כתב וצילם דנצ'וּ ארנון
ביום רביעי שעבר, 27 במאי, חגגו המוסלמים בכל העולם את חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שנמשך ארבעה ימים, עד שבת. שלא כמו היהודים, המוסלמים מסתפקים רק בשני חגים חשובים: עיד אל-פיטר, 'החג הקטן', שחל מייד עם סיום צום רמדאן, ועיד אל-אדחא, 'החג הגדול', חג הקורבן, שנחגג לזכר אברהם (עבור היהודים 'אבינו'), שהקריב את בנו ישמעאל (כך לפי מסורת מוסלמית מאוחרת; בקוראן עצמו לא פורש שם הבן) על הר ערפאת הסמוך למכה, ובכך הוכיח לכל מי שפקפק (אם היו כאלה) שהוא מקבל את צו אלוהים ללא היסוס. אסלאם פירושו השלמה, כלומר קבלה ללא פקפוק של דבר האל. מעשה אברהם בבנו מסמל זאת. מיליוני מוסלמים בעולם כולו זובחים בימי החג בהמה, לרוב כבש, לזכר הניסיון שעבר אברהם. חג למוסלמים אך אסון לכבשים...
כל מוסלמי חייב לעלות לרגל למכה בחג הקורבן (מצוות החג'), לפחות פעם בחייו, ולקיים בה שורה של טקסים. לנושא החג' נקדיש בעתיד רשימה מיוחדת.
את אירועי החג השנה תיעדתי ביפו. החוגגים המוסלמים התחילו את היום בתפילת בוקר ציבורית על המדרון הגולש לחוף הים. בשעות אחר הצוהריים והערב צילמתי את החלק 'החילוני' של החג: תזמורות נוער במצעד מוזיקלי מסורתי ברחובות העיר.
גם בימים מתוחים אלה, כדאי ורצוי להכיר את שכנינו ולקוות לימים מפויסים יותר. 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום'...
א. תפילה במדרון
מסוף שנות השישים, ובמשך כעשרים שנה, שימש השטח שבין שכונת עג'מי ביפו לבין הים אתר לשפיכת פסולת בניין. כך נכבש שטח גדול מהים אך נוצר אזור של מפגע אקולוגי. בשנת 2005 התחילה העירייה להפוך את הררי הפסולת לפארק. אחרי חמש שנים זכו תושבי יפו לפארק נהדר המשתרע על כמאתיים דונם בין נמל יפו לחוף ג'בלייה. שמו הרשמי של הפארק הוא מדרון יפו.
מעלות השחר
מתחילים לנהור בשבילי הפארק כמעט כל תושביה המוסלמים של יפו ומצטופפים על פני משטח דשא גדול
שבצפון הפארק. כמו שאצלנו, היהודים, באים לבית הכנסת בימים
הנוראים גם אלה שבימים רגילים אינם שומרים מצוות, כך גם בין הבאים לתפילת הבוקר של חג הקורבן נמצאים חילונים. אכן, גם בקרב המוסלמים יש מנעד רחב של זיקה לדת, ורבים מהם מגדירים עצמם 'מסורתיים', לא מקפידים בחיי היום-יום על כל המצוות והתפילות, אבל בחגים משתתפים בשמחה. רבים מהנוכחים, בעיקר נשים וילדים, מתעטפים בלבוש חגיגי או מסורתי (בגדי לבן).
בערך בשעה שש ורבע, מתחילה התפילה. המתפללים עומדים בשורות, רבים מצוידים בשטיחי תפילה. הגברים מלפנים והנשים מאחור. התפילה נמשכת כחצי שעה.
האירוע הוא צבעוני ושמח. בימינו רבים מהמשתתפים מצוידים בטלפונים. מצלמים ומצטלמים.
לאחר הדרשה הקהל מתפזר. זה הזמן להתכבד בעוגות ובבקבוקי מים.
המקפידים על מסורת החג ילכו מכאן לבקר את קבריהם של בני המשפחה ובהמשך ישחטו את כבש הקורבן.
ב. תמונות בתהלוכה
בשעות אחר הצוהריים מתחילות להגיע למועדון המוסלמי ביפו תזמורות של צופים מוסלמים ממקומות שונים בארץ. במגרש מקורה שבחצר המועדון מתארגנים כולם ועורכים חזרות אחרונות.
לפנות ערב מתאספים תושבי יפו המוסלמים, וגם לא מעט מן השכנים היהודים, לאורך רחוב יפת לחזות בתהלוכה היוצאת מהמועדון בחמש.
בראש מוליך את התהלוכה רכב נגרר עם תצוגה צבעונית של סהר ענק ובלונים לכבוד החג. אחריו צועדות כל התזמורות לקצב עשרות תופים, חצוצרות וחמתות חלילים. חמתות החלילים ובדי טראטן (משבצות סקוטיות), הנראים פה ושם,
הם שרידים מימי שלטון המנדט הבריטי שהנחיל את ארגון הצופים לערביי ארץ ישראל.
בלט לעיניי במיוחד מספרן הרב של הנערות שהפליאו לנגן בכלי הנשיפה ולתופף בתופים.
______________________________________________
דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il






























ואף מילה על ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי כולל מחיצה.
השבמחקמה שאסור ומאוס בתפילת יום כיפור בכיכר דיזנגוף, מותר ויפה בגן צארלס קלור בתפילת חג הקרבן
אין דמיון בין וויתור קטן שמוותרים למיעוט המוסלמי ביפו, שממילא סופג דיכוי יומיומי כבד, לבין הזעקה לנוכח מעשי המיעוט המשיחי האלים, הנהנה מהגנת הממשלה, שלא די לו בזוועות שהוא מחולל ברחבי המדינה, והוא מתעקש למרר את חיי הליבראלים גם במובלעות האחרונות שבהן הם מבקשים לעצמם קצת שקט.
מחק״עניי עירך קודמים…״
מחקאני מקווה שאתה מאמין למה שאתה כותב/חושב. לערבים ביפו או בכל מקום אחר בארץ ומחוצה לה אין שום כוונות אחרות והם כל הזמן מדודאים. לכן מדכאים גם את המיעוט הדתי -מסורתי ב"א כדי שיוכל לקבל אותן הזכויות.
מחקאכן. זו הגזענות המושלמת - היא מכריזה: לפרימיטיבים האלה מותר להדיר נשים, גם מותר להם ביגמיה. כי מה לעשות, הם נחותים.
השבמחקכצפוי, עיקר הדיון בתגובות כאן מתמקד בהשוואה בין התנהלותה של עיריית תל אביב - בגיבוי בג"צ - כלפי תפילות בהפרדה של יהודים במרחב הציבורי, לבין תפילות של ערבים מוסלמים. לא אביע עמדה, אבל אעמיד דברים על דיוקם, ואנסה להציג את המורכבות משני צדדיה: ההתנגדות אינה לתפילה בהפרדה במרחב הציבורי, כל זמן שהיא וולונטרית. לאמור: כל זמן שנשים יכולות להפריד את עצמן מהגברים מרצונן החופשי, והדבר לא נכפה עליהן. כאן נכנסת לעניין המחיצה, שהוצבה באותה תפילת יום כיפור המפורסמת בכיכר דיזנגוף בתל אביב. במקרה של תפילת עיד אלאדחא לא הוצבה מחיצה כזו. ישאל השואל: ואם הייתה אשה מנסה להתפלל ביפו בחלק המיועד לגברים, כלום היו מאפשרים לה זאת? התשובה היא שייתכן שכן וייתכן שלא, ואם לא, היה על המשטרה להתערב ולאפשר לה להתפלל שם. ועוד הבחנה סוציולוגית כללית: בציבור היהודי הקיטוב גדול כל כך, עד שסביר מאוד שאם יהודים דתיים ינסו לקיים בתל אביב תפילה המונית במרחב הציבורי בהפרדה וולונטרית, יהיו גורמים חילוניים שינסו לנצל זאת בכוונה כדי להביא לתפילה מעורבת. בציבור הערבי, לעומת זאת, יש חיבור אותנטי וכבוד למסורת ולכן זה לא קורה. איך הגענו לכך, והאם זה טוב או רע - זה כבר נושא לויכוח נפרד.
השבמחקההישענות על מחיצה שמורכבת מחוט עליו תלויים דגלי המדינה היא לא מומלצת הן פיזית והן רעיונית. הסיפור הוא פשוט - חלק מהקיצונים החילוניים בת"א החליטו שכל סממן דתי יהודי בעיר, ולא משנה מה עוצמתו, הוא דבר שחייבים לעקור מן השורש. עכשיו מטהרים את השרץ בק"ן טעמים.
מחקחשוב רק לציין שעקידת ישמעאל אינה "כך לפי הקוראן". הפרשנות המוסלמית שהבן אודותיו מדובר בסורה ה-37 הוא ישמעאל היא מאוחרת יותר.
השבמחקExurge Bagatze et iudica causam tuam!
חשוב עוד יותר לציין, חרדי נוזף, שפרשנים והוגים מוסלמים ידועים וחשובים, וביניהם א-טברי (במאה ה-10) ואלקורטובי (בשלהי המאה הי"ג), סברו כי הבן הנעקד הוא יצחק ולא ישמעאל. ואפילו עד היום ניטשת מחלוקת עזה בין חכמי הדת המוסלמיים בשאלה זו, כמו-גם בשאלת מיקום העקדה (יש 4 מקומות שונים, לפי אותו אלקורטובי).
מחקוכיוון שאתה נוהג תמיד לסיים במוטו הלטיני האהוב עליך, נסיים אנחנו בקריאה המקובלת 'וַאלְלַהֻ אַעְלַמֻ' (והאמת המלאה נמצאת אצל אללה).
אכן, העיר לי רפי מוזס, יועץ הלשון, כי בקוראן לא פורש שמו של בן אברהם, ונכתב רק "בני". המסורת שזו ישמעאל היא מאוחרת, וגם על זה, כפי שהראה זאב קינן לעיל, היו חולקים. תיק"ו.
מחקהפעם אחרתי, לפעמים הבאות: חג שמח !
השבמחקאני גיטרה הרוח מנגן עלי מקצה ערב ועד הלום, אני גיטרה הנה עתה יורה עלי בן דת החמלה והשלום
השבמחקמה בכלל הקשר חוץ משנאה?
מחקכל הערבים יורים עליך? כנס למיגונית שהמלך שלך לא בנה לך.
חוץ מזה 'דת החמלה והשלום' היא הדת היהודית, שנאמר 'בקש שלום ורדפהו' ו'לא תשנא את אחיך בלבבך'.
השיטה הזאת של דמוניזציה של האויב (שבמקרים רבים זה ילד ערבי בעזה המופצצת) בשעה שאתה עצמך רוחץ בנקיון כפיך המגואלות בדם זו שיטה ידועה ולצערנו ארצנו שקעה בה אולי ללא יכולת תיקון
מחקדנצ'ו יקר, ברכה על ראשך! אין טובה מדרכך שמשלבת עין צלם אמנותי ומורה עתיר ידע, לקרב אותנו לצדו השני של הירח אשר נמצא ממש לידנו .ולוואי וכתבה כשלך היתה מופיעה בעיתונות היומית ותורמת לאין ערוך לקירוב חיי השכנים הערבים שבקרבנו.
השבמחקרק שאלה, האם הדגלים המקשטים את הבמה הם אלו של תנועת החמאס?
השבמחקגם אם כן עליך לבוא בטענות אל המינהל האזרחי הישראלי שבשנות ה70 העליזות לקח שיח' צעיר ונמרץ מרצועת עזה הידוע בכינויו אחמד יאסין והפך אותו לאחראי על מסגדי עזה והכשיר אותו להקים תנועת נוער/חברתית ושמה חמאס למען לא ישוטטו נערי עזה בחוסר מעש וישגו בחלומות לאומיים וכתנועת נגד לאש'ף חו'ל ששגה באותם חלומות ומה נעשה כי אותה תנועה הפכה דווקא למובילת המאבק לשחרור העם הפלשתינאי מעול הכיבוש הישראלי ודגליו הצבעוניים בבחינת הגולם שקם על יוצרו ומשראו זאת קברניטי המינהל החליטו במהלך נוסף למניעת הקמת מדינה פלשתינאית לבודד את עזה (חמאס) מהגדה (אש'ף) ויצרו בכך גטו אנושי הגדול בעולם למען יירקבו האנשים בו ויפרצו במעשי ייאוש ואז ניתן יהיה להצדיק את הדמוניות הזו כולה ואת כך שאתה בעצמך הופך לדמון ביצירת כל זה וחוזר חלילה..ואם כבר דומה לדגל חיזבללה אגב, עודשאלות?
מחק'הכיבוש הישראלי' בבארי, ניר עוז אופקים וכפר עזה, אתה מתכוון? או של יאפא, אסדוד, אסקלאן, חאיפה, ביסאן או ביר סבע? אגב, עוד תשובות?
מחקבוא נסתפק בכיבוש הישראלי ברצועת עזה
מחקבבקשה - אני נמנע משיפוטיות ומדעה פוליטית (יש לי) ומצפה לכך גם מכם. הטקס יפה ומעניין ודי בכך.
השבמחק