‏הצגת רשומות עם תוויות ירקון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ירקון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 בינואר 2020

רֶדִינְג והסביבה: ביקור בשפך הירקון

כל הצילומים: איתמר לויתן

א. רדינג או רידינג?

מי לא מכיר את תחנת הכח רֶדִינְג הבנויה לצד שפך הירקון לים התיכון? כבר עשרות שנים שהתחנה, עם המגדל הפאלי שמזדקר ממנה, היא סמל אייקוני של תל אביב בפרט ושל קו החוף בכלל.

אבל מיהו בעצם ה'רֶדִינְג' הזה (בפי העם 'רִידִינְג'), שעל שמו נקראים תחנת כוח ומסוף, ולא רחוק משם, ברמת אביב, גם רחוב?

ובכן, למען האמת אין זה שם משפחה אלא תואר אצולה. מדובר ביהודי-בריטי ושמו רופוס דניאל אייזקס (1935-1860), שהיה פעיל ציוני ואף היה יו"ר חברת החשמל הארץ-ישראלית. בד בבד זכה אייזקס לתוארי אצולה נכבדים, שאחד מהם הוא 'המרקיז הראשון מרֶדינג' (1st Marquess of Reading).

רופוס דניאל אייזקס, הלורד מרדינג (ויקיפדיה)

אז הכתיב הנכון הוא 'רֶדִינְג' בעברית ו-Reading באנגלית.

ומה בשטח? בסך הכל בסדר, אם כי תמיד יש מה לתקן.

הנה למשל שילוט של תחנת אוטובוס שלא סגור על הכתיב הנכון באנגלית: Reading או Riding.

צילום: יוסי גלרון גולדשלגר

השילוט העברי הוא כמובן רב אפשרויות.

יש רדינג:


 ויש רידינג:


ומה קורה ברחוב שברמת אביב? גם כאן הכל אפשרי והבלבול חוגג.

קשה שלא להתפעל מהגדרתו של הלורד רדינג כ'משנה למלך הודו'. מאז אחשורוש, שמלך מהודו ועד כוש, לא היה לנו נציג כל כך בכיר בהודו...


ב. ביקור בשפך הירקון

ועכשיו, אחרי שחפרנו על שילוט  קטנוניים שכמונו  הגיעה השעה להסתכל מסביב ולהתפעל מהבניין עצמו, שנבנה בשנים 1938-1937. זו פנינה אדריכלית שספק אם יש דומה לה בארץ. 


מצד אחד, אפשר לראותו כמבנה מבוצר, מוקף חומה וגדרות תייל, שקצת מזכיר בית סוהר.



אגב, הכתובת הרשמית המפתיעה היא רחוב רחבעם (גנדי) זאבי...



במתחם השתמרו גם צריפי עץ, כנראה עוד מימי המנדט:


מצד אחר, זהו מבנה מרשים, שבטיפול עתידי נכון יכול להיות פנינה ארכיטקטונית. בית מלון? מוזיאון? הדוגמה המתבקשת היא תחנת הכוח הישנה בלונדון, שהפכה למוזיאון טייט מודרן / Tate Modern. אחד המוזיאונים לאמנות מודרנית האהובים ביותר באנגליה.

מצאו את ההבדלים: מוזיאון טייט מודרן בלונדון (ויקיפדיה)

ונחזור לרדינג שלנו. מבנה עצום בגודלו, בנייה שסגנונה האדריכלי הוא ספק באוהאוס ספק אר-דקו.



כשבנו הבריטים את תחנת הכח (למעשה הבנאים היו יהודים, והבריטים רק תכננו, מימנו והשגיחו), הועברו חומרי הבנייה באורחות גמלים. זה היה כנראה מחזה כמעט יומיומי... אגב, רבים מהגַמָּלִים היו יהודים (על שכונת בעלי הגמלים בתל אביב ראו כאן). בארכיון התצלומים הלאומי שמורות תמונות כאלה שצילם זולטן קלוגר בשנת 1946, עוד טרם נבנה המגדל עצמו.


לא הרחק מן התחנה נמצאת פנינת חמד אחרת: מגדלור תל אביב. בתמונות של קלוגר אפשר לראות בבירור את המגדלור שמשמאל לתחנה.


המגדלור, שנבנה ב-1936, כבר אינו פועל עשרות שנים, ואף ספינה שמתקרבת לחוף אינה יכולה עוד לסמוך על אורותיו המנצנצים. לנו נותר מבנה מסוגנן ויפהפה, ששופץ ושומר היטב.


בזמן בניית המגדלור נחשף תל עתיק למרגלותיו ושמו תל כּוּדָאדִי. היום לא נותר הרבה מה לראות...


מה שכן נותר בלב התל הוא עמוד זיכרון שקבעו הבריטים בשנת 1918 לציון צליחת הירקון בימי מלחמת העולם הראשונה וכיבוש החוף מידי הטורקים. המצבה שופצה בשנת 2007 והיום היא חלק מהטיילת.


לצד מראות לא נעימים של אשפה ולכלוך, שפך הירקון לים מזמן גם מראות טבע יפהפיים, של מים שוצפים ושל ציפורי חוף שחונות פה ותרות אחרי מזון.

יש לכם שעה פנויה בבוקר לא עבות? זה שווה ביקור.



יום שישי, 2 בספטמבר 2016

כל הנחלים הולכים אל הים? בירקון זה ההפך...

ראיתם פעם חוף שנחל עזבו? 'חוף חדש' נוצר בגדה הצפונית של הירקון

מאת אלון גלעדי
(שליח עונ"ש באזור נמל תל אביב הישן)

כמו רוב הנחלים שהולכים אל הים, גם נחל הירקון מתרחב ונעשה רדוד יחסית בחלקו המערבי, כאשר הוא נשפך לים התיכון. זו הסיבה שמימים ימימה שפך הנחל שימש מקום מועדף לצליחתו. 

שיירת גמלים חוצה את שפך הירקון, 1934 (מקור: ויקיפדיה)

במלחמת העולם הראשונה, בליל ה-21 בדצמבר 1917, צלחו הבריטים את הנחל בנקודה זו ולאחר המלחמה הקימו על התל העתיק ממול (תל כודאדי) עמוד זיכרון משיש לציון האירוע.

עמוד הזיכרון הבריטי על שרידי תל כודאדי. היום האתר משולב בטיילת שעל חוף הים (מקור: ויקיפדיה)
האנדרטה על רקע תחנת הכח. בראש העמוד נכתב: 'בלילה אור ליום ז' טבת התרע"ח עברה הבריגדה 157 של הדיוויזיה ה-52 את המעברה הזאת ולכדה את העמדות הטורקיות שממולה'. כתובת הזיכרון בעברית נוסחה על ידי זאב ז'בוטינסקי (מקור: ויקיפדיה).

כבר שנים רבות שהירקון לא ממש 'זורם ונשפך לים' כפי שכתב במלנכוליות מיכה שיטרית ('מלנכולי'; באשר לזונות שעל פי השיר גם הן זורמות ונשפכות לים  לא בדקנו). ההפך הוא הנכון: הים הוא זה שנשפך לירקון... בחיים האמיתיים, בטבע, נוצר מעין מפגש בין נחל, שגווע לקראת סופו, לבין הים ומי הקירור של תחנת הכח החשמלית רידינג. מפגש זה יוצר מראית עין של נחל ככל הנחלים שלכאורה נשפך אל הים. 

השנה התרחשה באזור השפך תופעה חסרת תקדים ויוצאת דופן בעוצמתה. הגדה הדרומית של הנחל כוסתה בכמות עצומה של חול סחף, וכך נוצר מעין 'חוף ים' רחב מימדים בעוד הנחל נהיה צר יותר ויותר. בנקודה אחת, רוחבו הוא פחות מעשרה מטרים!


המקום הצר ביותר

השוואה בין צילומים שנעשו בשנה שעברה לבין צילומים שנעשו השנה אומרת הכול.

חוף צר ונחל רחב בצילום גוגל משנת 2015
חוף רחב ונחל צר בצילום מ-2016. שימו לב למיקומו של העמוד עם השלט.

עד לפני כמה שנים אפשר היה לראות בקלות כי הטיילת שמפרידה בין הרחוב לבין החוף באזור גני התערוכה הישנים נתמכת בשתי שורות של סלעים.


השנה זה ניכר רק בקושי. שטח החוף רחב הרבה יותר וגובה הטיילת הוא של שורת סלעים אחת.


גם בקצה המערבי ביותר של הגדה הצפונית, למרגלות המגדלור ואנדרטת הצליחה, נוצר קטע חוף חדש לגמרי שלא היה קודם.


פתחי הניקוז של הצינורות הגדולים כוסו בחול ונראה שלא רחוק היום ובו ייחסם המעבר בין הירקון לים... 

פתחי ניקוז שנקברו בחול

גם האזור המכוסה במים אינו אלא אשליה, שכן בחלקו הגדול הוא רדוד מאוד ולכן יש הבדלים ניכרים בין גֵּאוּת ושפל. 

תחילת גֵּאוּת הנחל. קטע החוף הירקרק מכוסה כולו במים.
כמה דקות לאחר מכן (ראו את מקומו של הדייג)
הנחל בשעת השפל. האזור הירקרק אמור היה להיות מכוסה במים.

בדבר אחד אין ספק: היום כבר איש לא היה מרגיש צורך לציין את צליחת הירקון באנדרטה (כך על כל פנים סחה לי כלבתי הנאמנה).

גם האזור המכוסה במים רדוד מאוד (תשאלו את הכלבה שלי)

אגב, שמו הרשמי של הגשר שנראה בצילומים, שמכונה בפי העם 'גשר רידינג', הוא 'גשר ווקופ', על שמו של הנציב העליון הבריטי הרביעי. הגשר הוקם ב-1938, אך נהרס, תוקן ושוקם כמה פעמים. מלבד חשיבותו בתולדות תל אביב והתפשטותה צפונה הוא גם חלק מ'שביל ישראל', וכמובן זכור לטוב מהמשפט שנערך ל'אלטמן הקטן' בסרטו של אורי זוהר 'מציצים' (1972).

מבט מגשר ווקופ

ועם זאת, גם עתה מספק הנחל מראות מרהיבים, במיוחד ערבוב הצבעים בין מי הירקון הירקרקים לבין מי הים הצלולים.


אוהבי הירקון, שמקווים שהנחל לא ייגמר לעולם, יכולים להתנחם בהליכה של כמה עשרות מטרים מזרחה מהשפך. שם הנחל נראה יפה ומלא כתמיד...