א. כאן לא הכותל!
על משטח הזכוכית בחנות האוכל המוכן 'גריל עוף' ברחוב הרצל ברמת גן יודעים המוכרים את נפש בהמתם.
קונים יקרים, 'כאן לא הכותל וגם לא קברי צדיקים', נא לא להשתטח...
 |
צילום: מויש גרייזמן |
ב. מקרר שומר שבת
משפחת וכסלר נאלצה לרכוש מקרר חדש, אבל המקרר מתעקש לשמור שבת בכל ימות השבוע. כדי לשחררו ולהוציאו מחירות לעבדות צריך לעשות בדיוק, אבל בדיוק, מה שכתבו היצרנים על התווית. למשל, ההוראה 'פומטיתטוא בטלשבת תתה עולת' נראית כמו סוג של הנחיה מצילת חיים.
עזרו נא ילדים לורדה ולאיתמר למצוא את דרכם בסבך...
 |
צילום: איתמר וכסלר |
ג. פיקוד שבת
אי אפשר להגיד שצה"ל לא ערוך לקליטת מתגייסים חדשים מהמגזר החרדי. לא רק חטיבה מיוחדת הקימו לכבודם, אפילו פיקוד חדש ומיוחד... מאז צולמה התמונה התחתונה התקבלו דגמים משודרגים יותר וממוגנים יותר.
 |
צילום: דוד אסף, 2025
|
 |
צילום: ברוך גיאן, 2014 |
ד. צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת
על כותלי שכונת מאה שערים הודבקה ערב ראש השנה תשפ"ו 'קריאה קדושה'. זהו כרוז נמרץ במיוחד שעוסק בבעייה אקטואלית: 'לאחרונה נפרץ עניין הצניעות במלבושי הגברים' – לא טעיתם 'גברים'! מתברר כי יש גברים חרדים ההולכים 'עם מכנסיים צרות נמוכות וצמודות, ומטרתם להבליט האברים ולגרות יצר הרע'. מזעזע ומטריד.
 |
צילום: טובה הרצל |
אותי הטרידה יותר השגיאה הדקדוקית הגסה. קבוצה גדולה של רבנים נחשבים סבורים שמכנסיים הם מין נקבה (ולכן הן 'צרות נמוכות וצמודות'), בעוד ש
מכנסיים הם מין זכר לכל דבר ועניין (ולכן צריכים לכתוב 'צרים נמוכים וצמודים').
אבל מה שבאמת הפליא אותי בפשקוויל זה הוא השימוש הגמיש במילה 'לאחרונה'. מתי זה לאחרונה?
על הכרוז חתומים 15 רבנים נכבדים. חובבי הז'אנר מוזמנים לגלות כמה מהם כבר לא היו עמנו בארץ החיים בשעה שהכרוז יצא לאור בערב ראש השנה. לפי הספירה שלי, שליש מן החתומים כבר מתו באופן סופי ומוחלט. מקצתם מתו ממש מזמן...
הרבנים חתמו על המכתב. מתישהו.
השבמחקהמכתב פורסם באותו נוסח עליו חתמו לפני כך וכך, כולל ה"לאחרונה". וכן, גם הנוסח עם הצמודות זכור לי מאי פעם.