יום שישי, 24 בינואר 2020

עוזי תפוזי: גלגוליו של שיר ילדים למבוגרים

צילום: מנחם רוזנברג

ברחוב הרצל 28 בתל אביב נמצאת 'הפינה של עוזי תפוזי' לממכר כריכים ומיצים. פרנסה של יהודים עם שם מצחיק.


'עוזי תפוזי'... השם הזה ליווה את ילדותי בשנות השישים של המאה הקודמת. הן כך העליבו אז ילדים מנומשים או אדומי שיער, ג'ינג'ים, גם אלה ששמם לא היה עוזי.

בשנת 1969, כשהייתי בגיל בר-מצווה, כתב דן אלמגור פזמון מצחיק על ילד סדיסט ושמו עוזי תפוזי, שמתעלל בסבו ובסבתו, בהוריו, במוריו ובשכניו. השיר נכתב בהשראת Der Struwwelpeter (פטר מדובלל השיער), ספר הילדים הגרמני שחיבר ואייר הרופא היינריך הופמן באמצע המאה ה-19. הספר היה פופולרי בכל העולם, וגם בישראל. אצלנו הוא היה מוכר בשם יהושע הפרוע ובאמצעותו הפחידו אותנו הורינו ומורינו.

יהושע הפרוע תורגם לעברית ב-1940 על ידי ל"ץ (היא לילי צדק), ושלט בדמיונם ובסיוטיהם של ילדי ישראל (ואני בתוכם) ללא עוררין במשך יותר משנות דור. בשנת 1975 הוחלף יהושע הפרוע בילד אחר, מעודכן יותר, ושמו יפתח המלוכלך, מעשה ידיו ודמיונו של אורי סלע, שתרגם ועיבד מחדש את 'יצירת המופת' החינוכית הזו (הוצאת מודן). לימים התגוון מאגר הילדים הרעים בעברית ולצדו של יפתח המלוכלך צצו שוע הפרוע (מהדורת אוריאל אופק, זמורה ביתן, 1991) ואפילו גרסה נשית: יפית הלכלוכית (מהדורת מאשה קלו, מודן, 1984).

השבוע, בצירוף מקרים מפתיע, התפרסמה בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית רשימתו של חן מלול, שעוסקת גם כן בגלגוליו של ספר זה ('חלום בלהות: סיפורו של יהושע הפרוע'). אל חשש, דברינו אינם נוגעים אלה באלה.


נער הייתי בימי מלכותו של יהושע הפרוע והחוברת הדקה של עלילותיו הייתה גם בביתי. עד היום אני נזכר בחלחלה בדמותו המצוירת של ילד בן גילי, שלא צחצח את שיניו, לא סירק את שיערו, מיאן להחליף את בגדיו, ובעיקר לא נטל את ציפורניו ואלה גדלו וגדלו למימדים מפלצתיים.

ובמיוחד הפחיד אותי עזרא המפונק, סרבן המרק, שסיסמתו הייתה 'לא אוֹכַל ולא אשתה, מרק כזה איני רוצה!', עד שנהיה רזה כמו חוט ומת. הציורים, שהבהירו היטב את ההידרדרות במצבו, חקוקים עד היום בזיכרוני.


בבית 'הפולני' שלי מעולם לא אמרו 'תגמור את האוכל מהצלחת, אתה לא הבן של הגרף פוטוצקי'; די היה להזכיר ברמז את גורלו המר של עזרא הרזה ש'כְּחוּט היה', כדי שאסיים לבלוע את האוכל וגם ללקק את הצלחת.

לימים גיליתי כי במקור הגרמני שמו 'האמיתי' של עזרא היה קַסְפָּר (Suppen-Kaspar); אצל אורי סלע הוא הפך ל'ברק המפונדרק', ואצל אוריאל אופק: 'בָּלָק והמרק' (לא היכרתי אף ילד ישראלי עם שם כזה; אבל גם לא היה אף ילד שקראו לו שׁוּעַ). לא מכבר פרסמה הבלשנית פרופ' מאיה פרוכטמן מאמר השוואתי שהוקדש לעזרא וגלגוליו, וזו כותרתו הארוכה: 'מ"עזרא המפונק" ועד "יואש החלש כמו קש": מה צריך לאכול ומה קורה לילדים סרבניים בעבר ובהווה  עיוני לשון, סגנון ומסר בגלגולו של סיפור אחד מתוך "יהושע הפרוע" ', חלקת לשון, 51, תשע"ט, עמ' 113-94.

הנה הגרסה הגרמנית המקורית של 'הסיפור על קספר והמרק'. שימו לב לציור קברו של קספר באיור המקורי: צלב ולמראשותיו סיר מרק. הצלב נמחק כמובן במהדורה העברית ובמקומו צויירו מצבה 'יהודית' ושני עצי ברוש:

ויקיפדיה

ובחזרה לשיר 'עוזי תפוזי'.

שיר זה, שאותו הלחין דובי זלצר, נכתב בשנת 1969 עבור תכניתו של יעקב בּוֹדוֹ 'הצביעו בעד בודו', שאותה ביים אריק לביא. המופע של בודו נקרא כך לפי שבסוף אוקטובר של אותה שנה נערכו הבחירות לכנסת השביעית.

לפני שלושה שבועות פגשתי את דן אלמגור ושאלתי אותו מה זכור לו על הרקע לכתיבת השיר. דן, שהודה כי בכלל שכח שכתב שיר כזה ('כתבתי שלושת אלפים שירים, איך אזכור את כולם?'), סיפר לי כי אכן השיר נכתב בהשראת סיפורי יהושע הפרוע, אך גם כתגובת-נגד פָּרוֹדִית לשיר ילדים ידוע אחר, שהפך סמל לצבר הטוב, המחונך והתמים: 'הוּדִי-חמודי', שכתב משה דפנא והלחין נחום נרדי.

ב-1942, כשנכתב השיר, היה הודי-חמודי ילד בן שלוש, 'שגר הוא הרחק שם בעמק בית שאן'. לימים התברר שאותו ילד חמוד אינו אלא אהוד דפנא, נכדו של מחבר השיר, שגדל בקיבוץ מעוז חיים שבעמק הירדן. ב-1973 סרן 'הודי' נפל ברמת הגולן במלחמת יום כיפור, ועל מעשי גבורתו קיבל את 'עיטור העוז'.

דן אלמגור ואנוכי, ינואר 2020

ומניין הגיע אלמגור לשם עוזי תפוזי? אולי שמע אותו ברחוב, אולי מבנותיו שהיו אז בגיל בית ספר ואולי מעיתוני דבר לילדים, שבהם התפרסם, החל משנת 1968, מדור קבוע ושמו 'יומנו הפרטי של עוזי תפוזי'. זה היה יומנו של נער ג'ינג'י שובב, שאת פרקיו השנונים חיברה נורית שחם. ב-1973 יצא לאור בהוצאת 'דבר' ספר בשם זה.


בשיטוט מהיר באתר 'עיתונות יהודית היסטורית' גיליתי שגם שחם לא הייתה הראשונה לעשות שימוש בכינוי עוזי תפוזי, וקדם לה הסופר יעקב חורגין. בשנת 1957 פרסם חורגין בעיתון הבֹּקֶר סיפור מימי מלחמת השחרור ושמו 'עוזי עיזוזי': מעשה בילד אדמוני שחבריו לגלגו עליו וכינוהו עוזי תפוזי, אך בעקבות מעשה גבורה שעשה שינו את שמו לעוזי עיזוזי.

הבֹּקֶר, 24 במאי 1957, עמ' 6

הנה הביצוע המקורי (וכנראה גם היחיד) של השיר על ידי יעקב בודו:



חיפשתי את מילות השיר, וכיוון שאינן מצויות באתרי השירים העבריים במרשתת ביקשתי אותן מן המחבר. אלמגור, שכאמור שמח מאוד לשמוע על קיומו של השיר שנשמט מזיכרונו, חיפש וחיטט במחשבו (ארכיונו האישי הועבר במרץ 2019 לספרייה הלאומית), אך לא הצליח למצוא את המילים. לעזרתנו נחלץ חוקר הזמר העברי יהודה בְּלֶכֶר והנה הן כאן באדיבותו, למען השעשוע ולמען ההיסטוריה:

עֻזִּי תַּפּוּזִי

עֻזִּי תַּפּוּזִי הוּא חֹמֶד שֶׁל יֶלֶד,
רֹאשׁ זְהַבְהַב וְעֵינַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת.
אָח-אָח, אָח-אָח, זֶה לֹא יֶלֶד זֶה מַלְאָךְ,
אָח-אָח, אָח-אָח, זֶה לֹא יֶלֶד זֶה מַלְאָךְ.

עֻזִּי תַּפּוּזִי, יֶלֶד חָמוּד,
אֶת סָבְתָא תָּלִיתִי אֶתְמוֹל עַל עַמּוּד,
אָז אַבָּא אָמַר לַשּׁוֹטֵר הָרוֹגֵשׁ:
תִּרְאֶה אֵיזֶה מֹתֶק וְאֵין לוֹ עוֹד שֵׁשׁ.

לְסַּבָּא שֶׁלִּי זְקַנְקַן לְבַנְבַּן,
הִדְלַקְתִּי לְסַבָּא אֶת כָּל הַזָּקָן,
רָקַדְתִּי סְבִיבוֹ וְכֻלִּי מִתְרַגֵּשׁ
הַזָּקָן שֶׁל סַבָּא עוֹלֶה בָּאֵשׁ.

אָח-אָח...

אֶת דוֹדִי הַשָּׁמֵן, הַדּוֹד יַעֲקֹב,
תָּקַעְתִּי יָשָׁר עִם מַסְמֵר לַמַּשְׁקוֹף,
אָז אַבָּא אָמַר בְּקוֹלוֹ הַבָּרִיא:
הִזַּהֵר יַקִּירִי, יֵשׁ שָׁם צֶבַע טָרִי.

אֶת הַמּוֹרָה לְטֶבַע, לִכְבוֹד הַחַגִּים,
חָתַכְתִּי אֶתְמוֹל כְּפִתְּיוֹן לַדָּגִים,
אָמְנָם הַמּוֹרָה קְצָת חֲסֵרָה בַּכִּתָה,
אַךְ מֵאָז לַדָּגִים יֵשׁ טַעַם נִפְלָא.

אָח-אָח... 

אָז אַבָּא שֶׁלִּי, לְיַלְדּוֹ הַבְּכוֹר,
חִפֵּׂשׁ מַתָּנָה וְקָנָה לִי מַשּׁוֹר.
אֲנִי מְנַסֵּר אוֹתְךָ, אַבָּא שֶׁלִּי,
רַק חֲבָל שֶׁלֹּא קָנִיתָ מַשּׁוֹר חַשְׁמַלִּי.

הַשְּׁכֵנָה אָז אָמְרָה: אֵיזֶה מֹתֶק אַתָּה,
אָז שַׁמְתִי לָהּ פְּצָצָה בַּמִּטָּה,
כָּתְבוּ בעִתּוֹן: זֹאת אוּלַי לֹא שִׁיטָה,
רַק מָה? זֶה הַכֹּל בִּגְלַל הַשְּׁבִיתָה.

עֻזִּי תַּפּוּזִי הוּא חֹמֶד שֶׁל יֶלֶד,
רֹאשׁ זְהַבְהַב וְעֵינַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת
אָח-אָח...

יְחִי הַשְּׁבִיתָה!

איזה שיר חינוכי מקסים...

בעלי התוספות

מוטי שור הפנה את תשומת לבי למקור השראה נוסף: 'בלדה אירית' של המתמטיקאי, הסטיריקן, המלחין והתמלילן, הפסנתרן והזמר היהודי-אמריקני טום לרר (יליד 1928 ועדיין בחיים חיותו). דן אלמגור הכיר היטב את שיריו של לרר. הוא אף פגש אותו ופרסם כתבה מקיפה עליו (במדורו 'שיחת חוץ', מעריב, 10 בספטמבר 1965), ולימים גם תרגם כמה משיריו ('טנגו מזוכיסטי', 'כבד את אביך, ובעיקר את אמך', 'אדיפוס').

את השיר 'בלדה אירית' תרגם דידי מנוסי עבור אריק לביא, ששר אותו ב'מועדון התיאטרון' (ראו בכתבתו של אלמגור שם).

הנה הבלדה האירית. תחילה בביצועו של טום לרר מ-1967:



וכאן כבר בתרגום לעברית בהקלטה נדירה של שלישית פיקוד צפון (חוה אלברשטיין, חיותה דביר ומירי פליקס) מ-1966:



ואלה המילים (מתוך אתר זמרשת):

עַל בַּת חֲמוּדוֹת כָּאן הַזֶּמֶר יוּשַׁר
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
עַל בַּת חֲמוּדוֹת כָּאן הַזֶּמֶר יוּשַׁר
שֶׁאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ הִיא רָצְחָה בְּדָם קַר.
אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ הִיא רָצְחָה בְּדָם קַר
וּמֵאָז הֵם בְּעֶצֶם מֵתִים, תִים
וּמֵאָז הֵם בְּעֶצֶם מֵתִים.

אֶת סָבְתָא שֶׁלָּהּ הִיא זָרְקָה לַנָּהָר
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת סָבְתָא שֶׁלָּהּ הִיא זָרְקָה לַנָּהָר
וּמֵאָז יֵשׁ לַמַּיִם מִין טַעַם מוּזָר,
וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁגַּם כָּל בְּנֵי הַכְּפָר
יוֹם וָלַיְלָה שׁוֹתִים הֵם רַק גִּ'ין, גִּ'ין
יוֹם וָלַיְלָה שׁוֹתִים הֵם רַק גִּ'ין.

אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ הִיא חָתְכָה לְשָׁלוֹשׁ
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת אַבָּא שֶׁלָּה הִיא חָתְכָה לְשָׁלוֹשׁ
וְעַל עֵץ בַּשְּׂדֵרָה הִיא תָּלְתָה אֶת הָרֹאשׁ,
וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁתַּחַת הַבְּרוֹשׁ
פּוֹחֲדִים בְּנֵי הַכְּפָר לְהַשְׁתִּין, תִּין
פּוֹחֲדִים בְּנֵי הַכְּפָר לְהַשְׁתִּין.

אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ הִיא רָצְתָה לְסַלֵּק
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ הִיא רָצְתָה לְסַלֵּק
וְלָכֵן הִיא לָהּ שָׂמָה קְצָת רַעַל בַּסְּטֵיק,
וּכְשֶׁזּוֹ גָּסְסָה בְּחִיּוּךְ מְרַתֵּק
בְּיָדָהּ עוֹד הֶחְזִיקָה סַכִּין, כִּין
בְּיָדָהּ עוֹד הֶחְזִיקָה סַכִּין.

הָיָה לָהּ גַּם אָח כֹּה קָטָן וְחָמוּד
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
הָיָה לָהּ גַּם אָח כֹּה קָטָן וְחָמוּד
וְלָכֵן הִיא צָלְתָה אֶת רֹאשׁוֹ עַל שִׁפּוּד.
הִיא עָרְכָה סְעוּדָה חֲגִיגִית עִם כִּבּוּד
וְהִזְמִינָה אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים, נִים
וְהִזְמִינָה אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים.

אֶת כֹּמֶר הַכְּפָר הִיא דָּקְרָה בְּקִלְשׁוֹן
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
אֶת כֹּמֶר הַכְּפָר הִיא דָּקְרָה בְּקִלְשׁוֹן
בְּסַכִּין כֹּה קְטַנָּה הִיא חָתְכָה לוֹ לָשׁוֹן,
וּמֵאָז הַמִּסְכֵּן בִּתְפִלּוֹת יוֹם רִאשׁוֹן
מְגַמְגֵּם רַק קִטְעֵי מִשְׁפָּטִים, טִים
מְגַמְגֵּם רַק קִטְעֵי מִשְׁפָּטִים.

כְּשֶׁבָּאוּ שׁוֹטְרִים וְקָרְאוּ לָהּ לָצֵאת
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
כְּשֶׁבָּאוּ שׁוֹטְרִים וְקָרְאוּ לָהּ לָצֵאת
הִיא יָצְאָה וְסִפְּרָה אָז אֶת כָּל הָאֱמֶת.
הִיא זָכְרָה מִיַּלְדוּת שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא
וּבִכְלָל הִיא שׂוֹנֵאת שַׁקְרָנִים, נִים
וּבִכְלָל הִיא שׂוֹנֵאת שַׁקְרָנִים.

כָּעֵת מִסְתּוֹבֶבֶת הִיא כָּאן בֵּינֵיכֶם
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
כָּעֵת מִסְתּוֹבֶבֶת הִיא כָּאן בֵּינֵיכֶם,
עִם סַכִּין כֹּה קְטַנָּה הִיא תָּסִיר אֶת רֹאשְׁכֶם!
אִם לֹא תִּקְרְאוּנִי לְעֶזְרַתְכֶם
אֲבַקֶּרְכֶם בְּבֵית הָעַלְמִין, מִין
אֲבַקֶּרְכֶם בְּבֵית הָעַלְמִין.


12 תגובות:

  1. דוד, ומה איתנו? קבלנו עונ"ש? שבת שלום, אורי מורי ואורי כדורי.

    השבמחק
  2. עוזי תפוזי מופיע גם בכמה שירים נוספים, אני מניח שמשנות ה-1950:
    1. עוזי תפוזי מלפפון, מנגן בפעמון
    https://www.youtube.com/watch?v=G3SBkXEf8XE

    2. עוזי תפוזי אוהב את שושנה
    כל היום מרכיב אותה על אותה הרמה
    עד שנמאס להם ולא יכלו יותר
    אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר

    (מתוך נספח שירי שטות של קריית חיים)
    http://www.gshavit.net/lexicon-C.htm

    השבמחק
    תשובות
    1. הגרסה "עוזי תפוזי אוהב את שושנה" היא בית שני של נוסח קרית חיים, וראו אותו לצד שלל גרסאות אחרות מותאם ללחן Luna lunare באתר זמרשת https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=3068

      מחק
  3. חיפוש אחר "עזי תפוזי" בכתיב חסר מגלה מקור מוקדם הרבה יותר. חיפשתי בגוגל ספרים ומצאתי ב"אקדם: ידיעון האקדמיה ללשון העברית" כרך 27 [2004] הפניה ל"עזי תפוזי בונה שח רחוק" בעיתון הילדים הירושלמי "דחליל" בעריכת עמנואל אולסבנגר, גליון 4, תאריך 27.6.1940.[בעיתונות יהודית היסטורית לא אותר שום "עזי תפוזי" בכתיב חסר].

    השבמחק
  4. יהושע הפרוע בבתים של ייקים--- עלי כהן מירושלים עד היום24 בינואר 2020 בשעה 8:53

    לאימי ז"ל היו ארבע אחיות (ואף לא אח אחד מה שהפך את הסבא שלנו לאבו אל בנאת)העניקו בכל מאורע ראוי כמו יום הולדת ו/או בר מצווה את ה"שטרובל פטר" וכך הצטברו בדירת החדר שלנו בעיה"ק ירושלים עיר קדשנו כשלושה ספרי "שטרובל פטר" עם דמותו המופרעת והמופלאה של יהושע הפרוע .מחמשת האחיות המופלאות של אימי זכינו באחות אחת הממשיכה את המסורת המשפחתית וגילה כבר נוגע קרוב קרוב ל-104 (בעוד חמישה חודשים!!).אני משער שגם בבתים של משפחות ייקיות כשלנו המצב דומה והספרים של שטרודל פטר מעטרות את ארון הספרים ומפחידןת את הדור הצעיר של היום

    השבמחק
  5. כמדומני שבשנות ה-80 של המאה הקודמת הופץ ברבים סיפור ש"אודי חמודי" הוא אהוד ברק. על כל פנים בקרב רבים ב"מעצמה השביעית" היה נקוט לקרוא לאהוד ברק בכינוי זה.

    השבמחק
  6. יחזקאל לביא, אודי חמודי או ליתר דיוק "הודי חמודי" נולד לפני 81 שנה למלכה לבית ברזנייאק ולאביטל דפנא. אביטל היה בנו של משה דפנא שהעניק לנו גם את "היורה שמע נא". את השיר כתב הסב ליום הולדתו השלישי של אהוד, שהיה בן המחזור הרביעי לילדי קיבוץ "מעוז-חיים". אהוד נהרג בגולן במלחמת יום הכיפורים.

    השבמחק
  7. ממש זרקת אותי אחורה למעלה משבעים שנה. יחד עם יהושע הפרוע שציפרניים לא נטל כבר כשנתיים היו גם מקס ומוריס גם הם במקורם גרמנים.

    השבמחק
  8. ובאותה תקופה היה גם קיוסק בתחילת שדרות רוטשילד, ובו שלט "המיצים הטבעיים של האחים רובננקו", כשמאוחר יותר צחקו כשפרשו אחרת את המושג "מיצים טבעיים"

    השבמחק
  9. אם מדברים על ילדים "חמודים", אז שווה להזכיר גם את הבת החמודה בבלדה האירית של טום לרר, שהולחנה ב-1953, ושזכתה גם לכמה תרגומים לעברית, של נתן אלתרמן, קובי לוריא, דידי מנוסי.

    השבמחק
  10. שלומות ואהלנים,
    בידיי גירסה שונה במעט, בחלק מהבתים שינויי קלים והבית האחרון שונה והרבה יותר ערכי (?),
    אֶת הָאַבָּא שֶׁלָּהּ הִיא זָרְקָה לַנָּהָר...
    אֶת הַסַּבָּא/סֶבְתָּא שֶׁלָּהּ הִיא חָתְכָה לְשָׁלֹש...
    אֶת דַּיָּר הַמִּשְׁנֶה הִיא דָּקְרָה בְּקִלְׁשׁוֹן...
    והבית האחרון, שונה ועם מוסר השכל חינוכי (!):
    הַשִּׁיר הוּא קְצָת טְרָגִי, אַךְ לֹא עֲלֵיכֶם,
    שִׁירִיקִיטִי-רִיקִיטִי-טִין (טִים),
    הַשִּׁיר הוּא קְצָת טְרָגִי, אַךְ לֹא עֲלֵיכֶם,
    אַךְ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּלָל אֲינִי מְרַחֵם.
    אַתֶּם בִּקַּשְׁתֶּם פֹּה לָשִׁיר לִפְנִיכֶם -
    עֲלֵיכֶם לְקַבֵּל אֶת הַדִּין,דִּין,דִּין,
    עֲלֵיכֶם לְקַבִּל אֶת הִדִּין.
    נחומי הרציון

    השבמחק
  11. תרצה ברמץ שטיין28 בינואר 2020 בשעה 21:32

    בתור ילדים, אחי ואני מאוד אהבנו את יהושע הפרוע. קראנו אותו פעמים רבות, נהננו וצחקנו. אגב, בקיבוץ שלי יש אדם מבוגר שכינויו הוא יהושע הפרוע... (היה מורה שלך?)
    העטיפה של הספר על עוזי תפוזי מזכירה מאוד בצבעים ובעיצוב את "יומנה של איה הג'ינג'ית" מאת פוצ'ו

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.