 |
| מנדל בייליס |
ב-12 במארס 1911, לפני מאה שנה פחות או יותר, נתגלתה בקייב גופתו המדממת של נער אוקראיני בן 13 ושמו אנדי יושצ'ינסקי. כך התחילה להתגלגל עלילת הדם המשמעותית האחרונה במאה ה-20, שבה הואשמו יהודים ברצח פולחני של נוצרים (השימוש במטפורה 'עלילת דם' המשיך כמובן מני אז בכל השפות – למן אריאל שרון ועד לשרה פיילין).
הגיבור בעל-כורחו של פרשה זו היה מנחם מנדל בייליס, פקיד זוטר בבית חרושת ללבנים, סמוך למקום מציאת הגופה. הוא נאסר ועונה. משפטו, שהתנהל בקייב בשנת 1913, במשך חמישה שבועות, עורר עניין בינלאומי עצום.
הגיבור בעל-כורחו של פרשה זו היה מנחם מנדל בייליס, פקיד זוטר בבית חרושת ללבנים, סמוך למקום מציאת הגופה. הוא נאסר ועונה. משפטו, שהתנהל בקייב בשנת 1913, במשך חמישה שבועות, עורר עניין בינלאומי עצום.
 |
| סוביניר ממשפט בייליס (תודה לרמי נוידרפר) |
הכמורה הרוסית הפרבוסלבית סירבה בדרך כלל לשתף פעולה עם התביעה, שחיפשה בנרות 'עדים מומחים' שיספרו לבית המשפט על כך שיהודים נזקקים לדם נוצרי. לבסוף נמצא המומחה: יוסטינס פראנייטיס, כומר אנטישמי ממוצא ליטאי, שבשל מעשי שחיתותו הוגלה לטשקנט.
על בורותו התהלכו אגדות. העיתונאי בן ציון כ"ץ, שסייע לצוות ההגנה בראשותו של עורך הדין אוסקר גרוזנברג, סיפר בזיכרונותיו כי הציע לסניגורים לשאול את פראינייטיס, בין היתר: 'באיזו תקופה חיה בבא בתרא (בבא פירושו ברוסית אשה)', ועל שאלה זו ענה פראנייטיס: 'איני יודע'. בתגובה החלו אנשים באולם, וכ"ץ בתוכם, לגעות בצחוק, ובשל כך הוצא כ"ץ מן האולם (על עתונים ואנשים, עמ' 79-78).
 |
| יוסטינס פראנייטיס |
אגב, ספרו הלטיני של פראנייטיס, 'הנצרות בתלמוד – הסודות של תורות הרבנים על הנוצרים' (1892), תורגם לשפות רבות. את התרגום לאנגלית אפשר לקרוא באתר אינטרנט אנטישמי שמקורו בניו-יורק, והוא מוקדש 'לזכרו של הנער הקדוש סימוֹן מטרנטו שנשחט [במאה ה-15] בלי רחמים על ידי יהודים'...
 |
ובחזרה לבייליס. סיפורו העניק השראה לרומן מסעיר שחיבר ברנרד מלמוּד בשנת 1966, The Fixer (בתרגום לעברית: יום הדין).
 |
ב-1914, לאחר שזוכה בייליס ושמו התפרסם בכל רחבי העולם, הוא עלה עם בני משפחתו לארץ ישראל. הוא לא הסתדר בארץ וגם אחד מילדיו התאבד. ב-1920 היגר בייליס לארה"ב ובה נפטר ב-1934.
לא יאומן כי יסופר, אבל מתברר כי רחל, בתו של בייליס, עדיין חיה! היא בת 102 וגרה בבית אבות בברונקס. כתב העיתון היהודי-האמריקניThe Jewish Week פגש אותה וחילץ ממנה כמה משפטים מבולבלים. הנה הכתבה.
מעדל בייליס, אגב, חיבר ספר זכרונות ביידיש בשם "תולדות יסורי" (במקור: "די געשיכטע פון מיינע ליידן").
השבמחקאת הספר ניתן להוריד ולקרוא פה: http://www.archive.org/details/digeshikhtefun00beil
קטעים ממנו פורסמו מחדש לרגל 100 שנה מאז המשפט בעיתון "פורברטס" באוגוסט: http://yiddish.forward.com/node/3823
אצל סבא וסבתא שלי (חבדניקים בסתר ברוסיה הקומוניסטית) היו אומרים בליל הסדר: דצ"ח עד"ש באח"ב ראשי תיבות: דברי צ'יבורקוב כזב, עלילת דם שקר, בייליס אינו חייב בו...
השבמחקיפה מאד, אבל מי זה "צ'יבורקוב"??? התובע במשפט היה: צ'אפלינסקי (ואולי לו הכוונה?), הקטגור: וויפר, ובצוות התביעה היו גם עורכי הדין זאמיסלובסקי ושמאקוב. ואולי הכוונה לעדה הראשית: וורה צ'בריאק.
מחק