יום שבת, 19 בפברואר 2011

1, 2, 3 ניסיון

לפני שלוש שנים (ואולי אף יותר) התחלתי לשלוח בימי שישי בבוקר את 'עונג שבת'  המוכר יותר כעונ"ש  באי-מייל לחמישה-שישה הקוראים שלי. מאז רשימת המנויים הלכה וגדלה, וגם הטכנולוגיה הלכה והשתכללה. מי ידע אז מה זה 'בלוג'...

כל כך הרבה אנשים נדנדו, כל כך הרבה אנשים אמרו לי שזה כדאי, אז הנה אני כאן. בינתיים לניסיון.

נראה מה יצא מזה. אולי נתחיל פשוט בארכיון מקביל  מה שקרוי 'המיטב' של עונ"ש...

לאט לאט ובזהירות, כמו קיפודים שעושים, אתם יודעים מה...

ותודה לעינת אמיתי 'המטפלת'.

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
להתחיל מכאן:

'אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר' (ד): מבחר ביצועים, שונות ומשונות 

שלמה דויטשר (דרורי) וחברתו (לימים רעייתו) שולה

החלק הראשון פורסם כאן

החלק השני – כאן

החלק השלישי – כאן


ג. מבחר ביצועים ללחנו של שלמה דרורי

השיר בעברית, בלחנו של דרורי, בוצע על ידי זמרים רבים, הנה כמה מהם על פי סדר הקלטתם.

1. ליאור ייני

ליאור ייני הוא המבצע המועדף עליי (אבל אולי זה רק אני). ההקלטה היא מ-1970 והעיבוד המוזיקלי הוא של אריה לבנון:

  

2. אריק לביא

הביצוע המוכר והנפוץ ביותר הוא של אריק לביא. ההקלטה הראשונה נמצאת בתקליטו 'שיר הוא לא רק מילים' (CBS), שנדפס ב-1974, ואחר כך בהקלטות רבות נוספות בהופעות פומביות ובאוספי שירים:


3. עוזי מאירי

עוזי מאירי בהקלטה מ-1975 (מאלבומו 'זמר הבאנו: מבחר שירים'). העיבוד המוזיקלי הוא של שמעון כהן:

 

4. טובה פירון

טובה פירון אומנם לא הייתה חברה בלהקת 'מעין זה', אך הייתה בלהקה צבאית בריטית והופיעה בפני חיילי הבריגדה, אחר כך הופיעה גם בתוכניות של תיאטרון המטאטא. היא שרה לא מעט שירים רוסיים בתרגום עברי (זכור במיוחד השיר 'תכול המטפחת' שזוהה איתה) וגם את 'את חכי לי'. כאן היא שרה בהקלטה מ-1976 בעיבודו המוזיקלי של אילן גלבוע: 


5. לאה סיטין, תקווה הנדל

חוץ מטובה פירון, גם לאה סיטין – שדווקא כן הייתה ב'מעין זה' – שרה את השיר, אולי כבר במסגרת הלהקה, אך מה שנותר הוא הקלטה ביתית וחלקית שנמצאת בזמרשת

זמרת נוספת שהקליטה את השיר על גבי תקליטון הייתה תקוה הנדל (אחותה של יפה ירקוני). באותן שנים לא נחשב הדבר למוזר, שמונולוג של גבר המופנה לאישה, יושר על ידי אישה. גם מקרים הפוכים התקבלו אז בלי הרמת גבה (למשל, השיר 'מכתב מאמא' של אלתרמן ופרשקו, שהוא מונולוג נשי, הושר על ידי יעקב טימן).  

הנה תקוה הנדל בהקלטה (חלקית) משנות החמישים:

  


6. חנן יובל

וכאן, חנן יובל בהקלטה משנת 1976: 


7. יהורם גאון

יהורם גאון בהקלטה משנת 2005 בעיבודו המוזיקלי של מישה סגל:

  

8. שלמה דרורי

שלמה דרורי עצמו, המלחין שגם ניחן בקול ערב, שר אותו לימים עבור תקליטור 'הגדודנים' שהוציאו 'חבורת שהם' בשנת 2008. ההקלטה נעשתה בביתו של דרורי בערד:

  

9. מישל כהן

והנה הנער מישל כהן מדימונה (הוא היה אז בן 13 וחצי), שהתחרה בעונה הראשונה של 'בית הספר למוסיקה' (התוכנית שודרה ב-2011, בערוץ 2, 'קשת') וזכה במקום הראשון. מישל נתן לשיר טאץ' מזרחי:
 

10. עמיר בניון

ולסיום, עוד ביצוע בסגנון סלסולי דומה מפי עמיר בניון, בהקלטה שהקדיש לזכרו של אריק לביא:

  

ד. שונות ומשונות

השיר 'חכי לי' תורגם לשפות רבות, וכמובן גם לאנגלית (כאן אחד התרגומים). 

הנה סיר לורנס אוליבייה קורא את התרגום לאנגלית (תאריך ההקלטה אינו ידוע אבל כנראה מדובר בשנות הארבעים או החמישים):

  

התרגום לאנגלית הותאם ללחן של מאטוויי בלאנטר:

  

יש גם גרסה הונגרית (כולל לחן הונגרי של הנריק נאגרלי [Negrelli]):

  


עם הזמן נכתבו ל'את חכי לי' גם חיקויים (גרסאות כיסוי) ופרודיות, אחד החיקויים נכתב על ידי יצחק יצחק (יצחק בן ישראל), איש קבוצת השרון (לימים קיבוץ יפעת) וחברו של דרורי ללהקת 'מעין זה'. השיר נדפס בחוברת שיריו של יצחק יצחק, אלף לילה: שירי מלחמה, הוצאת הוועד הארצי למען החייל היהודי, [1946] (מילות השיר הובאו גם בזמרשת).


החיקוי השני, שעל פי הגדרת מחברו הוא 'פרודיה', חובר על ידי חייל ארץ־ישראלי בשם גדעון, שנלקח בשבי בידי הלגיון הירדני בימי מלחמת העצמאות (גם נוסח זה הובא בזמרשת). השיר שהודפס במכונת כתיבה והופץ בשכפול נמצא בארכיון לתולדות גוש עציון על שם דב קנוהל, ששמור בספרייה הלאומית. במדור 'חומר מזמן השבי' איתרתי את נוסח השיר, והרי הוא לפניכם. 


אפשר לראות שהמחבר הוא 'גדעון' (ולא 'גדעון ס', כפי שנכתב בטעות בזמרשת), אך מיהו גדעון זה?

בין שבויי גוש עציון מצאתי גדעון אחד, והוא גדעון הַנֶמַן (1974-1926), חבר קיבוץ משואות יצחק. גדעון, כמו עוד כ-700 לוחמים ומגינים ארץ־ישראלים, נלקח בשבי ירדן וישב קרוב לשנה במחנה השבויים שהוקם סמוך לאתר הארכאולוגי אום אל-ג'ימאל). לימים היה גדעון בלשן וחוקר לשון חז"ל, חיבר דוקטורט ולימד באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן עד מותו בתאונה ברומא. את המילה חסרת המשמעות 'גוואד', שבבית השני, יש מן הסתם לתקן ל'געוואַלד' (ביידיש: הצילו, עזרה)...

לפחות שלושה ספרים ומחזה אחד עשו שימוש בכותרת השיר.

את חכי לי ואחזור... חליפת מכתבים, 1947-1942, הוא אוסף מכתבים ששלח יצחק צלניק, איש לח"י, לרעייתו רחל. לאחר רצח 'יאיר' מונה צלניק ליורשו אך כחצי שנה לאחר מכן, בראשית מאי 1942, החליט להסגיר את עצמו לידי הבריטים.

בפתח הדבר כתבה רחל:

את חכי לי ואחזור..., [חיפה, הוצאת המשפחה], עמ' ג

זיכרונה מן הסתם בגד בה, ומדובר בקצת יותר מחצי שנה, שכן תרגומו של שלונסקי (שאותו הביאה בהקדמה בשלמותו) נדפס רק בפברואר 1943; את הלחן קלטה בוודאי רק בהמשך. אך זו עדות נוספת לרושם שהשאיר השיר על קוראים שמצאו במילות השיר הד לחוויותיהם האישיות.

בשנת 2015 ראה אור ספר נוסף שעשה שימוש באותה כותרת ובאותו שיר. רומן המכתבים הזה, חכי לי ואחזור, נערך בידי אורלי עמית (דַפֵּי חַיים', תשע"ו/2015), וגם הוא אוסף של מכתבים בין אוהבים: אביגיל מלמד, ילידת פתח תקוה ובת ליוצאי תימן, ויצחק באב"ד, עולה חדש מפולין. 


ולבסוף, משה זעירי, חבר קבוצת שילר שהתנדב לצבא הבריטי ומצא את עצמו בדיונות החול ליד איסמעיליה שבמצרים, הרחק מביתו ומחברתו יהודית (לימים רעייתו). אוסף מכתביו, את חכי לי ואחזור, ראה אור בהוצאת המשפחה בשנת 2016 בעריכת יהודה יערי.
  

במכתב ששלח לחברתו יהודית ב-24 באפריל 1943 כתב זעירי: 
שולח אני לך תשורה את שירו של ק' סימונוב 'חכי לי'. יהיה הוא שמור איתך עד שובי. אמנם אינו מבטא הכל מה שרוחש ליבי, ובמקומות אחדים דברים שכלל לא עולים על רוחי, אך בכללו הוא יפה (עמ' 54)
הנה אפוא לפנינו מתנדב ארץ-ישראלי שתרגומו של שלונסקי, שפורסם בפעם הראשונה חודשיים קודם לכן, הגיע לתשומת לבו במרחקים. הוא גזר אותו מהעיתון או העתיקו בכתב ידו, ושלח לחברתו שבארץ. 

ולסיום, הפזמונאית והמלחינה דפנה אילת תרגמה לעברית את המחזה הרוסי הפופולרי חמישה לילות (Пять вечеров) מאת אלכסנדר וולודין (במקור ליפשיץ), שנכתב ב-1958, לקראת העלאתו בבית צבי בפברואר 1997. חוברת התרגום, חמישה לילות (את חכי לי ואחזור), נדפסה בשנת 2001. אומנם, במחזה עצמו שר אחד הגיבורים את שירו של סימונוב, אך ככל שביררתי, כותרת המשנה (שניתנה בסוגריים) היא תוספת של המתרגמת ואיננה במקור. 

תם ולא נשלם...
_____________________________________
קישוריות לקריאה נוספת  
אליהו הכהן, 'את חכי לי ואחזור', חדשות בן עזר, 571, 19 באוגוסט 2010.

אליהו הכהן,  'את חכי לי ואחזור – אפילוג', חדשות בן עזר, 573, 26 באוגוסט 2010.  
אליהו הכהן, 'את חכי לי – נוספות', חדשות בן עזר, 574, 16 בספטמבר 2010.

זמרשת, 'את חכי לי'

איזי הוד, 'את חכי לי ואחזור' (בלוג ברשת, לא מתוארך)


עפר גביש, 'את חכי לי: מעגלים נסגרים (ומיד נפתחים חדשים)', סיפורי שיר בבלוג של עפר גביש (לא מתוארך; כנראה 2022)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.