סיפורי רחובות: אליוט, פינסקר והשר שיטרית

א. אליוט החסידה

בירושלים יש רחוב ושמו אֶלְיוֹט. מיהי אליוט? 'סופרת אנגלית מחסידי אומות העולם', מסביר השלט.

צילום: טל סגל

מדובר כמובן בשם העט של הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט (1880-1819), ששמה האמיתי הוא מרי אן אוונס. לגיטימי לקרוא לרחוב בשם עט שבו התפרסמה האישיות המדוברת, אך 'אליוט' הוא שם חסר משמעות, ולקרוא לרחוב כך דומה לקריאת רחוב אחד העם בשם 'העם', 'ספרים' במקום מנדלי מוכר ספרים, או 'עליכם' במקום שלום עליכם.

בעייה נוספת היא הענקת התואר 'מחסידי אומות העולם' לג'ורג' אליוט. תואר זה יוחד לאנשים שהצילו יהודים בשואה, ועם כל הכבוד לספרה הפרוטו-ציוני דניאל דרונדה, היא הרי חיה במאה ה-19 – שנות חייה לא צויינו על השלט! – ואינה זכאית לתואר זה במשמעותו המוכרת. אפשר היה בקלות למצוא הגדרה מכבדת אחרת.

ג'ורג' אליוט, 1849 (ויקיפדיה)

ב. כ"ל פינסקר

כמעט בכל עיר בארץ יש רחוב על שמו של לֵאוֹן פינסקר (1891-1821), או בשמו היהודי יהודה (או אריה) לייב פינסקר. רק בתל אביב הוא כ"ל פינסקר...

צילום: איתמר לויתן

ואם כבר מתקטננים:

התעתיק הנכון לספרו הידוע הוא 'אוטואמנציפציה!' (ספר שנכתב במקורו בגרמנית ובעילום שם).

וחוץ מזה הוא מת בכ' בכסלו שנת תרנ"ב ולא בתרנ"א.

המליץ, כ"ב בכסלו תרנ"ב (23 בדצמבר 1891)

ג. והוא עלה למרכבה

בקרית נורדאו בנתניה מצאו את היורש של השר משה מונטפיורי.

צילום: דותן גורן

בכור-שלום שטרית (ולא שיטרית בכור), יליד טבריה (1967-1895), היה עורך דין ושופט בתקופת המנדט ועם הקמת המדינה מונה לשר המשטרה הראשון. הוא היה ה'צבר' היחיד בין חותמי מגילת העצמאות, ובכלל פולקור עשיר נקשר בדמותו הצבעונית. הנה למשל, מה שנכתב עליו בילקוט הכזבים שערכו דן בן אמוץ וחיים חפר:

ילקוט הכזבים, הקיבוץ המאוחד, תשט"ז, עמ' 116

בכור שטרית, 1964 (צילום: פריץ כהן; אוסף התצלומים הלאומי)