א. יורם טהרלב
הפיזמונאי האהוב יורם טהרלב הלך לעולמו לפני שנה (6 בינואר 2022). עיריית רמת גן לא המתינה שנים רבות, כנהוג, והזדרזה לכבדו בקריאת רחוב על שמו (בפינת רחוב ארלוזורוב), והיא אפוא העיר הראשונה שבה יהיה רחוב יורם טהרלב.
טהרלב עצמו בטח היה שולף חידוד לשון כלשהו, ואנו נסתפק בכל הכבוד!
צילום: יוחנן פלוטקין |
ב. ברל כצנלסון: חזרה עטרה ליושנה
ועוד כל הכבוד.
לא עברו שלושה שבועות מאז פרסמנו כאן את השילוט המטורלל בנתניה שהפך את ברל כצנלסון לאחד מגדולי הפוסקים האחרונים שחי בקרקוב, והעירייה התגברה כארי ותיקנה את הדרוש.
כך היה עד לא מכבר:
וכך נראה השלט המתוקן, כמו שצריך:
צילום: מוקי זוהר |
ג. בן-ציון דינור
בן-ציון דינור, 1955 |
ההיסטוריון פרופסור בן-ציון דִּינוּר, מאבות ההיסטוריוגרפיה היהודית, שהיה גם חבר כנסת ושר החינוך בראשית שנותיה של המדינה, זכה, ובדין, לרחובות על שמו בערי ישראל (בירושלים, בבאר שבע, בהרצליה ועוד). בבלוג עונ"ש הקדשנו כמה פוסטים יפים לדמותו המיוחדת במינה: 'בן-ציון דינור מדבר בכנסת על הרמב"ם', 26 ביוני 2011; 'מורה בעצמות: ס. יזהר על בן-ציון דינור', 29 ביוני 2011; 'המכונית האמריקנית של בן-ציון דינור', 28 באוגוסט 2011.
גם בפתח תקוה, ליד בית החולים בילינסון (מרכז רפואי רבין), יש רחוב על שמו. סתם 'רחוב דינור' בלי שם פרטי.
כיוון שהשם דינור אינו מנוקד, ישער מי שאינו מכיר את השם (או את המילה הארמית-עברית דינור, שפירושה 'של אש', כמו זיקוקין דינור), כי יש להגות אותו על פי האיות הלטיני השגוי שבשלט – Dinor (דִּינוֹר), וכמובן שהאיות הנכון צריך להיות Dinur.
אגב, דינור רב-הפעלים זכה פעמיים בפרס ישראל, ב-1958 וב-1973.
צילום: דן מכמן |
ד. שלמה בן יוסף
שלמה בן יוסף היה איש אצ"ל שנתפס בניסיון לפגע באוטובוס ערבי שעשה דרכו לצפת. הפיגוע נכשל, בן יוסף ושניים מחבריו נתפסו, נכלאו ובן יוסף נידון למוות. הוא היה 'עולה הגרדום' הראשון ולזכרו נקבעו רחובות בערים שונות בארץ, ובהן גם בבאר שבע.
אפשר להתווכח אם הפעולה שביקש לעשות הייתה ראויה ונכונה מבחינה מוסרית או לא, אך כאן אנו באים רק לבדוק עובדות ולהצביע על טעויות בשילוט.
צילום: יעל בר (ותודה ליוסף ורבין) |
ובכן, שמו המקורי של בן יוסף היה טבצ'ניק, ולא טבנצ'יק.
מצבת קברו של שלמה בן יוסף בבית הקברות הישן של ראש פינה (ויקימדיה) |
על שלמה בן-יוסף כתבתם "נתפסו בטרם מעשה". הם נתפסו, בעקבות הלשנה יהודית, לאחר המעשה מסתתרים במערה, לשם ברחו.
השבמחקבהיסטוריה כידוע יש תמיד מספר גרסאות, ייתכן ונתפסו שלא בעקבות הלשנה יהודית, כך למשל גורס אתר השחזור של ראש פינה, הלשנה של רועים ערבים.
מחקאני מפנה את קוראי עונ"ש לרשימה על יורם טהרלב המופיעה בדף השער של האתר www.zivashamir.com . היא התפרסמה לציון שנה למותו של היוצר המחונן הזה, שחיבר אחדים משירי הזֶמר היפים ביותר בפזמונאות העברית. הוא השתייך לדור שבו למילים וללחן היו עדיין משמעות וערך, ולא רק לזַמר המבַצע את השיר.
השבמחקמחונן ביותר
מחקועדיין אין ברמת-גן עירי, כמו בתל-אביב, רחוב על שם ראש הממשלה השביעי יצחק שמיר ז"ל. ומדוע כתבת עולה הגרדום במרכאות? שלמה בן יוסף בא לנקום רצח מהמארב של חברו לפלוגת בית"ר, קורט בן גאון, וכך שבר את ההבלגה בתקופה בה הבריטים היפלו לרעה את היישוב היהודי, וראו פרעות תרפ"ט.
השבמחקלמיטב ידיעתי ברמת גן אין גם רחוב על שם לוי אשכול, אז כיוון שזו עירך ולא עירי אולי תתעניין במקומות הנכונים מה הם השיקולים של ועדת השמות העירונית? שמתי את המילים עולה הגרדום במרכאות, כי זה נראה לי מונח חריג בלשון העברית, שנועד אך ורק ללוחמי אצ"ל ולח"י שנתלו על ידי הבריטים בימי המנדט. היו יהודים נוספים, כולל אנשי ההגנה, שנתלו אך הם לא "זכו" לתואר זה. ועל ערכה (המוסרי והמעשי) של נקמה, שבאה לידי ביטוי בניסיון להרוג נוסעי אוטובוס שלא היו קשורים לכלום, נתווכח בפעם אחרת. לפחות על כך ששמו של בן יוסף היה טבצ'ניק ולא טבנצ'יק אנחנו מסכימים...
מחקנקמה עבור רצח של חבר באמצעות מעשה טרור של רצח נוסעי טרור אלמונים חפים מפשע. אוי ואבוי לכולנו.
מחקלאחר קריאת דבריו של פרופ' דוד אסף שהיו גם אנשי הגנה שנתלו עקב פעילותם בהגנה כדוגמת אנשי אצ"ל ולח"י, רציתי לדעת מי הם. להפתעתי מצאתי (בויקיפדיה) שני שמות בלבד מרדכי שוורץ ויוסף זליקוביץ. אלו, מעשיהם היו פליליים יותר מאשר לאומיים (לאומניים). עולה מכך שהבריטים תלו אך רק לוחמים שלא נמנו על השדרה המרכזית בישוב. מדוע? זה כבר עניין אחר.
מחקהיום ראיתי שמוצע סנדוויץ נקניק בג'פטה קטנה ב42ש"ח!! בקפה בעיר בשרון.
השבמחקאני חושב שמנהג נקמת דם לא "שייך" לעם היהודי ,וטוב שכך.
בנושאים אחרים אנו לא טומנים ידינו בצלחת