יום שני, 25 ביולי 2011

גלגולו של ניגון: איך נסע 'האוטו שלנו' משוודיה לקיבוץ גבת (ומה קרה לו בדרך)

'האוטו שלנו' - העמסת כדי חלב בקבוצת השרון, 1939 

יש ילד בישראל שלא מכיר את השיר הזה?

הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק,
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק.
בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב,
מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.

1929: מכונית לחלוקת חלב ותוצרת חלב.
אוטו תנובה, 1929

את השיר חיברה פניה ברגשטיין (1950-1908), חברת קיבוץ גבת. זה היה בשנת 1940, בימים ש'תנובה' היתה שייכת לחלבנים אמיתיים, שחלבו פרות ולא בני אדם.

השיר נדפס לראשונה בשנת 1945, בספרה של פניה ברגשטיין 'בּוֹא אֵלַי פרפר נחמד', ומאז נדפס בעשרות רבות של מהדורות.

זה האיור המקורי שבספר:

איור: אילזה קנטור-דאוס

שיר הילדים הוותיק הזה, המושר עשרות שנים בפי ילדי ישראל, הפך כבר לקלאסיקה. את השיר חיברה פניה ברגשטיין, המשוררת בת  קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל  <טעות! פניה נולדה בשצ'וצ'ין שבפולין - ד"א>, בשנת 1940. אז היה האוטו הירוק חלק בלתי נפרד מנוף קיבוצי העמק. בשנות ה-30 וה-40 אכן נסע אוטו ירוק שכזה בין שלושה קיבוצים - גבת, יפעת  <טעות! קיבוץ יפעת נוסד רק בשנת 1954 - ד"א> ורמת דוד - אסף ביצים וחלב והסיע אותם לתנובה. מדובר היה במשאית אמריקאית שנרכשה מעודפי הצבא הבריטי והוסבה ע"י הרוכשים, קיבוץ רמת דוד וגבת, ממשאית אפורה ופתוחה לאוטו בצבע ירוק מאיר עיניים, סגור בגגון מתכת וחלונות ברזנט.
באמצע שנות ה-30 לא נראו הרבה מכוניות בעמק יזרעאל, שהיה ערום כמעט מכבישים סלולים ועשיר בבוץ סמיך בחורף. משאית תנובה "הענקית" תפסה מקום מרכזי בהווי המקומי והרשימה רבים, ביניהם כנראה  גם המשוררת.
נהגי האוטו לא היו תמיד בעלי ניסיון קודם בנהיגה, זולת הכשרתם כעגלונים. מהמורות הדרך והבוץ בחודשי החורף הוסיפו לחווית הנסיעה באוטו, ששימש לעתים גם להובלת נוסעים. כדי חלב ספורים היו עושים דרכם מכל משק, לאחר שמולאו בעמל רב בחליבה ידנית בת שעות. החלב וגם ארגזי הביצים היו נשלחים למחלבת חיפה, וצריך היה לעשות הכל בזריזות, שכן התוצרת לא פוסטרה טרם שליחתה.
האוטו הירוק של תנובה קרטע בין שבילי העמק בין השנים 1945-1936,  אז שבת ממלאכתו כשהוקמו הקואופרטיבים לתחבורה.

והנה סיפור.

היום יצאתי עם כמה חברים ממקום גלותי שבלייפציג (עד יום שישי הקרוב, השבח לאל!) ליום טיול בעיר האוניברסיטאית היפה יֶנָה (Jena).

ינה היא עיר קטנה במדינת תירינגן (Thueringen) שבמזרח גרמניה, ועיקר פרסומה בא לה מהאוניברסיטה העתיקה ששוכנת בה. אוניברסיטה זו, שהיום היא נקראת על שמו של פרידריך שילר, נוסדה במאה ה-16. למדו בה רבים מגדולי ההגות, התרבות והמדע בגרמניה - מהגל, שלגל, שילר, שלינג ופיכטה ועד לקרל צָייס, מייסד אימפרית האופטיקה שמרכזה עדיין נמצא בעיר זו.

בין אלה שלמדו באוניברסיטה ינה היה גם ליפמן ליפקין (1875-1846), בנו המוכשר של ר' ישראל סלנטר, שנטש את בית אביו בגיל 15 ויצא ללמוד בקניגסברג ובברלין, ואחר כך השלים באוניברסיטת ינה את לימודי הדוקטורט שלו (למגינת לב אביו המפורסם). ליפקין מת בדמי ימיו, אך התפרסם בחוגי המדע ברוסיה ובאנגליה הודות להמצאותיו בתחום המכניקה.

אגב, גם גרשם שלום למד כאן, שנה אחת, בין 1918-1917, לאחר שהשתחרר מן הצבא הגרמני בתואנת אי-שפיות הוא נרשם ללימודי מתמטיקה ופילוסופיה, ולמד אצל המתימטיקאי והפילוסוף המפורסם גוטלוב פְרֶגֶה. ב-1918 כבר עבר שלום ללמוד באוניברסיטת ברן.

ומה הקשר בין 'האוטו שלנו' של פניה ברגשטיין לבין העיר יֶנָה?

ובכן בכיכר השוק העתיקה של ינה התקיים היום יריד יפהפה של דברי קרמיקה.

File:Jenamarktplatz.jpg
כיכר השוק בעיר ינה

והנה, בעוד אנו משוטטים בין הדוכנים הססגוניים, אנו נתקלים בזוג נחמד של זמרי-עם שעמד על במה צנועה והנעים את זמנם של המבקרים בשירתו ובנגינתו. ומה שרו בני הזוג אם לא את 'האוטו שלנו גדול וירוק'.

לא בעברית כמובן, אלא בגרמנית צחה...

לאחר שהם סיימו הצגנו את עצמנו וסיפרנו להם שזהו שיר ילדים נפוץ בישראל. לשמחת המתקהלים שרנו את השיר במילים 'המקוריות' (בעברית), כשבני הזוג מלווים אותנו בנגינתם. בין הזמרים: בני בראון (בקסקט), דוד ורחל ביאל ואנוכי.

הנה הסרטון שצילם סם היילמן בכיכר השוק של ינה:



ולאחר השמחה הגדולה, ניסינו לברר משהו על השיר.

ובכן זהו שיר עם שנקרא בגרמנית: Im Frühtau zu Berge
שזה בערך - 'אנו הולכים בתוך הטל על הגבעות'. אבל מתברר שמדובר בכלל בשיר ילדים שוודי.

את המילים המקוריות כתב המשורר והצייר יליד אופסלה, אולוף טונמן (Olof Thunman ;1944-1879). בשבדית, אם הבנתי נכון, נקרא השיר: Vi gå över daggstänkta berg.

את הלחן חיבר שוודי אחר ושמו אדווין אריקסון (Edwin Ericson; 1968-1874).

כאן אפשר למצוא את המילים בגרמנית ובשוודית.

את המילים בנוסח הגרמני חיבר יוליוס יניצק (Julius Janiczek). יניצק, או בשמו הספרותי ולטר הנזל (Walther Hensel), התפרסם בפעילותו המוסיקלית למען החייאת שירי עם. הוא נולד בבוהמיה בשנת 1887 ונפטר במינכן בשנת 1956.

הנה כמה גרסאות של השיר שאותן מצאתי ברשת.

תחילה הגרסה השוודית:



וזו הגרסה הגרמנית:



ואלה המילים של הגרסה הגרמנית:

  1. Im Frühtau zu Berge wir zieh'n, fallera,
    es grünen die Wälder und Höh'n, fallera.
    Wir wandern ohne Sorgen singend in den Morgen,
    noch ehe im Tale die Hähne kräh'n.
Ihr alten und hochweisen Leut', fallera
ihr denkt wohl, wir wären nicht gescheit, fallera
Wer sollte aber singen, wenn wir schon Grillen fingen
in dieser so herrlichen Frühlingszeit






  • Werft ab alle Sorgen und Qual, fallera

    kommt mit auf die Höhen aus dem Tal, fallera
    Wir sind hinaus gegangen, den Sonnenschein zu fangen
    Kommt mit und versucht es doch selbst einmal

    :וזה התרגום לאנגלית של השיר השוודי המקורי

    We go over dew-sprinkled mountains
    Which borrow from (the) emeralds their colour
    And sorrows we have none,
    Our merry songs echo
    As we go over dew-sprinkled mountains.

    The old and wise may smile,
    We are not as sensible as they,
    But who would sing
    About young spring
    if we were wise as they?

    O people¹, forget your tears,
    And come and follow us!
    For far we wander
    To catch the sun,
    Ah, come and follow us!

    So happily hand in hand
    We go to the Phoenix-bird's land!
    To the faeryland that shines
    Of crystals and rubies!
    We go to the Phoenix-bird's land!

    :ולסיום הנה ביצוע יפה נוסף של מקהלת נשים מהעיר לייכלינגן שבגרמניה



    בעלי התוספות

    אתמול בערב פרסמתי את הרשימה הזו. לא עברו אלא כמה שעות והנה נוצר ערך חדש בוויקיפדיה העברית ושמו 'האוטו שלנו גדול וירוק'. יש שם מכל טוב - ורק חסר קרדיט קטן לעונ"ש...

    עדכון: הקישור לעונ"ש נוסף, לאחר שהפניתי את תשומת לבם של עורכי ויקיפדיה. ובינתיים התפתח שם דיון מרתק על השיר.

    אליהו הכהן כתב לי כך:
    לא רק אתה קופחת בקרדיט בוויקיפדיה על השיר "האוטו שלנו". סיפורו של השיר "האוטו שלנו גדול וירוק" בגלגוליו השונים ובליווי הדגמות מוזיקליות סופר לראשונה על ידי באחת מסדרת תוכניות הרדיו "מי יודע" שהגשתי בקול ישראל בשנים 1963-65. שבתי וגוללתי את עיקרו של הסיפור באחת מתוכניות הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" (1975), ובעזרת השגרירות השבדית זימנו לאולפן שלש עלמות חן שוודיות ששרו את הגרסה השוודית המקורית בעיבוד לשלושה קולות.  
    בשתי התוכניות שהזכרתי לעיל, הופיעה חולייה נוספת שלא נזכרה ברשימתך, והיא הייתה הראשונה בשפה העברית, שקדמה ל"האוטו שלנו": השיר "הוי ערש מולדת" של אהרון ליבושיצקי, שהיה השיר העברי הראשון שאליו הותאם הלחן השוודי. בתו של הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג זכרה לברכה שלחה לי בראשית שנות השישים את התווים והמילים של הנוסח הגרמני והשוודי ועמדה על ההבדלים שביניהם. בתוכנית הרדיו סיפרתי מי היה זה שהביא את המנגינה לארץ וכיצד נפוצה ברחבי הארץ.
    והנה הסרטון ההיסטורי מתוך 'שרתי לך ארצי' (תודה לעמית)



    ------------------------------------------------------

    על השיר 'הוי ערש מולדת' ראו באתר 'זמרשת', כאן.

    הנה המילים של אהרן ליבושיצקי (מתוך שירון שנדפס באודסה, סביב שנת 1917):



    וכאן, ביצועו של יוסף שפינדל משנת 1934:



    מרים אהרוני, הארכיונאית של קיבוץ יפעת, פרסמה באתר הקיבוץ רשימה עם פרטים מעניינים נוספים על השיר.

    הגרסה הצרפתית

    בהשראת רשימה זו צלל כותב הערך בוויקיפדיה למעמקי הרשת ומצא שמקורו של השיר הוא הרבה יותר מוקדם, ככל הנראה אירופה של סוף המאה ה-15 או תחילת המאה ה-16!

    ועוד מתברר כי זהו שיר לכת צבאי (מארש) של חיילים שכירי חרב (בגרמנית: Landsknecht).

    'חמישה שכירי חרב' (Die fünf Landsknechte) - תחריט של דניאל הופר (Daniel Hopfer), גרמניה, בערך 1530

    הנה הגרסה הצרפתית הנקראת: Les Lansquenets



    אבוי לאותה בושה. מתברר כי השיר הפטריוטי הזה משמש היום כהמנון של תנועת הנוער , Front National de la Jeunesse, של 'החזית הלאומית' (FN), מפלגת הימין הלאומני בצרפת שייסד ז'אן מרי לה-פן.

    כאן אפשר למצוא את המילים בצרפתית.

    הגרסה הרומנית

    גרימי גלעד איתר לאחרונה גם גרסה רומנית (!) שנקראת, כנראה בהשפעה ישראלית, MASINA NOASTRA שזה 'האוטו שלנו'...



    ב-26 בפברואר 2014, בעקבות מכירת 'תנובה' לחברה סינית, התפרסמה בעיתון 'הארץ' הקריקטורה של ערן וולקובסקי:



    15 תגובות:

    1. "המשוררת בת קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל":
      לא מדויק. "בת קיבוץ" היא תיבה שהוראתה "נולדה בקיבוץ", וזה לא מסתדר, לא כרונולוגית ולא גאוגרפית. (היא הצטרפה לגבת כשהקיבוץ היה בן 4 והיא בת 22).

      השבמחק
    2. כמובן שפניה לא היתה בת הקיבוץ! תודה על התיקון.

      השבמחק
    3. אבל מצד שני, לא אני כתבתי זאת, אלא האתר של 'תנובה'... אני ציינתי 'חברת קיבוץ'

      השבמחק
    4. בתכניות על ראשית הזמר העברי של אליהו הכהן ודן אלמגור התארחו שלוש שבדיות ששרו את השיר בשבדית וסופר הסיפור של התאמת הלחן למילים. כדאי להשיג את הקטע הזה (אני אפילו חושבת שמישהו העלה אותו ליוטיוב פעם - אחפש לך). הוא מוסיף עוד מידע. תודה!

      השבמחק
    5. אני משוכנע שדני ישמח לשלוח את ההקלטה הזו -- לדעתי הוא שומר אותן בפורמט דיגיטלי והן זמינות אצלו.

      השבמחק
    6. דוד מכובדי אנא תקן ההקשרים לקיבוץ יפעת, שהבאת בטעות. קיבוץ יפעת הוקם רק עם הפילוג בתנועה הקיבוצית, שנות החמישים הראשונות, 1953. הוא לא היה קיים, אפילו לא בתכנון, בעת שהבאת בעניין האוטו שלנו.

      אלישע פורת

      השבמחק
    7. אלישע - לא אני כתבתי 'קיבוץ יפעת', אלא באתר של 'תנובה'. זהו ציטוט ולא אוכל לתקנו.

      השבמחק
    8. כתבה לי מרים אהרוני הארכיונאית של קיבוץ יפעת:

      לדוד אסף שלום,
      אינני בטוחה שהצלחתי לשלוח לך תגובה באמצעות הבלוג שלך, לכן אני כותבת לך כאן [תגובה לפרסום המרתק על "האוטו שלנו"]:
      הצילום שאתה מביא בראש הרשימה שגוי בשני פרטים:
      השנה היא 1939 ולא 1929, והצלם אינו אברהם עדיני.
      אברהם עדיני הוא אחד המצולמים בתמונה - עומד מימין למשאית וצופה בהעמסת כדי החלב.
      הוא לא יכול היה להשתתף בהעמסה של הכדים הכבדים, כיוון שהיה קטוע יד.
      מאחר שאני עצמי העברתי את הצילום בשעתו לנדב מן, עבור כתבתו במדור "בתמונה" ב-YNET על אברהם עדיני, אני יכולה להתייצב בוודאות של 100% מאחורי הפרטים שכתבתי כאן.


      תיקנתי - תודה!

      השבמחק
    9. דוד שלום,
      לכל המצפים בכליון עיניים ואזניים מצ"ב קישור לשיר השבדי כפי שהובא בתכנית "שרתי לך ארצי". בסופו בונוס, הבית הראשון מהשיר "הוי ערש מולדת"

      http://www.youtube.com/watch?v=qogtic7T5Mg

      השבמחק
      תשובות
      1. תודה רבה, עמית.
        שילבתי את הסרטון למעלה, במדור 'בעלי התוספות'.

        מחק
    10. בתוכנית הרדיו שלושת הנשים שרות את השיר בגרמנית ולא בשבדית כפי שנכתב.

      השבמחק
    11. לעניין המהנדס ליפקין, הנה ההמצאה הקרויה על שמו, ואשר בגללה הוא מפורסם בזכות עצמו (ולא רק בזכות אביו):

      http://en.wikipedia.org/wiki/Peaucellier%E2%80%93Lipkin_linkage

      השבמחק
    12. למר אסף שלום,

      במסגרת מסעות הניגונים מצורף שיר ברוסית במנגינת "הנה מה טוב ומה נעים", אולי תוכל לעשות מזה מטעמים לשבת.

      https://www.youtube.com/watch?v=1KWj7sYJveU

      בכל אופן אני מאד נהנה מהאתר ובנוסף קראתי (לפחות חלק) מספריך המרתקים.

      אברהם

      השבמחק
    13. שלום לדוד אסף, אם אינני טועה השיר לא הופיע בספר "פרפר נחמד", אלא בספר " ניסע אל השדה".

      השבמחק
      תשובות
      1. חוששתני שאתה טועה. הספר 'ניסע אל השדה' נדפס לראשונה ב-1952, ו'בוא אליי פרפר נחמד' - ב-1945.

        מחק

    הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

    מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

    תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.