רשימה זו, שכתבתי על ספרו של יורם בילו אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הופיעה לפני זמן מה במדור ביקורות הספרים ברבעון ציון (פג, תשע"ח), כתב העת היוקרתי של החברה ההיסטורית הישראלית. דומני שקוראי הבלוג עשויים למצוא עניין בביקורת, ובעיקר בספר עצמו.
לחיצה על העמוד תגדיל אותו לקריאה נוחה יותר.
 |
| צילום: אריאלה שקדי |
 |
| יורם בילו מרצה בכנס חב"די (צילום מסך) |
 |
| הנכחת הרבי בחנוכה תשע"ו |
 |
| צילום: איתמר לויתן |
מרתק. רק הערה קטנה - יום פטירתו של הרבי הוא ג' בתמוז ולא באלול (ג' באלול הוא יום פטירתו של הרב קוק). דומני שכשהחסידים מדברים על פטירת הרבי הם משתמשים בתאריך הזה במקום להזכיר את הפטירה עצמה, כפי שבארה"ב משתמשים ב-9/11 במקום להזכיר את הפיגועים עצמם.
השבמחקתודה על התיקון. פליטת קולמוס...
מחקיוחנן17 באוגוסט 2018 בשעה 1:32
השבמחקכן, מרתק.
גם אני לא הבנתי, ועדיין לא מבין כל כך, למה חב"ד לא מחליטה שהגיעה הזמן למנהיג חדש. נכון שאין מי שיכנס לנעליו הגדולות של הרבי זצ"ל, אז שיקראו לזה ראש החסידים או משהו אחר. אחד ההסברים למה איש לא רוצה להתחיל עם זה הוא בגלל שזה יקרע את החסידות בין שני המחנות האלה.
במחשבה שניה, הרבי לא הצביע על יורש, וזו היתה החלטה מודעת [לא סביר לומר שהו לא חשב על אופציה שהוא יסתלק]. האם זה אומר שרצונו של הרבי היה שלא ימונה יורש?
זה לא עניין של קושי בהחלטה מאורגנת או ממוסדת, אין כמעט אחד ממאות אלפי חסידיה בעולם שבאמת רואה אדם מסוים, מראשי החסידים כמתאים להיקרא "הרבי" של חב"ד. וזה לא עניין של פוליטיקה בין שתי המחנות.
מחקרצונו של הרבי בנוגע ליורש - ובכן, הוא עצמו הוביל את ההנחה שהוא הוא המשיח ויביא את הגאולה, וככזה אינו צריך ליורש.
לפני שנים דובר שהציעו לקרוב משפחה רחוק לאדמורי חב"ד לבוא ולהכנס לקהילה במגמה שהוא יהפוך למנהיג. קרוב משפחה רחוק ותלמיד חכם מוכר. היה לו תפקיד אחר, והוא כנראה לא נאות לעזוב אותו. היו כנראה נסיונות ולא צלחו.
מחקכיום כבר קשה יותר לבחור, אם כי לא בלתי אפשרי.
כמה מגבעות שונות חבש הרבי, זכר אישיות מעניינת מאוד לברכה? ה"מגבעת" שבתצלומה של אריאלה שקדי [היא לא 'אשמה' כמובן] אינה חב"דית מכל וכל, לפחות לפי זווית הצילום. אין בה קנעיטש והשוליים עגולים לגמרי. המגבעת ה"מפוסלת" אינה כזו שבתמונה בכרזה שמתחת, והרי זו שבכרזה היא הרווחת מאוד והיא המצויה על ראשי חסידי חב"ד ובתצלומים אותנטיים. האם זאת אומרת או מסמנת שיש תת-כת מסוימת נוספת בחב"ד?
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקזו כמובן אינה מגבעת אלא קופסת פלסטיק "אוניברסלית" לאחסון מגבעות לבד. אצל חבדניקים כמעט ואינה שימושית כי המגבעת עושה שעות נוספות על הראש. כאן היא קבועה לאחוריו של קטנוע, מה שמסביר את הצורך בה - כאשר המאמין חובש קסדה בשעת הרכיבה בהתאם לצו ונשמרת לנפשך, ולא סומך על השוליים המעוותים של מגבעתו שיצילוהו מלהתעוות אל שולי הדרך עם קטנועו.
מחקמדוע לא נקרא לילד בשמו ? זו עבודת אלילים מהסוג הזול ביותר שמנוגדת כמרחק מערב למזרח מהיהדות האמיתית הטהורה. כבר בזמנו אמר הרב סולוביציק זצ״ל ששאלו אותו, מה היא הדת הקרובה ביותר ליהדות, ענה: איני יודע בדיוק איזו דת יותר קרובה ליהדות , האם זאת הנצרות או חסידות חב״ד .... ( תסלחו לי באם הצטוט אינו מדוייק במאת האחוזים). בכל קהילה בה התערבו אנשי חב״ד נוצרו מריבות ופילוגים ולא רק עכשיו גם במאות הקודמות ה 19 וה 20 ודוגמאות יש למכביר. הם מנסים תחת מסווה של צדיקות וחסד לסכסך , לפרק בתי כנסת לנסות בכל מחיר להנהיג בבתי כנסת את הנוסח שלהם ועוד ועוד והמטרה היא להעצים את עצמם ולהגדיל את חצרם הן באנשים והן בכסף. יהודי אמיתי לדעתי הצנועה מאמין בביאת המשיח לעתיד לבוא ותו לא וגם הוא יודע מה היה סופם של השבתאים למינהם ומשיחי השקר השונים למינהם. שבת שלום .
השבמחקאת האמרה שחב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות מייחסים לרב ש"ך, לישעיהו ליבוביץ לפרופ' יעקב כ"ץ ועכשיו גם לרב סולוביצ'יק. אולי מישהו ימצא את המקור הראשון ואז נדע סוף סוף למי יש זכויות יוצרים על ההברקה הזו...
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקחב"ד אינה חסידות יהודית אלא מסדר נוצרי קתולי, שהויכוח העקרוני היחיד שלו עם הנצרות הוא אודות זהותו של המשיח שמת-וקם-לתחיה: ישוע בן יוסף או מנחם-מנדל שניאורסון. חב"ד במודע, מתעקשת אך ורק על שימוש בסמלים ומנהגים נוצריים קתוליים: מיקום וקדושת המוסד העליון - באתר שמחוץ לארץ-ישראל, הדגל הצהוב - הוא דגלו של הותיקן, שימוש אינטנסיבי באיקון של ה"משיח" (במכוון ובמפגיע מעבר אל "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", כדי להבהיר לכל בר-בי-רב את הכפירה העקרונית ביהדות ובאמונת הייחוד בכלל), מיסיונריות - כולל מיקום תחנות מיסיון והצבת "שליחים" בתחנות אלה בשיטות של המסדרים הנוצריים-קתוליים (בשנים האחרונות נפרצה גם הגדר של מיסיונריות רק בקרב יהודים. כיום פונים גם לערלים), שימוש באביזרים הקשורים לרבי כחפצים מקודשים (וכבר הביעו מרטין לותר וקלוין דעתם על כגון אלה) כדי לכפור במכוון בבוז היהודי לעבודה זרה התלויה בעץ-ואבן ("אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתיני" - ירמיהו ב' 27) וכן הלאה.
השבמחקאלמלא היתה חב"ד במקורה תנועה יהודית, היה המחקר של פרופ' בילו מענין נוצרים בלבד. גם כעת, נדרש כנראה מחקר היסטורי שיסביר איך נוצרה תנועת כפירה כה המונית מבלי התנגדות ממשית לא מן החוגים החסידיים האחרים, לא מן המתנגדים ולא מן הזרמים הציוניים - החילוניים והדתיים.