 |
| ראיתם פעם חוף שנחל עזבו? 'חוף חדש' נוצר בגדה הצפונית של הירקון |
מאת אלון גלעדי
(שליח עונ"ש באזור נמל תל אביב הישן)
כמו רוב הנחלים שהולכים אל הים, גם נחל הירקון מתרחב ונעשה רדוד יחסית בחלקו המערבי, כאשר הוא נשפך לים התיכון. זו הסיבה שמימים ימימה שפך הנחל שימש מקום מועדף לצליחתו.
 |
| שיירת גמלים חוצה את שפך הירקון, 1934 (מקור: ויקיפדיה) |
במלחמת העולם הראשונה, בליל ה-21 בדצמבר 1917, צלחו הבריטים את הנחל בנקודה זו ולאחר המלחמה הקימו על התל העתיק ממול (תל כודאדי) עמוד זיכרון משיש לציון האירוע.
 |
| עמוד הזיכרון הבריטי על שרידי תל כודאדי. היום האתר משולב בטיילת שעל חוף הים (מקור: ויקיפדיה) |
 |
| האנדרטה על רקע תחנת הכח. בראש העמוד נכתב: 'בלילה אור ליום ז' טבת התרע"ח עברה הבריגדה 157 של הדיוויזיה ה-52 את המעברה הזאת ולכדה את העמדות הטורקיות שממולה'. כתובת הזיכרון בעברית נוסחה על ידי זאב ז'בוטינסקי (מקור: ויקיפדיה). |
כבר שנים רבות שהירקון לא ממש 'זורם ונשפך לים' כפי שכתב במלנכוליות מיכה שיטרית ('מלנכולי'; באשר לזונות שעל פי השיר גם הן זורמות ונשפכות לים – לא בדקנו). ההפך הוא הנכון: הים הוא זה שנשפך לירקון... בחיים האמיתיים, בטבע, נוצר מעין מפגש בין נחל, שגווע
לקראת סופו, לבין הים ומי הקירור של תחנת הכח החשמלית רידינג. מפגש זה יוצר מראית עין של נחל ככל הנחלים שלכאורה נשפך אל הים.
השנה התרחשה באזור השפך תופעה חסרת תקדים ויוצאת דופן בעוצמתה. הגדה הדרומית של הנחל כוסתה בכמות עצומה של חול סחף, וכך נוצר מעין 'חוף ים' רחב מימדים בעוד הנחל נהיה צר יותר ויותר. בנקודה אחת, רוחבו הוא פחות מעשרה מטרים!
השוואה בין צילומים שנעשו בשנה שעברה לבין צילומים שנעשו השנה אומרת הכול.
עד לפני כמה שנים אפשר היה לראות בקלות כי הטיילת שמפרידה בין הרחוב לבין החוף באזור גני התערוכה הישנים נתמכת בשתי שורות של סלעים.
השנה זה ניכר רק בקושי. שטח החוף רחב הרבה יותר וגובה הטיילת הוא של שורת סלעים אחת.
גם בקצה המערבי ביותר של הגדה הצפונית, למרגלות המגדלור ואנדרטת הצליחה, נוצר קטע חוף חדש לגמרי שלא היה קודם.
פתחי הניקוז של הצינורות הגדולים כוסו בחול ונראה שלא רחוק היום ובו ייחסם המעבר בין הירקון לים...
השנה התרחשה באזור השפך תופעה חסרת תקדים ויוצאת דופן בעוצמתה. הגדה הדרומית של הנחל כוסתה בכמות עצומה של חול סחף, וכך נוצר מעין 'חוף ים' רחב מימדים בעוד הנחל נהיה צר יותר ויותר. בנקודה אחת, רוחבו הוא פחות מעשרה מטרים!
 |
| המקום הצר ביותר |
השוואה בין צילומים שנעשו בשנה שעברה לבין צילומים שנעשו השנה אומרת הכול.
 |
| חוף צר ונחל רחב בצילום גוגל משנת 2015 |
 |
| חוף רחב ונחל צר בצילום מ-2016. שימו לב למיקומו של העמוד עם השלט. |
עד לפני כמה שנים אפשר היה לראות בקלות כי הטיילת שמפרידה בין הרחוב לבין החוף באזור גני התערוכה הישנים נתמכת בשתי שורות של סלעים.
השנה זה ניכר רק בקושי. שטח החוף רחב הרבה יותר וגובה הטיילת הוא של שורת סלעים אחת.
גם בקצה המערבי ביותר של הגדה הצפונית, למרגלות המגדלור ואנדרטת הצליחה, נוצר קטע חוף חדש לגמרי שלא היה קודם.
פתחי הניקוז של הצינורות הגדולים כוסו בחול ונראה שלא רחוק היום ובו ייחסם המעבר בין הירקון לים...
 |
| פתחי ניקוז שנקברו בחול |
גם האזור המכוסה במים אינו אלא אשליה, שכן בחלקו הגדול הוא רדוד מאוד ולכן יש הבדלים ניכרים בין גֵּאוּת ושפל.
 |
| תחילת גֵּאוּת הנחל. קטע החוף הירקרק מכוסה כולו במים. |
 |
| כמה דקות לאחר מכן (ראו את מקומו של הדייג) |
 |
| הנחל בשעת השפל. האזור הירקרק אמור היה להיות מכוסה במים. |
בדבר אחד אין ספק: היום כבר איש לא היה מרגיש צורך לציין את צליחת הירקון באנדרטה (כך על כל פנים סחה לי כלבתי הנאמנה).
 |
| גם האזור המכוסה במים רדוד מאוד (תשאלו את הכלבה שלי) |
אגב, שמו הרשמי של הגשר שנראה בצילומים, שמכונה בפי העם 'גשר רידינג', הוא 'גשר ווקופ', על שמו של הנציב העליון הבריטי הרביעי. הגשר הוקם ב-1938, אך נהרס, תוקן ושוקם כמה פעמים. מלבד חשיבותו בתולדות תל אביב והתפשטותה צפונה הוא גם חלק מ'שביל ישראל', וכמובן זכור לטוב מהמשפט שנערך ל'אלטמן הקטן' בסרטו של אורי זוהר 'מציצים' (1972).
 |
| מבט מגשר ווקופ |
ועם זאת, גם עתה מספק הנחל מראות מרהיבים, במיוחד ערבוב הצבעים בין מי הירקון הירקרקים לבין מי הים הצלולים.
אוהבי הירקון, שמקווים שהנחל לא ייגמר לעולם, יכולים להתנחם בהליכה של כמה עשרות מטרים מזרחה מהשפך. שם הנחל נראה יפה ומלא כתמיד...
