פינת ההלכה: מבצעים לתשעה באב והגֶזֶר של בית הדין

ארץ קטנה באפריקה המשתחררת,

קנאים מאוד הרבה פולקלור.

(נסים אלוני)

א. ארון הבגדים היהודי

אין כמו ימי בין הַמְּצָרִים ('שלושת השבועות'), שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, כדי לעורר את הדמיון המיוזע. המודעה הזאת, על אברך ירא שמים שמוכן ללבוש עבורך בגדים במקום לא ממוזג ובלי דאודרנט, מופצת במרשתת מזה זמן רב (למיטב זיכרוני ראיתיה כבר בשנה שעברה). עד עכשיו אינני בטוח אם מדובר במודעה אותנטית או בפברוק סאטירי.

בתשובה לתהייתי ביאר לי ד"ר בן-ציון קליבנסקי באר היטב את הדינים הנחוצים:

כלל לא בטוח שזו בדיחה. להלן קטע מדיני תשעת הימים העונה על (כמעט) כל התמיהות:

דין הכיבוס הינו מן המשנה ומן הגמרא, ועל כן חומרתו גדולה. הספרדים נוהגים באיסור זה רק בשבוע שחל בו תשעה באב ואילו האשכנזים נוהגים בכל תשעת הימים.   

בדיני כיבוס ישנם שני איסורים :איסור לבישת בגדים מכובסים (ופשוט שאסורים גם בגדים חדשים); איסור כיבוס. 

 אין לובשים ומשתמשים בבגדים מכובסים. אם לבש את הבגד כשעה  הרי שהבגד נחשב כ'אינו מכובס', ולכן הפתרון המומלץ הוא ללבוש לפני ראש חודש אב, למשך כשעה, בביתו, את כל הבגדים אותם עתידים ללבוש בתשעת הימים. ניתן ללבוש את כל הבגדים אלה על גבי אלה והדבר נחשב כאילו לבש את כולם. 

נוסף על כך, אין מכבסים כל בגד בתשעת הימים. אם אין לו בגד אחר ללבוש, ניתן להקל עד שבת 'חזון', אך היום מציאות כזו כמעט ולא קיימת לגבי מבוגרים. 

ציינתי שדברים אלה עונים כמעט על כל התמיהות שבמודעה. שכן מה עניין מיזוג ודאודורנט לכאן? כלום חובה היא ליתן ריח זיעה בבגד כדי להראות שהוא משומש? מתמיה ואף מדיף ריח רע... ובכלל, ספק רב אם יש עוד מקום לדין קשה זה בימינו, ימי אתחלתא דגאולה ועצם שלהי דקייטא.

השנה הגיעה לשולחן המערכת גם גירסה לשומרי מסורת בחו"ל (הובא בבלוג Failed Messiah):

ב. מבצע מיוחד ב'מעיין שְׁטוּב'

צילום: מוטי שור

חנות הכל-בו הירושלמית המיתולוגית 'מעיין שטוב', ששוכנת בהצטלבות (מיתולוגית לא פחות) הרחובות יפו והמלך ג'ורג', כבר ירדה מזמן ממעמדה. בימים ההם, כש'מעיין שטוב' היה השם החם בכל הקשור לבגדים, מגבות, סדינים ושמיכות, התפרסמה החנות בשיטה המשוכללת שהונהגה בה ועל פיה זרקו הזבנים את המוצר מקומת הגלריה אל הקופה שבקומת הכניסה.

החנות כבר אינה נמצאת בבניין המקורי, שאמור להיהרס ולהיבנות מחדש, ועברה לצד השני של הרחוב. אולי בשל כך הכריזו שם על מבצע מיוחד ל'שלושת השבועות' ואף חידשו חידוש הלכתי.

'דבר האבד' הוא מושג הקשור לאיסורי עשיית מלאכה בחול המועד פסח או סוכות: אם הימנעות ממלאכה (או מסחר) בימי חול המועד תגרום להפסד כספי ניכר, מותר לעסוק במלאכה זו, אך ב'שינוי' סמלי (למשל, לחתום ביד שמאל, אם אתה ימני).

בשלושת השבועות מושג זה אינו שייך כלל, שכן לא נאסרו בהן עבודה או מסחר. מצד שני, בשלושת השבועות אסור ללבוש בגדים חדשים (ראו לעיל בסעיף הקודם), אז למה לא לקשור עניין בעניין? זה נשמע טוב וגם נשמע 'כשר'.

אז היכנסו פנימה, ואולי גם אתם תזכו לחטוף על הראש את הבגד שהזמנתם, כמו בימים הטובים.

החנות ההיסטורית של 'מעיין שטוב' בצומת 'האיקסים' (צילום: אבי גולדברג)

ג. עולי מצרים, שימו לב!



אולי לא הרגשתם, אבל או-טו-טו, בעוד פחות מחודשיים, תסתיים שנת השמיטה ואפשר יהיה לחזור לימות השגרה ולקנות ירקות ופירות בשקט ובלי דאגות מיותרות.

בינתיים אנשי 'אוצר הארץ' – ארגון המקדם 'שמיטה ישראלית למהדרין' ('יהודי קונה מיהודי') – מודיעים ומזהירים את עולי מצרים.

מה פשר השלט התמוה הזה שצולם בחנות פירות וירקות ברמת אביב?

צילום: איתמר וכסלר

הנה ההסבר של אנשי 'מכון התורה והארץ':

ירקות שכתוב עליהם 'עולי מצרים' ולא מוזכר שהם קדושים בקדושת שביעית (לא מוזכר 'אוצר בית דין') הרי הם ירקות שגדלו בגבולות עולי מצרים לאחר שנעשה שם היתר מכירה מתוך הקפדה שמלאכות דאורייתא יעשו על ידי גוי בלבד. ירקות אילו אינם קדושים בקדושת שביעית, אך מצד שני אין בהם חשש איסור ספיחין לכל הדעות, הואיל לא נגזרה גזרת ספיחין בגבולות עולי מצרים.

ובמילים אחרות: מנקודת מבט הלכתית גבולות הארץ, בניגוד למה שנדמה לכם, הם מושג מאוד לא יציב. כך למשל לעניין שמיטה יש דינים שונים לגבולות שנקבעו בידי 'עולי מצרים' (כלומר, כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון) לבין הגבולות שנקבעו בידי 'עולי בבל' (כלומר, ימי 'שיבת ציון' לאחר חורבן הבית הראשון). הגבולות המצומצמים יותר של ארץ ישראל, שנקבעו בימי עזרא ונחמיה, ביטלו את תחולתה של קדושת ארץ ישראל 'הישנה', בגבולות הרחבים יותר שנקבעו בימי 'עליית מצרים', ואם כך, במקומות שבהן לא חלה הקדושה החדשה מותר עקרונית לגדל ולמכור בשנת השמיטה (אמנם בסייגים מסוימים).

כדי להבהיר את הסוגיה ניקח כמשל את המקרה של 'גזר אוצר בית הדין' (גזר במובן של גֶּזֶר). המפה המצורפת מראה כי על כל יישובי עוטף עזה לא חלה 'קדושת עולי מצרים'.

אגב, השאלה החמורה הוצגה לפני רבי אליעזר בעל הגזר, אך תשובתו לא ניתנה עד רגע זה...