א. מבצע נחשון על שום מה?
אני מודה ומתוודה שפרט זה לא היה ידוע לי. הייתי בטוח ש'מבצע נחשון', לפריצת הדרך לירושלים (אפריל 1948), נקרא כך על שם נחשון בן עמינדב, הראשון לקפוץ לים סוף, ששמו הפך מזוהה עם מעשה אמיץ, חלוצי וראשוני ('נחשוני').
והנה, מתברר שהייתה עוד סיבה לקרוא למבצע בשם זה. 'נחשון' היה כינויו המחתרתי של נחום שושני, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות באזור הקסטל, ב-1 באפריל 1948. מבצע נחשון החל בליל 6-5 באפריל, ארבעה ימים לאחר נפילתו.
בבית הולדתו וגידולו, בכפר סבא, ברחוב שנקרא כמובן 'נחשון', מצא שמואל גביש את השלט הזה:
בשנת 2013 הופיע בהוצאת 'אריאל' הספר נחום שושני – 'נחשון': משלו ועליו, בעריכת אחותו, שושנה פרמינגר-שושני, ובו הובאו מכתבים ורשימות של צעיר מוכשר ויפה תואר שנפל בטרם עת.
ב. 'הוא היה אדם פשוט'
'הוא היה אדם פשוט', כתב אלכסנדר פן בפואמה ידועה שלו 'נֶגֶד!', שנדפסה לראשונה בשנת 1935.
מי היה בנימין גולדנברג?
באתר הזיכרון של חברי בית אלפא שמו אינו מופיע, כנראה מפני שלא היה חבר בקיבוץ אלא חי שם בזקנתו לאחר שהתאלמן. הוא הובא לקבורה באדמת הקיבוץ על ידי בנו, משה (מוסה) גולדנברג (1972-1897), יליד ראשון לציון ואיש הקק"ל, שהיה בין מקימי בית אלפא.
על פי אתר 'אלבום המשפחות' של 'עדת ראשון לציון', בנימין נולד בשנת 1866 ביאסי שברומניה והובא לארץ כבן שנתיים על ידי הוריו. ילדותו עברה בירושלים, בקרב בני היישוב הישן, אך הוא מרד בחינוכו ובשנת 1896, לאחר נישואיו, עבר לראשון לציון ושם חי כאיכר וכפועל.
ג. זיעת לבם
יש וכותבי שלטי הנצחה נותנים דרור לדמיונם וזרם המליצות השופע עשוי להוליכם שולל ולגרום להם ליצור בריות לשוניות חדשות.
הנה מה שנכתב על שלט הזיכרון בגן הראשונים ברמת השרון, שמוקדש לחלוצי המושבה.
'בזיעת לבם ודמם'? ממתי הלב והדם מזיעים? מן הסתם רצו לכתוב 'זיעת אפם ודם ליבם' וזה מה שיצא בסוף...
 |
| לוחמים בגזרת הקסטל, דבר, 23 באפריל 1948 |
אני מודה ומתוודה שפרט זה לא היה ידוע לי. הייתי בטוח ש'מבצע נחשון', לפריצת הדרך לירושלים (אפריל 1948), נקרא כך על שם נחשון בן עמינדב, הראשון לקפוץ לים סוף, ששמו הפך מזוהה עם מעשה אמיץ, חלוצי וראשוני ('נחשוני').
והנה, מתברר שהייתה עוד סיבה לקרוא למבצע בשם זה. 'נחשון' היה כינויו המחתרתי של נחום שושני, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות באזור הקסטל, ב-1 באפריל 1948. מבצע נחשון החל בליל 6-5 באפריל, ארבעה ימים לאחר נפילתו.
בבית הולדתו וגידולו, בכפר סבא, ברחוב שנקרא כמובן 'נחשון', מצא שמואל גביש את השלט הזה:
 |
| צילום: שמואל גביש |
 |
| Neshama Memorials Network |
בשנת 2013 הופיע בהוצאת 'אריאל' הספר נחום שושני – 'נחשון': משלו ועליו, בעריכת אחותו, שושנה פרמינגר-שושני, ובו הובאו מכתבים ורשימות של צעיר מוכשר ויפה תואר שנפל בטרם עת.
ב. 'הוא היה אדם פשוט'
'הוא היה אדם פשוט', כתב אלכסנדר פן בפואמה ידועה שלו 'נֶגֶד!', שנדפסה לראשונה בשנת 1935.
הוּא הָיָה אָדָם פָּשׁוּט – רְבָבוֹת יֶשְׁנָם כָּמוֹהוּ:
רְחַב-הַגֶּרֶם, אִישׁ-עָמָל,
יָד גַּסָּה וּמְיֻבֶּלֶת,
לֵב אָדֹם וּנְשָׁמָה.ואכן, היו אנשים כאלה. אחד מהם, בנימין גולדנברג (1959-1866), מראשוני האיכרים בראשון לציון, קבור בקיבוץ בית אלפא. המצבה שהקימו ילדיו אחריו מכמירת לב בפשטותה שעל גבול הפיוט:
חייו עברו ללא ברק וללא הדר
רק הלמות פטישים ונקישת טוריה
ליווהו כל הימים
 |
| צילום: אבנר הולצמן |
 |
| בנימין גולדנברג (אלבום המשפחות) |
באתר הזיכרון של חברי בית אלפא שמו אינו מופיע, כנראה מפני שלא היה חבר בקיבוץ אלא חי שם בזקנתו לאחר שהתאלמן. הוא הובא לקבורה באדמת הקיבוץ על ידי בנו, משה (מוסה) גולדנברג (1972-1897), יליד ראשון לציון ואיש הקק"ל, שהיה בין מקימי בית אלפא.
על פי אתר 'אלבום המשפחות' של 'עדת ראשון לציון', בנימין נולד בשנת 1866 ביאסי שברומניה והובא לארץ כבן שנתיים על ידי הוריו. ילדותו עברה בירושלים, בקרב בני היישוב הישן, אך הוא מרד בחינוכו ובשנת 1896, לאחר נישואיו, עבר לראשון לציון ושם חי כאיכר וכפועל.
ג. זיעת לבם
יש וכותבי שלטי הנצחה נותנים דרור לדמיונם וזרם המליצות השופע עשוי להוליכם שולל ולגרום להם ליצור בריות לשוניות חדשות.
הנה מה שנכתב על שלט הזיכרון בגן הראשונים ברמת השרון, שמוקדש לחלוצי המושבה.
 |
| צילום: אורנה סער |
'בזיעת לבם ודמם'? ממתי הלב והדם מזיעים? מן הסתם רצו לכתוב 'זיעת אפם ודם ליבם' וזה מה שיצא בסוף...
