמטאות השוק ובמיוחד בירידות רחוב דוד והשלשלת.
אועעעה, אועעעעעההה
אהבתי. ממש מוצלח כמו תמיד.
השבמחקמשובב נפש.
השבמחקרעיון יצירתי ויפה לחקור את הנושא. וממצא מעניין.
השבמחקחוששני שכבר זכיתי יתר מפעם אחת למטח של קללות עת צילמתי את העגלאים נחים בעגלתם.
Fascinating! Great subject, great pictures.
השבמחקתמונות מרהיבות וכתבה משובבת עין! מסוג האנקדוטות המקיפות את חיינו שרק עינו החדה של הצלם מעלה מן השגרה והופכת לסיפור מרתק.
השבמחקנפלא לגלות שיש סגנון "עגלתי" אחיד בעיר העתיקה.. .. תוצר של מדיניות עירונית ?
השבמחקיופי של כתבה . מסוג הדברים שאתה רואה , אבל לא בדיוק מתבונן ...... טוב שיש אותך !!
לא מוותרת על רשימה שלך, ברוך גיאן! חמודה ויפה לעין ולזיכרון, ועם זאת עכשווית לגמרי. השם באב אל ג'ליל הוא השם המקורי של שער יפו בפי הערבים בעיר העתיקה, מאז ומתמיד? ואני חשבתי שאנחנו "גנבנו" מהם את השם שער יפו. קריאות האזהרה של הסבלים, בעלי העגלות וכל מי ש"החמיל" (בת דוד שלי טבריינית, ז"ל, נהגה לומר כשהיינו ילדים: תחמילי אותי "שק קמח!") משא כבד על עצמו היא לא סתם "אוווועה!" אלא אוּעַכְּ, כלומר "היזהר, אתה!" מה שנקרא: "זַהֵר לך!".
השבמחקהנאה ושמחה היו לי מרשימתך!
וואוו, איזו טמבלית אני! זה לא באב אל ג'ליל אלא באב אל ח'ליל, יעני חברון!
מחק