גלגולו של ניגון: 'בין גבולות' – ממלחמת הבלקן ועד לפרטיזנים בפולין והמעפילים לארץ ישראל

עטיפת המהדורה המודפסת הראשונה של תווי השיר, 1912

____________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

אתם מוזמנים לבקר בפרק השלושה עשר של הבלוג 'שיר הוא לא רק מילים' ושם תמצאו מידע נוסף על הספר ועל השיר.

____________________________________________________________________

לפני שבועיים טיילתי בשמורת תל-דן שבגליל, למרגלות רמת הגולן וסמוך לגבול לבנון. בשלט שהוצב לפתחו של אחד השבילים נכתב כי בשנות הארבעים, בתקופת המנדט הבריטי, הובלו משם עולים לא חוקיים ('בלתי לגאליים' בלשון התקופה) שהגיעו דרך סוריה ולבנון. על השלט גם נרשם בית משירו הידוע של חיים חפר 'בין גבולות', שמתאר פרק הרואי בתולדות ההעפלה היבשתית לארץ ישראל.

כיצד התגלגל שיר זה?

כך מסופר באתר סיפורי גבעת ברנר על החבר יהודה מרגלית (1996-1917), שהיה סייר פלמ"ח ושותף למבצעי ההעפלה:

בשנת 1944 היו יהודה מרגלית וחיים חפר חברים בחולית פלמ"ח שהלכה בלילות והביאה עולים מארצות סוריה ולבנון דרך רמת הגולן. משאיות וכלי רכב ועליהם פליטים יהודים בדרכם לארץ היו מגיעים בעיקר מדמשק. בעלייה הבלתי לגאלית הזו שולבו מבריחים מקצועיים שהסיעו את היהודים עד דרדרה שבמורדות הרמה, משם הובילו אותם סיירי הפלמ"ח דרך מדרונות הבזלת וצמחיית הנחלים אל גדות החוּלה. שם המתינו להם אנשי חולתה, בראשות פרדי לביא, שהעבירו אותם בסירות אל הקיבוץ. מחולתה, בעגלות רתומות לטרקטורים, הוסעו לאיילת השחר ומשם פוזרו לנקודות בארץ. 'חיל הספר' הבריטי, רכוב על סוסים וענוד בחגורות אדומות, עשה כל מאמץ לעצור את הפליטים מלהיכנס לארץ. בארצות ערב כבר החל מסע נגד היהודים, ועלייתם לארץ הייתה מעשה של פיקוח נפש. ערב אחד ליד המדורה הוציא חיים חתיכת נייר והקריא לחבריו את הבית הראשון של השיר שהיה תוך יומיים מוכן. אחד הבחורים צירף מנגינה רוסית עממית ואנשי החוליה ביצעו בפעם הראשונה את אחד משירי ההעפלה שהיה לנכס צאן ברזל במורשת ישראל המתחדשת.

יהודה מרגלית מקיבוץ גבעת ברנר

א. השיר ברוסית

ואכן, במקורו זהו שיר לכת רוסי פטריוטי במיוחד. הוא נקרא Прощание Славянки, כלומר 'פרידתה של הסלאבית'.

השיר הולחן ללא מילים ב-1912 על ידי וסילי אגפקין (Vasily Agapkin;Василий Иванович Агапкин) על רקע מלחמת הבלקן הראשונה (1913-1912), והוא מספר על אישה הנפרדת מבעלה היוצא למלחמת בולגריה-טורקיה. רוסיה אמנם לא היתה מעורבת במלחמה זו, אך החששות מפני כניסה למלחמה באימפריה העו'תמנית ועימות בין הסלאבים למוסלמים היו גדולים.

לא ברור מי כתב את המילים המקוריות ברוסית. יש אומרים שהיה זה המלחין אגפקין, ויש הטוענים כי היה זה המלחין והמנצח היהודי-רוסי יעקב בוגורד (Яков Иосифович Богорад).

יעקב בוגורד (1941-1879)

השיר 'פרושצאניֶה סלאביאנקי' זכה לפופולריות רבה בימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה. באופן משונה דווקא הצבא הלבן, זה שלחם בבולשביקים ובצבא האדום על שמירת המשטר הישן, אימץ את השיר כהמנון שלו. גם בצבא האדום אהבו את השיר, אבל לכל צד היתה גרסה שונה. השיר חזר והושר בגרסה שונה בימי מלחמת העולם השנייה ומאז ליווה מצעדים צבאיים רבים בברית המועצות וברוסיה.

אגפקין (1964-1884) היה מנצח ומלחין. אחרי המהפכה שירת במשטרה החשאית הצ'קה ולימים התמנה, כמה מקאברי, למנצח התזמורת של ה-NKVD...

וסילי אגפקין

במצעד הצבאי המפורסם שנערך בכיכר האדומה של מוסקבה ב-7 בנובמבר 1941 – זמן מה אחרי תחילת המצור הגרמני על העיר – הוביל אגפקין את תזמורת הצבא שניגנה את המארש הזה. מן המצעד יצאו החיילים לחזית והוא התפרסם כהתרסה של סטאלין מול הצבא הגרמני הפולש וסמל לנחישותם של הרוסים.

הנה סרטון סובייטי נדיר המתעד מצעד זה (אבל בלי המארש שלנו).

אפשר להניח שרבים מהם לא זכו להשתתף במצעד הניצחון הגדול שנערך בכיכר האדומה לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית. מצעד זה נערך ב-24 ביוני 1945 וגם בו השתתף אגפקין שניצח על תזמורתו הצבאית.

כאן  אפשר לראות סרט סובייטי (בצבעים) שתיעד את מצעד הניצחון המפורסם (על במת הכבוד עומד סטאלין). את המצעד הובילו גיבורי המלחמה, המרשל האגדי גאורגי ז'וקוב (רוכב על סוס לבן) והמרשל קונסטנטין רוקוסובסקי (על סוס שחור).



מוויקיפדיה למדתי כי בשנות התשעים אף הועלתה הצעה להפוך את השיר להמנון רוסיה (ההצעה נדחתה), ובמחוז טמבוב (Tambov), שם נולד אגפקין, זה אכן משמש כהמנון. אניות השטות בוולגה והרכבות ממוסקבה לולדיווסטוק משתמשות במנגינה זו לפני יציאתם לדרך.

במהלך השנים נכתבו לשיר זה גרסאות שונות. את המילים ברוסית – של המקור ושלל גרסאותיו – כמו גם תרגום לאנגלית אפשר למצוא באתר Russia and the Other של אוניברסיטת סטנפורד, בוויקיפדיה וגם באתר זמרשת.

יש באינטרנט אינסוף ביצועים ברוסית וכאן דוגמאות ספורות:

* מקהלת הצבא האדום בביצוע מלכותי

זמרת שרה את גרסת הצבא הלבן (כולל שיקופיות על הצבא הלבן)

וכאן גרסת מקהלת הצבא הסיני...



(תודה ליוסי ורדי)

ב. השיר בפולנית

גם הפרטיזנים הפולנים במלחמת העולם השנייה התלהבו מהשיר ואימצוהו ללבבם. את המילים חיבר  .Roman Ślęzak

הנה ביצוע יפה של השיר Rozszumiały się wierzby płaczące, שפירושו 'ערבה בוכייה מהמהמת'.

ג. השיר בסרטים

כרזת הסרט 'העגורים עפים'

בשנת 1957 שולב לחן זה בסרט הסובייטי 'העגורים עפים' (The Cranes Are Flying) העוסק במלחמת העולם השנייה.

כאן אפשר לראות את הקטע מהסרט שבו מנוגן הלחן (בתזמון 01:58).

וכאן הסרט בשלמותו עם כיתוביות באנגלית.

בשנת 2007 חזר השיר וצץ בסרט האמריקני 'המלחמה של צ'רלי וילסון' (Charlie Wilson's War), שעסק בסיפור האמיתי של מעורבות חבר הקונגרס האמריקני מטקסס צ'רלס וילסון בארגון תמיכה במוג'הדין באפגניסטן שלחמו בכיבוש  הסובייטי.

הנה זה:

ד. השיר בעברית: 'בין גבולות'

כאמור, בשנת 1945 (ליתר דיוק ב-12 במארס 1945, ולכן כונה השיר: 12345) הלביש חיים חפר מילים עבריות לשיר זה וקשר אותו למאבק על ההעפלה היבשתית לארץ ישראל – מסוריה, לבנון, עיראק, תימן ופרס.

זה היה השיר הראשון שחיבר חפר והוא נדפס לראשונה בסוף שנת 1945 בקובץ לְפֶתַח אָהֳלֵינוּ, שראה אור כמה חודשים בלבד לאחר שחובר השיר (ארבע שנים אחר כך ראה אור שוב בספר תַּחְמֹשֶׁת קַלָּה: פִּזְמוֹרִים, ספרית פועלים, 1949).

וכך סיפר לימים חפר:

השיר הראשון שלי, 'בין גבולות', נכתב ב-1945. כתבתי אותו על בלוק נייר אפור, נייר לא סימפטי, אבל מה זה חשוב על איזה נייר אתה כותב. המנגינה היתה גנובה, רוסית או פולנית, ואתה בעצמך היית שר אותו בכל מחנות הפלמ"ח שהגעת אליהם. היית מלמד אותו, והיו כאלה שלימדו אותו הלאה [...] זכרתי את התאריך שבו כתבתי את השיר, שיר מניסיוני האישי בפלמ"ח, כי חתמתי אותו בתאריך 12.3.45, והמספרים רצים, 12345, כך שקל לזכור אותם. זה היה השיר הראשון שבו התפרסמתי בפלמ"ח, וגם תחילת המאבק שההגנה נאבקה בבריטים ... אלה גם היו  הימים הטובים ביותר בחיי, כי היה מדובר בעניין אצילי. לא שברת שום דבר, לא פוצצת שום דבר, לא הרגת אף אחד, הבאת יהודים מסוריה ומלבנון תוך כדי סיכון.

בכנס הפלמ"ח הסודי בשנת 1944 שנערך במעיין חרוד ... הבאתי ל'סִינִי' [ארנן עזריהו] את השיר 'בין גבולות', כאשר הבית הראשון והבית החוזר היו מוכנים לקריאה. 'סיני' אמר לי שהוא לא יכול לקרוא שיר כל כך קצר וביקש ממני להוסיף עוד בית. הוא אמר שאם אצליח להשלים את זה עד פתיחת הכנס, ייתן לי את 'שירי רחל' במתנה. 'סיני' סיפר לי שהתיישבתי על סלע, ובתוך עשר דקות הבית השני היה מוכן. את 'שירי רחל', כך אני זוכר, לא קיבלתי.

(חיים חפר מספר ומזמר, זמורה ביתן, 2004, עמ' 5, 122)

הנה המילים:

ספר הפזמונים של חיים חפר, ידיעות אחרונות, תשמ"א, עמ' 120

דרך אגב, השורה 'אנו פה חומת-מגן' העניקה למבצע הצבאי הידוע (2002) את שמו – חומת מגן.

המנגינה שעל פיה שרו את הפזמון של 'בין גבולות' ('לעולל ולרך') איננה בדיוק זו של אגפקין, אלא עיבוד ארץ ישראלי ייחודי (ויש שיאמרו 'זיוף' של המנגינה המקורית).

הנה כמה ביצועים של 'בין גבולות'. ותחילה, מקהלת חיילי צה"ל.

וכאן שר אילקה רווה על רקע סרטון שהכין אלכס נקריאקוב:



וכאן להקת הצ'יזבטרון 2011 במחרוזת שירי פלמ"ח. השיר הראשון הוא 'בין גבולות':

תודה לאלכס נקריאקוב.

בעלי התוספות

בשנת 1975 תרגם יעקב שרת מרוסית לעברית את 'פרידתה של הסלאבית' בגרסתו של ה'בארד' היהודי-הרוסי אלכסנדר גאליץ' (גינזבורג), אמן רב-תחומי ידוע, שגורש מברית המועצות וביקר אז בארץ. תרגומו של שרת, שנקרא 'שיר לכת', בוצע בשנת 1976 על ידי משתתפי מופע ההמשך של 'הלוך הלכה החבריא' (המופע המקורי היה בשנים 1970-1969). מופע זה, שכּוּנה 'הלוך הלכה החבריא 76', נערך על ידי יעקב שרת, שגם תרגם את השירים מרוסית, ובוים על ידי שמואל עצמון. השחקנים והזמרים היו דודו אלהרר, עודד בן חור, דני כץ ורונית שוהם.

אלה המילים:

             שיר לכת

שוב מרחב לפנינו, מישור אין קץ,

ערבה כבירה וּשמי תכול,

אל תבכי, יקירה, רחוקה כעת,

ורוחך, נערה, אל תיפול!

קדימה, מחלקות!

לקרב חצוצורות מריעות –

פקודה הגיעה,

טורים תניע,

בא רגע לחזית לצעוד!

הנה שחר עלה, ערפל עוד נח,

לקווים או לכלא נצעד,

וּלקול ציחקוקים וניפצי תותח,

על שפתינו אבק, שיר אחד:

                                    קדימה, מחלקות …

אל יגון, אל תוגה, יקירנו שם,

במולדת, הרחק, אהובה,

כי שלום וידידות לא שכחנו כאן –

גם בסך, במדי הצבא…

                                    קדימה, מחלקות …

יום חלף, יום יבוא, שחר ערב,

והשמש תירום לזנית,

כגברים מות נמותה בחרב –

ונקום לתחייה בגרניט…

                                    קדימה, מחלקות …


הביצוע הוקלט בתקליט נדיר שעליו הוקלטו שמונה שירים מן המופע.

תודה לעמוס רודנר על המילים ולגרימי גלעד על ההקלטה.

תרגום עברי נוסף, של גרסה רוסית אחרת, שאותה כתב ולדימיר לאזארב בשנת 1984, הוא פרי עטם של תמר ועמוס רודנר. הנה הוא משולב בסרטון שערך אלי סט:

הנה רגע פרידה שוב מגיע

מעיניִך ניבטת יִראָה

אני חש נשמתֵך האוהבת                  

ממרחק כבר שומעים סערה

האוִיר נושף כְּחוֹל עַרְפִלַיִם    

בָּרַקוֹת  שוב נוקשים הפחדים

'גִיבּוֹרַי' – כך קוראת לנו רוסיה

רעם בא ממצעד הגדודים

שלום מכוֹרָה!

את בניִך זִכרי

שלום לנוף חמדה

שלום וצער של פרידה

שלום מכוֹרָה!

את בניִך זִכרי

נוף חמד שנזכור

(ולא כולנו נחֲזור)

וטס לו, עף הזמן

ורכבות נמוגות בעשן

בהן בני חַיִל

וּבשחור הליִל   

נוצץ כוכב החיילים

בהן בני חַיִל

וּבשחור הלַיִל  

נוצץ כוכב החיילים

חורש, גם ערבה, בה דבוּקָת בִּקְתוֹת            

אור של שחר וערב חוזר

לא אשכח:  פרדתי מן הסלאבית

במסתור הנשמה תישאר.

שלום מכורה!...