כל הצילומים: איתמר לויתן
א. רעננה מחכה להם...
כמו בערים ויישובים רבים בארץ, גם בית העירייה ברעננה עוטר בבלונים צהובים ובכרזות הקוראות להשבת החטופים, ובראשם שלושה מבני רעננה שעדיין נמצאים בעזה. לו יהי!
ב. אלון התבור
כמו בחלקים גדולים של הארץ גם ברעננה היו פעם שטחים עצומים של אלון התבור. היו ואינם. אלון מפואר אחד נותר לפליטה ברחבת יד לבנים וסביבו נטעו גנני העיר פארק יפה.
מה שמשך את תשומת לבי הוא השלט שהציבו אנשי אגף חזות פני העיר לצדו של האלון, שמראה כי ברעננה גרים תלמידי חכמים:
 |
| צילום: איתמר לויתן |
אומנם את המשפט האחרון יכלו לנסח ביתר בהירות, אבל אהבתי את 'פגיעת האדם ובעירו'. אין זו שגיאת כתיב אלא הפנמה של הפסוק בספר שמות, כב 4, המדבר על סוגים שונים של נזק שאדם גורם:
כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם
מקובל לפרש כי 'בעירו' היא בהמתו של אדם ששוחררה מאסוריה, מתהלכת ללא השגחה וגורמת נזק לשדות, כרמים ויבולים.
ג. בית הכנסת הגדול
בסתם יום של חול בית הכנסת הגדול של רעננה סגור ומסוגר.
ד. בית השימוש
ספק אם יש עוד עיר בארץ שבה בית השימוש הציבורי הוא אתר היסטורי שהשתמר, אבל ברעננה הכל זורם...
ה. יצירת אמנות מתפוררת
בצומת הכניסה לרעננה, ברחוב הפנינה פינת רחוב היהלום, בין כל הבניינים הנוצצים של חברות ההייטק עומד מתחם ענק ונטוש שכנראה שירת בזמנו את דואר ישראל או את בזק.
כבר מרחוק רואים עבודת קרמיקה מרהיבה שנעשתה ביד מוכרת. ככל שמתקרבים מתבסס החשד שעוד עבודה של אמנית הקרמיקה ג'ניה ברגר (שעל עבודת הקרמיקה שיצרה על קיר סניף הדואר ברחוב וייצמן בתל אביב כבר כתבנו כאן) מתפוררת לה לאיטה. כמה חבל!
