גלגולו של ניגון: 'עד דלא ידע' בנוסח עדות רומניה

מי לא מכיר את הבדיחות העדתיות על הרומנים הגנבים... אבל במקרה הזה נדמה לי שמי שגנב מהרומנים הם דווקא אנחנו.

אחד משירי פורים הרווחים מבוסס על דברי הגמרא 'אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'  (מגילה ז ע"ב), כלומר חייב אדם לשתות לשכרה עד שלא יידע את ההבדל בין קללת הרשע לברכת הברוך.

הנה השיר כפי שהוא נפוץ במקהלות האשכנזים בפי מקהלת הילדים 'קינדערלעך' (בתזמון: 04:31):



וזה כנראה המקור הרומני: Dama mama dupa ghiuri (ולא שאני יודע מה זה).

הנה להקת הכליזמרים של מריוס דרגומיר:



וכאן חבורת רומנים שמחים ועולצים במסיבת פורים משלהם:



וגם כאן ביצוע עממי:



וכאן קליפ משעשע של השיר ב'גנגנם סטייל':


אין לי מושג מה אומר השיר, ואם יש בין הקוראים מי שהרומנית שגורה על פיו אשמח אם יאיר את עינינו.

(תודה לבלוג על הא ועל דא, שלקח ונתן)

בעלי התוספות

יפעת גלבר ממצפה אילן רתמה את הסבתא שלה לתרגום השיר הרומני. כך היא כתבה לי:

ראשית כל, תודה על הרשימות הנפלאות של גלגולי הניגונים. אני עוסקת רבות בניגון יהודי, ולקראת חג פורים ניסיתי גם אני להתחקות אחרי מקורות השיר "חייב איניש לבסומי". מצאתי את השיר הרומני, ושלחתי לסבתי קלרה הולנדר, ילידת רומניה, לתרגום.  

הנה מה שהיא ענתה לי:  

תרגמתי לך בערך את נושא השיר שביקשת. מדובר על בחור מן הכפר שמתאהב כל פעם מחדש בכל בחורה שהוא פוגש ולא מוכן לוותר על אף אחת למרות שכל הכפר כועס עליו וכל העולם נגדו. זה הולך ככה:  

 אהבתי בחורה ממולדבה ואחת מארדאל, עם עיני צוענייה 

כנגד כולם, אהוב אותן עד מוות, אפילו עם אריב עם מישהו  

שהעולם יניח לי לאהוב את מי שאני רוצה, שזה חייו של בליעל 

כל הכפר והעולם כולו משמיצים אותי בגלל בחורה, אך למרות הכל אוהב אותה עד מוות.  

אבי אמר לי ערב אחד לעזוב את לאנה ואם לא הוא יהרוג אותי,  

אך הבת מפרחובה יפה היא וגם אוהבת בית,  

אך הבת ממולדובה כועסת ולא מוותרת  

וגם זאת מארדאל לימדה אותי מה זה אהבה, ואני לא רוצה לעזוב אותה.  

סבתא  

בסדנה על ניגוני פורים שהעברתי, דיברתי על השיר כמייצג את שבירת המוסכמות המשפחתיות והקהילתיות (אהבה לכמה בחורות) והשוויתי את זה לשבירת המוסכמות הפורימית – החובה להשתכר עד אובדן הידיעה מה טוב ומה רע. התפלספנו רבות על הדומה ועל השונה בין שני השירים...  

לא ברור מה קדם למה, הניגון היהודי למזרח אירופאי או להפך. סביר להניח שהיהודים שמעו אותו בבתי המרזח רחמנא לצלן, ואימצו אותו למען העלות את ניצוצותיו...  

אגב, את השירים גיליתי בעזרת אתר זמרשת. כיף היה לגלות את האתר שלך, אוסיף לעקוב אחרי מחקרי הניגונים המרתקים.

מי הדביק את המילים בעברית למנגינה ההונגרית?

ד"ר זאב באואר, מארכיון 'בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה' במושב ניר גלים, הפנה אותי לכתבה שפורסמה בערוץ 7 לפני כחודשיים, ובה אותרה חולית הקשר בין השיר ההונגרי לבין המילים העבריות.

בכתבה של צביקי אייגנר התראיין הרב ד"ר יעקב קופיל רייניץ (יק"ר), והעיד כי הוא האחראי להדבקת המילים העבריות למנגינה ההונגרית שהכיר. לדבריו היה זה בפורים של שנת תשט"ז (1957), כאשר היה ר"מ בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.

יעקב קופל רייניץ