יום רביעי, 22 באוגוסט 2018

סיפורי רחובות: הפטריה והשזיף, ההר והקטר

א. שמפיניון או הזיה?

צילום: אבישי ליוביץ'

רחוב פַּטְרִיָּה בהרצליה מנציח את אסונם של המעפילים שנהרגו בנסיון למנוע את הפלגת אניית הגירוש הבריטית 'פַּאטְרִיָּה' (Patria), שבה ריכזו הבריטים מעפילים 'לא חוקיים' משלוש ספינות שתפסו. אנשי 'ההגנה', שביקשו למנוע את הגירוש, הטמינו פצצה באנייה, שעגנה בנמל חיפה, על מנת לפעור חור קטן בבטנה. כשזו התפוצצה, ביום 25 בנובמבר 1940, התברר שנזקי הפיצוץ היו גדולים מששיערו מתכנני המבצע: מעל מאתיים מעפילים (מתוך כ-1,900 שרוכזו בספינה) וכחמישים חיילים בריטים מתו או טבעו.

דבר, 27 בנובמבר 1940

כל המידע הזה אינו מפורט בשלט. התעתיק העברי אינו מנוקד והתעתיק הלטיני שגוי. מה הפלא שבחלקה עליה ייבנה בית מספר 3 מופיעה 'הפטריה' בה' הידיעה...

מילא שהאדריכלית קצ'רגינסקי מוחלת על כבודה ועל הגרש שמופיע במקום הלא נכון, אבל מי ידרוש את כבודם של הנספים ב'פאטריה'?

צילום: אבישי ליוביץ'

ב. שָׁזיף או שְׁזיף?

מקצת הרחובות בשוק מחנה יהודה בירושלים קרויים על שם פֵּרות (השזיף, התפוח, האגס), והדבר כמובן מתבקש וראוי. מה שפחות מוצלח הוא הניקוד בשילוט של שמות הרחובות.

בשפת הדיבור הקולחת, בוודאי בפי המוכרים והקונים בשוק, נהוג לומר שָׁזיף (וברבים שֶׁזיפים), אך זו צורה שגויה והנכון הוא שְׁזִיף (שְׁזִיפִים). על מקורותיהם וגלגוליהם של שמות פירות הקייץ, ובהם גם 'שזיף', כתב בשעתו אילון גלעד בעיתון הארץ, ואילו אנו מתעניינים רק בשילוט הרחוב שמציע שתי חלופות.

שלא כרגיל, דווקא השלט ההיסטורי משובש, בעוד השילוט החדש מדויק. כך או כך, העיקר שהסחורה טרייה...

צילומים: מנחם רוזנברג

ג. הר בשומרון 

רחוב גריזים בתל אביב יוצא מרחוב בזל, וממרחק כל כך בטוח, הר גריזים, הוא הר הברכה המקראי, נראה פסטורלי במיוחד: אדמתו פוריה, למרגלותיו מעיינות והוא מכוסה בעצי זית.

רק דבר אחד שכחו לציין בתיאור המפורט שבשלט: את קרבתו של ההר לשכם, העיר הפלסטינית השנייה בגודלה בשטחים, ולמחנה הפליטים בלאטה...

צילום: איתמר לויתן
הר גריזים מתנשא מדרום לשכם (ויקיפדיה)

ד. מהו קטר?

בחיפה בעיר התחתית, סמוך למוזיאון הרכבת, יש, כמתבקש, רחוב קטן ושמו 'הקטר'.

השם, בלי ספק, גם נחמד וגם מתאים למקומו של הרחוב, אבל למה ההסבר הוא כל כך אינפנטילי? רק עולים חדשים או ילדים בכיתה א' עוברים ברחוב הזה? לפעמים יש שמות שלא צריכים שיסבירו אותם...

צילום: איתמר לויתן; ותודה לשמוליק שדה ששם לב

יום שני, 20 באוגוסט 2018

ארץ הקודש: הכותל – הדור הבא, פנתאיזם, נץ החמה וגזלן הגניזה

א. הכותל.com 

אם צריך לבחור את תמונת השנה של המדור 'ארץ הקודש' – המקום הראשון הולך לתמונה זו, שגדעון פליישמן צילם ברחבת הכותל המערבי לפני כמה חודשים.

האם האיש המצולם בתמונה גולש באינטרנט (יש בכותל Wi-Fi חינם?), או אולי מתקשר לשכינה באי-מייל, ב'ווטסאפ'?

צילומים: גדעון פליישמן

ב. תיאולוגיה

השילוט בחזית החנות הזו, ברחוב העצמאות בחיפה, אינו מספר מאומה על ההיצע שיש בה (דברי סדקית למיניהם), אלא מכריז בקול גדול הצהרה אמונית נעלה, במיטב הז'אנר של 'אין עוד מלבדו'.

צילום: איתמר לויתן

בבדיקה לא מעמיקה שעשיתי גיליתי שמאחורי הסלוגן העילג הזה – 'בורא עולם זה כל העולם' – עומד מישהו שמוכר את המדבקות והשלטים וכנראה גם רוצה להרוויח. דף הפייסבוק של מי שמכנה את עצמו 'להלל ולשבח' גדוש בתמונות של אנשים מאושרים שהדביקו את הכרזה על מכוניותיהם.

מאיפה צץ המשפט הפנתאיסטי הזה? ובכן לא משפינוזה, הגל או שופנהאור, אלא מהיגיון צרוף: יש בו 17 אותיות, כמניין 'טוב'...

מתוך עמוד הפייסבוק

ג. תפילת הנץ

זו הכניסה לחצר בית הכנסת הספרדי 'החורשה', השוכן לבטח בגן החורשה שבשכונת תלפיות הירושלמית (רחוב ברזילי 4), גינה הידועה גם בשם 'גינת בן יהודה'. כאן עמד פעם צריף העץ של בית הכנסת שבו התפלל ש"י עגנון ואותו תיאר בערגה בכמה מיצירותיו ובהן 'הסימן'.

צילום: זאב קינן

אבל מה היא 'תפילה בנץ'?

זהו כמובן שיבוש עמרצי (נפוץ מאוד, יש להודות) של 'הָנֵץ החמה'. האות ה' של 'הנץ' איננה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.

גם בשכונת שערי חסד בירושלים התפרסמה לאחרונה 'הודעה משמחת' על פתיתח מניין 'נץ'...

צילום: ניר אורטל

ד. גזלן הגניזה

'גניזה' היא, כידוע, מקום בו ניתן להטמין תשמישי קדושה שנפסלו וספרי קודש שנקרעו או התבלו. בדרך כלל יש בבתי כנסת פינה מיוחדת לשם כך, אבל בבית הכנסת התוניסאי 'איש מצליח', שבשכונת גילה הירושלמית, דווקא אין גניזה.

צילום: צבי פיש

'חשבתי שגזלן הוא מי שלוקח משהו ממישהו', כתב לי צבי פיש שצילם. 'אבל כאן הגזלן הוא דווקא מי שמשאיר דברים'...


יום שישי, 17 באוגוסט 2018

חידון עונ"ש לחופש הגדול: של מי הפסלים האלה?

מאות פסלי חוצות, ושמא מדובר באלפים, פזורים ברחבי ארצנו. בדרך כלל אין אנו שמים להם לב כלל. העין חולפת עליהם כאילו היו חלק מהנוף, מין דבר המובן מאליו. מקצתם בכלל סמויים מן העין, ממוקמים בפינות צדדיות בעיר או בכפר.

חידון עונ"ש יעסוק הפעם בכמה פסלים כאלה הנמצאים בחוצות ערינו. הפתרונות המלאים יובאו למטה במוצאי שבת.

א. מגלה הארצות

בחצר מוזנחת, בעיר גדולה בישראל, נמצא פסל זה. היכן הוא ומה טיבו?

צילום: איתמר לויתן

ב. החייל האלמוני

פסל זה נמצא ברחוב ידוע ומפורסם. היכן? מי יצר אותו?

צילום: איתמר לויתן

ג. אחים

ופסל זה  מה שמו ומי יצר אותו?

צילום: איתמר לויתן

ד. קרניים 

מה מנציח פסל זה ומי הוא יוצרו?

צילום: איתמר לויתן

ה. מנורת השורשים

והיכן נמצאת מנורה זו ומי יצרה?

צילום: איתמר לויתן

ו. הדינוזאור שהיה

וזו לשם שינוי תמונה היסטורית של פסל שכבר אינו נמצא במקומו.

היכן היה, מי יצר אותו, ולא פחות חשוב  מישהו יודע מה עלה בגורלו והיכן הוא נמצא היום?


ז. הדינוזאור שנמצא

לעומת הדינוזאור הקודם, 'דינו' זה חי וקיים  היכן הוא משוטט?

צילום: איתמר לויתן

ח. ארמון רב תפארת

ולסיום, לא ממש פסל אבל בהחלט ארמון רב תפארת. היכן הוא ממוקם והאם מישהו ידוע משהו על יוצרו?

צילום: דוד אסף

נסו כוחכם!

כאמור, הפתרונות המלאים יבואו כאן במוצאי שבת.

הפתרונות

ובכן, הצלחתם לזהות שישה מן השמונה  כבוד ויקר!

א. מגלה הארצות

פסל זה נמצא בחצר המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. הוא נקרא 'בונה הקרבלות' ומוקדש למסעות הגדולים של מגלי היבשות.


 ב. החייל

מעניין שדווקא פסל זה לא זוהה. הוא נמצא בגן העיר בתל אביב, מעשה ידיה של הפסלת החיפאית נירה רז.

ג. אחוות אחים

ניחשתם נכון. זהו פסל חוצות של יוסל ברגנר שמוצב בחזית בניין עיריית חיפה.


ד. קרני חיטין

אכן מדובר בפסל של יגאל תומרקין שנקרא 'קרני חיטין' והוצב ב-1986. הוא נמצא בתל אביב, בחזית 'בית אמות משפט'.

קרב קרני חיטין התרחש שמונה מאות שנים קודם לכן,  ב-4 ביולי 1187, בין הצלבנים למוסלמים בהנהגת צלאח א-דין. הקרב הסתיים בניצחונם של המוסלמים.



ה. מנורת השורשים

מנורה זו, כפי שאפשר לראות בקלות, היא בסגנונו האופייני של הפסל יעקב אגם. היא מוצבת מאז 1985 ב'גן ברנדר' שבכיכר היל בתל אביב.


ו. הדינוזאור שהיה 


תמונת הדינוזאור שהובאה למעלה היא מתוך גלוית דואר של חברת 'פלפוט', וממנה עולה כי הפסל הוא מעשה ידיו של שלום חייט. הוא עמד אי פעם בבית זית, מן הסתם ליד אתר עקבות הדינוזאורים שחיו לפני מיליוני שנים באזור והשאירו בו את טביעות רגליהם (כמאתיים עקבות!).

הפסל עצמו נעלם ואיננו, והשמועה אומרת שהוא נמצא באיזה שהוא מחסן באוניברסיטה העברית.

כל היודע דבר מה על מקום הימצאו מתבקש לדווח...

ז. הדינוזאור שנמצא 

אכן חיפה מלאה בפסלי דינוזאורים, וזה שהבאנו למעלה נמצא ממש ליד ממגורות דגון.


ח. ארמון רב תפארת

הארמון נמצא ברחוב אלפסי 19 בירושלים, לא הרחק מביתה של לאה גולדברג, ומזכיר קצת את העטיפה המפורסמת שצייר שמואל כץ לספרה האהוב דירה להשכיר.


מי בנה את הארמון? אין לי מושג...


תודה לאיתמר לויתן על הצילומים.

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

יומן קריאה: על ספרו של יורם בילו 'אתנו יותר מתמיד'


רשימה זו, שכתבתי על ספרו של יורם בילו אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הופיעה לפני זמן מה במדור ביקורות הספרים ברבעון ציון (פג, תשע"ח), כתב העת היוקרתי של החברה ההיסטורית הישראלית. דומני שקוראי הבלוג עשויים למצוא עניין בביקורת, ובעיקר בספר עצמו.

לחיצה על העמוד תגדיל אותו לקריאה נוחה יותר.

צילום: אריאלה שקדי
יורם בילו מרצה בכנס חב"די (צילום מסך)
הנכחת הרבי בחנוכה תשע"ו
צילום: איתמר לויתן