יום שבת, 19 בפברואר 2011

1, 2, 3 ניסיון

לפני שלוש שנים (ואולי אף יותר) התחלתי לשלוח בימי שישי בבוקר את 'עונג שבת'  המוכר יותר כעונ"ש  באי-מייל לחמישה-שישה הקוראים שלי. מאז רשימת המנויים הלכה וגדלה, וגם הטכנולוגיה הלכה והשתכללה. מי ידע אז מה זה 'בלוג'...

כל כך הרבה אנשים נדנדו, כל כך הרבה אנשים אמרו לי שזה כדאי, אז הנה אני כאן. בינתיים לניסיון.

נראה מה יצא מזה. אולי נתחיל פשוט בארכיון מקביל  מה שקרוי 'המיטב' של עונ"ש...

לאט לאט ובזהירות, כמו קיפודים שעושים, אתם יודעים מה...

ותודה לעינת אמיתי 'המטפלת'.

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
להתחיל מכאן:

חלות עונג שבת

צילום: דוד אסף

לכבוד יום ההולדת ה-11 של בלוג עונג שבת
כתב וצילם: דנצ'וּ ארנון

'חלות ויז'ניץ' הן מוסד בני-ברקי ידוע ואין אישיות מפורסמת שמבקרת בעיר ולא מוזמנת לבקר גם במאפייה. בשנת 1953, בעיצומם של ימי הצנע, הוקמה המאפייה על ידי עולה חדש מחסידי ויז'ניץ. מאז נוספו למאפייה מכונות אוטומטיות העושות את רוב העבודה, אבל קליעת החלות (ויש כמה מיני חלות), נעשית עד היום בעבודת יד. פרט לחלות אופים במקום גם כמה סוגים של לחמניות, שהן מרכיב חשוב בשולחן האוכל של חתונות, אירועים ושמחות בחברה החרדית.

עיקר תהליך אפיית הלחמניות נעשה במכונות האוטומטיות, אבל ציפוי הסומסום נעשה ידנית. הפועל קודם מתיז על הלחמניות שמן מאכל מצינור, ואחר כך זורה עליהן בידו את גרגרי הסומסום.

לב המפעל הוא שולחן הקליעה. ביום רגיל עובדים לידו כשישה פועלים ערבים מיומנים, שהמרחק בינם לבין חסידות ויז'ניץ הוא כרחוק שכם מהרי הקרפטים באוקראינה, ערש הולדתה של חסידות זו. המכונה פולטת נקניקי בצק, והפועלים, במהירות מופלאה, קולעים לחמניות קלועות (שלושה מינים) וחלות. 

באסם קולע לחמניות כבר כעשרים שנה. בלי להסתכל, הוא קולע במהירות כזאת שלא ניתן לעקוב אחריה. בימי שישי, כשהמאפייה עובדת בשיאה, באים קולעי חלות נוספים.

יש הבדל בין חלה רגילה לבין מה שנקרא 'לחמנית עוגה'. כל האוכל לחם חייב בנטילת ידיים ובבִּרְכַּת 'המוציא לחם מן הארץ'. כידוע, אם יש אקדח במערכה הראשונה, הוא יירה במערכה השלישית, וגם כאן אם בירכת 'המוציא' בראשית הסעודה, אתה מחוייב בברכת המזון בסיומה. זו ברכה ארוכה יחסית, שאותה יש לומר ביישוב הדעת ובלי להסתכל בשעון. לעומת זאת, על עוגה מספיק לומר ברכה קצרה 'בורא מיני מזונות', ובסיום הארוחה אפשר להסתפק בברכת מזון קצרצרה הקרויה 'ברכה אחת מעין שלוש'. 'סידור' זה מתאים לשומרי מצוות הבאים לביקור קצר בחתונה (בדרך כלל אין הם מהקרובים והמקורבים, ולכן אינם משתתפים בסעודה וגם אין מצפים מהם להביא מתנה). עבורם מכינים לחמניות קלועות שבצקן נילוש במי פירות (כאן במיץ ענבים) ולכן הן בגדר עוגה. ללחמניות-עוגה אלו מצמידי מדבקות מיוחדות ('מזונות' או 'נילוש במי פירות') כדי לזהותן.

ויש עוד מוצר ייחודי שאפשר לכנותו 'מגה-חלה'. אלה הן חלות ענקיות מיוחדות הנאפות לאירועים מיוחדים. כך למשל בחתונות, בהן נהוג לשבור חלה גדולה מעל ראשי הזוג אחרי החופה, טרם כניסתו ל'חדר הייחוד', בטקסי פדיון הבן או בחגים מיוחדים. בימי שישי נאפות חלות ענק אלה עבור ה'טישים' שעורכים אדמו"רי החסידים.

הנה החלה הענקית של הרבי: <זכור לך במקרה מיהו הרבי הזה?>

וכאן טקס הנפת החלה מעל ראשיהם של בני הזוג הנישאים ובציעתה:

ולסיום, מידע מועיל: כמה זה עולה לנו...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.