יום שישי, 6 במאי 2022

יומן קריאה: 'רגעים' של נחת

נתן אלתרמן

מאת מרדכי נאור

רבים מכירים ומוקירים את טורי 'הטור השביעי' של נתן אלתרמן, שפורסמו בעיתון דבר וכונסו מאוחר יותר בספרים. מעטים יודעים כי ל-700 ה'טורים' הללו, שרובם היו מחורזים ומיעוטם בפרוזה, קדמו קרוב ל-300 טורים מחורזים שפורסמו בעיתון הארץ בתדירות לא קבועה, מ-7 בנובמבר 1934 ועד ל-1 בינואר 1943. 

אלתרמן לא העריך את טורי 'רגעים' ולא כינסם בחייו. גם חתימתו עליהם, 'אגב', מצביעה על יחס אגבי אליהם. במשך שמונה שנים וכמעט חודשיים – תקופת עבודתו בעיתון הארץ – שימש אלתרמן כמתרגם הטלגרמות של העיתון. את טורי 'רגעים' כתב בין תרגום לתרגום, ולא קיבל עליהם שכר. לכך יש להוסיף, שהעורך המיועד של העיתון, גרשם שוקן, כתב לו ב-1939 מכתב שאפשר לראותו מעליב. אלתרמן העלה בפניו את האפשרות להוציא בספר מבחר משירי 'רגעים', ושוקן הצעיר, ששהה אז בחו"ל, כתב לו כי רעיון זה אינו נראה בעיניו והוא יעסוק בנושא עם שובו לארץ. אלתרמן נפגע ושוב לא חזר לעסוק בכינוס שירים אלה. יתר על כן, מנחם דורמןידידו ועורך עיזבונו, העיד כי בשנים הבאות התעלם אלתרמן מפרק זה בכתיבתו האקטואלית המחורזת, עד שכביכול סייע במו ידיו להשכחת טורי 'רגעים'. 

מנחם דורמן (1994-1909)

בשנות השבעים, לאחר מותו של אלתרמן, כינס מנחם דורמן את טורי רגעים בשני כרכים, עם הסברים חלקיים. 

מהדורת מנחם דורמן
מהדורת דבורה גילולה

לפני שנים החליטו אנשי הוצאת הקיבוץ המאוחד לכנס את ה'רגעים' מחדש במהדורה מוערת ומוסברת, ולאחרונה ראה אור הכרך השלישי והמסיים, הכולל את הטורים מהשנים 1943-1940. שלושה כרכים אלה מצטרפים אל מפעל מו"לי מקביל וגדול בהיקפו שכבר הסתיים: שישה כרכים מחודשים ומוערים של הטור השביעי. למפעל המו"לי הענק הזה אחראית פרופסור דבורה גילולה מהאוניברסיטה העברית, שבסיוע עוזרתה הנאמנה סוניה רוזנברג הביאה את הרכבת אל תחנתה הסופית (את הכרך הראשון של רגעים, שראה אור בתשע"ב ומרכז את השירים מן השנים 1935-1934, ערכו גידי נבו ואורן קלמן). 

דבורה גילולה (ויקיפדיה)

תחילה היו שירי רגעים, כדברי העורכת במבוא לכרך השני (תשפ"א),

שירי רגע, חוויה או הוויה של משורר, שירים לכל עת ובלי עת. כיכבו בהם הערב והירח, הדרך והעץ, האביב והסתיו, והים, הרבה ים ... אך ככל שקרבו ימי מלחמת העולם השתנו השירים ונושאיהם, ושירי 'רגעים' הלכו ודמו יותר ויותר לשירים הפוליטיים המובהקים של אלתרמן, שירי 'הטור השביעי'. 

נטעים אפוא את קוראינו בכמה דוגמאות מייצגות מהכרך החדש, וגם מכרכים קודמים. 

השירים היו כמובן אקטואליים לזמנם, האם השתמר טעמם? מתברר כי יש לא מעטים מהם שלא איבדו מאומה מחינם המקורי והם נוגעים לסוגיות המלוות אותנו גם כיום. 

הנה דוגמה אחת משנת 1936, שתדבר ללבם של תושבי גוש דן: בשיר 'הרכבת התחתית' העיד אלתרמן, שכבר לפני יותר משמונים שנה הייתה תוכנית לבניית מיזם תחבורתי חשוב כזה בתל אביב, שסופה היה מאכזב: 

רגעים, ב, עמ' 17

וכך פירשה העורכת את הנאמר בשורות השיר:

רגעים, ב, עמ' 196

והנה עוד טור, 'כמעט אקטואלי', שנכתב בתחילת שנת 1940 אך מזכיר את מהדורות החדשות של ימינו. מי זוכר היום שבסוף 1939 תקפה רוסיה, אז ברית המועצות, מדינה שכנה, משום שלא הסכימה לתיקוני גבול שתבע 'האח הגדול' ממוסקווה? ההבדל היחיד בין אז להיום, שלמדינה המותקפת, שהדוב הרוסי ממש דרס אותה, קראו פינלנד ולא אוקראינה. אלתרמן כתב בשירו 'ספר העונה', כי טייסים פינים זרקו ספרי תנ"ך על העיר לנינגרד, בתקווה כי הדבר ישפיע על הרוסים להפסיק את ההתקפות. הו, תמימות קדושה! 

את הידיעה על זריקת ספרי התנ"ך קרא אלתרמן יומיים קודם לכן בעיתון הבוקר, וכדרכו הפך את המלל העיתונאי הקצרצר לשירה:

הבוקר, 8 בינואר 1940

וזה דבר השיר:

רגעים, ג, עמ' 12-11

כאילו נכתב היום...

בכרך החדש יש לא מעט טורים מפתיעים, לרבות כאלה שהמשורר מתגלה בהם לא פחות מנביא. הנה למשל הטור 'אמריקה על הסף', שראה אור בערב ראש השנה תש"ב (21 בספטמבר 1941). מלחמת העולם נמשכה זה שנתיים וארצות הברית עמדה עד כה מן הצד, אם כי הפגינה אהדה לבעלות הברית הנלחמות ב'ציר הרשע', שכלל את גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית ונהנה מתמיכתה של יפן. 

בטורו הביע המשורר את התקווה שארה"ב לא תתמיד בעמדתה הנֵיטרלית, אלא תחבור לבריטניה ולברית המועצות, שביוני 1941 הותקפה במפתיע על ידי היטלר והצטרפה אל בעלות הברית. אלתרמן כתב שכל הסימנים מעידים כי ארה"ב מתקרבת לרגע האמת, ואף היא תצטרף בקרוב לכוחות הלוחמים נגד האויב הנאצי-פשיסטי: 'לְעֵינֵינוּ נִכְנָסִים הַיַנְקִים / אֶל תּוֹךְ תּוֹכוֹ / שֶׁל הָעִנְיָן'. הוא שיבח את הנשיא רוזוולט על עזרתו הישירה והעקיפה לבעלות הברית במסגרת מה שנקרא אז 'תכנית השאל-החכר', שכללה שיגור ציוד אמריקני בהיקפים עצומים לעזרת המדינות הנלחמות בהיטלר, בעיקר ברית המועצות ששיוועה לעזרה כזו (ג'יפים, משאיות, תחמושת, בגדים ומזון, וגם טנקים ומטוסים). 

אשר להמשך, למשורר לא היה ספק כי ארה"ב תצעד עוד כמה צעדים קדימה. הוא ביסס את תחזיתו על מקור מוסמך ביותר: לוח השנה העברי, שלמחרת יום פרסום הטור החל בשנה חדשה – תש"ב: 

הָעִנְיָן נַעֲשֶׂה מְעֻדָּן מְעֻדָּן, / הָעֻבְדוֹת מַתְחִילוֹת לְדַבֵּר בַּעֲדָן / וְנָקֵל לְשַׁעֵר כִּי בִשְׁנַת תֵּשֵׁ"ב / אָמֶרִיקָה דַּוְקָא / לֹא תֵּשֵׁב (רגעים, ג, עמ' 109-108)

ומשחק המילים, בין 'שנת תש"ב' לבין 'לא תֵּשֵב' (בחיבוק ידיים), היה גלוי לעין כל קורא. ואכן, חודשיים וחצי לאחר פרסום השיר הצטרפה ארה"ב לבעלות הברית, בעקבות ההתקפה היפנית בפרל הארבור, עד שאפשר להשתעשע במחשבה שלאלתרמן היה מודיע סודי במטכ"ל היפני... 

לתוך הכרך השלישי והאחרון של רגעים המחודש נכנסו גם שירי השואה הראשונים של אלתרמן, שהידוע בהם הוא 'מכל העמים' (נדפס לראשונה בעיתון הארץ, י"ח בכסלו תש"ג / 27 בנובמבר 1942). לימים נכלל השיר בכרך הראשון של הטור השביעי, שאלתרמן עצמו הוציא ב-1948, ומשום כך התקבל הרושם כי נכתב במסגרת 'הטור השביעי'. כאן תוקנה שגיאה זו. 

זהו שיר בעל עוצמה בלתי רגילה, ואפילו שני הבתים הראשונים, מתוך תשעה בתי השיר, יכולים להמחיש זאת: 

רגעים, ג, עמ' 224

'מכל העמים', שנכתב עוד טרם נודע בארץ היקפה המלא והבלתי נתפס של השואה, הוא שיר קשה, מתריס ומאשים. אלתרמן תוקף בו את מנהיגי העולם, ובמיוחד את האפיפיור ברומא, על שתיקתם ואדישותם נוכח הטבח הנורא של היהודים באירופה. הוא גם מפנה דברים קשים נגד אלוהי ישראל היושב במרומים. הלא העם היהודי תמיד זכה אצלו, לכאורה, ליחס מועדף, או כך לפחות חשבו היהודים שהאמינו ב'אתה בחרתנו מכל העמים'. עתה, נשאר גם הקב"ה בשתיקתו ואינו יוצא להגן על עמו. 

שיר נוסף בכרך שלפנינו הוא 'תשובת גנרל קֶניג' (הארץ, 12 ביוני 1942), שגם הוא נלקט קודם לכן בכרכי הטור השביעי. משיר זה אפשר ללמוד דבר מעניין: הסתמכותו של אלתרמן על כותרות וידיעות בעיתונות היומית, ששימשו בסיס לשיריו. בעשרת הימים הראשונים של יוני 1942 הרבו עיתוני ארץ ישראל לכתוב על חטיבה מצבא צרפת החופשית בפיקודו של הגנרל פייר קֶניג (1970-1898), ששולבה בצבא הבריטי בחזית המדבר המערבי בצפון אפריקה. הגרמנים תקפוה ללא הרף והגנרל רומל, המצביא הגרמני העליון, שלח לקֶניג קצין שהציע לו 'להיכנע בכבוד'. העיתונים דיווחו כי את תשובתו של קניג אי אפשר לפרסם בעיתון. 

הארץ, 7 ביוני 1942, עמ' 1

אלתרמן רקח מדברי קניג שיר מקסים, שהרבו אז לצטט. השיר מתחיל בדברי הקצין הגרמני שהציע לקניג את הצעת הכניעה ואת הסברו לרומל, שכלל את תשובתו 'המעודנת' של קניג: 'יִשָּׁקֵנִי רומל מנשיקות פיהו', ובלשון צבאית יותר: 'שק לי בתחת'... 

רגעים, ג, עמ' 178

אלתרמן לא הסתפק בכך. היה לו גם מוסר-השכל: 

עת הפיהרר התחיל רק מושיט את היד / לא היו דרישותיו נמכרות אף בִּפְּפֶנִיג [מטבע גרמני פחות ערך] / לוּ השיב לו אזי העולם, פה אחד את תשובת גנרל קֶנִיג (עמ' 179).     

גנרל פייר קֶניג, 1944

לירושלמים שבינינו מוכר בוודאי רחוב פייר קֶניג באזור התעשייה של תלפיות. זהו אותו קניג מהשיר, שלא נכנע לרומל, חולץ עם חטיבתו על ידי הבריטים מנווה המדבר ביר-חכים, שבו היה נצור, ונחשב לאחד ממצביאי צרפת הדגולים. בשנות החמישים, בהיותו שר ההגנה הצרפתי, סייע קניג רבות לישראל באספקת נשק ומטוסים. זו הסיבה שעיריית ירושלים כיבדה אותו וקראה על שמו רחוב ראשי סואן. 

צילום: דוד אסף

לא תמיד היו טורי 'רגעים' רציניים ומכובדים, וכמה מהם עסקו בנושאים שוליים. לדוגמה, השיר 'למלחמת הַקָּמָץ והצֵּירֶה' משנת 1936, שנולד בשל התנגדותו של אלתרמן להחלטת ועד הלשון להגות את המילה הרווחת נָמָל בניקוד שונה וכביכול 'נכון': נָמֵל. אלתרמן החליט להיאבק בהחלטה זו, שאותה ראה בלתי הגיונית. את השיר יש להבין גם על רקע פתיחתו של נמל תל אביב באותם ימים: 

רגעים, ב, עמ' 61

107 טורים כולל כרך ג' של רגעים המחודש. יש בו התייחסויות לבעיות העולם הגדול ולמלחמת העולם השנייה, אך גם לעניינים הקטנים יותר שלנו, בארץ ישראל של ראשית שנות הארבעים. דרך עיניו של אלתרמן אנו נפגשים עם ספסרי המזון, שפרחו כמו פטריות אחרי הגשם בשל המחסור והקיצוב של ימי המלחמה; בבני היישוב שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי, ועם היישוב העברי בארץ שבעצם ימי המלחמה הקדיש שבוע שלם לכבודה של השפה העברית. 

בדצמבר 1942, ואולי בינואר 1943, 'נשבר' לאלתרמן מעבודתו בעיתון הארץ. זה שנים ששכרו לא הועלה בעוד שהאינפלציה בארץ זינקה בשל ההתייקרויות בימי מלחמת העולם השנייה. הוא נפגש עם העורך גרשם שוקן ותבע העלאה. אך שוקן דחה אותו ואלתרמן החליט לחזור לעיתון דבר, שבו פרסם טורים אקטואליים ב-1934. ב-5 בפברואר 1943 פורסם שירו הראשון בדבר, במדור שנשא את השם 'הטור השביעי'  מדור שעסק באקטואליה מחורזת ופורסם מדי יום שישי בעמוד 2, בטור השביעי משמאל (ומכאן השם). על ה'טורים' חתם 'נתן א.', אך זהותו הייתה גלויה וידועה לכול ממועד זה ואילך החלה נסיקתו של אלתרמן כמשורר העם הנלחם לעצמאותו. 

שוקן הכיר במאוחר בטעותו. במכתב ששיגר בשנת 1975 למנחם דורמן הוא היכה על חטא עזיבתו של אלתרמן: 'היה זה, כמובן, אחד המחדלים החמורים בקריירה שלי כעורך עיתון'. 

העיון בכרך השלישי והאחרון של רגעים המוער מסב לקורא הרבה רגעי הנאה והתרגשות. אם ביקשתם ליהנות מספרות טובה, מהברקות ללא סוף ועל הדרך גם ללמוד פרק או שניים, בהיסטוריה שלנו בניחוח האלתרמני המיוחד  זה הספר בשבילכם.

ונסיים בשיר המלבב 'נקמת השטריימל', שאותו כתב אלתרמן לאחר שקרא בעיתון כי הנאצים החרימו מיהודי פולין פרטי לבוש, ובהם גם טליתות, ציציות ושטריימלים, הלא הם כובעי הפרווה החסידיים. ידיעה ביזארית זו הספיקה לו כדי לחבר שיר נבואי על מפלתם של הגרמנים:

רגעים, ג, עמ' 168-167

ואם רצונכם לדעת מה פירוש 'א-לה-קוצק', מיהו טאראס בולבה ומה זה 'פופורי', 'אונהיימליך' או 'שטורם אונד דראנג' – אל הביאורים בסוף הספר לכו, ושם תמצאו את הפירושים ברורים ומבוררים.

19 תגובות:

  1. בשפת היום "איזה מרגש". ואותי הכי, איזכורה של "עוזרת המחקר" סוניה רוזנברג, בשבילי קוזינה - צאצאית ס"ט. צריך להכיר מקרוב כדי לדעת כמה הכלי הזה מלא.

    השבמחק
    תשובות
    1. א דאנק דיר מיין ליבלעכער

      מחק
  2. תודה. תענוג לקרוא בבוקר העצוב הזה.

    השבמחק
  3. תודה מוטקה. כרגיל, מאלף

    השבמחק
  4. תודה על המאמר המעניין כתמיד.
    אני הייתי בתנועה המאוחדת בירושלים מסוף שנות הארבעים עד אמצע שנות החמישים. אנחנו כמעט סגדנו לשיריו מ"הטור השביעי. את רוב "הפעולות" השבועיות או הכנסים פתחנו בשיר חדש אקטואלי שלו. עדיין יש לי את "הטור השביעי" חלק ב' בהוצאת "דבר" משנת 1956.
    הכרות זו עם שירתו הפובליציסטית גרמה לכך שאהבתי וקראתי אח"כ כל ספר שלו שיצא לאור, וגם עכשיו אני מדפדפת מידי פעם להיזכר בו.

    השבמחק
    תשובות
    1. כל מילה בסלע. התמוגגתי. תודה לאלתרמן, תודה לעורכת רגעים, ותודה לפרופ' דוד אסף שגאל והציג בפנינו את השירים הנפלאים!!!

      מחק
    2. ד"ר מרדכי נאוריום שישי, 06 מאי, 2022

      נדמה לי ששכחת מישהו - את מחבר הרשימה הזו, לא כן?

      מחק
    3. מן הרואי שנילי בן ארי תציין וישר כוח למוטקה נאור

      מחק
  5. תודה רבה על המאמר!

    השבמחק
  6. תודה רבה!

    השבמחק
  7. נפלא, מרגש, אין לי מילים. חומר שהיה חשוב דווקא לנוער של ההווה לא רק לקרוא - גם ללמוד. לנו זה נוגע ללב, הנוער של ימינו - זרים לכך.

    השבמחק
  8. ביר חכים
    הקרב בלוב 1942 מונצח בתחנת מטאו וגשר בפריז

    השבמחק
  9. אח היו זמנים: בשנות ה-50 היו להורי זוג חברים שהתגוררו ברחוב חיים ארלוזרוב. אבי המשפחה היה עובד ב"דבר" ושם בביתם אותו פקדנו מפעם לפעם יצא לי לקרוא את כרכי העתון "דבר" שהיו מסודרים בארון הספרים וכך התוודעתי ל"טור השביעי". כילד התפעמתי, ומאז אלתרמן אינו שם ערטילאי לגבי!

    השבמחק
  10. אחרי הקרב בביר חכים (מאי-יוני 1942) פגש גנרל קניג יחידה של חיילים ארץ-ישראלים שהגנו בחרוף נפש על משלט ביר אל-חרמאת, כעשרה ק"מ מביר חכים, וגם היא סרבה להצעת כניעה של צבא רומל. קניג שאל את מפקדה, רס"ן ליבמן, למוצאם, ומדוע אינם מניפים את דגלם. ליבמן השיב שהבריטים אוסרים להם לעשות זאת, וקניג נתן להם פקודה לפרוש את "דגל ציון" ולהניף אותו.
    הידידות בין הגנרל קניג לתנועה הציונית , ולאחר מכן למדינת ישראל, נולדה במדבר המערבי.
    קניג פעל למען כריתת ברית צבאית בין צרפת וישראל, ועד היום אגודת הידידות צרפת-ישראל נושאת את שמו.
    בחודש מארס 1964 היתה לי הזכות להשתתף איתו בטקס כריתת ברית תאומות בין ביה"ס האלזסי בפאריס לבין הגמנסיה ברמת אביב, שנערך בשידור רדיו ישיר. בטקס השתתף גם בן אחיו של שארל נטר, ממייסדי "כל ישראל חברים".
    הנשיא מיטראן העלה את גנרל קניג אחרי מותו לדרגת מרשל, הדרגה העליונה והנדירה בצבא צרפת.

    השבמחק
  11. תודה רבה על המאמר המחכים שהציף לעינינו את כתבי האקטואליה של אלתרמן. שאלה: בשיר 'הקמץ והצירה' (1936) כותב המשורר "תפוחים" כאשר כוונתו לתפוזים. על פי אתר האקדמיה ללשון, יצחק אבינרי חידש את 'תפוז' ב-1932. האם אלתרמן היה מן המתנגדים לחידוש זה?

    השבמחק
  12. שלמי תודה וברכות מאליפות לד"ר נאור ולפרופסור אסף על הרשימה המהנה ומאירת העיניים.
    טוב לדעת שכבר ב-1936 קבל אלתרמן על אי-בנייתה של רכבת תחתית בתל אביב כך שבאמת אין חדש תחת השמש במה שעמוס קינן המנוח כינה פעם "פרבר של כרך שאיננו".
    חוששני שאינני מחסידי שירת אלתרמן ה"אמנותית" (מ"כוכבים בחוץ" ועד ל"חגיגת קיץ") אבל - וזה אבל גדול - "רגעים" ו"הטור השביעי" (כמו גם שירי הזמר שלו) הם לדעתי ממיטב יצירתו ואל יהי הדבר קל בעיני מי שנוטה לסנוביזם ספרותי ו'/או אחר.

    השבמחק
  13. מאמר מקסים ומעניין, תודה לד"ר מרדכי נאור וכמובן לפרופסור דוד אסף.

    השבמחק
  14. במילון אבן שושן, בערך "נשק" מופיע הביטוי "ישקני!" עם ההגדרה:
    שק לי באחורי, הבוז לך (עם ציטוט ממנדלי מו"ס).

    וראו גם https://he.wikipedia.org/wiki/שק_לי_בתחת

    השבמחק
  15. כל הכבוד לך, סוניה. שרה וולפסון

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.