גלגולו של ניגון: אמא הביאה לי בחור מפולין (אבל בעצם הוא מרומניה)

יום שוק בקוזמיר שעל נהר הוויסלה (צילום: אלתר קציזנה)

א. 'בחור מהשוק': המקור ביידיש

אחד משירי העם האהובים ביידיש, שאיש אינו יודע מי כתבם או הלחינם, נקרא 'אַ ייִנגעלע פֿון פּוילן' (בחור מפולין). שם אחר לאותו שיר הוא 'די מאַמע איז געגאַנגען' (אמא הלכה), על פי שורתו הראשונה.

ככל שמצאתי, השיר נרשם לראשונה בידי מנחם קיפניס (פֿאָלקס-לידער, ורשה [1918], עמ' 28-27):

וזה התרגום המילולי, פחות או יותר:

אמא הלכה לשוק לקנות פחמים / הביאה לי משם בחור צעיר מפולין / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם עיניים שחורות / חתלתולי – אתה שלי. 

אמא הלכה לשוק לקנות כרוב / הביאה לי בחור צעיר מהכרכרה / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם שיניים לבנות / חתלתולי – אתה שלי. 

אכלתי שקדים / שתיתי יין / התאהבתי בבחור צעיר / אני לא יכולה בלעדיו / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם שיער שחור / חתלתולי – אתה שלי.

שיר זה שייך למחלקת שירי הצורך הנואש של בנות ישראל להתאהב ולהתחתן (וזכור לטוב, בהקשר זה, שירם של משה סחר ושאול ברזובסקי 'הוא יהיה לי בעל', מתוך הסרט 'קוני למל'). האֵם – כך כתב המשורר העממי בשני הבתים הראשונים – יוצאת אל השוק לקנות פחמים או כרוב (השוו לשירו של ח"נ ביאליק 'לכבוד שבת': 'אמי יצאה אל השוק / לקנות צרכי שבת'), אבל במקום הקניות השגרתיות, הפעם היא גם תביא הביתה בחור יפה ונחמד לבִּתה. בבית השלישי – הנערה כבר מאוהבת...

יש לשיר הזה גרסאות שונות ביידיש, אך לא נדון בהן. כזו היא למשל גרסה מקוצרת, שנרשמה בגליציה ונדפסה ב-1912 בספרו של הפולקלוריסט י"ל כהן, יודישע פֿאָלקסליעדער, 2, ניו-יורק 1912, עמ' 119:

ובתרגום מילולי: האמא הלכה לשחוט תרנגולת / והביאה לי את בנו של השוחט. / אוי, איזה בחור הגון ונחמד, / הבא לי את פיך, חתלתולי שלי.

הגלגול של השיר מוכח לא רק מהשורות האחרונות, אלא גם מהשימוש הכפול במילה 'קוילען', שהיא גם שם עצם (פחמים) וגם פועל (לשחוט, להרוג).

אך הבה נחזור לשיר הבחור מפולין, שגם הולחן ובידינו ביצועים רבים שלו.

הנה למשל תיאודור ביקל בהקלטה משנת 1958:

כאן הכלייזמרים של בודפשט (רק הלחן):

וכאן שרה שרון בראונר:

באוצר הזמר העממי ביידיש יש גם גרסה מגדרית הפוכה, ובה האמא מביאה מהשוק לא בחור יפה אלא בחורה יפה, ומי שממתין בבית הוא הבחור. אבל, ככל הנראה, אין זו הגרסה המקורית.

הנה ביצוע סוחף של השיר בגרסת ה'מיידעלע' שאמא מביאה מפולין. להקת כליזמרים בשם 'הופ סטופ בנדה', בפסטיבל בקלן 2012:



וכאן גרסת אנימציה חביבה מאוד, שלוקחת את השיר לאמריקה (דרך הפוגרומים ברוסיה). היסטוריה מקוצרת של תולדות עמנו בשיר אחד:

ב. שלושה תרגומים לעברית

יום שוק בקולומיי (צילום: אלתר קציזנה)

השיר העממי ביידיש זכה לכמה תרגומים לעברית, בכולם, אגב, מדובר באמא שמביאה בחור ולא בחורה. אף אחד מן המתרגמים לא ניסה להיות מילולי לגמרי. ככלות הכל, איך אפשר לתרגם משפט כמו 'קעצעלע דו מײַנס'?

דאָס קעצעלע - ספר ילדים של ליב קוויטקוֹ, 1935

1. אמי לשוק הָלָכָה

התרגום הראשון הידוע לי הוא של קדיש יהודה סילמן, שכלל את 'אמי לשוק הלכה' בחוברת שיריו 'לכו נרננה: קובץ שירי-עם', שנדפסה בתל אביב בשנת 1928.

סילמן נתן לשיר פרשנות מרחיבה, תוך שימוש במשחקי לשון משעשעים. כך למשל, האם הלכה לשוק לקנות, אבל במקום פחמים, כמו במקור, היא קנתה פולין (קטניות), שמתחרז כמובן היטב עם פולין הארץ. ה'פִּתָּא' מתחרזת היטב עם 'ליטא', אבל 'אוּקְרַאיְנָה' וה'עַיְנָה' – קצת צולע... סילמן לא הסתפק בבתים המקוריים של השיר. הוא כתב עוד שלושה בתים חדשים והרחיב את המאגר הגאוגרפי של החתנים גם לגרמניה, אנגליה ואמריקה...

לכו נרננה, עמ' נד

קדיש יהודה סילמן (1937-1880)

2. בחור מפולין

וזה התרגום של ח"ב [חיים בנציון] אילון-ברניק (היֹה היה מעשה, תש"ו, עמ' 146):

3. אִמִּי הָלְכָה השּׁוּקָה

תרגום זה הובא ב'זמרשת'. זהותו של המתרגם אינה ידועה, אבל בינואר 1952 הוקלט השיר בדואט של אפרים די-זהב (החזן המפורסם) ושרה יערי:

אמי הלכה השוקה
לקנות לה פחמים,
והביאה לי
בחור חמד מפולין.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
ועיניו שחורות כה
הוי, מותק שלי.

אמי הלכה השוקה
לקנות לה ירקות.
והביאה לי
בחור חמד מרחוק.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
ושיניו צחורות כה
הוי, מותק שלי.

שקדים אכול אכלתי,
שתיתי יין טוב.
אהבתי בחור חמד,
אוהב אותו עד כה.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
בלוריתו שחורה כה
הוי, מותק שלי.

ג. האם המקור הוא בכלל רומני?

הקורא המסור 'אברבנאל' הפנה את תשומת לבי לשיר עם רומני, שנקרא 'Foaie verde mărăraş', וככל שהצלחתי להבין הפירוש הוא 'עלי שמיר (צמח התבלין) קטנים וירוקים'. 

המבצעת היא זמרת מקישינב (מולדובה) ושמה Veta Ghimpu Munteanu.

הסכיתו ושמעו: זה לגמרי אותו שיר. אז מי העתיק ממי?



בעלי התוספות

המוסיקולוג (והשכן שלי) מיכאל לוקין מצא גרסה מוקדמת בשנתיים מזו שהביא מנחם קיפניס (אבל בלי המילים). היא נמצאת בספר International Hebrew Wedding Music שחיבר וולף קוסטקובסקי (Wolff Nat Kostakowsky) ונדפס בניו-יורק 1916. הצביון הבלקני של הלחן בא לידי ביטוי גם בכותר Bulgar.

ומוסיף מיכאל:

גרסת פריץ קאופמן Fritz Mordechai Kaufmann, Die schönsten Lieder der Ostjuden: sieben und vierzig ausgewählte Volkslieder, Berlin: Jüdischer Verlag, 1920, p. 68, שנראית לי יותר מלאה, מתאימה לאב-טיפוס 'בחירת הבעל'. במנגינה כמעט זהה לשיר של קוסטקובסקי-קיפניס, שם שרים: 'די מאַמע האָט מיך אַוועקגעשיקט' (אמא שלחה אותי).

בית ראשון: לקנות ארגז, ואז התאהב בי בנו של פקיד

בית שני: לשחוט תרנגולת, ואז התאהב בי בנו של השוחט

בית שלישי: לשאול שאלת רב, ואז התאהב בי בנו של הרב

רוברט רוטשטיין (Robert Allen Rothstein) במאמרו:  'The Mother-Daughter Dialogue in the Yiddish Folk  Song: Wandering Motifs in Time and Space', New York Folklore, 15 (1989), pp. 51-6 מתאר היסטוריה בת 500 שנה של תפוצת השיר הזה במסורות אירופיות, ומצטט מקור בוהמי מן המאה ה-15. לכן אי-אפשר לקבוע מי לקח ממי, אבל כן אפשר לראות בשיר תעודה לפולקלור אירופי עתיק. כל קבוצה אתנית עיצבה את הסיפור המוסיקלי הזה בדרך המתאימה לה.

גלגולו של ניגון: 'עד דלא ידע' בנוסח עדות רומניה

מי לא מכיר את הבדיחות העדתיות על הרומנים הגנבים... אבל במקרה הזה נדמה לי שמי שגנב מהרומנים הם דווקא אנחנו.

אחד משירי פורים הרווחים מבוסס על דברי הגמרא 'אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'  (מגילה ז ע"ב), כלומר חייב אדם לשתות לשכרה עד שלא יידע את ההבדל בין קללת הרשע לברכת הברוך.

הנה השיר כפי שהוא נפוץ במקהלות האשכנזים בפי מקהלת הילדים 'קינדערלעך' (בתזמון: 04:31):

וזה כנראה המקור הרומני: Dama mama dupa ghiuri (ולא שאני יודע מה זה).

הנה להקת הכליזמרים של מריוס דרגומיר:

וכאן חבורת רומנים שמחים ועולצים במסיבת פורים משלהם:

וגם כאן ביצוע עממי:

אין לי מושג מה אומר השיר, ואם יש בין הקוראים מי שהרומנית שגורה על פיו אשמח אם יאיר את עינינו.

(תודה לבלוג על הא ועל דא, שלקח ונתן)

בעלי התוספות

יפעת גלבר ממצפה אילן רתמה את הסבתא שלה לתרגום השיר הרומני. כך היא כתבה לי:

ראשית כל, תודה על הרשימות הנפלאות של גלגולי הניגונים. אני עוסקת רבות בניגון יהודי, ולקראת חג פורים ניסיתי גם אני להתחקות אחרי מקורות השיר "חייב איניש לבסומי". מצאתי את השיר הרומני, ושלחתי לסבתי קלרה הולנדר, ילידת רומניה, לתרגום.  

הנה מה שהיא ענתה לי:  

תרגמתי לך בערך את נושא השיר שביקשת. מדובר על בחור מן הכפר שמתאהב כל פעם מחדש בכל בחורה שהוא פוגש ולא מוכן לוותר על אף אחת למרות שכל הכפר כועס עליו וכל העולם נגדו. זה הולך ככה:  

 אהבתי בחורה ממולדבה ואחת מארדאל, עם עיני צוענייה 

כנגד כולם, אהוב אותן עד מוות, אפילו עם אריב עם מישהו  

שהעולם יניח לי לאהוב את מי שאני רוצה, שזה חייו של בליעל 

כל הכפר והעולם כולו משמיצים אותי בגלל בחורה, אך למרות הכל אוהב אותה עד מוות.  

אבי אמר לי ערב אחד לעזוב את לאנה ואם לא הוא יהרוג אותי,  

אך הבת מפרחובה יפה היא וגם אוהבת בית,  

אך הבת ממולדובה כועסת ולא מוותרת  

וגם זאת מארדאל לימדה אותי מה זה אהבה, ואני לא רוצה לעזוב אותה.  

סבתא  

בסדנה על ניגוני פורים שהעברתי, דיברתי על השיר כמייצג את שבירת המוסכמות המשפחתיות והקהילתיות (אהבה לכמה בחורות) והשוויתי את זה לשבירת המוסכמות הפורימית – החובה להשתכר עד אובדן הידיעה מה טוב ומה רע. התפלספנו רבות על הדומה ועל השונה בין שני השירים...  

לא ברור מה קדם למה, הניגון היהודי למזרח אירופאי או להפך. סביר להניח שהיהודים שמעו אותו בבתי המרזח רחמנא לצלן, ואימצו אותו למען העלות את ניצוצותיו...  

אגב, את השירים גיליתי בעזרת אתר זמרשת. כיף היה לגלות את האתר שלך, אוסיף לעקוב אחרי מחקרי הניגונים המרתקים.

מי הדביק את המילים בעברית למנגינה ההונגרית?

ד"ר זאב באואר, מארכיון 'בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה' במושב ניר גלים, הפנה אותי לכתבה שפורסמה בערוץ 7 לפני כחודשיים, ובה אותרה חולית הקשר בין השיר ההונגרי לבין המילים העבריות.

בכתבה של צביקי אייגנר התראיין הרב ד"ר יעקב קופיל רייניץ (יק"ר), והעיד כי הוא האחראי להדבקת המילים העבריות למנגינה ההונגרית שהכיר. לדבריו היה זה בפורים של שנת תשט"ז (1957), כאשר היה ר"מ בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.

יעקב קופל רייניץ

גלגולו של ניגון: איך נסע 'האוטו שלנו' משוודיה לקיבוץ גבת (ומה קרה לו בדרך)

העמסת כדי חלב בקבוצת השרון, 1939  (נדב מן)

יש ילד בישראל שלא מכיר את השיר הזה?

הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק,
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק.
בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב,
מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.

אוטו תנובה, 1929

את השיר חיברה פניה ברגשטיין (1950-1908), חברת קיבוץ גבת. זה היה בשנת 1940, בימים ש'תנובה' היתה שייכת לחלבנים אמיתיים, שחלבו פרות ולא בני אדם.

השיר נדפס לראשונה בשנת 1945, בספרה של פניה ברגשטיין 'בּוֹא אֵלַי פרפר נחמד', ומאז נדפס בעשרות רבות של מהדורות.

זה האיור המקורי שבספר:

איור: אילזה קנטור-דאוס

באתר של 'תנובה' מסופר כך:

שיר הילדים הוותיק הזה, המושר עשרות שנים בפי ילדי ישראל, הפך כבר לקלאסיקה. את השיר חיברה פניה ברגשטיין, המשוררת חברת קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל, בשנת 1940. אז היה האוטו הירוק חלק בלתי נפרד מנוף קיבוצי העמק. בשנות השלושים והארבעים אכן נסע אוטו ירוק שכזה בין הקיבוצים גבת, קבוצת השרון ורמת דוד, אסף ביצים וחלב והסיע אותם לתנובה. מדובר היה במשאית אמריקאית שנרכשה מעודפי הצבא הבריטי והוסבה על ידי חברי הקיבוצים, ממשאית אפורה ופתוחה לאוטו בצבע ירוק מאיר עיניים, סגור בגגון מתכת וחלונות ברזנט. 

באמצע שנות השלושים לא נראו הרבה מכוניות בעמק יזרעאל, שהיה ערום כמעט מכבישים סלולים ועשיר בבוץ סמיך בחורף. משאית תנובה 'הענקית' תפסה מקום מרכזי בהווי המקומי והרשימה רבים, ביניהם כנראה גם המשוררת. 

נהגי האוטו לא היו תמיד בעלי ניסיון קודם בנהיגה, זולת הכשרתם כעגלונים. מהמורות הדרך והבוץ בחודשי החורף הוסיפו לחווית הנסיעה באוטו, ששימש לעתים גם להובלת נוסעים. כדי חלב ספורים היו עושים דרכם מכל משק, לאחר שמולאו בעמל רב בחליבה ידנית בת שעות. החלב וגם ארגזי הביצים היו נשלחים למחלבת חיפה, וצריך היה לעשות הכל בזריזות, שכן התוצרת לא פוסטרה טרם שליחתה. האוטו הירוק של תנובה קרטע בין שבילי העמק בין השנים 1945-1936, ושבת ממלאכתו כשהוקמו הקואופרטיבים לתחבורה.

והנה סיפור.

היום יצאתי עם כמה חברים ממקום גלותי שבלייפציג (עד יום שישי הקרוב, השבח לאל!) ליום טיול בעיר האוניברסיטאית היפה יֶנָה (Jena).

ינה היא עיר קטנה במדינת תירינגן (Thueringen) שבמזרח גרמניה, ועיקר פרסומה בא לה מהאוניברסיטה העתיקה ששוכנת בה. אוניברסיטה זו, שהיום היא נקראת על שמו של פרידריך שילר, נוסדה במאה ה-16. למדו בה רבים מגדולי ההגות, התרבות והמדע בגרמניה – מהגל, שלגל, שילר, שלינג ופיכטה ועד לקרל צָייס, מייסד אימפרית האופטיקה שמרכזה עדיין נמצא בעיר זו.

בין אלה שלמדו באוניברסיטה ינה היה גם ליפמן ליפקין (1875-1846), בנו המוכשר של ר' ישראל סלנטר, שנטש את בית אביו בגיל 15 ויצא ללמוד בקניגסברג ובברלין, ואחר כך השלים באוניברסיטת ינה את לימודי הדוקטורט שלו (למגינת לב אביו המפורסם). ליפקין מת בדמי ימיו, אך התפרסם בחוגי המדע ברוסיה ובאנגליה הודות להמצאותיו בתחום המכניקה.

אגב, גם גרשם שלום למד כאן, שנה אחת, בין 1918-1917, לאחר שהשתחרר מן הצבא הגרמני בתואנת אי-שפיות הוא נרשם ללימודי מתמטיקה ופילוסופיה, ולמד אצל המתימטיקאי והפילוסוף המפורסם גוטלוב פְרֶגֶה. ב-1918 כבר עבר שלום ללמוד באוניברסיטת ברן.

ומה הקשר בין 'האוטו שלנו' של פניה ברגשטיין לבין העיר יֶנָה?

ובכן בכיכר השוק העתיקה של ינה התקיים היום יריד יפהפה של דברי קרמיקה.

כיכר השוק בעיר ינה (צילום: דוד אסף)

והנה, בעוד אנו משוטטים בין הדוכנים הססגוניים, אנו נתקלים בזוג נחמד של זמרי-עם שעמד על במה צנועה והנעים את זמנם של המבקרים בשירתו ובנגינתו. ומה שרו בני הזוג אם לא את 'האוטו שלנו גדול וירוק'.

לא בעברית כמובן, אלא בגרמנית צחה...

לאחר שהם סיימו הצגנו את עצמנו וסיפרנו להם שזהו שיר ילדים נפוץ בישראל. לשמחת המתקהלים שרנו את השיר במילים 'המקוריות' (בעברית), כשבני הזוג מלווים אותנו בנגינתם. בין הזמרים: בני בראון (בקסקט), דוד ורחל ביאל ואנוכי.

הנה הסרטון שצילם סם היילמן בכיכר השוק של ינה:

ולאחר השמחה הגדולה, ניסינו לברר משהו על השיר.

ובכן זהו שיר עם שנקרא בגרמנית: Im Frühtau zu Berge, שזה בערך 'אנו הולכים בתוך הטל על הגבעות'. 

אבל מתברר שמדובר בכלל בשיר ילדים שוודי. את המילים המקוריות כתב המשורר והצייר יליד אופסלה, אולוף טונמן (Olof Thunman ;1944-1879). בשבדית, אם הבנתי נכון, נקרא השיר: Vi gå över daggstänkta berg.

את הלחן חיבר שוודי אחר ושמו אדווין אריקסון (Edwin Ericson; 1968-1874).

כאן אפשר למצוא את המילים בגרמנית ובשוודית.

את המילים בנוסח הגרמני חיבר יוליוס יניצק (Julius Janiczek). יניצק, או בשמו הספרותי ולטר הנזל (Walther Hensel), התפרסם בפעילותו המוסיקלית למען החייאת שירי עם. הוא נולד בבוהמיה בשנת 1887 ונפטר במינכן בשנת 1956.

הנה כמה גרסאות של השיר שאותן מצאתי ברשת.

תחילה הגרסה השוודית:

וזו הגרסה הגרמנית:

ואלה המילים של הגרסה הגרמנית:

1. Im Frühtau zu Berge wir zieh'n, fallera,
   es grünen die Wälder und Höh'n, fallera.
   Wir wandern ohne Sorgen singend in den Morgen,
   noch ehe im Tale die Hähne kräh'n.

Ihr alten und hochweisen Leut', fallera

ihr denkt wohl, wir wären nicht gescheit, fallera

Wer sollte aber singen, wenn wir schon Grillen fingen

   in dieser so herrlichen Frühlingszeit

Werft ab alle Sorgen und Qual, fallera

kommt mit auf die Höhen aus dem Tal, fallera

Wir sind hinaus gegangen, den Sonnenschein zu fangen

Kommt mit und versucht es doch selbst einmal

וזה התרגום לאנגלית של השיר השוודי המקורי

We go over dew-sprinkled mountains
Which borrow from (the) emeralds their colour
And sorrows we have none,
Our merry songs echo
As we go over dew-sprinkled mountains.

The old and wise may smile,
We are not as sensible as they,
But who would sing
About young spring
if we were wise as they?

O people¹, forget your tears,
And come and follow us!
For far we wander
To catch the sun,
Ah, come and follow us!

So happily hand in hand
We go to the Phoenix-bird's land!
To the faeryland that shines
Of crystals and rubies!
We go to the Phoenix-bird's land!

ולסיום, הנה ביצוע של חבורת זמר גרמנית ושמה Die Stimmen der Berge (קולות ההרים):

בעלי התוספות

אתמול בערב פרסמתי את הרשימה הזו. לא עברו אלא כמה שעות והנה נוצר ערך חדש בוויקיפדיה העברית ושמו 'האוטו שלנו גדול וירוק'. יש שם מכל טוב – ורק חסר קרדיט קטן לעונ"ש...

עדכון: הקישור לעונ"ש נוסף, לאחר שהפניתי את תשומת לבם של עורכי ויקיפדיה. ובינתיים התפתח שם דיון מרתק על השיר.

אליהו הכהן כתב לי כך:

לא רק אתה קופחת בקרדיט בוויקיפדיה על השיר 'האוטו שלנו'. סיפורו של השיר 'האוטו שלנו גדול וירוק' בגלגוליו השונים ובליווי הדגמות מוזיקליות סופר לראשונה על ידי באחת מסדרת תוכניות הרדיו 'מי יודע' שהגשתי בקול ישראל בשנים 1965-1963. שבתי וגוללתי את עיקרו של הסיפור באחת מתוכניות הטלוויזיה 'שרתי לך ארצי' (1975), ובעזרת השגרירות השוודית זימנו לאולפן שלש עלמות חן ששרו את הגרסה השוודית המקורית בעיבוד לשלושה קולות.  

בשתי התוכניות שהזכרתי לעיל, הופיעה חולייה נוספת שלא נזכרה ברשימתך, והיא הייתה הראשונה בשפה העברית, שקדמה ל'האוטו שלנו': השיר 'הוי ערש מולדת' של אהרון ליבושיצקי, שהיה השיר העברי הראשון שאליו הותאם הלחן השוודי. בתו של הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג זכרה לברכה שלחה לי בראשית שנות השישים את התווים והמילים של הנוסח הגרמני והשוודי ועמדה על ההבדלים שביניהם. בתוכנית הרדיו סיפרתי מי היה זה שהביא את המנגינה לארץ וכיצד נפוצה ברחבי הארץ.

והנה הסרטון ההיסטורי מתוך 'שרתי לך ארצי' (תודה לעמית)

על השיר 'הוי ערש מולדת' ראו באתר 'זמרשת', כאן.

הנה המילים של אהרן ליבושיצקי (מתוך שירון שנדפס באודסה, סביב שנת 1917):

וכאן, ביצועו של יוסף שפינדל משנת 1934:

מרים אהרוני, הארכיונאית של קיבוץ יפעת, פרסמה באתר הקיבוץ רשימה עם פרטים מעניינים נוספים על השיר.

הגרסה הצרפתית

בהשראת רשימה זו צלל כותב הערך בוויקיפדיה למעמקי הרשת ומצא שמקורו של השיר הוא הרבה יותר מוקדם, ככל הנראה אירופה של סוף המאה ה-15 או תחילת המאה ה-16!

ועוד מתברר כי זהו שיר לכת צבאי (מארש) של חיילים שכירי חרב (בגרמנית: Landsknecht).

'חמישה שכירי חרב' (Die fünf Landsknechte), תחריט של דניאל הופר (Daniel Hopfer), גרמניה, בערך 1530

הנה הגרסה הצרפתית הנקראת: Les Lansquenets

אבוי לאותה בושה. מתברר כי השיר הפטריוטי הזה משמש היום כהמנון של תנועת הנוער , Front National de la Jeunesse, של 'החזית הלאומית' (FN), מפלגת הימין הלאומני בצרפת שייסד ז'אן מרי לה-פן.

כאן אפשר למצוא את המילים בצרפתית.

הגרסה הרומנית

גרימי גלעד איתר לאחרונה גם גרסה רומנית (!) שנקראת, כנראה בהשפעה ישראלית, MASINA NOASTRA שזה 'האוטו שלנו'...

ב-26 בפברואר 2014, בעקבות מכירת 'תנובה' לחברה סינית, התפרסמה בעיתון הארץ הקריקטורה של ערן וולקובסקי: