פה ושם בארץ ישראל: קיבוץ חניטה; שביל יסראאיל; חבק וסע; ניחושים

א. לילה בחניטה

בול חניתה, 1940 (מקור: הארכיון הציוני המרכזי)

קיבוץ חניתה שעל גבול לבנון הוא מסמלי המיתולוגיה הציונית. הוא הוקם כיישוב 'חומה ומגדל' (ומן הגדולים שבהם) על אדמת טרשים הררית ב-21 במרס 1938, ובו בלילה הותקפו מתיישביו על ידי ערביי הסביבה.

על הסיפור ההרואי של הקמת חניתה ועל עקשנות המתיישבים להיאחז באדמתה, על אף כל הקשיים, נכתבו שירים רבים. יום למחרת העלייה לקרקע כבר כתב יעקב אורלנד את שירו 'חניתא' (מקור השם הוא תלמודי, ולכן בחר אורלנד לכתוב את השם בצורתו הארמית, עם האות א' בסופו), שלימים הולחן השיר על ידי מרדכי זעירא ('הורתנו / ערש גבורתנו / גונני עלינו'). ואילו המשורר ש. שלום חיבר בעצם אותם הימים את 'מה מלילה בחניתה', שלאחר כמה שנים היה חלק מן האופרה 'דן השומר' (1945) שהלחין מַרְק לַבְרִי.

אבל באגד יש מי שחושב שבקיבוץ הזה פתחו ענף תעסוקה חדש – חניטה...

איזו בושה.

בתחנת האוטובוס סמוך לאתר ההנצחה יד לי"ד (צילום: ערן מאיר)

ב. שביל יִסְרַאאִיל

אבי אבולעפיה טייל לא מכבר בשביל ישראל באזור נחל עמוד שבגליל העליון. הוא הגיע לחלק שבו עובר ה'שביל' מתחת לכביש 85 – לאחרונה הכשירו שם חניון יפה ונוח – ושם ראה שלט המורה על ההמשך.

צילום: אבי אבולעפיה

'אני קורא ערבית ולכן הייתי המום מהבּוּרוּת', כתב לי אבי. 'לתדהמתי כתבו את המילה 'ישראל' באות י' בתחילתה (יִסְרַאאִיל), כאשר בערבית כותבים את שם ישראל אך ורק באות א' (إسرائيل) – אִסְרַאאִיל'.

וכדי להוסיף חטא על פשע, שימו לב כיצד תעתקו שם לאנגלית את 'שביל' – Shveil. מישהו העלה רעיון שאולי כך אומרים 'שביל' ביידיש...

ג. חַבֵּק, נַשֵּׁק וְסַע...

לפני כמה שבועות ביקרתי אצל חברים שגרים ברחוב אדם הכהן בתל אביב, וליד בית מספר 5 צילמתי את השלט המשונה הזה. מארחיי הסבירו לי כי כאן שוכן בית הספר הקהילתי 'גרץ', שבו לומדים כ-600 תלמידים. הרחוב צר והומה, ובשעות הבוקר הורים רבים מורידים את ילדיהם בשערי בית הספר ותוקעים את התנועה הפקוקה ממילא. עבורם נוצר תמרור מקסים זה (שאינו מנוקד ועל כן יכול להתפרש בטעות כפקודה צבאית לחבק את הנֶשֶׁק): אנא מכם הורים יקרים, בלי טקסי פרדה. חבקו את הילד, נשקו את הילדה ו... יאללה סעו כבר.

צילום: דוד אסף

לאחר מכן התברר לי שבכלל מדובר ב'פרויקט' והפקודה הזו ניתנת גם במקומות נוספים בארץ, למשל ברעננה (דיווחה על כך כתבת 'הארץ', טל לאור, לפני ארבע שנים).

צילום: טל לאור, הארץ, 10 במאי 2012

ויש מתחם כזה גם באשקלון:

צילום: מזל זוארץ; תקשוב דרום: אורייאנית

דוד שי שלח לי את גרסת 'נשק וסע' של הרצליה, ליד בית הספר היסודי 'לב טוב'.

ד. השלם את החסר

סוגת שילוט מיוחדת היא השלט הרב-שימושי הניתן למיחזור.

למה להתחייב לתאריכים ולשעות אם אפשר למחוק ולהתאים כל פעם מחדש? זה יותר זול וזה גם 'אקולוגי'. הצרה היא שלפעמים שוכחים לציין את הפרטים הנחוצים, ואז זה הופך למשחק ניחושים.

הנה למשל שלט שהוצב בכניסה ליישוב בני עי"ש, מדרום לגדרה.

בנס ציונה, בפינת הרחובות הפטיש ותרמ"ג, הציבו בשנת 2014 שלט שימושי דומה (אגב, העבודות כבר הסתיימו).

צילומים: דן גרינשטיין