סיבוב בתל אביב: קרפיף, אהבת חסד ואהבה לכולם, הפִּטְמָה האגדית, חכמת רחוב

צילומים: איתמר לויתן

א. למד לשונך

וכך כתב ח"נ ביאליק בסיפור הנפלא 'מאחורי הגדר': 

מעבר לירכתי החצר של חנינא-ליפא וגַנהּ של שקוריפינשטישיכא, מאחורי השכונה היהודית והלאה, שם יש כעין עולם חשאין בפני עצמו – קרפף שמם וּרחב ידים. הקרפף נתון כולו בתוך מקשאות וּמדלעות וּמוקף מחיצות מכל צד. מגיעים אליו במשעול צר, בין שתי גדרות, ונכנסים לתוכו דרך פרצה שבגדרו שלו [...]  

יש באותו קרפף איזה כֹּחַ טמיר, מאַיֵּם וּמוֹשך כאחד. מעֵין נפש חיה נעלמה יש בו והיא מושכת ומושכת, מכל המחבואים, מכל השִׁיחין והבּורוֹת.  

וּבאחד מימי התמוז נכנס נֹח לקרפף. היום בער כתנור, מקוצי הקרפף נִתּזוּ ניצוצות אש – עלה נֹח וישב באילן. זה לו ימים אחדים שאינו מוצא את מארינקא אצל הנקב: שומרת היא עתה את הפירות הבשלים בגן – ונפשו עגמה לה. צופה הוא מעל האילן – והִנה גנה הגדול של שקוריפנשטיכא נגלה לפניו. זוית אחת של הגן נוגעת במחיצת הקרפף וּשנים שלשה נסרים של המחיצה משותפים לשניהם. 

מה זה קרפף (וברבים: קרפיפות) כולם יודעים? 

אם לא, מניחי הרכבת הקלה בתל אביב באים לעזרתכם:

וכי תשאלו, מה בין נח ומאריאנקה והחצר המגודרת של זו שאי אפשר להגות את שמה (שקוריפינשטישיכא) לבין הדיפּוֹ של הרכבת הקלה? הנה תשובת האקדמיה ללשון העברית:

המילה העתיקה קַרְפִּיף, המציינת במקורה שטח גדור או חצר גדורה, יוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ). כך למשל הקרפיף של הרכבת הקלה של גוש דן הוקם בפתח תקווה ובו גם שוכן מרכז הבקרה של הקו האדום.  

מקור המילה במשנה, וצורתה המקורית קַרְפֵּף, כעולה מכתיבה ומניקודה בכתבי היד של המשנה.  

את המילה אפשר למצוא בספרות העברית לאורך הדורות וגם בספרות החדשה לציון חצר מגודרת. בסיפור "מאחורי הגדר" מאת חיים נחמן ביאליק הקרפיף הוא זירה מרכזית של ההתרחשויות ... המונח קרפיף נקבע במונחי תחבורה מסילתית בשנת תשנ"ח (1998).

ב. אהבת חסד

ברחוב אברבנאל 46 בשכונת פלורנטין פועל כבר עשרות שנים בית הכנסת 'אהבת חסד' על שם הרב פרנקל. להגיד שבית הכנסת מט לנפול זו כבר גמילות חסד בפני עצמה.

היו ימים מפוארים לבית הכנסת הזה, כפי שעולה מעמוד הפייסבוק שלו. כאן היה מקום תפילתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, לימים רבה של העיר, וכאן הוא ייסד בשמחת תורה תש"ג (1942) את מנהג 'ההקפות השניות', שמקורו ברצון להזדהות עם קהילות ישראל באירופה הכבושה.

הרב י"י פרנקל ויהודים בוכרים בהקפות שניות מחוץ לבית הכנסת, ראשית שנות השישים (פייסבוק)

כך נראתה החזית עד לפני כמה שנים...

וכך זה נראה היום.

מי שייכנס פנימה יפגוש ערבוביה של ספק דירת מגורים, ספק חנות ('תמשישי קדושה'), ספק בית כנסת בתוכנית 'הישרדות'. 

עצוב.

ג. אהבה לכולם

פסאג' פנסק (פֶּנְסְק, לא פִּינְסְק) הוא מן המבנים היפים של תל אביב בימיה הראשונים. הוא הוקם בשנת 1925 כמרכז מסחרי, ולמרות התהפוכות שעבר האזור הוא שרד בשלמותו ברחוב הרצל 16.

לאחרונה כוסתה חזיתו של הבית בשתי כרזות ענק עם המנון לסובלנות שכתב משורר אנונימי.

ד. פינה בעיר: הפִּטְמָה האגדית

ספק אם מישהו מחוץ לתל-אביבים שמע על 'הפטמה האגדית' – אני למשל לא שמעתי עליה מעולם. 

הפטמה הזו חשופה לעיני כל. היא נמצאת ברחוב וינגייט בשכונת יד אליהו, בלב מגרש הסקייטבורד והרולר-בליידס הנקרא 'סקייטפארק גלית'. 

הסקייט פארק בנוי בטון, הוא ענק בגודלו (כמעט שלושה דונם) ומקצועי בגימורו. בני נוער מכל רחבי העיר מגיעים אליו וכלי רכיבתם בידם. 

חוץ מהשם הקסום, שנלקח מן המחוזות הרוחניים של חנוך לוין ודודו גבע, אין לסיפור הזה פואנטה...

ה. חכמת רחוב