יום שני, 20 באוגוסט 2018

ארץ הקודש: הכותל – הדור הבא, פנתאיזם, נץ החמה וגזלן הגניזה

א. הכותל.com 

אם צריך לבחור את תמונת השנה של המדור 'ארץ הקודש' – המקום הראשון הולך לתמונה זו, שגדעון פליישמן צילם ברחבת הכותל המערבי לפני כמה חודשים.

האם האיש המצולם בתמונה גולש באינטרנט (יש בכותל Wi-Fi חינם?), או אולי מתקשר לשכינה באי-מייל, ב'ווטסאפ'?

צילומים: גדעון פליישמן

ב. תיאולוגיה

השילוט בחזית החנות הזו, ברחוב העצמאות בחיפה, אינו מספר מאומה על ההיצע שיש בה (דברי סדקית למיניהם), אלא מכריז בקול גדול הצהרה אמונית נעלה, במיטב הז'אנר של 'אין עוד מלבדו'.

צילום: איתמר לויתן

בבדיקה לא מעמיקה שעשיתי גיליתי שמאחורי הסלוגן העילג הזה – 'בורא עולם זה כל העולם' – עומד מישהו שמוכר את המדבקות והשלטים וכנראה גם רוצה להרוויח. דף הפייסבוק של מי שמכנה את עצמו 'להלל ולשבח' גדוש בתמונות של אנשים מאושרים שהדביקו את הכרזה על מכוניותיהם.

מאיפה צץ המשפט הפנתאיסטי הזה? ובכן לא משפינוזה, הגל או שופנהאור, אלא מהיגיון צרוף: יש בו 17 אותיות, כמניין 'טוב'...

מתוך עמוד הפייסבוק

ג. תפילת הנץ

זו הכניסה לחצר בית הכנסת הספרדי 'החורשה', השוכן לבטח בגן החורשה שבשכונת תלפיות הירושלמית (רחוב ברזילי 4), גינה הידועה גם בשם 'גינת בן יהודה'. כאן עמד פעם צריף העץ של בית הכנסת שבו התפלל ש"י עגנון ואותו תיאר בערגה בכמה מיצירותיו ובהן 'הסימן'.

צילום: זאב קינן

אבל מה היא 'תפילה בנץ'?

זהו כמובן שיבוש עמרצי (נפוץ מאוד, יש להודות) של 'הָנֵץ החמה'. האות ה' של 'הנץ' איננה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.

גם בשכונת שערי חסד בירושלים התפרסמה לאחרונה 'הודעה משמחת' על פתיתח מניין 'נץ'...

צילום: ניר אורטל

ד. גזלן הגניזה

'גניזה' היא, כידוע, מקום בו ניתן להטמין תשמישי קדושה שנפסלו וספרי קודש שנקרעו או התבלו. בדרך כלל יש בבתי כנסת פינה מיוחדת לשם כך, אבל בבית הכנסת התוניסאי 'איש מצליח', שבשכונת גילה הירושלמית, דווקא אין גניזה.

צילום: צבי פיש

'חשבתי שגזלן הוא מי שלוקח משהו ממישהו', כתב לי צבי פיש שצילם. 'אבל כאן הגזלן הוא דווקא מי שמשאיר דברים'...


26 תגובות:

  1. האיש עם המחשב לי דהכותל שואל בגוגל אם יש אלוהים

    השבמחק
  2. האיש בתמונה פשוט לומד, או ליתר דיוק כותב דברי תורה, זהו חזון נפרץ היום בבתי כנסת לראות אנשים יושבים עם מחשבים וכותבים.
    הדיסק קשיח שבצד שמאל הוא דיסק של תוכנת אוצר החכמה המכילה עשרותאלפי ספרי קודש סרוקים, ניתן לראות את המדבקה שלהם מבצבצת בקצה.

    השבמחק
  3. אז עכשיו אני מפורסם?

    השבמחק
    תשובות
    1. שפ״ה. אתה בהחלט מפורסם. גם המדבקה והדיסק הקשיח מפורסמים בזכות זה. שמע נא, בדוק בדיסק, אולי מישהו סרק לשם גם איזה רעיון באמצעותו תוכל למנף את הפרסום החדש שלך, וכך, בעזרת ה׳ תעשה וגם תצליח.

      מחק
  4. גם בבית הכנסת שברחוב בית הכרם בירושלים יש מודעה בנוסח דומה - מי שמשאיר שם ספרים לגניזה הוא גזלן. לזכותם יאמר שבהמשך המודעה הם מפנים לכתובות שבהן אפשר להשאיר ספרי גניזה.

    השבמחק
  5. שוב נגזר בחטף ובהנף מקלדת דין "העמרצות" (כלשון הכותב) על הכותבים 'נץ' בשעה שבין הבלשנים אין הדבר פשוט כלל וכלל. אלא אם כן קיבלנו עלינו הוראות 'אבן שושן' שהלכה כמוהו בכל מקום. אך אין זה אומר כי כותבי המודעה הכריעו כמותו.

    השבמחק
  6. הגזלה בעניין הגניזה היא בכך שאנשי ביהכ''נ נאלצים לטפל בה בניגוד לרצותם, זה גוזל מזמנם ואולי גם מממונם

    השבמחק
  7. מבחינה לשונית אין ספק שהנץ החמה נגזר משורש נצ"ץ בבניין הפעיל ואין שום אפשרות לומר נץ החמה. זאת טעות שהשתרשה על ידי כמה רבנים (מכובדים ככל שיהיו).
    בין המילונים יש מחלוקת שולית על גזרון המילה. מילון אבן שושן טוען שהמילה היא הָנֵץ בקמץ והיא צורת המקור של הפועל הֵנֵץ. במקרה זה הצירוף הוא פועלי (כמו עלות השחר). מילון בן יהודה טוען שהמילה היא הֶנֵּץ (בסגול), כלומר שם עצם בזכר (כמו עלייה) ואז הצירוף הוא צירוף סמיכות רגיל (כמו עליית השחר). המחלוקת הזאת כמעט חסרת משמעות, כי בעברית צורות מקור הופכות באופן טבעי לשמות עצם וההבדל ביניהם זניח. לא ידוע לי על בלשנים או מילונים שטוענים אחרת משתי הגישות הללו.
    לפי השערתי, הסיבה לטעות במילה הנץ היא הפסוק בשיר השירים: לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים (שיר השירים ו יא). לכאורה מבחינת הדקדוק יש במילה הנצו שתי טעויות: (א) לפני המילה אמורה לבוא ה' השאלה, כפי שבאה ה' השאלה לפני המילה פרחה. (ב) על פי כללי ההטייה של פעלים בבניין הפעיל בגזרת הכפולים, אמור להיות דגש בצ' בפועל הנצו.
    יש לשער שהטעות השגורה כאילו צורת היסוד של המילה היא נץ נובעת מהמחשבה שהה' במילה הנצו היא ה' השאלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דומני שבן יהודה אף מציע את הֵנֵץ (צירה-צירה, 3775) מבניין הפעיל; [בעת ש]הנצה החמה, כמובן משורש נצ"ץ.

      מחק
    2. הצורה העממית "נץ החמה" מקורה בעברית אשכנזית וביידיש: תפילה "מיט'ן נץ". יסודה בתפיסה המוטעית כאילו הה"א של "הנץ" היא ה' הידיעה. את העניין כולו, על שלל ניקודי המילה "הנץ", כבר בירר לפני שנים רבות חנוך ילון, מבוא לניקוד המשנה, עמ' 44.

      אשר ל"הנצו הרימונים" בשיר השירים: (א) חסרון ה' השאלה אינו טעות, גם לא לכאורה. ה' השאלה של "הפרחה הגפן" שולטת גם על חלקה השני של השאלה, בבחינת 'מושך עצמו ואחר עמו'. כך גם בהמשך שם (ז, יג): "נראה אם פרחה הגפן (אם) פתח הסמדר (אם) הנצו הרמונים". וכך גם: "כי לא לנצח יִשָּׁכַח אביון, תקוַת עניים (לא) תאבד לעד" (תהלים ט, יט). ועוד. (ב) חסרון הדגש ב"הנצו" הוא תופעה מוכרת. כך גם הֵעֵזָה (משלי ז, יג).

      מחק
    3. השמטת "ה" הידיעה באה לרמוז כי מי שעדיין ישן בעת הנץ החמה, יוכל להשלים תפילתו ב-נ"ץ (נאך צען = לאחר השעה עשר)

      מחק
    4. א. לזאב קינן: הערך "הֶנֵּץ החמה" מובא במילון בן יהודה כערך עצמאי בעמוד 1134. מה שאתה מתייחס אליו הוא צורת הפועל בעבר נסתר יחיד: הֵנֵץ כמו הֵגֵן, הֵאֵט.
      ב. אין לי מחלוקת על הדברים של חיים כהן, אבל מה שניסיתי להסביר הוא את ה"פסיכולוגיה הלשונית" שהביאה לפירוש של "הנץ" כצירוף של ה' הידיעה+נץ. הרי מדובר באנשים שהכירו את הדקדוק העברי ושתי האפשרויות עמדו לפניהם. למשל בירושלמי במסכת ברכות נאמר "עד שלא תנץ החמה" (כא ב). בעיניי הפסוק בשיר השירים יכול להסביר את הבחירה בצירוף ה+נץ, משום שיש בו לדעתי כדי להטעות את הקורא הלא בקי, אפילו באופן בלתי מודע.
      לגבי התקינות של הביטוי "הפרחה הגפן הנצו הרימונים", בעיניי זה תלוי בהגדרה של תקינות לשונית. היום התנ"ך נחשב לתקן הלשוני בעברית. אבל התנ"ך הרי נכתב במשך מאות שנים ויש בו סוגים שונים של עברית, גבוהה ונמוכה, רשמית וסלנג, של דוברי דיאלקטים שונים וכו'. לפי דעתי בעברית מקראית קלאסית שאלה כפולה כזאת דורשת "אם" לפני האיבר השני, כגון: הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה? (ירמיהו ב לא). הפסוק בשיר השירים, גם אם לא הייתי אומר שהוא שגוי (כשכתבתי "לכאורה" התכוונתי בעיניי הקורא המאוחר), לפי דעתי הוא קרוב יותר לסלנג או ללשון שיר שמפזמים אותו מאשר לעברית מקראית תקנית.

      מחק
    5. ועוד דבר: ילון ובעקבותיו כנראה אבן שושן ניקדו את המילה הנץ בצירוף הנץ החמה בקמץ: הָנֵץ. הספר של ילון לא ברשותי ואינני יודע איך בדיוק הוא ניסח את דבריו (קראתי בעקיפין שהוא מסתמך על זליגמן בר). לפי דעתי הניקוד הזה שגוי.
      הניקוד בקמץ נכון רק לצורת המקור הפועלית. אבל הצירוף הנץ החמה הוא בהכרח צירוף סמיכות (שמני). במקרה כזה אמור לחול חוק החיטוף והניקוד חייב להיות בחטף פתח: הֲנֵץ (בגלל התרחקות הטעם). אפשר להשוות למשל לפועל הקים: בצורת המקור שלו: הָקִים, או עם תחילית: לְהָקִים. אבל כאשר יש לו כינוי חבור, הטעם מתרחק והקמץ בה"א הופך לחטף פתח. למשל לַהֲקִימוֹ (קוהלת ד י).

      מחק
    6. ואם כבר (סליחה על התגובה המפוצלת) - ניקוד הנו"ן צריך לדעתי להיות בחיריק, כלומר הֲנִץ החמה. החיריק נובע מהשוואה לצורות נוטות אחרות של המקור של בניין הפעיל בגזרת הכפולים, כגון להאיטו, להסיבו וכו'.

      מחק
  8. לגולש במחשב, אפשר לקרוא
    "...די באתרא קדישא הדין ודי בכל אתר ואתר"

    השבמחק
    תשובות
    1. נראה לי מתאים מאד: "לית אתר פנוי מיניה"

      מחק
    2. התמונה עונה על שני חלקי המשפט.
      אתרא קדישא הדין, הכותל.
      ודי בכל אתר ואתר- באתרים...
      והגולש נמצא כאן וכאן...

      מחק
  9. בורא עולם, אז בדקתי, וכתוב: בראשית ברא ... את השמים ואת הארץ. הארץ, נחשבת למרכז העולם אבל לא כל העולם. לא כתוב שזה כולל חו"ל.
    ואם כבר נכנסים לתורת המספרים, אזי 17 (טוב) זה נחמד מאוד, אבל זה גובל ב'חטא' (18).
    ובגלל חטאינו גלינו מארצנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. וזה שהוא מכנה את עצמו בדף הפייסבוק שלו 'להלל ולשבח', שהוא גדוש בתמונות של אנשים מאושרים שהדביקו את הכרזה על מכוניותיהם.
      אלה לא סתם אנשים מאושרים. שניהם גם הלל וגם שבח, היו -כל אחד בעתו, יושבי ראש הכנסת.

      מחק
    2. האמת העצובה היא ש-"בגלל חטאינו גלינו לארצנו", הבדל של אות אח קטנה...

      מחק
  10. 'עיקר' חסר מן ההסברים ל'נץ'. דורשי התלוצצויות חרדים ודתיים אומרים ש'נץ' היינו ראשי תבות של נוּך צען - המתפללים שחרית אחרי 10 בבוקר.

    השבמחק
    תשובות
    1. דורשי הרשומות אמרו כך: והנץ למינהו - אדער ניין-צען, אדער נאך צוועלף.

      מה שנקרא בעברית, כל אחד והנץ שלו.

      מחק
  11. אינכלספק ש"מניין נץ יצחק מנחם בבית הכנסת אהל אסתר ברסלב שערי חסד" הוא השם הארוך ביותר של ביכ"נ בעולם, והזריזין מקדימין כבר היו מסיימים את תפילת שחרית (או למצער את פסוקי דזמרא) עד שהיה הגבאי מסיים להכריז על שמו של המניין הנ"ל. אגב - היוכל בעל הבלוג להקדיש טור לאותה צדקת נסתרת ידועה "אסתר ברסלב"?

    השבמחק
  12. אני מסכים לגמרי שמדובר בבורות גדולה בהקשר של מנין נץ. כנראה אנשים נמשכים לדמוי של נץ חזק וטורף. כמו: "... עז כנמר וגיבור כארי".
    לא כולם מבינים שמדובר בהנץ החמה בדומה לפרח שמנץ ופוצע את השחר באור המנצנץ (שורש נצץ). זו בדיוק הסיבה שהשחר מפציע. הוא פוצע את החשכה ומנץ. שבת שלום.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.