מי יזכור את הנופלים – אלהים או עם ישראל?

בלוג הספרייה הלאומית

וכך כתבה האם השכולה יהודית ביאלר:

אני אמא של יורם ביאלר, שנפל בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, בד' באייר תשכ"ט (1969), בימי מלחמת ההתשה, בקרב מול הכוחות המצריים שחצו את תעלת סואץ ונכנסו לסיני. יורם היה נער בן 21, וידע שהוא מגן על מולדתו. חשוב לי לדעת שהעם אליו הוא שייך ואותו אהב, יזכור אותו. לא לי ולא ליורם קשרים עם אלוהים. לכן אני מתנגדת בכל לשון של התנגדות לשינוי הנוסח של 'יזכור עם ישראל', שנכתב על ידי ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי קרב תל חי בשנת 1920. מאז ועד עתה זהו נוסח ה'יזכור' לחללי מערכות ישראל. אני פונה להורים שכולים, לבני משפחותיהם ולאזרחי המדינה, לחתום על העצומה אותה נפנה לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהחליט לשנות את הנוסח המקורי של ה'יזכור', שנועד לכבד את זכרם של אלה שלא ממיתים עצמם באוהלה של תורה, אלא אלה שנפלו בקרבות על הגנת עם ישראל.

יוני 2011 יהודית ביאלר

חותמים כאן: http://www.atzuma.co.il/yizkor

אני, אזרח/ית מדינת ישראל, מתנגד/ת לשינוי הנוסח של 'יזכור עם ישראל', והחלפתו ב-"יזכור אלוקים". הנוסח המקורי נכתב על ידי ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי קרב תל חי בשנת 1920. מאז ועד עתה זהו נוסח ה'יזכור' לחללי מערכות ישראל. אני פונה לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהחליט לשנות את ה'יזכור' בדרישה להחזירו לנוסחו המקורי.

*

זהו הנוסח המקורי שחיבר ברל כצנלסון, ופורסם בפתח השבועון 'קונטרס' (שבעריכתו) לאחר הקרב בתל חי:

וזהו יורם ביאלר, שנפל במלחמת ההתשה:

יורם ביאלר (1969-1948) מתוך האתר לזכרו

על חייו הקצרים של יורם ביאלר אפשר לקרוא כאן.

עלי מוהר, שהיה חברו של יורם, כתב עליו את השיר 'יורם', ויהודה פוליקר הלחין. 'הוא נשאר בן עשרים...'

אני כבר חתמתי. ואתם?

בעלי התוספות

הרב נפתלי רוטנברג פרסם הבוקר מאמר יפה בסוגייה בעיתון 'הארץ'. ראו כאן.