העיתון החרדי 'יתד נאמן' דואג לחנך את קוראיו ליראת שמים ולכיבוד גדולי ישראל, בעיקר אלה שנמנים על הזרם ה'ליטאי'. אבל לפעמים – איך נאמר זאת בעדינות – הוועדה הרוחנית של העיתון, שמשגיחה על תכני המאמרים ועל הכתבות (חס וחלילה שיזכירו שם למשל את ישי שליסל הרוצח החרדי, ולוּ ברמז), ובודקת בשבע עיניים כל נדנוד של תואר מיותר לרב זה או אחר, נרדמת בשמירה.
הפעם זה קרה להם במקום הכי פחות צפוי, בעיתון לילדים...
זה מה שהתפרסם בפינה 'הפוך בה והפוך בה' לפרשת השבוע, פרשת 'ראה' (לחצו על הצילום כדי להגדילו):
רבי חיים הלוי מבריסק, למדן וקנאי ידוע, אכן התפרסם בביתו הפתוח ובמידת החסד שנקט בה כלפי חלכאים ונדכאים. אבל אם עדיין לא קלטתם מה הבעיה, נרמוז לכם שבדרך כלל דרושים תשעה ירחי לידה מן הכניסה להריון ועד ברית המילה לרך הנולד...
הפאדיחה פורסמה היום בפורום בחדרי חרדים, שם ראו בה 'עלילה שפלה נגד גאון הדור הקודם'...
(תודה לד"ר מנחם קרן)
מֶנדי גולשמיד שלח לי את המקור לסיפור הזה, כפי שנדפס בספר עובודת והנהגות לבית בריסק (חלק א, ירושלים תשנ"ט, עמ' סב):
הפעם זה קרה להם במקום הכי פחות צפוי, בעיתון לילדים...
זה מה שהתפרסם בפינה 'הפוך בה והפוך בה' לפרשת השבוע, פרשת 'ראה' (לחצו על הצילום כדי להגדילו):
רבי חיים הלוי מבריסק, למדן וקנאי ידוע, אכן התפרסם בביתו הפתוח ובמידת החסד שנקט בה כלפי חלכאים ונדכאים. אבל אם עדיין לא קלטתם מה הבעיה, נרמוז לכם שבדרך כלל דרושים תשעה ירחי לידה מן הכניסה להריון ועד ברית המילה לרך הנולד...
הפאדיחה פורסמה היום בפורום בחדרי חרדים, שם ראו בה 'עלילה שפלה נגד גאון הדור הקודם'...
(תודה לד"ר מנחם קרן)
מֶנדי גולשמיד שלח לי את המקור לסיפור הזה, כפי שנדפס בספר עובודת והנהגות לבית בריסק (חלק א, ירושלים תשנ"ט, עמ' סב):
אולי זה לא מתאים לילדים חרדים תמימים, אבל הסיפור הזה - בהנחה שהמרן מרובה התארים הנפוחים יודע גם קצת חשבון - דוקא מראה על גדולת נפש גדולה אף יותר.
השבמחקזה גם מזכיר לי הסבר ששמעתי פעם איך רבנים מצליחים למצוא ספקות מפולפלות בק"ן טעמים כדי לא להכריז על ילד כממזר. לנו החילוניים זה נראה כפתרון חלקי לבעיה שלא היתה צריכה להיות קיימת מלכתחילה, אבל אם לרגע נשים את עצמנו בנעלייהם של מי שרואים את עצמם מחויבים לפרשנות הדתית - אז בהחלט מדובר במעשה אמיץ והומאני.
למגיב עזרא- ''מרן הגאון'' אינו נראה לי כריבוי של תארים נפוחים.ולא אומרים ''המרן'' כי פרוש מילה זו בארמית הוא מורנו.
השבמחקולכותבי ה''פדיחה''- מי אמר לכם שהר''ח לא עשה חשבון ואעפ''כ הסכים לטפל באומללה? יותר מהיותו קנאי הוא היה ידוע כבעל חסד אמיתי.
והכותרת של הסיפור מוצלחת לא פחות...
השבמחק(על הכותרת של המדור עדיף בכלל לא לדבר...)
כופר בעיקר. הקוידשברוכהוא עשה נס עם אותה אומללה על מנת שתזכה להכנסת אורחים של מרן הגאון
השבמחקכידוע, בגמרא מניחים אפילו הריון של 12 חודש כדי ללמד זכות. אז לא נלמד זכות על מרן בעל החסד?!
השבמחקהסיפור עצמו לקוח מן הסתם מאיזה ספר אנונימי אבל הרקע לו ידוע ומפורסם.
השבמחקבעבר, כידוע, אמצעי המניעה היו פרימיטיביים (ויעילים בהתאם) וגם הפלות סודיות בקליניקות פרטיות היו יקרות להחריד, וכיוון שחולשות בני אדם ובנות חווה מוכרות לכולם, תופעת האסופים בקהילות הגדולות היתה מוכרת וידועה (בדרך כלל נערות פנויות שנכנסו להריון לא מתוכנן ופחות אצל נשים נשואות אבל הכל ייתכן).
בבריסק הנהיג הרב חיים מבריסק שאת התינוקות לא ישליכו סתם (או למנזרים) אלא יניחו על מפתן ביתו והוא היה דואג להם בכל ההיבטים החל ממימון מינקת בשנה הראשונה עד לנישואין בהמשך החיים.
היו בבריסק שדווקא ראו בעין לא יפה את ההתמסרות של ר' חיים לאלו שהיו בשולי החברה והתינוקות הללו היו מכונים: 'הממזרים של הרב'....
הרי לכם שתי בדיחות מדרויאנוב:
השבמחק1066 פּרוש גלה למקום-תורה ועשה שם שנתיים. שב לביתו ומצא: אשתו כריסה בין שיניה. היה שם ליצן אחד, ליגלג עליו ואמר לו: אין לך, ידידי, על אשתך ולא כלום. כבר אמרו חכמים: ״בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על-ידי אחרים״.
את מספר הבדיחה השנייה לא מצאתי לפי שעה, הרי היא:
שלוש לידות הן: מוקדמת, מאוחרת ושלא כדרך הטבע.
מוקדמת - כשהאשה יולדת לאחר שישה חודשים לחופה.
מאוחרת - כשהאשה יולדת שנים עשר חודש לאחר מיתת הבעל.
ושלא כדרך הטבע - כשהמשרתת יולדת.
אין מוקדם ומאוחר אצל תלמידי חכמים...
השבמחקה״פאדיחה״ הוא של הטמבל/ים ב״חדרי חדרים״ ולא של יתד נאמן...
השבמחקהסיפור הוא סיפור ידוע בפי ממשיכי דרכו של רב חיים במשך הדורות וכל ה״פוינט״ שלו בעיניהם הוא העובדה שרב חיים ידע גם ידע שהאישה הרתה שלא מבעלה ולמרות זאת לא רק חילק לה קצת צדקה אלא הכניסה לביתו ובעצמו דאג לחגוג ולערוך ברית מילה לילוד הממזר.
אני עצמי שמעתי את הסיפור בישיבה בדרשה של ראש ישיבה מ״ממשיכי דרכו של "רב חיים״ אשר ביקש שנבין כיצד יש לנהוג בריש גלי באופן ראוי ומוסרי (ולא בטיפשות וקטנוניות בחדרי חדרים...)
אכן ה"פאדיחה" של עונג שבת- ידוע שאם מלח/סוחר וכו' מפליג/יצא למסע ואשתו נשארה בבית, חזר אחרי 12 חודש ואם ילדה בתקופה זו =ילדו הוא . כך מופיע במשפט העברי. אפשר לבד לחפש במקורות.
השבמחקכותב הסיפור ציין 11 חודש וזה רמז בעובי פיל. הילדים שלי הבינו תוך שניה וגם הדוסים לא טמבלים. לו הכותב לא היה יודע היה כותב זמן רב או ביטוי מכובס אחר.
השבמחק