כדור הארץ: הקדימון

 

הקדימון לסרט Human Planet  של ה-BBC (3 דקות) הוא מדהים ומעורר חשק עז לראות את הסדרה.

הצילומים באיכות מעולה, פשוט עוצר נשימה ו'חבל על הזמן'.

הסדרה עצמה, שמוקרנת עתה בבריטניה, היא בת 8 חלקים (פירוטם נמצא כמובן בוויקיפדיה) – מן הסתם בקרוב גם אצלנו.

(תודה לרונית מרוז)

טיוטות עונ"ש - להתחיל כאן:

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי: 'השלושה' על מפת הארץ  

 מאת אבי בלדי

במאמרה 'הנצחה מספרית ושִׁיוּם העבר: זיכרון ושכחה במרחב הציבורי בישראל', שנדפס בספר שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין (רסלינג, 2018) כתבה חוקרת הזיכרון הישראלי יעל זרובבל:

ההנצחה המספרית משתמשת בסמל מתמטי מופשט על מנת לזהות את הקבוצה המונצחת. הדבר מצביע על כך שהמספר אינו מתייחס לאינדיוודואלים כאל אנשים, אלא כאל מבנה חברתי בלבד' כלשונו של גיאורג זימל. ראשיתה של ההנצחה המספרית נעוצה במושגים כמו 'שלושת האבות', 'ארבע אמהות', 'עשרת הרוגי מלכות', 'שנים עשר השליחים' וגם בעלייה הדרמטית בהנצחת נופלים לאחר מלחמת העולם הראשונה. וכך, למעט מקרים בודדים, נמנעו ערים ויישובים להנציח שמות פרטיים אלא רק קולקטיבים. <1. שלח לי צילום של הציטוט ומס' עמוד>

זרובבל גם הצביעה על ריבוי ההנצחה המספרית הקטנה (כמו 'השניים', 'השלושה' ו'הארבעה'), אשר לרוב קשורה לאירועים מקומיים. שמות אלה מופיעים ברשויות מקומיות שונות בישראל ולא תמיד נלווה להם הסבר שמאפשר להבין את הרקע ההיסטורי של השם. אירועי השבעה באוקטובר והיקפי הטבח בקיבוצים, במושבים ובערים, מציפים שאלות חדשות על הנצחה וזיכרון. אנדרטאות זמניות רבות הוקמו במרחב עוטף עזה והן מנציחות את מקום נפילתם של חיילים, קצינים ואזרחים שנקלעו לתופת, אולי מתוך תקווה שאלה יהפכו עם הזמן לנקודות הנצחה קבועות וימשיכו להדהד את זיכרון הנופלים וגבורת הלוחמים.

לפני כמה שנים התפרסמה בבלוג עונג שבת רשימתי 'הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ? "השניים" ברחובות ישראל' (25 בנובמבר 2022), ובה תיארתי רחובות ואתרי הנצחה הקשורים ב'שניים', שרובם מנציחים נופלים מקומיים או כאלה שהגורל זימן אותם יחד. הפעם נתחקה אחרי 'שלושה' ונדון מעט בסיפורים שמאחוריהם. כמתבקש, ובעיקר בשל ריבוי החומר, יחולק מאמר זה לשלושה: החלק הראשון יעסוק ברחובות בערי ישראל הקרויים על שם שלושה; החלק השני יעסוק בקיבוצים ובמושבים, השלישי – בגנים, מצפים, גשרים, כיכרות ושאר אתרי זיכרון. 

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים (משלי, ל 18)

א. רחוב השלושה בתל אביב

בשכונת יד אליהו שבמזרח תל אביב נמצא רחוב השלושה, אך לאורך הרחוב אין ולוּ שלט הסבר אחד על פשר השם.

צילום: איתמר לויתן

הרחוב נקרא כך על שם שלושה קצינים מגדוד 2 של חטיבת קרייתי שנהרגו במלחמת העצמאות, וזה סיפורם: לאחר כניסתה לתוקף של 'ההפוגה השנייה', קיבלה חטיבת קרייתי, אשר השתתפה עד אז בקרבות 'עשרת הימים', את האחריות להחזקתם של כמה משלטים באזור הכפר הערבי הנטוש ג'ימזו. ב-20 ביולי 1948 ערכו ישראל שחורי (יליד 1913) מפקד מרחב תל אביב והקצינים יחזקאל בן דוד (פוגץ') ואלכסנדר (שׁוּרָה) אשרוביץ, סיור ממונע לצורך הקמת משלטים חדשים. רכבם עלה על מוקש נגד טנקים ושלושתם נהרגו במקום. 

ישראל שחורי במדים (ויקיפדיה)

שחורי הועלה לדרגת סא"ל ונקבר יחד עם בן דוד בבית הקברות נחלת יצחק, מקום קבורתם של כאלף חללים ממלחמת העצמאות. על שמו של שחורי נקראה המעברה 'מחנה ישראל', סמוך ללוד, מזרחית למקום נפילתו; על שם יחזקאל בן דוד, נקרא הגשר מעל נחל איילון בכביש 412. אלכסנדר (שורה) אשרוביץ, שהיה מזכיר קיבוץ גבעת ברנר ושם הובא למנוחת עולמים, הונצח בשמו של מחנה שׁוּרָה הסמוך, אשר התפרסם כמפקדת זיהוי גופות החללים ממתקפת השבעה באוקטובר. שלושתם הונצחו גם בערים נוספות כמו בת ים. 

אנדרטת זיכרון למפקדי ההגנה באזור תל אביב, סמוך למושב גמזו (ויקימדיה)

כתובת הזיכרון שנשחקה וחודשה (יזכור)

בתל אביב ישנה אנדרטת זיכרון לשלושה לוחמים נוספים, אשר נפלו בתש"ח (5 בדצמבר 1947ׂ) בקרב על שכונת התקווה שבמזרח תל אביב: נסים עזיז, מיכאל (מיכה) פישר ויעקב שיף. פישר, בן יחיד, נהרג מאש חיילים בריטים, כאשר ניסה לחלץ את שני הלוחמים הפצועים.

לוח זיכרון בשכונת התקווה (יזכור)

מימין לשמאל: מיכה פישר, נסים עזיז, יעקב פישר (יזכור)

'כיכר השלושה', לזכרם, ממוקמת משום מה דווקא בקצה רחוב ויצמן שבצפון תל אביב, סמוך לירקון.

צילום: אבישי טייכר (ויקימדיה)

 

ב. רחוב השלושה בבני ברק

מעריב, 12 בדצמבר 1986

שמו של רחוב השלושה, רחוב קטן ונידח בבני ברק, נדון בישיבה של הכנסת, ב-28 באוקטובר 1986, בשל קומבינה של העירייה להחליפו ולקרוא לרחוב על שמו של 'החשב סופר' (הרב אברהם שמואל בנימין סופר, שהיה חבר מועצת גדולי התורה).

כפי שעולה מפרוטוקול הדיון <2. מראה מקום, קישורית>, שאלה ח"כ גאולה כהן מסיעת התחיה:

נוכח החלפת שמות רחובות בבני ברק, הנושאים את שמות חללי צה"ל קדושי האומה, והפגיעה במשפחותיהם ובמשפחות כל עם ישראל, אודה לך אם תשיבני: 

‎1. מה בדעתך לעשות כדי לתקן את המעוות ולהחזיר לרחובות אלה את שמותיהם של חללי צה"ל?

‎2. מה בדעתך לעשות כדי להעמיד במקומם את האחראים למעשה הזה?

ושר הפנים הרב יצחק פרץ (ש"ס) השיב: 

בראשית דברי אני מוצא לנכון לציין שהנושא הנדון היום הוא בעל רגישות מיוחדת, ועל כן אופן הטיפול בו חייב להיות נגזר מרגישות זאת. כרב וכשר בישראל אני רוצה להדגיש את החשיבות הרבה הקיימת בהנצחת זכרם של קדושי ישראל, אשר מסרו נפשם על הגנת העם והארץ. זכרם של חללי צה"ל קדוש בעיני כל חלקי האומה, וכבר חכמינו זכרונם לברכה לימדונו: 'הרוגי מלכות אין שום ברייה יכולה לעמוד במחיצתם'. לכן, מחובתנו להנציח את זכרם לא רק בלבבות ובנפשות אלא גם באתרים שונים, כדי שזכרם לא יסוף מקרבנו ולמען יסופר לדורות הבאים. זאת ועוד: כל עירייה רשאית, על פי תקנות העיריות, להחליף שמות של רחובות כראות עיניה ואין לשר הפנים סמכות כלשהי בנדון. ולגופו של עניין: עיריית בני ברק לא ביטלה את שמות הרחובות שבהם מדובר. רחוב 'השלושה' הוא בעל עיקול טבעי היוצר למעשה שני רחובות. חלקו האחד של הרחוב נשאר גם עכשיו באותו שם שהיה לפני כן, בשם רחוב 'השלושה', ואילו חלקו השני ... מעבר לעיקול, נקרא רחוב 'חשב סופר'. רחוב 'מבצע קדש' חולק לשניים לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון, בחלקו האחד נשאר בשמו רחוב 'מבצע קדש', ואילו חלקו האחר נקרא עד לאחרונה בשם רחוב 'דוד בן-גוריון'. עם שינוי שמו של רחוב 'מודיעין' העובר בתחום שיפוטה של בני ברק לרחוב 'בן-גוריון' שונה שמו של רחוב 'בן-גוריון'. 

מבולבלים? גם אנחנו. 

גם וגם... 'רחוב חשב סופר (השלושה)' (צילום: יוחנן פלוטקין)

אז את מי בעצם מנציח רחוב השלושה בבני ברק? בשילוט העירוני ברחוב אין מילת הסבר, וכפי שראינו בדבריו של מזכיר העירייה, בקטע העיתון שהובא לעיל, 'איש לא ידע מי הם השלושה'... 

ותיקי בני ברק טוענים כי מדובר בשלושה חיילים בני העיר שנפלו בקרב טנטורה במלחמת העצמאות, אך ככל הנראה אין זה נכון. עיון ברשימת הנופלים בקרב זה מעלה כי רק שניים מהם התגוררו בבני ברק: בנימין טריואקס ודניאל בעל-קורא. מהכתבה במעריב עולה כי אחד מהשלושה היה פנחס גלברט, ימאי בריטי במלחמת העולם השנייה, שמקום קבורתו לא נודע (הוא מצא את מותו באונייה הבריטית ארינפורה, שב-1 במאי 1943 ספגה פגיעה ישירה של מטוס גרמני והוטבעה. עמה ירדו למצולות 139 חיילים ארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי).

השלט המקורי ברחוב השלושה (צילום: דורית ברק) - 3. מאיפה זה? צריך איכות טובה יותר!

יהושע לביא, מורה דרך יליד בני ברק, הפנה אותי לוויכוח נושן בקבוצת הפייסבוק 'זכרונות ילדות בני ברק' <4. לוודא שאכן זו הקבוצה! האם אפשר להפנות לאותו ויכוח?> ושם התברר לי כי לא רק שמדובר בשלושה חללים ממלחמת העולם השנייה, אלא ששלושתם – פנחס גלברט, צבי שיפר וצבי טורק – גם היו בני אותו רחוב!

בשלט זיכרון שנקבע ברחוב ביוזמה פרטית כתגובה לקומבינה של העירייה נכתב:

רחוב השלושה 

נקרא ב-1.4.46 על שמם של צבי שיפר פנחס גלברט וצבי טורק הי"ד

השלושה היו חיילי יחידה עברית להובלה 462 בצבא הבריטי

הם נספו בים התיכון יחד עם 140 מחיילי הפלוגה בדרכם לזירת הקרבות באירופה, 

כאשר אונייתם טובעה על ידי הנאצים בכ"ז בניסן תש"ד, 1.5.43.

השלושה שחיו ברחוב זה, לא זכו להגיע לקבר ישראל

יהי זכרם ברוך

שלט הזיכרון שנקבע ביוזמה פרטית (צילום: יוחנן פלוטקין)

באותה קבוצת דיון התברר גם כי אביו של אחד הנופלים כל כך כעס על שינוי שם הרחוב ותלה שלט עצמאי בו נכתב: 'רחוב השלושה: מעתה ועד עולם'...

שלט הנצחה לנופלים בני העיר בבית הכנסת הגדול של בני ברק במלחמת השחרור ובמבצע סיני
שמות 'השלושה', שנפלו ב-1943, לא צוינו כאן (צילום: יהושע לביא)

אגב בבני ברק גם רחוב ייחודי שקשור לשלושה: רחוב שלוש השעות.

צילום: יוחנן פלוטקין

לא תנחשו במה מדובר...

הכוונה למבצע מוקד, מכת הפתיחה שהחלה את מלחמת ששת הימים בתקיפות פתע על שדות התעופה של מצרים שבהן הושמד חיל האוויר המצרי (מספר השעות לא כל כך מדויק, אבל העיקר הכוונה).

ג. רחוב השלושה ביְהוּד

רחוב השלושה, יהוד (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

רחוב השלושה ביהוד מנציח פיגוע אכזרי שהתרחש ב-12 באוקטובר 1953 ובו נרצחו סוזאן קניאס בת 39, ושני ילדיה הקטנים בנימין ושושנה, בחדירה של חולית מחבלים פלסטינים שבאותם ימים נקראו מסתננים 'פדאיון'. הם חדרו ליישוב, השליכו רימון מבעד לחלון והרגו את האם וילדיה. ילד נוסף נפצע קשה ומת לאחר שלוש שנים. על השילוט נזכר רק שמם הפרטי של הנרצחים ושם המשפחה קניאס נשמט. 

סוזן קניאס (אתר לעד)

מעריב, 13 באוקטובר 1953

פיגוע מזעזע זה הוביל לפעולת התגמול הצה"לית בכפר קיביה. תוצאותיה הקשות – הרג של כשישים כפריים, כולל נשים וילדים, והרס של כ-45 בתים – העלו על סדר היום המשפטי והציבורי, בארץ ובעולם, סוגיות של ערכים, טוהר הנשק ונקמה. שמה הרשמי של פעולת קיביה היה 'מבצע שושנה', על שם סוזן קניאס.

שני ילדי המשפחה שניצלו התקשו להמשיך בשגרת חייהם גם עשרות שנים לאחר הפיגוע, כפי שעולה מכתבתו של אביחי בקר 'ילדי קניאס', שפורסמה בעיתון הארץ בשנת 2003.

ד. רחוב שלושת בני עין חרוד בבאר שבע

צילומים: יעל בר

בעיר העתיקה בבאר שבע יש רחוב ושמו 'שלושת בני עין חרוד' – מי הם, ומדוע התגלגלו לבאר שבע?

מדובר בשלושה חברי קיבוץ עין חרוד, לוחמים בחטיבת הנגב של הפלמ"ח, שנפלו על משמרתם בנגב אך באירועים נפרדים.

משה אלברט יצהר אומנם נולד בקייב (אז בברית המועצות) וגדל בנהלל אך את ביתו הקים בעין חרוד. בימי מלחמת העצמאות הוצב במצפה בית אשל ושימש מפקד הפלוגה שהגנה על הנקודות המבודדות בנגב. בי"א באייר תש"ח (20 במאי 1948) נהרג משה בהפגזה מכיוון באר שבע הערבית. הוא נקבר בבית אשל וכעבור שנה נקבר שוב בעין חרוד.  

משה אלברט

נמרוד לויטה, בן עין חרוד, סמג"ד בפלמ"ח, נהרג לאחר סיומה של מלחמת העצמאות כשרכבו עלה על מוקש בדרך לבית גוברין. הוא נקבר בעין חרוד. לאחר מותו ראה אור לקט ממכתביו: בעלות ימיו: אגרות ורשומות (הקיבוץ המאוחד, תשי"ט).

משמאל: נמרוד לויטה (פלמ"ח בפייסבוק)

לזכרו של נמרוד לויטה הוקמו מצפור, חורשה ואנדרטה בגלבוע.

הלל לביא, בנו של שלמה לביא, מדמויות המופת של העלייה השנייה וממנהיגי מפא"י והתנועה הקיבוצית, ליווה שיירות אספקה לכפר דרום. ביום השני להפוגה הראשונה פתחו המצרים באש על השיירה והלל שנפצע מת כעבור כמה ימים. גם הוא נקבר תחילה בכפר דרום וביום השנה למותו הועבר לקבורה בקיבוצו עין חרוד. אחיו הבכור ירובעל נפל כמה חודשים קודם לכן בקרבות באזור הגלבוע.

ירובעל, אילנה והלל לביא

סיפורה המופלא של משפחת לביא מובא בסרטו של עפר מדניקוב:

ה. רחוב השלושה בבית שמש

חנוכת רחוב השלושה בבית שמש, 2021 (דוברות העירייה)

רחוב השלושה בשכונת נווה שמיר בבית שמש נקרא על שם שלושת הנערים נפתלי פרנקל, איל יפרח וגיל-עד שַׁעֵר, שנחטפו על ידי מחבלי חמאס באזור גוש עציון ונרצחו ב-12 ביוני 2014. ככל הנראה, במקור נועד הרחוב להיות קרוי על שם שלושת בני משפחת רמון (אילן, רונה ואסף רמון) אך האישור מהמשפחה התמהמה. הדבר הוביל למעין סערה בקואליציה של ראשת העיר דאז עליזה בלוך, שכן האישור לשינוי לא עבר במועצת העיר כנדרש.

*

ככל הידוע לנו יש בארץ לפחות עוד שלושה רחובות הקרויים 'השלושה'. 'רחוב השלושה' בזכרון יעקב קשור בשלושה שנפלו בעמק בית שאן ב-1938; סיפורם יובא בחלק הבא כשנעסוק ב'גן השלושה' (סח'נה); ביישוב רמת צבי יש 'סמטת השלושה', אך לא הצלחנו לאתר מידע עליה, והוא הדין ברחוב השלושה במושב זיתן. נשמח אם מי מן הקוראים ישכיל אותנו על רחובות אלה.

כאמור רשימה זו עסקה רק ברחובות ולא באתרי זיכרון אחרים על שם 'שלושה' – אלה יובאו בשני החלקים הבאים.

אבי בלדי הוא עו"ד ומורה דרך abvrio@gmail.com