לעונ"ש אין 'מאמר מערכת', אבל הפעם בכל זאת יש לי משהו אישי להגיד.
זה שנה ויותר שעונ"ש שינה את פניו והפך מאי-מייל 'אינטימי', שנשלח לרשימת תפוצה אישית, לבלוג באינטרנט שפתוח לעיני כל דיכפין, נחשפתי לעולם מסעיר וחדש לגמרי של חוויות וניסיונות, חיוביים בדרך כלל.
מספרם של הקוראים הכפיל ושילש את עצמו, וגם אני עצמי זכיתי להתוודע ואף להתיידד עם אנשים מקסימים רבים שבלי הבלוג לא הייתי יכול להכירם.
'הפרויקט הקהילתי' הזה שנקרא עונ"ש, ולא מעט מתכניו מבוסס על חומרים שאותם אני מקבל מידידיי הקוראים – הוא שכרי ושכרכם.
לפני ימים אחדים אף התברר לי שהרשימות בעונ"ש מיתרגמות באופן אוטומטי לאנגלית באתר משונה הנקרא faceshuk.
התרגום מתבצע כמובן על ידי 'גוגל טרנסלטור', והתוצאה מביכה למדי. קשה להחליט אם הטעויות שם הן יותר מגוחכות או יותר משעשעות.
קצת מוזר שבעברית אני מנסה להקפיד על קוצו של יו"ד, ואילו באנגלית – כזה בלגן. אבל מילא, שיהיה...
מי שרוצה להשתעשע יכול לקרוא פוסטים מתורגמים לאנגלית של עונ"ש ולנסות לשער מה היה כתוב במקור – כאן.
אבל יש גם חלקים פחות נעימים. אלה הן התגובות המכוערות – מה שמכונה 'טוקבק' (talkbacks) – שמלוות מדי פעם את הרשימות השונות.
מילא אותם קוראים אשר בחסות השם 'אנונימי' מגיבים תגובות חסרות שחר וחסרות טעם, ולפעמים אפילו כועסים עליי וטוענים נגדי על דעותיי ועל השקפת עולמי, משל אני עובד בשירותם ומחויב להשקפת עולמם (והרי איש לא הכריח אתכם לקרוא את מה שכתבתי. לא טוב לכם? לכו אל יפות ממני).
היום זכיתי לקבל תגובה קצת חריגה על אחת מרשימות 'גלגולו של ניגון', שעסקה בעיבוד חסידי לשיר רוסי מפורסם.
באופן ספונטני רציתי למחוק מיד את התגובה המופרעת הזו, אך לבסוף החלטתי להשאירה לדראון עולם. אולי גם ממנה אפשר ללמוד משהו על עם הנצח.
הנה היא:
זה שנה ויותר שעונ"ש שינה את פניו והפך מאי-מייל 'אינטימי', שנשלח לרשימת תפוצה אישית, לבלוג באינטרנט שפתוח לעיני כל דיכפין, נחשפתי לעולם מסעיר וחדש לגמרי של חוויות וניסיונות, חיוביים בדרך כלל.
מספרם של הקוראים הכפיל ושילש את עצמו, וגם אני עצמי זכיתי להתוודע ואף להתיידד עם אנשים מקסימים רבים שבלי הבלוג לא הייתי יכול להכירם.
'הפרויקט הקהילתי' הזה שנקרא עונ"ש, ולא מעט מתכניו מבוסס על חומרים שאותם אני מקבל מידידיי הקוראים – הוא שכרי ושכרכם.
לפני ימים אחדים אף התברר לי שהרשימות בעונ"ש מיתרגמות באופן אוטומטי לאנגלית באתר משונה הנקרא faceshuk.
התרגום מתבצע כמובן על ידי 'גוגל טרנסלטור', והתוצאה מביכה למדי. קשה להחליט אם הטעויות שם הן יותר מגוחכות או יותר משעשעות.
קצת מוזר שבעברית אני מנסה להקפיד על קוצו של יו"ד, ואילו באנגלית – כזה בלגן. אבל מילא, שיהיה...
מי שרוצה להשתעשע יכול לקרוא פוסטים מתורגמים לאנגלית של עונ"ש ולנסות לשער מה היה כתוב במקור – כאן.
אבל יש גם חלקים פחות נעימים. אלה הן התגובות המכוערות – מה שמכונה 'טוקבק' (talkbacks) – שמלוות מדי פעם את הרשימות השונות.
מילא אותם קוראים אשר בחסות השם 'אנונימי' מגיבים תגובות חסרות שחר וחסרות טעם, ולפעמים אפילו כועסים עליי וטוענים נגדי על דעותיי ועל השקפת עולמי, משל אני עובד בשירותם ומחויב להשקפת עולמם (והרי איש לא הכריח אתכם לקרוא את מה שכתבתי. לא טוב לכם? לכו אל יפות ממני).
היום זכיתי לקבל תגובה קצת חריגה על אחת מרשימות 'גלגולו של ניגון', שעסקה בעיבוד חסידי לשיר רוסי מפורסם.
באופן ספונטני רציתי למחוק מיד את התגובה המופרעת הזו, אך לבסוף החלטתי להשאירה לדראון עולם. אולי גם ממנה אפשר ללמוד משהו על עם הנצח.
הנה היא:
סליחה.
השבמחקהתגובה הראשונה המכובדת הייתה על ידי מי שמתיימר להגן על קדשי ישראל, ותגובתו היא די בסדר, (אפשר לחלוק על חכמתו, ואפשר גם לחלוק על קביעותיו, מי מבין ומי לא מבין).
הוא אף סיים את תגובתו בתפילה עליך....
התגובה השניה שכוללת נאצות וביטוי שינאה לא נודעת למי!
מי חתום עליה (גברת אנונימית), לא השחיתה אף מילה על עצמה ועל כוונותיה או על הסיבה שהיא מגיבה בצורה כזאת.
אז מניין לך - דוד, הקביעה שהיא מבקשת להגן על קדשי ישראל? אולי זאת סתם אנטישמית?
נראה לי מופרך והזוי, בדיוק כמו לך,
אבל אני הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מצמיד לה את התואר "מבקש להגן על קדשי ישראל"...
מדובר בשתי תגובות שנכתבו בתוך 10 דקות לפוסט שלי שנכתב לפני יותר משנה. השכל הישר אומר ששתי התגובות באו מאותה מקלדת.
מחקאת הפוסט פירסמת ב - יום חמישי, 24 בפברואר 2011, ולא לפני שנה.
מחקאולי כתבת אותו לפני שנה, אבל פירסמת לפני 3 שבועות.
ל 2 התגובות, הראשונה(המכובדת), והשניה (המבזה), אין כל קשר .
להיפך!
האחת נוסחה בלשון זכר, והשניה בלשון נקבה.
אחת מתייחסת אליך ברחמים, ומתאימה למי שמרגיש היי במצבו,
והשניה מתייחסת אליך באגרסיביות, ומתאימה למי שמרגיש מותקף.
כל נסיון לכלול אותן ולהצמיד את המניע "להגן על קדשי ישראל" לשני התגובות יחדיו, הם הגיגים בלבד, ועל אחריותך הבלעדית.
בפעם האחרונה שבדקתי בלוח - 2011 היתה לפני שנה.
מחקצודק, טעות שלי.
מחקעכשיו תגובתך מתבקשת על הניגודים בין 2 התגובות שמלבד שהן טוקבקו בתוך זמן קצר, הם שונים מהותית אחת מהשניה.
איו שום ניגוד וגם אין טעם להתפלסף על זה.
מחקדרך אגב, התגובה הראשונה לא נוסחה בלשון זכר, ואיני יודע מאפוא הבאת את זה.
לצמד האנונימים
מחקרחמנות על שניכם. אחד לא יודע לקרוא את לוח השנה אבל "בקי" במנות משכל. שניה מתגעגעת כנראה להיטלר שהשמיד את רוב משפחתנו וזה כנראה לא הספיק לה.
שתהיה לשניכם רפואה שלימה ושהקב"ה יסלח לכם. אני ממש לא בטוחה...
דוד, כפי שאמרנו הבוקר - חזק חזק ותתחזק.
השבמחקחבל על אלה שאינם יכולים או רוצים לנהל ויכוח ענייני, ובמקום
ביקורת מטיחים עלבונות אישיות. לא שהניתוח באשר לגלגול הניגון
אינו נכון, אלא שאין לך "מנת משכל." והלא גם אלה שניחנים במנות רבות
של משכל טועים מדי פעם. ומי יגיד שטעות זו או אחרת היא מנת חלקו
של טיפש או של חכם. ומה זה משנה.
באשר למגיב (מגיבה?) השני, היטלר פיספס אותך משום שנולדת, למזל טוב, יותר מעשור
אחרי התאבדותו והוריך השכילו להמלט בזמן מהטופת.
יהיו מניעיו של המגיב אשר יהיו, התגובה מחליאה ומעלה גועל. ענוד אותה כאות כבוד.
תופת!
מחקi enjoy your blog a lot as i did your books. Keep it up and ignore the inevitable few sick minds who roam such public forums.
השבמחקהתגובה המטופשת הזו הושארה כחלק מהנאתך ללגלג על מי שאמור להגן על קדשי ישראל....
השבמחקשלום פרופ' אסף,
השבמחקהתגובה הנ"ל ראויה להיכנס למדור "גלגולו של דיון באינטרנט" שהחוק הכמט יחיד שחל עליו הוא חוק גודווין שזהו ניסוחו :
ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).
והנה, סוף סוף קיבלת אישור רמשי שהבלוג שלך חי ובועט ברחב המקוון מאחר והוא צבר נקודת גודווין. מברוק! אני תקווה שזה רק יגביר את הרצון שלך לכתוב בבלוג הנפלא שלך לטובת כמות גדולה של קוראים שנהנים ממנו תדיר
עלה והצלח
בן, הגם שתמימי דעים אני איתך שהבלוג חי ובועט, מסופקני אם חל כאן חוק גודווין. "החוק" מדבר על השוואת דעות נוגדות לפשיזם או למבטאי דעות אלה כנאצים.
השבמחקהתגובה בקשר ל"פיספוס של היטלר" אינה אלא התבטאות אנטי-שמית טיפוסית (שזכיתי בה
לא אחת בנעורי), שמשמעו "הלוואי והיית נספה עם יתר היהודים בשואה". מה שזעזע אותו
בקריאת התגובה היתה לקרוא אותה בעברית דווקא.
ואני חושבת (מותר גם לי לחשוב...) שישנן תגובות שמן הראוי להתעלם מהן.
השבמחקכמי ש"מבזבזת" את מיטב ימיה ושעותיה בניסיון לקרוא את כל מה שהבלוג הזה מכיל (גיליתי אותו באיחור) וגם את התגוביות המלוות אותו, נראה לי שכדאי לא להתייחס לתגובות שכאלה, כי הן תגענה מדי פעם.
יותר מדי "חומר נפץ" שאינו אהוב, בלשון המעטה, על אנשי הצד האחר (האם כדאי לתרגם לארמית?!) מתגלגל לו באתר הזה מניגון לניגון ומשלט לשלט, ועל כן מן הסתם יבואו המבקרים (תרתי משמע) ויתלהמו ויפלטו את המנטרות שלהן.
נראה לי שהתעלמות היא הדבר הנדרש. גם להבא. הרי הידברות לא תהיה כאן, ואפילו לא התבדחות כרוח המקום.
דוד, תחזקנה ידיך. יש מכחישי שואה גם בקרב בני עמינו, לצערי הרב. תתעלם מהם, הם טיפשים ובורים שאינם מבינים את המשמעות האמיתית של דבריהם.
השבמחקלטעמי שתי התגובות נכתבו מתוך מגמה הפוכה, ואכן השיגו בדיוק מה שביקשה הכותבת.
השבמחקפירוש: הכותבת אינה חרדית כלל אלא מתכוונת ללעוג לחרדים באמצעות תגובות סטריאוטיפיות שכיוצא בהן אפשר למצוא בח"ח, בעיקר מפרי מקלדתם של בורים שקוראים את הכותרות בלבד ומיד מגיבים.
דוד יקר,
השבמחקאין כל חדש בשנאת ישראל בשם קדשי ישראל. הכותבת ממשיכה מסורת מפוארת של דיני 'מורידין ולא מעלין' המיועדים לאפיקורסים, ו"הפורשים עצמם מכל דרכי צבור, וכן המינים והמשומדים והמסורות, כל אלו אין מתאבלים עליהם כלל, שמיתתן שמחה היא לעולם, ואין זה עונש לקרובים אבל זכות הוא להם" (ספר החינוך, מתוך התלמוד). מקדמת דנא נהגו יהודים להחיל זה על זה את ההגדרות הנ"ל, ולפני כמה שנים הרב דן סגל לא ישב שבעה על אחיו העיתונאי ישראל סגל. אז אל תתרגש, האמירה התפלה של הכותבת האנונימית מחוירה לעומת ה'הלכות' הללו.
האלמוני והבלמונית החמיצו נקודמה חשובה והיא מצוות גאולת הניגונים.
השבמחקכמה מניגוני שלומי אמוני התגלו בתוך שירי רועי אווזים ודבר אחר?!