‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף קפלן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף קפלן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 באפריל 2013

פרנציסקוס הראשון כותב לחתן פרס ישראל

חוה טורניאנסקי כלת פרס ישראל, תשע"ג (צילום: קובי גדעון; מקור: אתר הפייסבוק של ראש הממשלה)

כולנו התרגשנו ושמחנו בטקס חלוקת פרסי ישראל, ובמיוחד בשמחתם של חברינו יורם בילו, אליהו הכהן, חוה טורניאנסקי ויוסף קפלן. בקבלת פנים, שנערכה במוצאי יום העצמאות במרכז זלמן שזר, הקריא פרופסור יוסף קפלן, יליד בואנוס-איירס וחתן הפרס לחקר תולדות ישראל, את ה'בּוּלָה האפיפיורית' המיוחדת, שקיבל (כביכול) מבן-עירו, שעבר לאחרונה להתגורר ברומא...

צריך היה להיות שם ולשמוע את ההקראה האמנותית כדי לצחוק בכל-פה, אבל בלית בררה נסתפק כאן בטקסט 'המתורגם'.

כה לחי!

קפלן, אל תתרברב. התעודה שלי גדולה יותר!

Ilustre Profesor Kaplan,

קבל נא את ברכותינו על זכייתך בפרס ישראל בחקר תולדות עמו של המושיע. גם לך יהיה הדבר לישועה, שתכיר את דרך האמת. מי יידע מחשבות האל ומי יגלה את צפונותיו, אך ראוי שישים כל אדם אל לבו הפלא הגדול המתחולל לעיני כול: בשנה זו, ברומא, ב-13 במרץ, נבחרנו אנחנו, חורחה מריו ברגוליו, יליד בואנוס איירס, ליורש ראשון השליחים (Successor Principis Apostolorum); ועוד מעידים לנו בשורות טובות ונחמות נאמנות כי בסוף החודש הזה, תוכתר מקסימה לבית Zorreguieta Cerruti, ילידת עיר מולדתנו, למלכת הולנד; ועוד אנו מגלים ומודיעים חדשות טובות מירושלים, והנה Ilustre פרופסור José Kaplan, אף אתה יליד העיר שכונתה על ידי מייסדה השני חואן דה גראי 'עיר השילוש' (Ciudad de Trinidad), זכית בפרס ישראל.

כי מדרום תצמח הישועה, מי החכם ועיניו בראשו, ירוץ אל יוצרו וישוב לו.

Distinguido profesor,

על אף העובדה שבנימוקי ועדת השופטים שהמליצה עליך לקבלת הפרס נאמר כי אתה זוכה בהכרה בינלאומית מרשימה ואף נדירה, כאן ברומא מעולם לא שמענו לא עליך ולא על חיבוריך. מהקוּריה הרומית נמסר לנו, שעסקת רבות בחקר 'הנוצרים החדשים', הספרדים והפורטוגלים, בעת החדשה המוקדמת, ובמיוחד באלו אשר כשלו באמונתם הקתולית וחזרו אל העיוורון של אבות אבותיהם. אמנם, גם במסדר שבו גדלנו ובו התחזקה אמונתנו האפוסטולית פעלו אי אלו 'נוצרים חדשים', וביניהם אף כאלה, דוגמת Juan de Polanco ו-Diego Lainez, שעלו לגדולה ועמדו בראשו, לאחר הסתלקותו של איגנטיוס דה לויולה הקדוש. אך שלא כאותם קונברסוס חלושי אמונה שעליהם כתבת במחקריך, הללו נשארו איתנים באמונתם הנוצרית. אכן, רבים ההבדלים בינינו, כחול הים וכככובי השמיים אשר לא יספרו מרוב. הנה לדוגמה, אחד מקודמיי וממוריי הנערצים, אינוקנטיוס הרביעי, כתב את הבולה Lachrymabilem Judaeorum ; לעומת זאת, מוריך ורבותיך, וגם אתה וחבריך,  שקועים הייתם בכתיבתה של historia lachrymosa.

נודע לנו במשרדי ה-Sancta Sedes (הכס הקדוש), שנמצאת ראוי לפרס ישראל על ידי ועדה של ארבעה היסטוריונים. תסכים אתי, אילוסטרה פרופסור קפלן, שזה פחות מרשים מאשר להיבחר על ידי שני-שליש מתוך קוֹנְקְלָווה של 115 קרדינלים. עם יד על הלב, ,distinguido profesor האם היו לך סיכויים לקבל את הפרס אם היית צריך להיבחר על ידי שני- שליש מתוך 115 פרופסורים ישראלים להיסטוריה? ובכלל, האם יש בארצך פלא כזה, היסטוריון שיימצא ראוי לפרס על ידי שני-שליש מתוך 115 פרופסורים?

ולבסוף, פרופסור קפלן, גם אני נבחרתי על אף העובדה שנמצאו שם קרדינלים לא פחות ראויים ממני. על כן, אל יגבה לבבך, קבל גם אתה את הכרעת הוועדה בענווה הראויה. תיהנה מהתהילה כי בת חלוף היא, carpe diem, quam minimum credula postero, כדברי המשורר.

אין דבר הנעלם מלשכת הכס הקדוש. לאוזנינו גונבה השמועה שמלומדת ילידת מקסיקו היא כלת פרס ישראל בחקר ספרות יידיש. בבואנוס איירס למדנו את יסודות השפה הזאת וגם להעריך את סגולותיה ואת החכמה הרבה הגלומה בה. מסור נא ל- Ilustre profesora בשם ה'גלאַוונער גלח פֿון רוים', את ברכת הכס הקדוש: מזל און ברכה, און אַ סך גוטע יאָר מיט געזונט און פּרנסה.

ניתן ברומא, ביום 14 במרץ 2013, בשנה הראשונה לכהונתנו.

פרנציסקוס הראשון
Servus Servorum Dei
משרתם של משרתי האל


יום שני, 21 בינואר 2013

פרופסור יוסף קפלן חתן פרס ישראל


יש גם בשורות טובות ומשמחות, שמשכיחות את הצרות הצרורות שהסקרים צופים לנו לקראת יום שלישי בערב, ואחת כזאת הגיעה אתמול. חברנו היקר, פרופסור יוסף קפלן, התבשר על בחירתו לחתן פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע"ג.


בנימוקי הועדה ציינו חבריה
פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל מוענק לפרופ' יוסף קפלן, חוקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת, על תרומתו המכרעת להבנת תהליכי המפתח בהתפתחות החברה היהודית באותה עת והשלכותיהם ארוכות הטווח. מובהקת במיוחד תרומתו להבנת דרכי המעבר מהחברה היהודית המסורתית לחברה היהודית המודרנית ולהכרת עולמם האינטלקטואלי של האנוסים וצאצאיהם ששבו ליהדות, במרחב המערב אירופי ובעולם החדש. על בסיס מחקר פרטני ומדוקדק בשפות רבות, יצר קפלן תמונה מרשימה ומגוונת של החברה היהודית, הכלכלה, התרבות והדת באותה תקופה, בזיקה הדוקה לחברה הסובבת באירופה, שהייתה גם היא באותה עת בתהליכי שינוי דרמטיים. פרופ' קפלן זכה בהכרה בינלאומית מרשימה ואף נדירה. הוא מנהיג אקדמי בולט ומובהק, ונוכחותו בעשייה האקדמית המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. הוא מורה מעולה שהעמיד תלמידים רבים, הממשיכים את דרכו במוסדות אקדמיים בארץ ומחוצה לה.
פרופ' אברהם גרוסמן שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' אורה לימור ופרופ' דן מכמן.

בשמי, ובשם קוראי עונ"ש, שלוחה ברכת מזל טוב לבבית ליוסי, ללאונטין ולכל בני המשפחה!

לחיים!
(צילום: דוד אסף, יום העצמאות, 2007)