יום שבת, 19 בפברואר 2011

גלגולו של ניגון: מ'שחקי שחקי' ל'שקעה חמה'

השפעת המוסיקה הרוסית על הניגון החרדי

א. מי הלחין את 'שחקי שחקי'?

השיר 'אני מאמין' מוכר יותר במילותיו הראשונות 'שחקי, שחקי'. שיר נשגב זה נכתב על ידי טשרניחובסקי באודסה בשנת 1894, כלומר הוא היה אז בסך הכול בן תשע עשרה!

השיר נדפס לראשונה בכתב העת 'השילוח' בשנת 1897 ושנה לאחר מכן נכלל בקובץ שיריו הראשון 'חזיונות ומנגינות' (חלק א, ורשה תרנ"ט). הלחן מיוחס בדרך כלל לטוביה שלונסקי.

טוביה – אביו של אברהם שלונסקי – היה ציוני בן למשפחת חסידי חב"ד מהעיר ניקולאיוב. בעיר זו אכן התגוררו כמה 'בעלי מנגנים' של חב"ד, ובהם גם השוחט ר' שלום חריטונוב (1933-1886), שעל ניגון שלו הולבש לימים שירו הידוע של עמנואל הרוסי (גם הוא בן ניקולאיוב), 'שכב בני'.

קשה לדעת מדוע יוחס הלחן של 'שחקי, שחקי' דווקא לטוביה שלונסקי, שממנו לא נותרו לחנים אחרים – לא אצל החסידים ולא אצל שאינם חסידים. סביר אפוא שצודק אליהו הכהן, שטען כי מקור הלחן הוא רוסי עממי, שיר על הנהר דוֹן.

בתשובה לשאלתי, אם אברהם שלונסקי הזכיר את בעלות אביו על הלחן, השיבה לי גליה שגיב, שההדירה יחד עם חגית הלפרין את הספר 'אברהם שלונסקי – מסות ומאמרים העשור הראשון (1933-1922)':
עניין טוביה שלונסקי והלחן לשירו של טשרניחובסקי נזכר בביוגרפיה החדשה שכתבה פרופ' חגית הלפרין: 'המאסטרו – חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי', ספרית הפועלים ומרכז קיפ, אוניברסיטת תל אביב, 2011, עמ' 45: 'בשעות הפנאי נהג [טוביה שלונסקי] לנגן בכינורו ואף חיבר מנגינות בעצמו - - - השיר מצא חן בעיני טוביה והוא התאים לו לחן ועיבד את המנגינה למילותיו  - - - השיר התפרסם בלי ששם מחבר הלחן הוזכר'. בביוגרפיה יש דיון בדמותו של טוביה שלונסקי, למשל בעמ'  25: 'טוביה שלונסקי: מחסיד חב"ד לחסיד אחד העם'.  
את השאלה: האם שלונסקי מזכיר באיזה שהוא מקום את בעלות אביו על הלחן הפניתי לפרופ' הלפרין, ותשובתה היא כי שלונסקי מזכיר זאת בראיונות אחדים, וזו כלל וכלל לא המצאה! אביו של שלונסקי היה מוסיקלי מאד וככל הנראה הלחין שירים נוספים שלא הגיעו לידינו (כשם שרק עתה, עם כתיבת הביוגרפיה, נמצאו שירים שכתב בעברית, תרגומים ומחזה שרובם מוזכרים בביוגרפיה). לדבריה, לפי עדויות אחדות טשרניחובסקי אף התארח בבית משפחת שלונסקי כששהה ביקטרינוסלב, וגם זה יכול להיות משום שטוביה שלונסקי היה ציוני פעיל ונלהב, איש ספר, סוכן בהתנדבות של 'השלֹחַ' ועוד ועוד...
להבנתי, 'התאים לו לחן' פירושו שלקח מנגינה ידועה והתאים אותה למילותיו של טשרניחובסקי.

באתר של זאב גלילי מצאתי את תמונתו של טוביה שלונסקי ורעייתו ציפורה – אין זה מראה טיפוסי של משפחה חסידית, אלא של צעירים יהודים רדיקלים:


'שחקי, שחקי' הפך כידוע להמנון הבלתי רשמי של תנועות הנוער החלוציות בארץ ישראל בשל האמונה ברוח האדם, בעתיד של שלום ואחווה, ובשל האופטימיות והאנושיות שבו.

אגב, השורה 'זוּ אני החולם שח' איננה שגיאה כפי שחושבים בטעות אלה ה'מתקנים' ל'זה אני'. 

המילה זוּ פירושה – אשר, ש... וכוונת המשורר היא: את יכולה לצחוק על החלומות שלי, אשר עליהם אני מספר לך, אך אני עדיין מאמין בהם ובך...

ולכמה ביצועים של 'שחקי שחקי' הזמינים באינטרנט:

ביצוע יפה מאוד מאוד של מקהלת אביב ותזמורת צה"ל (1988)



אריק לביא:



איה כורם (פסטיבל עין גב, 2010):



רונה קינן:



סידוֹר בֶּלַרְסקי (לחצו על הקישורית)

הפסנתרן עידן יונגמן והחלילן איתן ורדי (עיבוד של אבישי כהן):




ב. שקעה חמה

והנה, המנגינה של 'שחקי שחקי' שימשה גם את הרב אברהם אליהו קפלן (1924-1890), שהיה מגדולי תנועת המוסר בליטא.


בשנת 1907 חיבר קפלן שיר ושמו 'תפילה', שהותאם ללחן זה. זהו שיר נוגה של חיבוטי נפש מיוסרת וכיסופים לאל. הוא מוכר ומושר בעולם החרדי, במיוחד הליטאי, בשם 'שקעה חמה'. ספק גדול אם באותה עת יכול היה קפלן – אז נער בן שבע עשרה בישיבת סלבודקה (ששכנה בקוֹבְנה) – להכיר את 'אני מאמין' של טשרניחובסקי ואת המנגינה שיוחסה לשלונסקי. הדעת נותנת שגם הוא הכיר את הניגון הרוסי העממי, שהיה כנראה נפוץ, ועל פיו כתב את השיר.

שירו המקורי של קפלן ידע הוספות והשמטות – הנוסחים השונים מובאים כאן.



לא הצלחתי למצוא ביצוע 'אשכנזי' של השיר <אך ראו בהמשך, ביצוע של אביש ברודט>, ולמרבית העניין דווקא פייטן ספרדי שר אותו. כאן אפשר לשמוע את הפייטן ויקטור שושן שר את 'שקעה חמה'שושן מספר שם שהכיר את השיר בנעוריו, כאשר למד בישיבה ליטאית...

בעלי התוספות

כתב לי ד"ר שלמה טיקוצינסקי:
אני כמעט בטוח שהרב קפלן לא כתב את השיר ללחן כלשהו. הלחן הודבק מאוחר יותר, בישיבות בישראל. 
ראיינתי את בנו צבי קפלן בנושא זה (כן, עדין חי לאוי"ט, בן 89), והוא אמר שאביו כתב את השיר בנעוריו, ברגע של ייאוש, ובכלל לא הועיד אותו לפרסום ובוודאי שלא להלחנה.  
צבי מצא את השיר בכתבי אביו והדפיסו בספר 'בעקבות היראה'. הוא הראה לי את כתב היד המקורי של השיר, וזה הנוסח המודפס. כל שאר הנוסחאות שנמצאות בוויקיפדיה – הם הבלים שנוצרו בישיבות. והסיבה לריבוי הנוסחאות: דמותו של רא"א קפלן 'מושתקת' במידה רבה בישיבות עקב 'חטאו' שהלך ללמד בבית המדרש לרבנים בברלין, ובשל בנו, שהוציא לאור את כתביו שגם הוא פרש לחוגי המזרחי רח"ל.  
לא ברור מי וכיצד הביא את השיר הנ"ל לישיבות החרדיות. יתכן שהיה זה צבי קפלן בעצמו בעת לימודיו בישיבת חברון בשנות הארבעים. מאז עובר השיר מפה לאוזן ומועתק מיד ליד עם שיבושים האופייניים להעתקות. זה כל הסיפור. איש אינו טורח לעיין בספר 'בעקבות היראה' של צבי קפלן 'המיזרוחניק'.  
מדי שנה בשנה בשבת 'חזון' עורכים התלמידים בישיבת 'קול תורה' שבשכונת בית וגן שבת 'שקעה חמה'. הם שרים את השיר בכיסופים ואחד הרבנים מעביר שיחה מוסרית על פיו. מישהו הראה לי את הטקסט מתוכו הם שרים, ואכן זו העתקה משובשת של הנוסח המקורי, שנובעת פשוט מתוך אי-היכרות עם המקור.  
ובעניין טשרניחובסקי: א"א קפלן הכיר גם הכיר את טשרניחובסקי, לפחות בסוף ימיו בברלין. בנו מספר תמיד רכילות עסיסית בשם אמו עטל קפלן, שפעם אחת ראו קפלן ואשתו ברחוב בברלין את טשרניחובסקי הולך יד ביד עם גברת אחרת שאינה אשתו. טשרניחובסקי הבחין בכך, חצה את הכביש וביקש מהם שלא יספרו לאשתו.  
בכלל, הרב קפלן הוא אחת הדמויות המרתקות שיצאו מסלבודקה. הוא כתב הספד על הרצל ונאם אותו בפני חניכי 'צעירי ישראל' בטלז. חומר רב מתוך ארכיונו הגיע לידי ומשוקע בדוקטורט שלי ובעתיד אולי אף אכתוב עליו מאמר מיוחד.

הערה שלי: קשה לי להאמין (על אף שאנו דנים בעקבי השיר 'אני מאמין') כי קפלן הצעיר כתב מבלי משים שיר שמשקלו מותאם הפלא ופלא ובמדויק ללחן של 'שחקי, שחקי'. ייתכן שאמנם לא ייעד אותו לפרסום, אך בוודאי כתב אותו על פי הלחן. 

אכן מעניין לבדוק מתי חדר השיר לישיבות. הספר 'בעקבות היראה' נדפס לראשונה בתש"ך וגם טיקוצינסקי מסכים שהניגון עבר מפה לאוזן עוד קודם לכן. 

הכרתי את צבי קפלן היטב. לפני עשרים וחמש שנים גרתי ברחוב אברבנאל 31, שתי קומות מעליו... [תוספת: צבי קפלן נפטר ב-2 בדצמבר 2012].

ארי חיטריק שלח לי קישור לאתר 'הזמנה לפיוט' ובו שומעים את 'שחקי שחקי' (שר יאיר הראל) משולב עם 'שקעה חמה' (שר חיים לוק). באתר שם כתוב: 'אין ידוע לאיזה מן השירים הותאמה המנגינה לראשונה'. 

ובאותו עניין: דיון על השיר ועל הרב קפלן, שהתנהל בפורום החרדי 'עצור כאן חושבים'

23 בספטמבר 2013

לגיליון חג סוכות תשע"ד של העיתון החרדי 'משפחה' צורף תקליטור שי לקוראים, ובו ניגונים שהושרו בישיבות 'ליטאיות' שונות. בין השאר הובא שם גם השיר 'שקעה חמה'. בחוברת המלווה את התקליטור (עמ' 36) זכה טוביה שלונסקי לתואר ר', דהיינו ירא שמים, חסיד חב"ד ואחד מאנ"ש...


טוביה שלונסקי ורעייתו ציפורה, עם בתם הפסנתרנית ורדינה, גרמניה 1929 (מקור: הספרייה הלאומית)

חסיד או לא. הנה אביש ברודט שר את 'שקעה חמה' בעיבודו של אריה וולניץ:



וכאן ביצוע נוסף, של שלמה יהודה רכניץ. יפה אך ארוך ומייגע וכולל תוספות רבות פרי רוחו של המבצע.



6 תגובות:

  1. "...בשעות הפנאי נהג [אברהם שלונסקי] לנגן בכינורו.." - צ"ל בסוגריים טוביה שלונסקי, לא?

    ותודה - מעניין!

    השבמחק
  2. דוד אסף שלום רב,
    נחשפתי כעת לבלוג שלך.
    חיפשתי מידע על מועד כתיבת אני מאמין. האם היה קשור לאירוע (פוגרום) ולא מצאתי.
    כך נחשפתי לבלוג שלך. כתוב שוטף ומעניין, מחכים ומלמד.
    בקיצור - משובח.
    יישר כוח, נעם אבן

    השבמחק
  3. זמן כתיבת "שחקי שחקי" הינו 1894. אגב משפט מן השיר "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז", יופיע על שטר הכסף החדש שישא את דיוקן שאול טשרניחובסקי, אי"ה... ושאלתי, האם יש קשר היסטורי, אירוע מקשר וכו' בין שיר זה לשירו של ביאליק "ברכת עם" ("תחזקנה") שנכתב באותה שנה?
    נהנה כתמיד
    חזי פוזננסקי

    השבמחק
  4. רציתי להעיר שמלבד ההיכרות האישית הרב קפלן הכיר ועוד איך גם את שיריו של טשרניכובסקי והתייחס אליהם

    באחת משיחותיו שנמצאת כמדומני בספר הנזכר כאן "בעקבות היראה" [שאמצא את המקור המדוייק בעז"ה אפנה לשם] הרב קפלן מדבר על מידת הרחמים והוא טוען שתורת ישראל לא מעודדת צימאון לדם ואיבה והוא מצטט כהנגדה את"אי חרבי חרב נוקמת" וקצת מהמשך שירו הידוע של טשרניכובסקי .

    מכאן בוודאי שהרב קפלן הכיר את יצירתו של טשרניכובסקי.

    השבמחק
  5. בביצוע של אביש ברודט שני הבתים האחרונים מושרים בלחן שאינו מושר בשיק ,שחקי שחקי". מי חבר את הלחן הנוסף? האם חובר בישיבות בליטא או בארץ כוריאציה למנגינה של "שחקי שחקי" או ע"י שלמה רכניץ? או אולי הרב קפלן עצמו?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.