בשולי בית עלמין ירקון, סמוך לפתח תקווה, כבר מוכנה חלקת קבורה חדשה כדי לקלוט מאות נפטרים. בינתיים הקברים הריקים מלאים באדמת חמרה אדומה, ובמקום שוכני עפר מציצים מהם, פה ושם, צמחי בר: ינבוט, קיקיון או דַטוּרָה. החלקה ממתינה בסבלנות לחנוכתה על ידי בעליה – חברה קדישא של חסידי ויז'ניץ בבני ברק, והם מצידם מצפים ליום תענית כדי לקיים את הטקס שמחייב את המשתתפים בו לצום. והנה הגיע היום המתאים: י"ז בתמוז (13 ביולי 2025), יום פריצת חומות ירושלים על ידי הרומאים, שהוא אחד משלושת המועדים שיהודים שומרי מצוות צמים בהם זכר לחורבן העיר והמקדש.
'בית עלמין ירקון' משותף לכל גוש דן והמתים נחים בו את מנוחתם האחרונה על פני שטח גדול ויקר. כדי שאפשר יהיה לצופף את הקברים, ככל שההלכה היהודית מתירה, נבנו קירות בטון סביב כל קבר ומידותיו הן במינימום הנדרש. בין שורות הקברים מדרכה למעבר, גם היא צרה ככל שאפשר.
יש גם מעבר לא מבוטן (מסומן בצילום בחץ) שבו אפשר יהיה לטמון נפלים. 'נפל' הוא תינוק שנולד מת בכל שלב של ההיריון, וכן תינוק שמת עד שלושים יום מלידתו. נפל טומנים בבית הקברות, אבל ללא מצבה.
יום חם והשמש לוהטת. בשעות אחר הצהריים מגיעה לחלקת הקברים קבוצה לא גדולה של חרדים, רובם ככולם אנשי החברה קדישא של חסידות ויז'ניץ. הם עוטים את הקפוטות השחורות והארוכות, כאילו החמסין אינו קשור אליהם. כדי לקדש בית עלמין צריכים להשתתף לפחות מנין אנשים, אבל היום הגיעו כעשרים חסידים שביקשו ליטול חלק בטקס המיוחד.
דבר ראשון, כולם נוטלים ידיים בברזייה.
בקרן הדרומית-מזרחית שוב קוראים בקול רם פרקי תהלים וקטעים אחרים, רובם מהמקרא. לסיום תוקעים בשופר, וכולם צועדים בטור ארוך אל הקרן הצפונית-מזרחית. לכל קרן קטעים המיוחדים לה שמסתיימים בתקיעת השופר.
בראש הטור צועד 'ראש הדגל' – כך מכונה העומד בראש חברה קדישא. ראש הדגל של חברה קדישא של חצר ויז'ניץ בבני ברק הוא הרב שמואל ברגר שליט"א. אחריו צועד התוקע בשופר, הרב ישראל איצקוביץ (שעזר לי בטובו להכין רשימה זו).
כך עורכים שבע הקפות. כשמסיימים את ההקפה השביעית, בקרן הדרומית-מזרחית שבה התחיל הטקס, ולאחר תקיעת השופר האחרונה, אוספים מהנוכחים כסף לצדקה.
הטקס, שארך כשעה, הסתיים ומכאן ואילך אפשר להתחיל לקבור בחלקה. עד מאה ועשרים!
______________________________________
דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il
תודה רבה על ההסבר המפורט. אכן תהיתי כיצד הופכים ״סתם אדמה״ לאדמה מקודשת בה ניתן לטמון מתים. למדתי דברים חדשים. תודה ושבת שלום.
השבמחק"קרן" היא פנה, לא רק בלשון החסידים, אפילו בכדורגל...
השבמחקוהלחם המלים הארמיות "קרנזול" (הולך אל הפנה, או מן הפנה) שהיה בספר הגאומטריה ממנו למדתי, חודש תחת המלה ממוצא יווני "אלכסון".
[בהדי הדדי פלגו לה בקרנזול (בבא מציעא קח:).
בזבוז נורא של שטח, ועל מה?!
השבמחקצריך לנהוג כפי שנהגו אבותינו מתחילת האלף: להוציא עצמות הקבורים "הוותיקים" ולהעבירן בתוך כדי חרס ל"מערות קבורה" . כך לא נזקקין לשטחי קרקע עצומים בגודלם
מחקצודק מאוד
מחקעובדי אלילים ותו לא.
השבמחקאני רואה בצער את בזבוז האדמה שאין לנו לעוד קברים ובמיוחד במקרה הזה קברי שדה יחידים במיוחד עבור חסידי ויז'ניץ.
השבמחקבמה זכו חסידי ויז'ניץ לקבורה של יחידים באדמה לעומת כל אזרח ישראלי אחר שייקבר בקירות ובמגדלים בירקון?
לצערי המדינה טרם אימצה את שיטת "קבורת ארץ ישראל" שעליה ניתן לקרוא באתר https://kvurat-eretz-isr.org.il/. הגיע הזמן!
הביטוי ''חינוך'' בהקשר של קבורה מקורו במשנה מועד קטן, ''מחנכים את הכוכין במועד'', כלומר משתמשים בהם בפעם הראשונה (אך לא האחרונה). לגוף העניין ניתן ללמוד גם ממשנה זו שעדיפה הגישה של חברי הרב רפי אוסטרוף. היו משתמשים בכוכים שימוש חוזר אחרי ליקוט העצמות.
השבמחקהאם אפשר לצרף לכתבה את "סדר 'קידוש וחינוך בית עלמין'" שהשתמשו בו?
השבמחקאיך? - זו חוברת וזה פוסט
מחקמרתק -- תודה! שבת שלום
השבמחק