תושבי ירושלים הוותיקים בוודאי זוכרים את ימי גדולתם של 'מפעלי אבאדאן' ברחוב הדקל 9 בשוק מחנה יהודה (בינתיים הם כבר עברו לדרך חברון 42). השלטים שלהם היו בכל מקום, עם תמונה של כובע בוקרים...
כבר 65 שנה הם בשטח – מעצבים בברזל תריסים, מעקות וסורגים, סוגרים מרפסות ופותחים פרגולות – והגיע הזמן שגם תושבי המדינה שאינם גרים בירושלים ידעו שיש למדינה מסגר...
שכונה יש משכונות ירושלים ושמה שבת צדק, שמוכרת יותר בשמה ההיסטורי כ'שכונת הפחים'. היא נוסדה ב-1889 כשכונת עוני (קירות הבתים צופו ביריעות פח נגד רטיבות), והיום נבלעה בתוך שכונת נחלאות. מקומה המדויק הוא מול 'שוקניון אגריפס', בין רחוב שמואל ברוך לרחוב ארנון. רחוב קטן בשם שבת צדק חוצה את השכונה מצפון לדרום.
'שבת צדק' אינו קשור לשבת כלל, ויש לנקד שֶׁבֶת צֶדֶק, כמו 'שֶׁבֶת אחים' (יש גם שכונה כזאת בנחלאות).
אז איך קוראים לרחוב? תלוי על איזה שלט (או שלת...) אתה מסתכל.
צילום: צבי פיש
ה. הו, בננה קדושה
עוד חמישה שבועות ניפרד סוף סוף משנת השמיטה ומשלל מוזרויותיה.
רשת השיווק אושר-עד תוכל בקרוב להפסיק את החומרות שקיבלה על עצמה, ולמכור ירקות ופירות מתוצרת הארץ ולא מיבולי חו"ל. אבל אז כבר לא יהיו לנו בננות קדושות, אלא סתם בננות...
חופשת הקיץ בשיאה, והנה לכם הצעה אטרקטיבית במיוחד לבילוי בטבריה: אזור חרדי מובהק, קרוב לביתו של הרב קוק.
בלי ספק מדובר בדירה מרווחת ויש בה מקום למשפחה מרובת ילדים, אבל האם יש מישהו מבין הקוראים שיכול ללמדנו מה פירוש 'דירת אדמורים'?
צילום: טובה הרצל
ב. נחלב בחבורה
בשורה משמחת למחמירים: חלב ללא חשש חילול שמיטה. הפרות לא אוכלות מזון שנקצר בשנת שמיטה, והחלב נחלב בחבורה (מה פירוש 'בחבורה'?).
ואם כל זה אינו גורם לכם לשמחה, אז דעו לכם שהחלב גם לא מפוסטר...
(צולם בשכונת מאה שערים)
צילום: פיני גורליק
ג. ממכר אבל כשר
האם רק אני רואה את הסתירה שבתמונה זו בין עולם הכשרות הממוסד והממוסחר לבין החיים המודרנייים?
שכן, מה חשוב יותר 'וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם' (דברים, ד 15), שהובן תמיד כחובת האדם לדאוג לבריאותו, או כשרות מהודרת, אפילו כזו של הבד"ץ? ובמילים אחרות, מדוע אין (ולעולם לא יהיה) אף פוסק הלכה שיאמר יש דברים שמסכנים את הבריאות (כגון סיגריות, סמים או אלכוהול) ועל כן הם אינם כשרים?
צילום: טובה הרצל
ד. עושים נחת לגדולי ישראל
צילום: טובה הרצל
איך גורמים (או 'עושים') נחת לגדולי ישראל שכבר הלכו לעולמם?
כמובן, דואגים להפרדה מגדרית באוטובוסים – 'גברים קדימה ונשים פנימה' (שזה נשמע יותר טוב מ'נשים אחורה').
עכשיו, כשאפשר להיכנס לתחבורה הציבורית מכל דלת, נקרתה בפני הקנאים והמחמירים הזדמנות לממש את רצונם של גדולי ישראל, מה שנקרא 'המהפכה השקטה', ושיקפצו לנו 'שונאי הדת שהרעישו עולמות על הדרת נשים'.
ה. החטא ועונשו
צילום: טובה הרצל
זה שנשים חרדיות החובשות פאה נוכרית הן שחצניות וחוטאות חטא גדול כבר הבנו (לכו ספרו זאת לנשות חב"ד, שם חובשות הנשים הנשואות אך ורק פאות), אבל רק עתה מתבררות ההשלכות המדעיות החמורות של חטא זה – ולדות פגומים.
לא להאמין איזה ספרים חשובים ומקוריים יוצאים בשוק הספרים התורני, שאף ספרייה לא תהיה שלימה בלעדיהם. הנה לפניכם כמה ספרים כאלה, שראו אור לאחרונה ובוודאי חמקו מעיניכם הבוחנות.
בקרב חובבי מורשתה של יהדות תימן אורה ושמחה. הנה סוף סוף יצא הספר שיחזיר עטרה ליושנה. הידעתם את דבר המנהג לתלות ביצי בת יענה בבתי כנסיות ומדרשות?
אני לא ידעתי על זה מאומה, ולכן שמחתי בצאת הספר החדש, בעל הכותרת המעט ביזארית ביצי נעמיות בבתי כנסיות, מאת הצב"י (הצעיר בבני ישראל) הרב יצחק רצאבי, המכונה בתואר המחייב 'פוסק עדת תימן'. הספר נדפס בירושלים עיר הקודש בחודש חשון שנת תשפ"ב.
בספר מובאים לא פחות מ-66 הסברים למה צריך וראוי לתלות ביצים כאלה בכל בתי הכנסת (כמובן לאחר ריקון תוכנן באמצעות נקב).
ולשומע יונעם.
כאן הרב רצאבי משבח את מקחו של ספר זה:
והנה עוד דוגמה לספרים נורא נורא חשובים, ולשם האיזון מוצאם ממקהלות האשכנזים.
הרב מרדכי ציון הוא כתבא רבא, ובאתר 'ספריית חוה' – בית הוצאה לאור הפועל בהתנחלות בית אל ומזוהה עם הרב שלמה אבינר – רשומים על שמו לא מעט ספרים שחיבר וערך בשנים האחרונות.
בחרנו לכם שניים (יש עוד), שעוסקים בנושאים הרלוונטיים מאוד למציאות חיינו: הלכות ניטל נאכט (תשפ"א) והלכות שטריימל (תשע"ט). לחובבי הז'אנר יש גם ספרים פרי עטו המוקדשים להלכות טיש (תש"פ), הלכות קוויטל (תשפ"א), הלכות מצווה-טאנץ, ואפילו הלכות מדי צה"ל (תשע"ז).
ניטל נאַכט הוא השם שיוחד בפולקלור היהודי לליל חג המולד (כריסמס), שבו, כידוע, אין לומדים תורה ומרבין במשחקי קלפים ובעליצות. וכיוון שהחג ממשמש ובא, על זה ייאמר 'תורה היא וללמוד אני צריך'!
שטריימל הוא כידוע כובע הפרווה שבו מתנאים אחינו בני עדות החסידים בשבתות ובימים טובים.
אכן, עגלה מלאה!
אני חייב לציין שלרב ציון יש גם חוש הומור בריא. כך למשל הוא הוציא ספר שאלות ותשובות בענייני ליל הסדר והלכות פסח. הספר, שמבוסס על הוראות מורו ורבו הרב אבינר, נקרא שו"ת הכל בסדר(תשע"ז)...
ב. ארון הבגדים היהודי
'לאחר מחקרים מעמיקים', סוף סוף בשורה לחובשי כובעי הסַמֶט החסידיים (כובעי קטיפה הידועים גם בשם 'סוּפֶּר', או בפי הלצים 'צלחת מעופפת').
מ-ה-פ-כ-ה!
צילום: מנחם רוזנברג
ג. מלכים ומלאכים
בטבריה יש מלון דירות ושמו 'מגדלי המלכים'. בתוככי מגדלי המלכים פועל בית כנסת ושמו 'מגדלי המלאכים'. שנון לכאורה.
כשזאב קינן, שנפש במקום, רצה להיכנס למקומם של המלאכים, הדלת הייתה חתומה ונעולה על בריח. 'וַיִּירָא וַיֹּאמַר: מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם (בראשית, כח 17).
צילומים: זאב קינן
ד. הלכות שמיטה
המבקשים להקפיד על הלכות שמיטה (שכידוע חלה השנה) נדרשים לפתח כישורים תורניים ולהתמצא בטרמינולוגיה ייחודית.
כך למשל, מי שירצה להשתמש בעלי הנענע האלה, חזקה עליו שהוא יודע בדיוק מה היא 'תוצרת מגבולות עולי מצרים' ('על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל'! ללמדך שיש פוסקים הסבורים אחרת). הוא גם בוודאי יידע מה הוא 'חשש ספיחין'.
צילומים: אלי וינשטיין
אם לא ברור לכם שבעצם מדובר בשטחי המדינה (בעיקר באזור הערבה והנגב) שנוהגים בהן קוּלוֹת מסוימות בשנת השמיטה, הנה הרב יצחק דביר שיסביר לכם בשתי דקות על מה מדובר כאן:
גם במרכולי 'יש חסד', שפונים לציבור החרדי, בונים על ידע מוקדם.
הגזר והבטטה הם כפי הנראה מהשנה שעברה ('השישית'), זו שלפני
שנת השמיטה, אבל את מין השנה קבעו לפי מין הירק (גזר – שישי; בטטה – ששית). ובאשר לשׁוּמָר, עליו נוסף שׁוֹמֵר – השומר הנכרי, דהיינו הירק מיובא מחו"ל.
צילומים: מנחם רוזנברג
ה. 'זעקת התורה': פשקוויל החודש
מתברר שיש בעיה חמורה בעולם המקוואות, שקשורה בפילטר צף שנקרא 'מקווה ריין' והוא מנקה את המים, אך גורם אולי לשינוי כלשהו בהרכבם. ועל כך מצווחים שומרי החומות, שחדש אסור מן התורה וה'פילטער' הזה אסור מדאורייתא ומדרבנן, וכל הטובל במקווה כזה פסול חיתון הוא.
קצת מסובך ומשעמם אבל עם הרבה אמוציות. מיועד לחובבי הז'אנר.
The Shpielmans (הבנתם את החידוד? שפּיל ביידיש זה משחק) הוא משחק קופסה מסוּגָת הפליי-מוביל. הוא מיוצר באמריקה אבל הוא 'משלנו', יהודי לכל דבר ועניין. 'מתאים לבנים ולבנות. משחק יהודי חינוכי מדרגה ראשונה'.
שימו לב לגיבורי התרבות החדשים בחברה החרדית, הלא הם אנשי 'הצלה'.
ושימו לב גם לריבוי הדמויות המייצגות מגזרים שונים בחברה החרדית: שניאור ומנחם הם כמובן חב"דניקים, נחמן ונתן הם חסידי ברסלב, ויש גם סתם חסידים וסתם 'ליטאים', ושתי נשים צנועות פייגה ולאה.
צילומים: יצחק קאודרס
ב. פח שמיטה
השנה היא שנת שמיטה ואקססוריז כמו 'פח לשיירי פירות וירקות קדושים' צצים ברחובות ארצנו. לכמות ביתית בלבד.
צילום: גונן זיק
ואם אתם טיפוסים מחמירים במיוחד, תוכלו להשיג אצל האחים לוי בתל אביב פירות וירקות מחו"ל, 'בהמלצת הרבנים שליטה'...
צילום: איתמר לויתן
ועוד בענייני שמיטה.
אמנם החרדים כבר לא בקואליציה, אבל בגינת הנוי שברחבת הכנסת מטפלים לפי כללי ההלכה, ורצוי שכולם ידעו על כך.
צילום: אבי בלדי
ג. הגבריות החדשה
ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים מציעים שני דגמים שונים של גבריות...
צילום: טובה הרצל
ד. הכנסייה הדוסית
חילופי אותיות משעשעים במודעה שבכניסה לחצר סרגיי, ברחוב מונבז (מגרש הרוסים) בירושלים.
צילומים: יעקב שטיינברגר
ה. מגבית דחופה
למה דווקא 770 – למה לא 699 או 771?
כשרואים שחב"ד היא שמארגנת את ההתרמה מבינים מיד למה...
(למי שלא יודע 770 הוא מספר קסם מאגי. זו הכתובת שבה שכן בית המדרש, בית הכנסת ומרכז השליטה של הרבי מליובאוויץ' שליט"א/ זצוק"ל, ברחוב איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס שבניו יורק).
אין כמו ימי בין הַמְּצָרִים ('שלושת השבועות'), שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, כדי לעורר את הדמיון המיוזע.
המודעה הזאת, על אברך ירא שמים שמוכן ללבוש עבורך בגדים במקום לא ממוזג ובלי דאודורנט, מופצת במרשתת זה זמן רב (למיטב זיכרוני ראיתיה כבר בשנה שעברה). עד עכשיו אינני בטוח אם מדובר במודעה אותנטית או בפברוק סאטירי.
בתשובה על תהייתי ביאר לי ד"ר בן-ציון קליבנסקי באר היטב את הדינים הנחוצים:
כלל לא
בטוח שזו בדיחה. להלן קטע מדיני תשעת הימים העונה על (כמעט) כל התמיהות:
דין הכיבוס
הינו מן המשנה ומן הגמרא, ועל כן חומרתו גדולה.הספרדים נוהגים
באיסור זה רק בשבוע שחל בו תשעה באב ואילו האשכנזים נוהגים בכל
תשעת הימים.
בדיני כיבוס
ישנם שני איסורים: איסור לבישת בגדים
מכובסים (ופשוט שאסורים גם בגדים חדשים); איסור כיבוס.
אין לובשים
ומשתמשים בבגדים מכובסים. אם לבש
את הבגד כשעההרי שהבגד נחשב כ'אינו
מכובס', ולכן הפתרון המומלץ הוא ללבוש לפני ראש חודש אב, למשך כשעה, בביתו, את
כל הבגדים אותם עתידים ללבוש בתשעת הימים. ניתן ללבוש את כל הבגדים אלה על גבי אלה והדבר נחשב כאילו לבש את כולם.
נוסף על כך, אין מכבסים
כל בגדבתשעת הימים. אם אין לו בגד אחר ללבוש, ניתן
להקלעד שבת 'חזון', אך היום מציאות כזו כמעט לא קיימת לגבי מבוגרים.
ציינתי שדברים אלה עונים כמעט על כל התמיהות שבמודעה. שכן מה עניין מיזוג
ודאודורנט לכאן? כלום חובה היא ליתן ריח זיעה בבגד כדי להראות שהוא משומש? מתמיה
ואף מדיף ריח רע... ובכלל, ספק רב אם יש עוד מקום לדין קשה זה בימינו, ימי אתחלתא
דגאולה ועצם שלהי דקייטא.
השנה הגיעה לשולחן המערכת גם גירסה לשומרי מסורת בחו"ל (הובא בבלוג Failed Messiah):
ב. מבצע מיוחד ב'מעיין שְׁטוּבּ'
צילום: מוטי שור
חנות הכל-בו הירושלמית המיתולוגית 'מעיין שטובּ', ששוכנת בהצטלבות (מיתולוגית לא פחות) הרחובות יפו והמלך ג'ורג', כבר ירדה מזמן ממעמדה. בימים ההם, כש'מעיין שטוב' היה השם החם בכל הקשור לבגדים, מגבות, סדינים ושמיכות, התפרסמה החנות בשיטה המשוכללת שהונהגה בה ועל פיה זרקו הזבנים את המוצר מקומת הגלריה אל הקופה שבקומת הכניסה.
החנות כבר אינה נמצאת בבניין המקורי, שאמור להיהרס ולהיבנות מחדש, ועברה לצד השני של הרחוב. אולי בשל כך הכריזו שם על מבצע מיוחד ל'שלושת השבועות' ואף חידשו חידוש הלכתי.
'דבר האבד' הוא מושג הקשור לאיסורי עשיית מלאכה בחול המועד פסח או סוכות: אם הימנעות ממלאכה (או מסחר) בימי חול המועד תגרום להפסד כספי ניכר, מותר לעסוק במלאכה זו, אך ב'שינוי' סמלי (למשל, לחתום ביד שמאל, אם אתה ימני).
בשלושת השבועות מושג זה אינו קשור כלל, שכן לא נאסרו בהן עבודה או מסחר. מצד שני, בשלושת השבועות אסור ללבוש בגדים חדשים (ראו לעיל בסעיף הקודם), אז למה לא לקשור עניין בעניין? זה נשמע טוב וגם נשמע 'כשר'.
אז היכנסו פנימה, ואולי גם אתם תזכו לחטוף על הראש את הבגד שהזמנתם, כמו בימים הטובים.
החנות ההיסטורית של 'מעיין שטוב' בצומת 'האיקסים' (צילום: אבי גולדברג)
ג. עולי מצרים, שימו לב!
אולי לא הרגשתם, אבל או-טו-טו, בעוד פחות מחודשיים, תסתיים שנת השמיטה ואפשר יהיה לחזור לימות השגרה ולקנות ירקות ופירות בשקט ובלי דאגות מיותרות.
בינתיים אנשי 'אוצר הארץ' – ארגון המקדם 'שמיטה ישראלית למהדרין' ('יהודי קונה מיהודי') – מודיעים ומזהירים את עולי מצרים.
מה פשר השלט התמוה הזה שצולם בחנות פירות וירקות ברמת אביב?
ירקות שכתוב עליהם 'עולי מצרים' ולא מוזכר שהם קדושים בקדושת שביעית (לא מוזכר 'אוצר בית דין') הרי הם ירקות שגדלו בגבולות עולי מצרים לאחר שנעשה שם היתר מכירה מתוך הקפדה שמלאכות דאורייתא יעשו על ידי גוי בלבד. ירקות אילו אינם קדושים בקדושת שביעית, אך מצד שני אין בהם חשש איסור ספיחין לכל הדעות, הואיל לא נגזרה גזרת ספיחין בגבולות עולי מצרים.
ובמילים אחרות: מנקודת מבט הלכתית גבולות הארץ, בניגוד למה שנדמה לכם, הם מושג מאוד לא יציב. כך למשל לעניין שמיטה יש דינים שונים לגבולות שנקבעו בידי 'עולי מצרים' (כלומר, כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון) לבין הגבולות שנקבעו בידי 'עולי בבל' (כלומר, ימי 'שיבת ציון' לאחר חורבן הבית הראשון). הגבולות המצומצמים יותר של ארץ ישראל, שנקבעו בימי עזרא ונחמיה, ביטלו את תחולתה של קדושת ארץ ישראל 'הישנה', בגבולות הרחבים יותר שנקבעו בימי 'עליית מצרים', ואם כך, במקומות שבהן לא חלה הקדושה החדשה מותר עקרונית לגדל ולמכור בשנת השמיטה (אמנם בסייגים מסוימים).
כדי להבהיר את הסוגיה ניקח כמשל את המקרה של 'גזר אוצר בית הדין' (גזר במובן של גֶּזֶר). המפה המצורפת מראה כי על כל יישובי עוטף עזה לא חלה 'קדושת עולי מצרים'.
אגב, השאלה החמורה הוצגה לפני רבי אליעזר בעל הגזר, אך תשובתו לא ניתנה עד רגע זה...
