רֶדִינְג והסביבה: ביקור בשפך הירקון

כל הצילומים: איתמר לויתן

א. רדינג או רידינג?

מי לא מכיר את תחנת הכח רֶדִינְג הבנויה לצד שפך הירקון לים התיכון? כבר עשרות שנים שהתחנה, עם המגדל הפאלי שמזדקר ממנה, היא סמל אייקוני של תל אביב בפרט ושל קו החוף בכלל.

אבל מיהו בעצם ה'רֶדִינְג' הזה (בפי העם 'רִידִינְג'), שעל שמו נקראים תחנת כוח ומסוף, ולא רחוק משם, ברמת אביב, גם רחוב?

ובכן, למען האמת אין זה שם משפחה אלא תואר אצולה. מדובר ביהודי-בריטי ושמו רופוס דניאל אייזקס (1935-1860), שהיה פעיל ציוני ואף היה יו"ר חברת החשמל הארץ-ישראלית. בד בבד זכה אייזקס לתוארי אצולה נכבדים, שאחד מהם הוא 'המרקיז הראשון מרֶדינג' (1st Marquess of Reading).

רופוס דניאל אייזקס, הלורד מרדינג (ויקיפדיה)

אז הכתיב הנכון הוא 'רֶדִינְג' בעברית ו-Reading באנגלית.

ומה בשטח? בסך הכל בסדר, אם כי תמיד יש מה לתקן.

הנה למשל שילוט של תחנת אוטובוס שלא סגור על הכתיב הנכון באנגלית: Reading או Riding.

צילום: יוסי גלרון גולדשלגר

השילוט העברי הוא כמובן רב אפשרויות.

יש רדינג:

 ויש רידינג:

ומה קורה ברחוב שברמת אביב? גם כאן הכל אפשרי והבלבול חוגג.

קשה שלא להתפעל מהגדרתו של הלורד רדינג כ'משנה למלך הודו'. מאז אחשורוש, שמלך מהודו ועד כוש, לא היה לנו נציג כל כך בכיר בהודו...

ב. ביקור בשפך הירקון

ועכשיו, אחרי שחפרנו על שילוט – קטנוניים שכמונו – הגיעה השעה להסתכל מסביב ולהתפעל מהבניין עצמו, שנבנה בשנים 1938-1937. זו פנינה אדריכלית שספק אם יש דומה לה בארץ. 

מצד אחד, אפשר לראותו כמבנה מבוצר, מוקף חומה וגדרות תייל, שקצת מזכיר בית סוהר.

אגב, הכתובת הרשמית המפתיעה היא רחוב רחבעם (גנדי) זאבי...

במתחם השתמרו גם צריפי עץ, כנראה עוד מימי המנדט:

מצד אחר, זהו מבנה מרשים, שבטיפול עתידי נכון יכול להיות פנינה ארכיטקטונית. בית מלון? מוזיאון? הדוגמה המתבקשת היא תחנת הכוח הישנה בלונדון, שהפכה למוזיאון טייט מודרן / Tate Modern. אחד המוזיאונים לאמנות מודרנית האהובים ביותר באנגליה.

מצאו את ההבדלים: מוזיאון טייט מודרן בלונדון (ויקיפדיה)

ונחזור לרדינג שלנו. מבנה עצום בגודלו, בנייה שסגנונה האדריכלי הוא ספק באוהאוס ספק אר-דקו.

כשבנו הבריטים את תחנת הכח (למעשה הבנאים היו יהודים, והבריטים רק תכננו, מימנו והשגיחו), הועברו חומרי הבנייה באורחות גמלים. זה היה כנראה מחזה כמעט יומיומי... אגב, רבים מהגַמָּלִים היו יהודים (על שכונת בעלי הגמלים בתל אביב ראו כאן). בארכיון התצלומים הלאומי שמורות תמונות כאלה שצילם זולטן קלוגר בשנת 1946, עוד טרם נבנה המגדל עצמו.

לא הרחק מן התחנה נמצאת פנינת חמד אחרת: מגדלור תל אביב. בתמונות של קלוגר אפשר לראות בבירור את המגדלור שמשמאל לתחנה.

המגדלור, שנבנה ב-1936, כבר אינו פועל עשרות שנים, ואף ספינה שמתקרבת לחוף אינה יכולה עוד לסמוך על אורותיו המנצנצים. לנו נותר מבנה מסוגנן ויפהפה, ששופץ ושומר היטב.

בזמן בניית המגדלור נחשף תל עתיק למרגלותיו ושמו תל כּוּדָאדִי. היום לא נותר הרבה מה לראות...

מה שכן נותר בלב התל הוא עמוד זיכרון שקבעו הבריטים בשנת 1918 לציון צליחת הירקון בימי מלחמת העולם הראשונה וכיבוש החוף מידי הטורקים. המצבה שופצה בשנת 2007 והיום היא חלק מהטיילת.

לצד מראות לא נעימים של אשפה ולכלוך, שפך הירקון לים מזמן גם מראות טבע יפהפיים, של מים שוצפים ושל ציפורי חוף שחונות פה ותרות אחרי מזון.

יש לכם שעה פנויה בבוקר לא עבות? זה שווה ביקור.