א. תה סילוני
התה הסילוני הזה, שמיוצר על ידי חברה בשם 'קלסיק טיז אל טי די' (שהם כנראה קרובי משפחה של 'טיז אל נבי' ו'טיז אל שלוך'), מעורר תחושה של איזה שהוא סטרט-אפ ציוני, שמחליף את הדלק הסילוני המזהם.
למרבית האכזבה התברר שמדובר בסך הכל בתה ציילוני רגיל.
ב. מאפה עלי
מה זה יכול להיות 'מאפה עלי', ועוד עם סוכר? אולי זה מאפה עילי? אולי זה המאפה של עלי?
מתברר שבסך הכל מדובר במאפה עלים...
ג. חם מהמקפיא
כנראה שרק בעולם האוכל יש קיום לפרדוקסים פיזיקליים וכימיים כמו כדורים מרובעים (בתמונה הם דווקא משולשים):
גלילים מרובעים:
או חם מהמקפיא...
ד. כולנו מסובין
פרס עונ"ש למסעדה עם השם המוצלח מוענק למסעדה הבשרית הכשרה למהדרין 'מסובין' שבאזור התעשייה בכניסה לבית שמש.
אני בטוח שבעלי המסעדה מעדיפים את החלק הראשון של הקושייה הרביעית ב'מה נשתנה': 'שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין', על פני רק 'הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין'.
ה. בירה וטלפונים
בבר התל-אביבי הטרנדי 'אַ לַה רַמְפָּה', שאכן ממוקם על רמפה תעשייתית ברחוב העמל 21, בדרום-מזרח תל אביב, סמוך למערכת הארץ, מציעים עסקה מוזרה משהו: הביאו טלפונים ישנים וקבלו כוס בירה במתנה על כל טלפון. למה? תשאלו במקום וישמחו להסביר לכם (איתמר הצלם לא שאל).
התה הסילוני הזה, שמיוצר על ידי חברה בשם 'קלסיק טיז אל טי די' (שהם כנראה קרובי משפחה של 'טיז אל נבי' ו'טיז אל שלוך'), מעורר תחושה של איזה שהוא סטרט-אפ ציוני, שמחליף את הדלק הסילוני המזהם.
למרבית האכזבה התברר שמדובר בסך הכל בתה ציילוני רגיל.
צילום: שמוליק שדה |
ב. מאפה עלי
מה זה יכול להיות 'מאפה עלי', ועוד עם סוכר? אולי זה מאפה עילי? אולי זה המאפה של עלי?
מתברר שבסך הכל מדובר במאפה עלים...
צילומים: מנחם רוזנברג |
ג. חם מהמקפיא
כנראה שרק בעולם האוכל יש קיום לפרדוקסים פיזיקליים וכימיים כמו כדורים מרובעים (בתמונה הם דווקא משולשים):
צילום: עידו וינטר |
גלילים מרובעים:
צילום: מנחם רוזנברג |
או חם מהמקפיא...
צילום: פיני גורליק |
ד. כולנו מסובין
פרס עונ"ש למסעדה עם השם המוצלח מוענק למסעדה הבשרית הכשרה למהדרין 'מסובין' שבאזור התעשייה בכניסה לבית שמש.
צילום: מנחם רוזנברג |
אני בטוח שבעלי המסעדה מעדיפים את החלק הראשון של הקושייה הרביעית ב'מה נשתנה': 'שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין', על פני רק 'הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין'.
ה. בירה וטלפונים
בבר התל-אביבי הטרנדי 'אַ לַה רַמְפָּה', שאכן ממוקם על רמפה תעשייתית ברחוב העמל 21, בדרום-מזרח תל אביב, סמוך למערכת הארץ, מציעים עסקה מוזרה משהו: הביאו טלפונים ישנים וקבלו כוס בירה במתנה על כל טלפון. למה? תשאלו במקום וישמחו להסביר לכם (איתמר הצלם לא שאל).
צילום: איתמר לויתן |
היות שהוזכרו כאן הקושיות של פסח, נזכרתי באפיזודה משעשעת: כשהנכד הגדול שלי היה כבן ארבע, הוא רצה לדקלם לי את הקושיות שהוא שאל בליל הסדר אצל סבא יורם. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה 'הוא לא מצא' ". והוא מחוה עם ידו את התנועה המיצגת לא. -פשוט האוזן שלו לא קלטה את ה'כ' והמלה נשמעה לו, 'לא'. אבל זה לא העיקר: סיפרתי את הדבר הזה לחבר, הוא חיך ואמר "אצלנו בדרום אמריקה הילדים מסרבים לשאול את הקושיות" שאלתי למה. אז הוא מסביר לי שהם מתבישים לומר ליד השולחן ולנוכח האורחים, "קולו"
השבמחק:)
ובכן פניתי לבעלי בר א-לה רמפה ותשובתם היתה שבטלפונים ובמחזיקי מפתחות ישנים שנאספים בדרך זו מהלקוחות הם משתמשים לצורך שמירת שולחנות במסעדה, כלומר כאשר שולחן מוזמן,הם מניחים טלפון וצרור מפתחות על השולחן וכך נוצר הרושם והידיעה שהשולחן "שמור"!
השבמחקכך לדבריהם,אכן מקורי
אהבתי את הרעיון! יצירתי להפליא...
מחקמיובא תרגום מגוגל תה(טיז) אל.טי.די בערבון מוגבל L.T.D תה סילוני
השבמחקבתגובה שלי מוזכר "קולו" בתגובה שלך "טיז"
מחקוזה אותו דבר 😊😉
אין גבול לסקרנותי לדעת כמה ידיים ושטרות כסף החליפו בעלים בעיסקה שעל פיה הפכו את התה ה"סילוני" לכשר/כשר לפסח/(בתוספת האישור הנכסף של הרבנות הראשית לישראל!!)---כידוע אין תחום שבו הרבנות לא תהייה מוכנה לתת אישור כשרות עם חותמת כדת וכדין שזאת פעולה המלווה כידוע ברשרוש שטרות
מחקסקרנותי אינה יודעת גבולות -- כמה ידיים החליפו בעלים בעיסקאות של כשרות/כשרות לפסח וכמובן באישור הרבנות הראשית שחיבתה לתעודות כשרות ולכספים המתלווים ידועה ברבים?. אבל העיקר הוא שה"תה הסילוני" כשר למהדרין
מחקרק כשרות התה הציילוני מפריע לך?
מחקהאסוציאציות שלי היו דווקא שהמאפה הוא עָלַי (על בעל החנות) והבשרים עשויים סובין.
השבמחקאפשר פשוט לדלג על המלה 'כולו'. כמו בפיסקה של המרור, לנוסח חב"ד: אין אומרים "הלילה הזה כולו מרור", אלא רק "הלילה הזה מרור".
השבמחקהנוסח "הלילה הזה כולו מצה...הלילה הזה מרור" הוא נוסח של כל - ולשם הזהירות אכתוב: כמעט כל - ההגדות מני אז ועד היום. כבר בעלי התוספות הסבירו שאין אומרים "כולו מרור" מפני שהלילה הזה אוכלים גם "שאר ירקות", למשל כרפס. העולה מזה שנוסח חב"ד, במקרה זה, אינו ייחודי. אפשר לאמת זאת בבדיקה פשוטה ובחינם בעשרות ההגדות המצויות באתר היברובוקס. הרוצה להרחיב מאוד יעיין בספרו של הרב פרופ' יוסף תבורי, פסח דודות: פרקים בתולדות ליל הסדר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הדפסה שלישית 2002.
השבמחק