 |
| עמוד מתוך המהדורה הראשונה של רזיאל המלאך, אמסטרדם תס"א / 1701 (מקור: www.terrynazon.com) |
בעקבות פרסום הרשימה על גלגולי שמו של עגנון ('השם שלי ורק שלי') הגיעו אליי עוד כמה מקורות מעניינים בסוגייה. הנה הם לשם 'שלמות האוסף'.
א. עגנון על מקור השם טשאטשקיס
בספרו 'קורות בתינו', שראה אור לאחר מותו, ייחד עגנון פרק שלם לשם 'טשאטשקיס' (שוקן, תשל"ט, עמ' 144-142). הוא כתב, בין השאר, כי שם זה נוצר רק לאחר חלוקת פולין הראשונה בשנת 1772, כאשר עברו עיירות גליציה לידי השלטון האוסטרי, שמצדו חייב את יהודי האימפריה ליטול שמות משפחה. השם טשאטשקיס נולד מסיפור, שהיה או שלא היה, בזקנו, ר' שמואל בן יעקב, שגר אז בעיירה פידקאמין, והוא ראשון נושאי השם במשפחה. בעיקרו חזר עגנון על סיפור השם הקדוש שנמצא בספר רזיאל המלאך:
 |
| קורות בתינו, עמ' 143 |
ברשימה שפרסם חנן רפפורט בכתב העת 'עֵת-מוֹל' (גיליון 187, אייר תשס"ו, עמ' 48) הוא הציע אפשרויות נוספות:
ב. הסכמה של שמואל יוסף טשאטשקיס
בשנת 1903, כאשר היה עגנון בן שש-עשרה, הוא חיבר הסכמה מחורזת שנדפסה בספר 'מנחת יהודה: ביאור אגדות רבה בר בר חנה', שחיבר יהודה צבי הירש גֶלְבָּרְד מהעיירה יזלוביץ. הספר נדפס במונקאץ' תרס"ג. על ההסכמה הוא חתם כמובן בשמו המקורי.
 |
| מקור: קדם, בית מכירות פומביות |
 |
| הספר מנחת יהודה נמצא באתר HebrewBooks |
ג. על קדושת השם
כאשר נודע על בקשתו של עגנון לבלעדיות על שמו לגלג העיתונאי הוותיק חיים שר-אבי (שרעבי) על בקשתו זו והגדיר אותה 'תמוהה':
 |
| דבר, 18 בדצמבר 1966 |
למחרת הגיב עמיתו צבי רותם, הגן על עגנון וקבע כי כך מקובל גם במדינות אחרות:
 |
| דבר, 19 בדצמבר 1966 |
ד. האם יל"ג היה תובע את אד"ג?
ובאותם ימים, במדור המכתבים למערכת של העיתון מעריב, קבל הקורא שלמה גולן מבני ברק על האבסורד בדרישתו של עגנון, ושאל: האם לאריק איינשטיין אסור מכאן ואילך לעסוק בפיסיקה גרעינית?
 |
| מעריב, 20 בדצמבר 1966 |
ה. ואז עגנון בשיר ירון
בשבועון 'פנים אל פנים' (ה' בכסלו תשכ"ז) סופרה האנקדוטה הבאה על גלגולי השם 'ירון', שם משפחתה של בתו אמונה, שכמסתבר ניתן על ידי עגנון:
 |
| אמונה ירון בבית עגנון, 1985 (צילום: חנניה הרמן; אוסף התצלומים הלאומי) |
תודה לצבי יפה ולחנן רפפורט.
