ארץ הקודש: הרב שלא מת, כביש 6, בלי אלכוהול

א. רבי חי טייב לא מת

מי לא מכיר את המשפט האלמותי 'סבתא חיה מתה' (בפתיחת הסרט 'מבצע סבתא')?

בכמה מקומות בארץ יש בית כנסת עם שם מוזר ביותר: 'רבי חי טייב לא מת'.

הנה למשל חזית בית הכנסת ברחוב סעדיה גאון ברמלה על שמו של הרב המלוב"ן (המלומד בניסים), שלא מת אבל עדיין זצוק"ל:

צילום: איתמר לויתן

אני לא יודע אם נכונה הקביעה שבית הכנסת הראשון של עולי תוניסיה הוקם רק ב-1951 ולא קודם לכן. יודעי דבר בין הקוראים יאשרו או יפריכו טענה זו. 

וזו החזית של בית הכנסת באשקלון:

צילום: שי פישר

על פי ערכו בוויקיפדיה יש עוד בתי כנסת בארץ, וכן רחובות בערים רבות, המנציחים את שמו של הרבי שלא מת. ועדיין הספק מנקר: אם רבי חי טייב באמת לא מת, למה מזכירים את שמו בברכת המתים זצוק"ל (זכר צדיק וקדוש לברכה), ובכלל מה פשר שם זה? 

ובכן, הרב יצחק חי טייב (1837-1743) חי ופעל בתוניסיה שנים ארוכות. הוא הרביץ תורה, חי בצניעות וחולל ניסים ונפלאות, עד שהלך לעולמו, כדרך כל בשר, בגיל 93. השם יוצא הדופן, שנוסף לו לאחר מותו, מבוסס על סיפור עַם שעיקרו הוא זה:

כאשר שבק חיים לכל חי בשנת תקצ"ו חרת האומן על מצבת קברו: 'רבי חי טייב מת בשנה פלונית במקום פלוני'. האומן היה כנראה אדם פשוט ביותר ולא ידע לנסח בלשון של כבוד 'נתבקש בישיבה של מעלה', 'הלך לעולמו' וכדומה, כי אם פשוט: 'מת'. בא אליו הרב בחלום בחזיון לילה וביקש לחונקו. צרח היהודי מתוך שנתו, והרב המשיך לומר לו: 'האינך יודע מאמר חז"ל, צדיקים במיתתם נקראו חיים? עתה תקום בבוקר ותוסיף בין השורות את המילה 'לא', השמעת?! נחרד האיש וילפת, וכאור בוקר עמד והוסיף את המילה 'לא'. ויהי ר' חי טייב 'לא מת' לאות ולמופת בישראל (הרב מאיר מאזוז, קונטרס איש הפלא, בני ברק תשמ"ו; מצוטט מבלוג עם הספר של אבישי אלבוים).

אז בסדר, לא מת... רק אל תבוא לנו בחלום ותחנוק!

ב. בית הכנסת של כביש 6

צילום: טל סגל

ברשימת בתי הכנסת הביזאריים שפזורים במדינתנו תופס מקום של כבוד בית הכנסת של כביש 6. מתברר שיש כזה, בשני כיווני הכביש של המתחמים הצפוניים. הוא נחנך בל"ג בעומר בשנה שעברה.

ואם שאלתם מה עשתה שרת התחבורה בשבילכם במהלך כהונתה ומה הם הישגיה – זהו כנראה אחד הגדולים שבהם. מישהו הרי דאג ששמה יתנוסס על השלט. 

אגב, בשבוע שעבר היא הצטלמה למען בוחריה עוטה כיסוי ראש חסוד, וסיפרה לצלמת שחדרה לפרטיותה – במקרה לגמרי, כמובן – שעשתה לעצמה מנהג, 'להתפלל' בכל יום שלישי פרשה מספר 'דברים'. הפעם היא מתפללת את פרשת 'בלק'... מי יספר לה שהפרשה הזו בכלל נמצאת בספר 'במדבר' ושפרשה לא מתפללים?

ג. בלי אלכוהול

על דלת הכניסה לשטיבל של חסידי סקרנביץ ברחוב העבודה 12 בתל אביב הודבקה המודעה הזו:

צילום: מויש גרייזמן

חסידות סקרנביץ היא חסידות פולנית (ענף של שושלת קאליש וחסידות וורקה), שראשיתה ב-1887 בעיירה Skierniewice שבין ורשה ללודז'. השטיבל בתל אביב הוקם כבר בשנת 1937, ומאז עבר שינויים רבים.

שטיבל חסידי הוא בהגדרתו לא רק מקום תפילה, אלא מעין 'מועדון חברים', שמשמש גם ללימוד תורה, להתוועדויות חברתיות, לשיחות בטלות ואפילו לאכילה קלה ושתייה, ולכן אין זה מופרך להכניס לקודש פנימה גם אלכוהול.

החסידים, לדעתי, לא שתו יי"ש יותר מה'מתנגדים', אבל לא יעזור כלום – זה היה הדימוי שלהם בעיני מתנגדיהם, והסאטירה המשכילית חיזקה אותו בדרכה שלה. המודעה הזאת רק מבססת את הסטריאוטיפ.