מילים משיר: 'פגישה, חצי פגישה', 'על כנפי הכסף'

מאת דוד אסף ורפי מוזס

מי לא אוהב לשיר? כולם אוהבים לשיר. אבל האם אנו גם מבינים את כל מילות השיר המתרונן בפינו? משוררים עושים לעיתים שימוש במילים נדירות, בצורות דקדוקיות מקוריות או בביטויים מושאלים ממקורות קדומים (תנ"ך, ספרות חז"ל, מדרשים, פיוטים וכיוצא באלה) שלא תמיד מוּכּרים ובטח לא לכולם.

במדור חדש זה לא נחדש הרבה. בכל פעם נפרסם שיר או שניים, ידועים ואהובים, ולצידם הערות והארות לשון קצרות וקלילות שכתב יועץ הלשון רפי מוזס בדף הפייסבוק שלו, ועליהן ומתחתיהן הוספתי אני משהו משלי. הקוראים והקוראות מוזמנים להעיר ככל העולה על ליבם.

מתחילים.

א. פגישה, חצי פגישה

רחל בְּלוֹבְשְׁטֵיין (1931-1890), המוכרת יותר כרחל המשוררת (בכמה מקומות הצמידו לה את השם העברי 'סלע', כשמו של אחיה יעקב [1935-1880], שאכן עִבְרֵת את שמו. ככל שידוע לי, רחל עצמה מעולם לא קראה לעצמה בשם זה).

את השיר, המוכר במילותיו הראשונות 'פגישה, חצי פגישה' (במקור אין לשיר כותרת), כתבה רחל בתל אביב, ב-13 באפריל 1925 – היא כבר הייתה אז חולת שחפת וטופלה במוסדות שונים – והוא נדפס בפעם הראשונה בקובץ שיריה הראשון סָפִיחַ (הוצאת דבר, תל אביב תרפ"ז, עמ' 20).

רחל, ספיח: שירים, עמ' 20

שיר זה הולחן פעמיים, וזו הזדמנות להיזכר בלחן הראשון, היפהפה והמוּכּר פחות. הוא נכתב כנראה ב-1967 בידי דינה עֲמֵלִי (אז גרינפלד), זמרת ומלחינה נהדרת שכמעט נשכחה (אבל מתחזקת דף פייסבוק). דינה, בת קיבוץ כפר סאלד, שירתה בצוות הווי פיקוד ההדרכה וב-1969 שרה את השיר בפעם הראשונה יחד עם צוות ההווי בתוכנית 'מותר לחלום' (העיבוד המוזיקלי הוא של אמיתי נאמן). 

אחרי שחרורה מצה"ל הקימה עם אחיה גבי את 'חמישיית כפר סאלד' והם הקליטו את השיר למופע 'ניחוחי חציר' (1971). העיבוד המוזיקלי הוא של אלברט פיאמנטה:

הלחן המוכר יותר נכתב בשנת 1974 בידי חנן יובל ל'ערב שירי המשוררת רחל' (תיאטרון יובל, במאי: צדי צרפתי). השיר הוקלט אז בפעם הראשונה בביצועם של דורית ראובני, דני כץ וחנן יובל, ששרו במסגרת אותו 'ערב' 14 שירים של רחל:

   

ומה בנוגע למילים הקשות?

מה הם 'ניבים סתומים'? 'ניב' הוא היגוי, דיבור פֶּה, או צורת ביטוי (לקוח מהצירוף 'נִיב שְׂפָתָיִם', ישעיהו, נז 19), 'סָתוּם' – בהקשר כאן אין פירושו סגור, אלא לא מובן כראוי, לא ברור. וזה כמובן מתחבר לאופי המהיר והמקוטע של המפגש המתואר בשיר (בין גבר לאשה מן הסתם), שאינו פגישה אמיתית אלא 'חצי פגישה'.

האגם הסואן הוא בוודאי אגם כנרת, שאליו התגעגעה רחל ממקום שבתה בתל אביב, והכוונה כנראה לרחש הגלים, על דרך הפסוק 'מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם' (תהלים, סה 8).

ומניין המילה 'לִרְוָיָה', שמשמעה שתייה עד כדי שובע, ונמצאת אצלנו בשימוש גם כברכה לפני שתייה? מקורה בפסוק 'דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה' (תהלים, כג 5).

בשורות האחרונות, 'ועל ברכי אכרע [...] לשתות ממנו לרויה', מהדהד לדעתי (במהופך) מבחן הקבלה לצבאו של השופט גדעון שנערך בעין חרוד. בסיפור התנ"כי (שופטים, ז 7-5) נכתב:

דה

וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם, וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן: כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד, וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת. וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן: בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ, וְכׇל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ.  

הדוברת בשיר מציגה את עצמה כמי שאינה שייכת ל'שלוש מאות האיש המלקקים', גיבורי החיל, אלא ל'כל העם', אלה שכרעו על ברכיהם כדי לשתות ושוחררו לבתיהם.

ולסיום, שיר צנוע זה גם תרם לשפה העברית כמה צירופי לשון השגורים עד היום בפי כל: 'פגישה, חצי פגישה', ו'היה כלא היה'. הצירוף האחרון, אגב, מהדהד את הפסוק 'וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ' (עובדיה, א 16).

ב. על כנפי הכסף

נעמי שמר, כל השירים, לולב (מהדורת ידיעות אחרונות), 1967

את השיר 'על כנפי הכסף' כתבה והלחינה נעמי שמר לאחר הניצחון המזהיר של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים, וביצעה אותו בפעם הראשונה ביולי 1967 להקת חיל האוויר. השיר המלהיב, שנכתב כמארש (מנגינתו היא עד היום חלק לא נפרד מהרפרטואר של תזמורת צה"ל), מלא וגדוש בצירופי מקרא ופיוט. האם כולנו יודעים מה פירוש 'אבירי הרוח בעבים', או מי הם 'בני רשף', ולמה דווקא 'שבעת הרקיעים' ומניין הגיע 'נָס הים וַיִּסֹּב אחור'? 

נשמע את השיר בפיה של נעמי שמר, העיבוד המוזיקלי הוא של דוד קְרִיבוֹשֵׁי:

מה הם 'שבעת הרקיעים'? מקורם בדברי האמורא ריש לקיש, שהובאו בתלמוד הבבלי (חגיגה, יב ע"ב). לדבריו, יש בשמיים שבעה מדורים או 'רקיעים', ומתברר שיש להם גם שמות (וילון, רקיע, שחקים, זְבוּל, מעוֹן, מכוֹן, ערבות). נושא זה פּוּתח כמובן גם בספרות הקבלה, שבה השוו את הרקיעים הללו לסְפִירוֹת.

התיחום הגאוגרפי 'מגולן ועד ים-סוף', תואם כמובן את המציאות החדשה שנתהוותה אחרי מלחמת ששת הימים, והוא מחליף את הביטוי הישן 'מדן ועד אילת', שהומצא אחרי הקמת המדינה וכיבוש אילת, שבתורו החליף את הביטוי המקראי המקורי 'מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע' (שמואל ב, יז 1), שרווח גם בזמר העברי עד 1948 (למשל ב'שיר אסירי עכו' שחיבר זאב ז'בוטינסקי ב-1920 ונפתח במילים 'מִנִּי דָן עַד בְּאֵר שֶׁבַע / מִגִּלְעָד לַיָּם').

ומה בנוגע לסולם, שרגליו באדמה אך ראשו בשמי המלחמה? שמר רמזה כמובן לחלום יעקב, שבו המילה 'סולם' מופיעה בפעם היחידה בתנ"ך:

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית, כח 12).

והערה לשונית קטנונית, שלא מצאנו לה הסבר. משום מה שמר ניקדה כך את המילה המקראית 'חֳרָבָה' (פעמיים!), אבל במקרא הניקוד הוא 'חָרָבָה'. מדוע ניקדה שמר בחטף-קמץ? לא ברור.

לאחר שסיימנו לכתוב פינה זו נזכרנו שדבר דומה כבר עשה המוזיקאי, המשורר ואיש הרדיו המנוח אברהם זיגמן בספרו מדרש נעמי: נעמי שמר – המקורות היהודיים בשירתה (יד יצחק בן-צבי, 2009), שם הראה את המקורות המקראיים, התלמודיים והמדרשיים ששילבה נעמי שמר בשירי הזמר שלה. הנה העמוד המתייחס ל'על כנפי הכסף' ובו התייחס זיגמן לעוד כמה מקורות.

מדרש נעמי, עמ' 58 (באדיבות תמר זיגמן)