צוות גוג ומגוג, הלא המה קובי לוריא (מחבר ומלחין) ושייקה לוי (מזמר), מגייסים את כשרונם ומנסים למחות ולהאבק בשמנו (טוב, לפחות בשמי) נגד עוולות וקלקולים בחיי היומיום שלנו באמצעות שירים שאותם הם מפיצים ביו-טיוב.
עונ"ש שמח להטות כתף ולהפיץ את דברם.
בעבר הבאתי כאן את 'שיר לא מזרחי' של הצוות, והנה, חדש מהתנור, 'שירת נשים'.
אלה המילים:
אני שומע כאן ויכוח
אני כבר לא ממש ממש בטוח:
זאת המדינה היהודית
או זאת ערב-הסעודית?
שירת נשים, שירת נשים,
זה לחיים נותן קצת טעם.
שירת נשים, אוי, זה מקסים!
נגני לי פעם ועוד פעם.
כשאלהים נמצא לבד,
ואין לו רבנים על יד,
ברמקולים החדישים,
אז מה הוא שם? - שירת נשים.
שירת נשים, שירת נשים,
לעזאזל, לאן הגענו?
איך נשרפו כל הגשרים?
יכול להיות שהשתגענו!?
וכשזמרת מופיעה
והציבור נוטש כמו עדר,
אז אלהים מרים גבה,
הוא לא מבין - מה לא בסדר!?
הוא לא מבין: מה לא מובן?
על מה עושים מזה עניין?
הוא נעלב הוא מעוצבן,
גם בשבילו, גם בשבילן.
הוי, קול נשי! הוי, קול נשי!
או עם פסנתר או עם גיטרה,
בקול ראשון, שני, שלישי,
אני כל כך אוהב איך שהיא שרה!
כשאלהים ברא את חווה,
ישר ראה: כוכב נולד!
היא שרה רק חצי שורה,
הוא אמר מיד: "הו, מיי גאד!"
שירת נשים, שירת נשים,
איך זה זועק אל השמיים!
אוח, הלוואי שאלהים
היה יורד לאיזה יום-יומיים!
ומטפל קצת בתסבוך
ומעביר סידרת חינוך,
שלהקשיב לבנות חווה --
לא רק שמחה, -- זו גם מצווה!
אולי אני לא רב ראשי,
אבל אני מרגיש את זה בבטן:
מי שאוסר שירת-נשים,
יכול לשכוח מגן-עדן.
קול באשה, זה לא בושה,
תגידו, מה פתאום קפצתם?
רוצים לצאת? בבקשה!
אז בשביל מה בכלל נכנסתם?
כשאלהים, הוא שוב לבד,
ואין לו אף-אחד על יד,
אז הוא קורא לצדיקים
לשמוע קצת קולות זכים, של -
- שירת נשים, שירת נשים,
אז אל תשימי לב ואל תפסיקי.
תמשיכי בשבילי לשיר,
את מר-חיינו בקולך תמתיקי.
