‏הצגת רשומות עם תוויות בירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בירה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 27 ביוני 2022

מעורב ירושלמי: חדר ביצים, שירותים, רש"י, הלו תימן, מזוזה ושרשרת

א. ביצים בלבד

בבית סרגי במגרש הרוסים יש חדר מיוחד במינו, שהכניסה אליו מותרת אך ורק לביצים.

צילום: אבי בלדי

ב. שירותים בחסות הממשלה

עוד שלט משונה (שלא לומר מסריח) מצאנו באחד מחדרי השירותים בתיאטרון ירושלים.

צילום: בני לשם

הבה נאמר שלא על כל דבר צריך להטביע את חותמו של הנדבן או הסייען, ויש דברים שבהם השתיקה עדיפה.

ג. מה קשה פה לרש"י?

ברחוב מלאכי שבשכונת כרם אברהם עומדת ישיבה הקרויה על שם רש"י, גם האותיות שבהן נכתבה הכתובת על הקיר הן האותיות המכונות כתב רש"י (שלמען האמת, כלל אינן שלו. כתב ידו האמתי של רש"י אינו כתוב ב'כתב רש"י'). 

אבל ראו זה פלא: אין זה רש"י של פירוש התורה או התלמוד, אלא רש"י אחר לגמרי. משפחת נדבנים שאיכשהו הצליחו לחלץ משמם את ראשי התיבות היוקרתיים והנכספים.

צילום: אבישי טייכר

ד. תימן איז קולינג

ביציאה מירושלים לכיוון תל אביב, בתחנת הדלק השנייה, שוכנת לה כבוד כבר שנים מסעדת דרכים בעלת שם מוזר ביותר: 'הלו תימן'. השילוב הזה באמת לא ברור.

עכשיו גם שמנו לב לציור הענקי של המרגלים הנושאים אשכול ענבים.

צילום: טובה הרצל

ה. מזוזת הבירה

ברחוב עץ חיים 3, בשוק מחנה יהודה, יש פאב המכונה בלשון לעז 'ביר באזאר' (אח נוסף נמצא בהמשך רחוב יפו). כראוי לעיר הקודש, שהיא גם עיר הבירה, התקינו בפתחו של הפאב מזוזה מקורית במיוחד בצורת בקבוק בירה...

צילום: יוחנן פלוטקין

ו. אבידות ומציאות

אולי במקרה מצאתם 'שרשרת כסופה של ערסים עם חמסה'?

מודעה בכניסה למלתחות הגברים בבריכת השחייה של ימק"א.

צילום: דוד אסף

יום שני, 20 ביוני 2022

בורא מיני מזונות: קווה קווה, דג שמח, דואט, ממלכת הג'וקר, גזרות

א. שעשועי ויקיפדיה: קווה קווה דה לה אומה

קשה לתאר את חיינו בלי ויקיפדיה. עם כל הבעיות המוכרות, היא הפכה להיות חלק יומיומי כמעט אצל כל אחד ואחת מאתנו. אבל ויקיפדיה היא לא רק דרך מהירה לבירור של תאריכים, ביוגרפיה או אירוע, אלא גם מקור לשעשועים אין קץ. צריך פשוט לדעת לחפש אותם...

לשיר הילדים (שהוא גם סוג של משחק) 'קווה קווה דה לה אומה' נחשפתי לראשונה בשנות התשעים בירושלים, דרך ילדיי שהביאו אותו מגני הילדים. השיר, על נוסחיו השונים ומנגינתו הקבועה, עבר מפה לאוזן ומגננת לסייעת, ואיש לא ידע להסביר את מילותיו ומקורותיו. שום דבר לא היה הגיוני ולא התחבר לכלום, פרט למשפט שהחמיא להורים: 'אבא שלך קופיקו, אמא שלך היפופוטם'. אבל השיר הושר בעליצות רבה וכדרך שירי רחוב מוצלחים עבר מדור לדור.

הילדים גדלו, הנכדים עוד לא למדו, והשיר נשכח, עד שהגיעה אליי תמונת בקבוק בירה קוודרופל בלגית, תוצרת מבשלת הבירה הירושלמית Hatch Brewery, שסניף יש לה ברחוב האגוז בשוק מחנה יהודה.

צילום: גונן זיק

על התווית נדפסו מילות הפתיחה של השיר האלמותי. מה הקשר בינן לבין בירה? ככל הנראה שום קשר. אבל כשהקלדתי לתיבת החיפוש של גוגל את המילים הללו כדי להיזכר בהן קיבלתי מיד הפניה לערך ויקיפדיה בשם זה 'קווה קווה דה לה אומה', שכמותו קיים רק בעברית ובאנגלית.

הקריאה בערך הזה, מהנה ומשעשעת ככל שהיא, מראה עד כמה אנחנו כמעט לא יודעים כלום על צמיחתם וגלגוליהם של שירי רחוב אינפנטילים.

ב. דג שמח

על מה הדגים המתים האלה כל כך שמחים? שבני אדם אוכלים אותם?

מסעדת הפי פיש ממוקמת במלון ממילא בירושלים.

צילום: טובה הרצל

ג. דואט ירושלמי

צילום: טובה הרצל

חברת תכל'ס מפתיעה את לקוחותיה במוצר מגניב: קוגל דואט. קוגל בשתי שכבות: ירושלמי ותפוחי אדמה.

שואלת הצלמת: מעבר לשאלות טכניות (אופים שכבה ואחר כך מוסיפים את השנייה, ושוב אופים? מכניסים את הכול לתנור בבת אחת? האם המתוק של האחד מתערבב בטעמי השני?), התמיהה העיקרית היא, מה הפואנטה?

ד. 'מלכותי בעד סוס'

שטחה הריבוני של ממלכת הפלאפל והבאגט אינו גדול והוא ממוקם ברחוב עליאש בירושלים. הפתיחה ממש בקרוב.

צילום: ארי הולצברג

ועוד בענייני פלאפל.

מה הקשר בין קלף הג'וקר לבין בונה עולם, 'ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר' (תהלים, כג 1)?

'המקום הקטן' הזה נמצא ברחוב טרומפלדור 5 ברמת השרון.

צילום: גדעון פליישמן

ה. גזירות ליברמן

צילום: אבי בלדי

לגזרות פרעה ולגזרות ת"ח ות"ט מצטרפות גזרות חדשות: גזרות ליברמן.

כמובן ששר האוצר אביגדור ליברמן אחראי באופן אישי על כך שמחיר התה, חביתת הירק והביצה הקשה עלה בשקל.

צולם באחת הפיצוציות בתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.

יום שני, 7 בספטמבר 2020

בורא מיני מזונות: גבינה לאספנים, שלוק, מפספס, טעם החיים, שום שום

א. מהדורה לאספנים

מה הקטע של 'מהדורה מיוחדת' (ויש גם 'מהדורה מוגבלת') בעולם האוכל?

האם אנו אמורים לשמור על הגבינה או על הפסטה בוויטרינה, אולי לשמור על האריזה בכספת? בכל זאת, 'מהדורה מיוחדת'...

צילום: גדעון נח
צילומים: דוד אסף

ב. בירצינות

יש בירה כזו, 'בירצינות', שמבושלת בקיבוץ קטורה שבערבה, ויש לה שם שובב וחינני וגם אתר אינטרנט.

צילום: אורנית אריאלי הדר

ג. אופסייד סטורי

ואם בשמות חדשים ושובבים עסקינן, הנה חטיפים של 'סניקרס' עם שמות מעולם הכדורגל. קצת אינפנטילי, אבל כנראה שזה עובד...

צילום: מנחם רוזנברג

ד. שאלה של טעם

השלט הזה, ברחוב סוקולוב ברמת השרון, מציג דילמה כמעט קיומית: 'הטעם האמיתי' (פלאפל) או 'טעם החיים' (קוקה קולה) – מה עדיף?

צילום: גדעון פליישמן

ה. עוגיות שום שום

אכלתם פעם עוגיות שום?

ב'קסם בעיר', ברחוב אבן גבירול בתל אביב, תקבלו אותן עם שום כפול, מלוח וחלבי.

צילום: שמואל גביש
  

יום שני, 18 במאי 2020

בורא מיני מזונות: טשולנט תימני, נטול לימון, מתוק ממלח, פאק דה צ'וי, בירה גולדה

א. הטשולנט התימני המקורי

ועכשיו גם את המעט שעוד נותר לנו, האשכנזים, גזלו מאיתנו התימנים...

צילום: צביקה גילדוני

ב. לימון נטול לימון 

כבר ראינו קפה נטול קפאין, ופלות 'בטעם שוקולד' ועוגיות 'בטעם חמאה' בלי שוקולד או חמאה, אבל סירופ בטעם לימון שאינו מכיל לימון מצד אחד, אבל יש בו רכז אגסים מצד שני – זה כבר חידוש.

מהלימון הזה אפילו לימונדה אי אפשר לעשות...


תודה למאיר בולקה

ג. מעז יצא מתוק

ציון לשבח לאבטיחי קיבוץ בית הערבה שלגדות ים המלח. את הטעם לא בדקנו אבל הסיסמה נחמדה מאוד.

צילום: איתמר לויתן

ד. מה צ'וי כבר עשה לכם?

צילום: יוסי צור

'פאק צ'וי' – הלו, זה רדיו?

הכוונה כמובן לכרוב סיני, ששמו הלועזי המקובל הוא בּוֹק צ'וי (Bok choy) או פּוֹק צ'וי (Pok choy).

ה. בן גוריון וגולדה שותים בירה

בן גוריון וגולדה מאיר כסוג של היפסטרים על תוויות מהדורה מיוחדת של 'בירה מלכה' לכבוד יום העצמאות. משעשע? שאלה של טעם...

צילום: דוד אסף

יום שני, 27 בינואר 2020

בורא מיני מזונות: תה סילוני, מאפה עלי, חם מהמקפיא, מסובין, תן-קח

א. תה סילוני

התה הסילוני הזה, שמיוצר על ידי חברה בשם 'קלסיק טיז אל טי די' (שהם כנראה קרובי משפחה של 'טיז אל נבי' ו'טיז אל שלוך'), מעורר תחושה של איזה שהוא סטרט-אפ ציוני, שמחליף את הדלק הסילוני המזהם.

למרבית האכזבה התברר שמדובר בסך הכל בתה ציילוני רגיל.

צילום: שמוליק שדה

ב. מאפה עלי

מה זה יכול להיות 'מאפה עלי', ועוד עם סוכר? אולי זה מאפה עילי? אולי זה המאפה של עלי?


מתברר שבסך הכל מדובר במאפה עלים...

צילומים: מנחם רוזנברג

ג. חם מהמקפיא

כנראה שרק בעולם האוכל יש קיום לפרדוקסים פיזיקליים וכימיים כמו כדורים מרובעים (בתמונה הם דווקא משולשים):

צילום: עידו וינטר

גלילים מרובעים:

צילום: מנחם רוזנברג

או חם מהמקפיא...

צילום: פיני גורליק

ד. כולנו מסובין

פרס עונ"ש למסעדה עם השם המוצלח מוענק למסעדה הבשרית הכשרה למהדרין 'מסובין' שבאזור התעשייה בכניסה לבית שמש.

צילום: מנחם רוזנברג

אני בטוח שבעלי המסעדה מעדיפים את החלק הראשון של הקושייה הרביעית ב'מה נשתנה': 'שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין', על פני רק 'הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין'.

ה. בירה וטלפונים

בבר התל-אביבי הטרנדי 'אַ לַה רַמְפָּה', שאכן ממוקם על רמפה תעשייתית ברחוב העמל 21,  בדרום-מזרח תל אביב, סמוך למערכת הארץ, מציעים עסקה מוזרה משהו: הביאו טלפונים ישנים וקבלו כוס בירה במתנה על כל טלפון. למה? תשאלו במקום וישמחו להסביר לכם (איתמר הצלם לא שאל).

צילום: איתמר לויתן

יום חמישי, 11 באפריל 2019

בורא מיני מזונות: דע את היקום, השר וראש העיר, פרה אדומה, חתולים וקונסרבים

א. האוקראינית המושכת והאיטלקייה המהירה

שוביניזם גברי, שלא לומר סקסיזם, מוֹכר כל דבר. גם אוכל.

'האוקראינית המושכת' היא בעצם בירה.

צילום: איתמר לויתן

ו'האיטלקייה המהירה', בקניון הדר בירושלים, היא כמובן מסעדת אוכל איטלקי מהיר.

צילום: דוד אסף

ב. שר הבשר וראש העיר

לקראת המגעים להרכבת ממשלה – השר שמחזיק בתיק הבשר נמצא ברחוב כצנלסון בגבעתיים.

צילום: יוחנן פלוטקין

ואם חשקה נפשו של ראש העיר בשווארמה עסיסית הוא יטריח את עצמו לרחוב סלומון בדרום תל אביב

צילום: איתמר לויתן

ג. פרה אדומה

שימוש באפר פרה אדומה הוא הפרקטיקה המקראית הקדומה לטיהור אדם שנטמא במגע עם מתים. אלא שפרות אדומות, כפי שההלכה דורשת (די בשתי שערות שאינן אדומות כדי לפסול את הפרה), כמעט שאינן עוד בנמצא, והן משא לכיסופיהם של שוחרי הר הבית ואוונגליסטים אמריקנים.

התרגשות גדולה (אתר כיפה)

חובבי המצוות הנדירות יכולים עתה למצוא פורקן לתאוותיהם במסעדה הירושלמית שמתהדרת בשם האנגלי  Red Heifer Steakhouse. אין דרך אחרת לתרגם את שם המסעדה אלא כ'סטייקיית הפרה האדומה'.

צילום: טובה הרצל 

המסעדה הזו, שאותה אני פוגש כל בוקר בדרכי לבריכת ימק"א, שוכנת בסימטה קטנה מול מלון המלך דוד. היא הרבה יותר קונקרטית ומציאותית, וכמובן כשרה, ואפילו למהדרין. מעניין איך יהודי שומר מצוות מרגיש כשהוא לועס סטייק עסיסי של פרה אדומה...

ד. חתולים שומרי פסח

החתולים השנה מקפידים על שמירת פסח כהלכתו ואינם אוכלים חמץ!

והמזון נטול החמץ? אקסטרה יאמי...

צילום: יעקב סקיר

ה. עברית של פעם 

ועל הברחת רֶזֶרְבִים
של וָלוּטָה בתוך תֶּפֶר
ועל דְּבַר מטען קוֹנְסֶרְבִים
שהיה נגוע דֶּבֶר.
זאת סיפר הוא, מר זָבָּרָה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.


(נתן אלתרמן, 'קונצרטינה וגיטרה', 1965). 

מתי בפעם האחרונה שמעתם את המילה הזו, 'קונסרבים' (לא 'קונסרבטיבים')?

בשוק הבוכרים בירושלים, ה'קוֹנְסֶרְבִים' – קופסאות השימורים של תירס או סרדינים – זכורים לכל תושבי השכונה עוד מימי הצנע...

צילום: בני עורי

יום ראשון, 16 בספטמבר 2018

בורא מיני מזונות: חומוס, בירה, כוסברה וקרפיון

השבוע נחגוג את יום כיפור ומטבע העניין נדבר הרבה על אוכל, על סעודה מפסקת ועל צום. מה טבעי יותר מאשר פוסט על חידושים בתחום המזון.

א. חומוסיות בארצנו

חומוסייה חדשה, עם קריצה לשכנינו הפלסטינים, נפתחה בשוק לוינסקי בתל אביב, ושמה בישראל 'מבסוטה'.

צילומים: איתמר לויתן

שימו לב לציור שמתחת לכתובת 'אנה מבסוטה חמדאללה' (יעני, אני מרוצה בעזרת האל). מזכיר לכם משהו?


אכן, זו מחווה לחיילת הנח"ל מהשטר המפורסם של חצי לירה, שהונפק בדיוק לפני שישים שנה, בשנת 1958...

את סמל הנח"ל החליף לב, וברקע, משום מה, מטר של טילים ופצצות...


בחיפה, לעומת זאת, החומוס קורץ לעולם החסידות באוקראינה.

ב'חומוס ברדיצ'ב' שבעיר התחתית כבר ביקרנו בעבר כמה פעמים (כאן וגם כאן), אבל החומוסיה הזו משנה את מיקומה ואת אדרתה בכל פעם מחדש.

הדלתות אמנם היו סגורות, אבל השלט הצבעוני, העטור ברמזי מגן דוד, מכריז על 'חומוס ומאכלי עדות'. מעניין לאלו עֵדות הם מתכוונים?

צילום: טובה הרצל

עוד חומוסיה נחמדת יש בחיפה, בשכונת הדר הכרמל, ושמה 'דובנוב'. המוטו של המסעדה: 'מקום טוב לשבט'...

צילום: איתמר לויתן

ומעיר אבישי ליוביץ':
שנינויות בנוסח 'מקום טוב לשבט' מעידות כנראה על קרבה גאוגרפית לאיזה שבט צופים, כפי שמדגימה פיצריה רמת-אביבית.
צילום: אבישי ליוביץ'

ב. בירתנו המאוחדת

ברחוב הלל 10 בירושלים מוצעת בירה לוקל-פטריוטית. בירה אחת לשני עמים...

צילומים: מנחם רוזנברג

ג. בירה או בורי?

ואם כבר בעסקי בירה, הנה 'בירות ים' שאותה אפשר לשתות או לאכול רק בג'לג'וליה.

צילום: יפתח מזור

ד. קוזברא טחון

'כוסברה טחונה' אפשר למצוא בכל מקום, אבל 'קוזברא טחון' יש רק בחנות תבלינים בעיר הבדואית רהט.

צילום: יפתח מזור

ה. מיהו קרפיון יהודי?


בלב רובע קז'ימייז' האופנתי שבקראקוב, ברחוב שירוקה (הרחב), יש מסעדה ושמה 'אריאל', המשתבחת בהיותה מסעדה יהודית (ובלשונו המשובשת של השלט: 'בית קפה יהודית מסעדה' או 'מסעדה-בית קפה יהודית'). בתפריט, שגם בו יש שיבושי כתיב ('גבינה עוגת'), אפשר למצוא אווז וברווז וגם 'קרפיון יהודי'.

מעניין אם הקרפיון הוא יהודי על פי ההלכה, במובן זה שאמו יהודייה או שנתגייר כהלכה.

צילומים: ישראל ויינגולד